בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הנבואה ניתנה

אסטרטג-העל שהפיל את נתניהו

ארתור פינקלשטיין גרם לנתניהו להמר על רומני. כעת מקווה רה"מ שתחזיתו לאיחוד עם ליברמן תצליח יותר; ומה מכינים בליכוד למקרה שפרס יתמודד

132תגובות

התדהמה שפקדה את בנימין נתניהו ויועציו בבוקר יום ד' כשברק אובמה חצה את רף 270 האלקטורים היתה מוחלטת ואותנטית. הניצחון החזק, המהיר והאלגנטי של האדם האחרון שהם רצו לראות עוד ארבע שנים בבית הלבן, לא היה בקלפים מבחינתם. נתניהו היה משוכנע בכל ליבו שנשיאות ארצות הברית מונחת לבטח בכיסו של המועמד המועדף עליו, ידידו הוותיק, הרפובליקאי מיט רומני. הוא כל כך האמין בכך, עד שבשיחות פרטיות לעג לכל מי שיעץ לו לא לפסול על הסף תסריט שבו המועמד השני מנצח.

מה גרם לנתניהו וליועצו המדיני רון דרמר, אמריקאי במוצאו ולכאורה אחד שיודע, לטעות עד כדי כך בקריאת המפה הפוליטית האמריקאית? הרי במקרה הטוב מבחינת רומני המאבק בינו לבין אובמה היה צמוד. מה הניע אותם להתעלם ממכלול הסקרים הפרטניים שהופיעו מדי יום בתקשורת בארה"ב ובאתרים הרלוונטיים כמו "538" של נייט סילבר וניבאו, כמעט ללא יוצא מן הכלל, ניצחון לאובמה?

לשאלה הזו יש תשובה בת שתי מלים: ארתור פינקלשטיין. היועץ האסטרטגי ומומחה הסקרים המיתולוגי שעובד עם נתניהו ושותפו לרשימת הליכוד-ביתנו אביגדור ליברמן, שינן באוזני נתניהו את ליברמן במשך שבועות ארוכים, עד לימים האחרונים, כי רומני הוא-הוא הנשיא הבא, בוודאות של מאה טון בטון יצוק. פינקלשטיין אף חזה לרומני ניצחון של 4% במניין הקולות הארצי (הנ"ל הפסיד לאובמה ב-2%), וניצחון ברוב המדינות המתנדנדות, (גם שם הנ"ל הפסיד, בגדול).

בחירות 2013: כל הידיעות, הסקרים והפרשנויות

פינקלשטיין עשה לעצמו שם בארה"ב ובישראל, של מי שמסוגל לנבא תוצאות בחירות על חודם של שברי אחוזים. חזאי-על. ההערצה שנתניהו רוחש ליכולת החיזוי והניתוח של פינקלשטיין, היא מן המפורסמות. מבחינתו, מה שארתור אומר – קדוש. אז מתברר שלא תמיד. נתניהו צריך לקוות שהתחזית של פינקלשטיין לגבי עתידה האלקטורלי של רשימת הליכוד-ביתנו – 45 מנדטים הוא צפה לה – תצליח יותר.

ואם נתניהו צריך רק לקוות, המתמודדים ברשימת הליכוד לכנסת – בעיקר ח"כים ומועמדים חדשים שמצטופפים בירכתי הרשימה – צריכים להתפלל שלא נפלה שגגה נוספת בידי הרב-סוקר ושהרשימה לא תלך ותצטמק ככל שמערכת הבחירות תתקדם לסיומה המיוחל.

חמים, חם, לוהט

ביום שאחרי, כשעקבות הסערה היו בכל מקום, לשכת נתניהו נכנסה לנוהל קרב: השרים הצטוו לא לדבר על אובמה. מי שכן הורשה לחרף נפשו באולפנים עבר תדרוך יסודי ומדוקדק מה מותר ומה אסור לומר, ברמה של בניית סיפור כיסוי לסוכן המוסד בדרכו למשימה במדינת אויב.

בסביבתו של נתניהו התגייסו להדוף את הטענות על התערבותו לכאורה, במערכת הבחירות בארה"ב. "אנחנו התערבנו? מה פתאום!" כעסו מקורבי רה"מ, "שיצביעו לנו על נקודת התערבות אחת. זו טענה שמייצרים אנשים בניסיון לפגוע בראש הממשלה. שני המועמדים עשו שימוש בראש הממשלה בתשדירי הבחירות שלהם. שני המועמדים התווכחו בעימותים מי קרוב יותר לישראל, ומי שומר על קשר הדוק יותר עם ראש הממשלה.

