פרשנות

נתניהו מתכונן למלחמה הבאה: רוצה שהחוק יאפשר לו להיות גם נבצר, וגם לא

גם אם ההחלטה להתנקש בבכיר הג'יהאד היתה עניינית, הלחימה השבוע סייעה לקמפיין נתניהו נגד ממשלת מיעוט ■ רה"מ האשים את ריבלין בהתעלמות מההסתה נגדו, וזה השיב לו - בדרכו ■ ואת מי גייס הנשיא שיעזור בחיבור המתווה שלו

יוסי ורטר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יוסי ורטר

שני ימי הלחימה בעזה, שהחלו בהתנקשות בבכיר הג'יהאד האיסלאמי, נגמרו ללא הרוגים בצד הישראלי, כמעט ללא פצועים ועם תמונת ניצחון יחסית, שלא הוציאה לנו את הנשמה עד שהגיעה: הלווייתו של עושה הצרות בהא אבו אל־עטא.

המערכונת הזו באה טוב לנתניהו, חרף העיתוי הפוליטי הרגיש. הוא רשאי להתהדר בהפרדת ראשו של מגה־טרוריסט מגופו — כאמירה האהובה על אריאל שרון — מבלי שייראה כמי שמניעיו היו זרים. מלבד אמירות ספורות וזניחות בשמאל, הדעה הרווחת היא שהפעולה היתה מחויבת המציאות. עבור ישראל האירוע הסתיים באופן מיטבי יותר משני הסבבים הקודמים, בנובמבר אשתקד ובמאי השנה. כך שמבחינתו, נתניהו הרוויח כמה נקודות. עזה תמיד היתה נקודת התורפה שלו. כעת הוא יכול לנפנף באיזשהו הישג טקטי שאינו מקדם אותו ואת המדינה במילימטר לעבר פתרון כלשהו ביחס לצרה הצרורה הזו. נוסף על כך, האווירה המגויסת וההתמקדות בלחימה סייעו להחליק את כניסתו של נפתלי בנט לתפקידו החדש ביתר קלות, לאחר הביקורת שעורר המינוי אך לפני שבוע.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