"אומרים לנו שקיבלנו את רומני בחום יוצא דופן בביקורו כאן בקיץ", התמודדו אנשי נתניהו עם הטענה הרווחת, "לא נכון. בדקנו וגילינו שאובמה כמועמד לנשיאות התקבל כאן ביולי 2008, (בתקופת ממשלת אולמרט), בדיוק באותה עוצמת חמימות כולל ארוחה במעון רה"מ, שגם רומני התכבד בה. אגב, אובמה גם זכה לסיור במסוק בשמי הארץ, מה שרומני לא קיבל. אז ממה נובע כל הסיפור על התערבות גסה? משלדון אדלסון. הוא ידיד של נתניהו ותורם גדול לרומני. זה נכון אבל זה לא הופך את נתניהו למי שפעל לטובת רומני בבחירות. יהודים רבים תרמו למועמדים רבים משתי המפלגות".

באופן כללי האמירות האלה נכונות. אם היתה "לקיחת צד" – והיתה כזו – היא התבטאה יותר ברמה של ניואנסים, העברת מסרים, נקיטת שפת גוף אוהדת כלפי האחד וצינה נוטפת כלפי השני, ונטיעת הרושם שרומני טוב ליהודים ואובמה פחות או יותר גרסה מודרנית של עמלק.

הטעות המרכזית של נתניהו ביחסו לאובמה בחודשים האחרונים, הרגישים כל כך, היתה חידוד המסר הביקורתי כלפיו בנושא האיראני ו"הקווים האדומים". בעניין האיראני נתניהו לא לקח שבויים: הוא יצא מגדרו על מנת לשדר ליהודי ארה"ב כי כהונה נוספת של אובמה תהיה בשורה רעה לישראל. ועל כך הוא יידרש לשלם מחיר: בתעריף, בזמן ובמקום שהנשיא הנבחר יקבע.

"בארבע השנים הקרובות, הטוב ביותר עוד לפנינו", הבטיח אובמה לאזרחי ארה"ב בנאום הניצחון שלו באולם הכנסים הרועש בשיקאגו סחופת הרוחות. מה צופנות ארבע השנים ביחסי אובמה-נתניהו, בהנחה שהאחרון ייבחר לכהונה נוספת ב-22 בינואר? טוב לא יהיה. השאלה היא רק כמה רע יהיה.

נתניהו אינו חובב כדורגל שרוף. אין לו קבוצת כדורגל, מקומית או זרה, שהוא אוהד במיוחד. מונחי ספורט לא ממש מדברים אליו. אבל את הלילה שבין ה-6 ל-7 בנובמבר 2012 הוא יזכור כליל הבלהות שבו הוא ספג דאבל (זוגותיים, בלשון אוהדי בית"ר) פוליטי צורב. זה התחיל עם בחירתו של ראש מטהו לשעבר נפתלי בנט, ליו"ר "הבית היהודי" – הלא היא המפד"ל ז"ל או המפז"ל – והסתיים עם בחירתו מחדש של אובמה.

עבור בנימין ושרה נתניהו, בנט זו תקלה כואבת, מכה מתחת לחגורה. כמה הם קיוו שגם במקרה דנן המועמד השני, זבולון אורלב, ינצח. לא רק קיוו, אלא גם עשו: הסנצ'ו-פנסה שלהם, נתן אשל, בחש ללא הרף, מבוקר עד לילה, בפריימריז בבית היהודי, בניסיון נואש לעצור את בנט. אשל ואורלב היו בקשר רצוף. מה לעשות, לא הסתייע: ההייטקיסט והאקזיטיסט המצליח בן ה-40, שנבעט מתפקיד ראש המטה של נתניהו באופוזיציה לאחר שהעז למחות על התערבותה של הגברת בענייני הלשכה והפך לאיש שנוא במעון רה"מ, הביס את אורלב.

הוא חוזר בגדול למערכת הפוליטית כמנהיג מפלגה, וקרוב לוודאי גם כשר בכיר בממשלת ביבי הבאה. זו אינה הערכה בלבד: כשנתניהו התקשר שלשום לברך את בנט, הוא אמר לו שהוא רואה בו חלק בלתי נפרד מממשלתו השלישית. לא שיש לו ברירה: בהרכב הפרלמנטרי המסתמן, הוא יתקשה לוותר על המנדטים של סיעת הבית היהודי-האיחוד הלאומי. ואילו בנט יתקשה לוותר על תפקיד בממשלה. הוא לא בא להתקשקש עד זרא באופוזיציה.

אגב, חלפו כ-20 שעות מרגע היוודע דבר ניצחונו של בנט עד שנתניהו אזר את תעצומות הנפש להרים טלפון. לשם השוואה: כשזהבה גלאון נבחרה לפני כמה חודשים ליו"ר מרצ, נתניהו היה על הקו, שופע ברכות ואיחולים לבביים, בדיוק חמש דקות לאחר פרסום התוצאות בתקשורת.

לא עוסק בזה

בשעה טובה אנו נכנסים לשבוע החמישי או השישי של המתנה למה שמכונה כבר בעייפות מסוימת "מוצא פיהם" של אהוד אולמרט וציפי לבני, הלוא הם בוני וקלייד או הנזל וגרטל של הפוליטיקה הישראלית. דד-ליין רודף דד-ליין, והחלטה עדיין אין. לפחות אפשר להתנחם בכך שהם יהיו חייבים להחליט עד 6 בדצמבר, מועד הגשת הרשימות לוועדת הבחירות המרכזית.

אולמרט קיבל השבוע בשורה טובה ובשורה רעה. הטובה – בחירתו מחדש של ברק אובמה, שמבטיחה את המשך עידן הקרח ביחסי שני המנהיגים, האמריקאי והישראלי. אולמרט יכול להציג עצמו כמי שבשלוש שנותיו בלשכת רה"מ, היחסים האישיים בינו לבין הנשיא האמריקאי היו ידידותיים ואינטימיים באורח נדיר. זו עובדה שאין עליה מחלוקת, אבל קשה להאמין שההכרעה בארה"ב השבוע תייצר מעבר משמעותי של מנדטים מגוש הליכוד-ימין לגוש המרכז-שמאל. בסופו של דבר, זו אריתמטיקה פשוטה ובלי מעבר כזה שיבטיח לו את ראשות הממשלה, אין לאולמרט מה לחפש בבחירות הללו.

הבשורה הרעה היא הערעור הגורף שהוגש לבית המשפט העליון על זיכויו מפרשות טלנסקי וראשון טורס, כמו גם על קולת העונש בפרשת מרכז ההשקעות שבה הוא הורשע. בסקאלת החומרה, אין חמור וכבד מזה. הפרקליטות לא חסה עליו. היא לא הפגינה איזושהי מידה של רחמים או של התחשבות במה שעבר עליו עד כה. היא ירתה בו בכל העוצמה. המאבק המשפטי של אולמרט מתחיל מחדש במלוא עוזו והוא צפוי להימשך כמה חודשים טובים. אם רק חלק מהערעור יתקבל, הוא לא יוכל לכהן כראש ממשלה, וזה עוד לפני שדיברנו על משפט הולילנד.

אולמרט צפוי לנחות בארץ ביום שלישי, אחרי מסע בן שבוע של הרצאות ופגישות בארה"ב. בשובו, הוא אמור להודיע אם הוא רץ או לא. המכשולים היו ונותרו ענקיים. הסיכויים למהפך פוליטי בהובלתו היו קלושים ונותרו קלושים עד קלושים ביותר. אבל אולמרט ממשיך לשדר לבני שיחו להט, ומטרה ואש בעיניים ובלב. מצד אחד, הם מתקשים להאמין שהוא יודיע שאינו רץ. מצד שני, הם לא מבינים מה הטעם, ומה התוחלת, ולמה לו את זה.

בניגוד לאולמרט, שנראה כאילו או-טו-טו הוא עומד להסתער על נתניהו בשאגות קרב, לבני ממשיכה להיות לא פה ולא שם. היא אינה בטוחה בעצמה ובסיכוייה לחולל שינוי אם תרוץ לבד. בפגישתה עם הנשיא שמעון פרס, לפני כשלושה שבועות, היא לחצה עליו להתפטר לאלתר ולהציב עצמו בראש מפלגה ובהנהגת גוש המרכז-שמאל, כשהיא כמובן לצדו.

פרס הוא האדם היחיד במערכת הפוליטית שלבני אינה רואה פחיתות כבוד לשמש כמספר שתיים שלו. מאז הפגישה הראשונה שבה היא העלתה את הרעיון, הם נפגשו עוד כמה פעמים ושוחחו על האופציה הזו. בפעם הראשונה פרס לא השתיק אותה ולא זרק אותה מהחדר. טוב, הוא ג'נטלמן פולני, מה גם שהדברים טיפה נעמו לאוזניו. הוא לא היסה אותה גם בשיחות הבאות, אך הוא גם לא אמר לה כן.

ההיגיון בשיגעון להעמיד אדם שיחגוג בקיץ במזל טוב את יום הולדתו ה-90, כראש ממשלה במדינה הכי מסובכת וקשה לניהול בעולם, הוא כפול, לדידם של תומכי המהלך: ראשית, פרס הוא היחיד שמסוגל להעביר מנדטים מגוש לגוש, בגלל האהדה חוצת המחנות אליו. שנית, בזכות יחסיו הטובים מאוד עם שלושת האנשים הקובעים בש"ס: היו"ר בפועל, אריה דרעי, השר אריאל אטיאס והרב עובדיה יוסף, הוא היחיד שיכול לעשות את הבלתי ייאמן – לקרוע את ש"ס מזרועות נתניהו ולצרף את המפלגה החרדית-ספרדית לגוש שלו אחרי הבחירות.

לבני לא מוותרת: היא ממשיכה להפעיל על הזקן לחץ פיזי לא מתון. כמו גם חיים רמון, שאומר לפרס כי אם הוא לא ירים את הכפפה, אזי הוא יכול כבר היום לחתום על כתב המינוי לנתניהו, כמרכיב הממשלה הבאה. השאלה הגורלית היא: מה מצבו של הרעיון הזה היום? האם הוא חי, או מת?

לכאורה, הוא מת. פרס אמר השבוע לכתבים ישראלים שמתלווים אליו בביקורו במוסקווה כי הוא אינו עוסק בכך, אלא מה. "אני נשיא מדינת ישראל ולא עוסק בדברים אחרים וגם לא אעסוק", לשון הנשיא. אפשר לראות במלים הרפות האלה הסרת הנושא מסדר היום. אפשר לראות בהן בדיוק את ההיפך. כשפרס רוצה להיות חד וחלק וברור, הוא יודע איך להתבטא. כשהוא רוצה לעמעם, הוא בוחר את מילותיו בפינצטה, כפי שעשה הפעם. אז אולי הרעיון לא לגמרי מת.

הדיבור על רשימת פרס-לבני ושות' (בתסריט הזה אולמרט אינו מתמודד), מחלחל גם ללשכותיהם של בכירי הליכוד, כולל האיש הבכיר ביותר. אחד מראשי מפלגת השלטון, שנשאל השבוע כיצד יתמודדו הליכוד ונתניהו עם פרס כמועמד לראש ממשלה, אמר את הדברים הבאים: "אנחנו נטפל בו ביד קשה. הוא יתגעגע לתשדירי הזכוכית השבורה שלו ושל יאסר ערפאת מקמפיין 96'. אנחנו נשדר מדי ערב את תמונת ההירדמות שלו מלפני כמה שנים, במהלך ראיון טלוויזיוני עם עיתונאי יפאני, או דרום קוריאני. כל ערב, שוב ושוב. ואנחנו נדרוש חוות דעת רפואית מקפת על מצבו, ולא – לא מד"ר ולדן, החתן שלו".

להלן התגובות: מסביבתו של פרס נמסר כי הוא אינו מתייחס לשיחות פרטיות שהוא מקיים בלשכתו עם גורמים מהמערכת הפוליטית. באשר לאפשרות שירוץ אמרו מקורביו: "פרס לא מתמודד. נקודה".

מקורביה של לבני אישרו את הסיפור. לדבריהם, לבני בדקה בשבועות האחרונים כל אפשרות לייצר אלטרנטיבה מרכזית לימין. במסגרת זו היא אמרה לנשיא שאין ראוי ממנו לאחד ולהוביל את המחנה. "שאלת מיקומה ברשימה מאוחדת שכזו כלל לא עלתה", ציינו המקורבים.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו