בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האיבה במפלגות החרדיות מגיעה לשיא חדש לקראת הגשת הרשימות לכנסת

דרעי נגד ישי, ליצמן נגד פרוש, בעלז נגד ויז'ניץ – התחושות ברחוב החרדי לא קלות. ובשעה שהפוליטיקאים עסוקים בתככים ומזימות, צץ מתחת לאפם מרד עממי בציבור החרדי. נגדם

23תגובות

במוצאי השבת שעברה נערך מפגש ספונטני בבית כנסת בלב בני ברק – המשמש מדי שבוע לשיעור תורה בהשתתפות כמה עשרות חרדים, רובם "בעלי בתים", שבימי השבוע עובדים לפרנסתם. הפעם, מפה לאוזן, ממסרון למסרון, הצטרפו יותר ממאה איש. הספרים נשארו הפעם סגורים, לא היה בהם צורך ללימודי מסכת מחאה. הסוגיה שעל הפרק היתה הדרכים להעברת מסר נוקב לחברי הכנסת החרדים בבחירות הקרובות, בנוגע לתחושות הקשות ברחוב החרדי. כל הנוכחים באולם גדלו על הרעיון שלפיו הצבעה ליהדות התורה היא בגדר "חוב קדוש", צו בלתי חוזר מטעם הרבנים. ואולם, לכל הנוכחים באולם הרהורי כפירה - הפוליטיקאים כבר לא מייצגים אותם והחוב נותר ללא פירעון.

מאחורי המפגש הספונטני בבני ברק לא עמדו מפלגה או עמותה, לא רב ולא עסקן. אין מי שמזדהה כמארגן היוזמה. הדבר היחיד שאיחד את הגרעין הראשוני, 160 איש שהצטופפו בבית הכנסת, הוא תחושת משטמה מהפוליטיקה החרדית. הם היו רוצים למלא את הקלפיות בבני ברק, באלעד ובביתר עילית בפתקים לבנים, ובמקום ג' לחרוט עליהם "מחאה".

כל העדכונים, הסקרים והפרשנויות בעמוד הבחירות המיוחד של "הארץ"

"זאת לא התארגנות פוליטית", אמר ל"הארץ" העיתונאי החרדי שי קאהן, שהשתתף באירוע. "מדובר באנשים שכל אחד לעצמו החליט שהוא לא נותן את הלחי השנייה. כמה חבר'ה אמרו בואו נחזיק ידיים אחד לשני ונעשה מזה מעגל. נשים את אותו פתק בקלפי, אם יהיו 1,500 פתקים יידעו לספור אותנו. יידעו שבפעם הבאה, אם לא יהיה שינוי, זה יהיה 20 אלף". לדבריו, חברי הכנסת של יהדות התורה "צריכים לדעת שיש מגמה. או שאתם מסתדרים עם הארבעה-חמישה מנדטים שלכם או שאתם רוצים לעשות שינוי ולהיות מפלגה גדולה עם משמעות". המשתתפים מתכוונים להרחיב את המעגל הזה במפגשים נוספים.

אמיל סלמן

בימים ראשון ושני, בפריימריז של הליכוד, צלמי הטלוויזיה חיפשו כיפות סרוגות. הסיפור התקשורתי היה הפייגליניזם שכבש את המפלגה מבחוץ ומבפנים. אבל בקלפיות ובמרכז שהוקם בגני התערוכה בלט לעין שינוי אחר שעוברת מפלגת השלטון. בכל מקום היתה נוכחות של גברים ונשים בהופעה חרדית מלאה: מתפקדים בדרך לקלפי, פעילים, מתנדבים וגם מתמודד אחד, יעקב וידר, חרדי מבני ברק. וידר התמודד על משבצת הצעירים, הלא ריאלית ממילא (מקום 52 ברשימת הליכוד ביתנו), והפסיד. "אבל מה שחשוב הוא שהמסר שלנו עבר לרחוב החרדי", אמר והתייחס לחוסר שביעות הרצון ההולך וגובר באשר למפלגות המסורתיות המייצגות מודל אחיד שאינו מתעדכן של יהדות חרדית. "יש היום ציבור גדול מאוד, בעיקר צעירים חרדים, שלא מרגיש שיש לו פה וייצוג פוליטי ברמה הארצית. אין עוד ציבור כל כך לא מיוצג. אנחנו שומעים ביקורות מעולות, עלינו על המפה", הוסיף וידר.

בקומה זקופה

הרומן בין צעירים, לרוב מהשוליים החרדיים, ובין הליכוד – נמשך זה כ-20 שנה. בעבר היו סיבות מגוונות שמשכו צעירים חרדים כמו חברי "הקבוצה הירושלמית" המפורסמת למרכז הליכוד – החל מהזדהות רעיונית עם הימין ונגד הסדר מדיני, וכלה בכסף שהרוויחו מתפקדים ופוקדים. כיום, חרדים רבים מנמקים את נהירתם לליכוד בניסיון להשפיע על סדר היום החרדי, האזרחי, של אלו שאינם עוד אברכים. הם באו לנקודות ההצבעה בלי להתנצל, בלי להתחפש, בפנים גלויות ובקומה זקופה.

"למרבה הבושה לא מעט בעלי חזות חרדית נראו מסתובבים ב'חגיגת הפריימריז' בליכוד", נכתב ביום שני ב"המודיע", "בלא כל קשר לדין ודברים על טענות ומענות שישמיעו אלו על המפלגות החרדיות; גם בלא דין ודברים מיותר עמם על חובת הציות לגדולי ישראל שלגבי דידו של הציבור החרדי – איך זה שאדם שחזותו אומרת חרדיות מכליל את עצמו באירועים ובסיטואציות הרחוקים מלשקף את עולמו ואת חייו. איך זה שאדם מן השורה אינו נותן דעתו לחילול השם שיש בדבר. איך זה שאינו חס על העובדה שהמסר שהוא מעביר לילדיו הוא הפוך ממה שהיה רוצה".

החתרנות בשני האירועים הללו, השונים זה מזה, אמורה היתה לזעזע גם את נבחרי הציבור החרדים באמצע "מערכת בחירות מהגורליות שהיו עד כה", כפי שהגדירה לפני כחודש וחצי יו"ר ועדת הכספים, משה גפני. ואולם הוא ויתר הפוליטיקאים החרדים שקועים במלחמות פנימיות מכוערות שמסלימות ככל שמתקרב מועד הגשת הרשימות בשבוע הבא. פריימריז כידוע אין במפלגות החרדיות, גם לא ועדה מסדרת, אבל לכלוכים יש ויש.

ביהדות התורה הסכסוכים נראים בכל מקום - לאורכה ולרוחבה, בקדמת הרשימה ובירכתיים. אולי חוץ מהאידיליה המופגנת ששוררת בזמן האחרון בין ליצמן לגפני, קשה למצוא כיום ברשימה הזאת שני ח"כים שמייצגים אינטרס משותף, רב משותף או עיתון משותף. ברשימה, שאף לא סקר אחד צופה לה יותר משישה מנדטים, יש לא פחות מארבעה ביטאונים רשמיים, ארבע זהויות חרדיות שחלקן טיפחו עוינות כלפי השנייה.

גם מעבר לכביש, בש"ס, לא חסרים קרעים, אם כי אלה מתמקדים בעיקר בצמד המוביל את הרשימה – אלי ישי ואריה דרעי, שכל אחד מחזיק מאחוריו מחנה. גם אטיאס מעורב. כל צד מנסה למשוך לצדו חברים במועצת חכמי התורה שבשבוע הבא תתכנס כדי לקבוע את הרשימה לכנסת. יועצים שמסתובבים במטה המפלגה בהר חוצבים בירושלים אומרים כי העוינות קשה. הם מתפללים לצלוח את השבוע הקרוב מבלי שהנישואים הכפויים האלה יגיעו לפיצוץ.

שירן גרנות

צמרת ש"ס (דרעי-ישי-אטיאס) הפכה סופית משלישיית "מה קשור" לשלישיית פרוזאק, עם מאבקים וכיפופי ידיים על כל סעיף וסעיף: מי יהיה מספר 1 ברשימה, האם למרות המנהיגות המשולשת ימונה יו"ר לתנועה או אולי לרשימה; ומי יזכה בתפקיד הבכיר בממשלה הבאה. השבוע ביטל דרעי נסיעה מתוכננת לפורום סבן בארה"ב, מחשש שישי יבצע מאחורי גבו מהלך לקראת הגשת הרשימות, כך גילה שלשום (רביעי) הפרשן אבי בלום מרשת "קו עיתונות דתית". השלושה מצליחים לריב גם על איוש תפקידים נידחים של פעילים מטעמם, בהסתדרות וברשויות מוניציפאליות.

המריבות בצמרת לא משנות את העובדה שמה שהיה הוא שיהיה פחות או יותר. רשימת ש"ס לכנסת היוצאת – להוציא את חיים אמסלם שפרש ומהווה אתגר לש"ס – אמורה לככב גם הפעם, בתוספת של דרעי ועוד ארבעה נציגים במקום ריאלי פלוס מינוס (בהנחה האופטימית של התנועה, שלפיה תקבל 15 מנדטים). על הארבעה האלה ניטשת כעת המערכה.

ואולם, הצרות של ש"ס הן כאין וכאפס לעומת אגודת ישראל, שהמועצה הארצית שלה אמורה להתכנס ביום ראשון בבני ברק כדי לקבוע את סדר הנציגים מטעם הסיעות השונות, המייצגות חסידויות שונות. בשנים עברו, אפשר היה להסתמך על מועצת גדולי התורה של "אגודה" אלא שזו מושבתת בפועל משום שכמה אדמו"רים מובילים, כולל הנשיא שלה האדמו"ר מוויז'ניץ, הלכו לעולמם בשנים האחרונות ולא מונו אדמו"רים במקומם.

לקראת הכינוס יצא פורום אחר של "אגודה" (ועדת השמונה) בהצהרות על אחדות, שמעוררות גיחוך בציבור המצביעים החרדי. באסיפה מחרתיים ייאלצו אנשי אגודה להתגבר על התיעוב המתעצם בין יעקב ליצמן למאיר פרוש, שכל אחד מהם מייצג ציבור חסידי גדול בתוך אגודת ישראל (עם עיתון משלו, כמובן). הסכסוך בין השניים הוא בן שנים ארוכות, אבל הוא הפך לתיעוב מאז מערכת הבחירות לעיריית ירושלים, שבשיאה העדיפו רבים מחסידי גור את ניר ברקת החילוני על פני פרוש.

מיכל פתאל

כיוון שהרשימה אמורה לייצג את כל הסיעות המרכזיות באגודת ישראל, בכל בחירות צריך לקבוע הסכם רוטציה שיופעל במקרה שאחת מהן או יותר יישארו בחוץ. אם יהדות התורה תקבל רק חמישה מנדטים – יעקב ליצמן (הראשון ברשימה) נציג חסידות גור יהיה כנראה זה שייאלץ לפנות את מקומו באמצע הקדנציה לנציג במקום השישי. פרוש, שהתפטר באמצע הקדנציה הנוכחית, כבר הבהיר כי הוא מסרב לעשות זאת שוב. עם זאת, בסופו של דבר, ובדומה לש"ס, גם רשימת יהדות התורה לכנסת הקרובה תיראה דומה מאוד לרשימה של הכנסת היוצאת. רק השנאה הפנימית כנראה תגבר.

ואולם, ברחוב החרדי עלולים הפעם גם לעשות מעשה ולא להסתפק בסלידה מדרג העסקנים. מדברים שם על מסקנות עם גוון כמעט תיאולוגי. חלק גדול מציבור זה, שגדל על "החוב הקדוש" שמטילים הרבנים אחת לארבע שנים להצביע למפלגות חרדיות, נחשף יותר ויותר לציניות שמאחורי מכתבי הרבנים המתפרסמים ערב הבחירות וסביב מאבקים ציבוריים, ואפילו מאחורי המושג המקודש "דעת תורה". העיתונות החרדית העצמאית תורמת את חלקה לשקיפות הזאת.

זרעים של מרי

רוב רובו של הציבור החרדי עדיין מציית לקריאות הרבנים, בוודאי בבחירות, אבל זרעי המרי נובטים בקרב שכבות וקבוצות גדולות שאנשיהן חשים לא מיוצגים על ידי המפלגות הרשמיות. יש בהם צעירים וצעירות שלומדים לתארים אקדמיים, עובדים לפרנסתם, מחזיקים בכיס סמארטפון, קוראים את השבועונים החרדיים העצמאיים – והכל בניגוד לדעתם הרשמית של הרבנים. יש בהם כאלה שמזדהים עם התנועה החתרנית "טוב", המיוצגת בינתיים רק ברשויות מקומיות חרדיות, ויש כאלה שחשים לא מיוצגים מעצם היותם חב"דניקים או מזרחים או חוזרים בתשובה שנחשבים בתחתית גם במוסדות של ש"ס. קשה לדעת כמה חרדים לא מיוצגים ישנם. בשבוע הבא מבטיחה תנועת "טוב" תוצאות של סקרים וקבוצות מיקוד שילמדו על היקפה של המחאה החרדית הפנימית.

יעקב וידר, הליכודניק, הוזמן השבוע להתראיין בכלי תקשורת חרדיים והותקף בהם ככופר. "התשובה המדויקת לביקורת הזאת היא שמי ששואל הוא עצמו צבוע", אמר ל"הארץ". "השואלים הם כתבים ושדרנים של אתרי אינטרנט ורדיו חרדיים. הרי רק לפני שנתיים היו מודעות בגודל של מגדלי עזריאלי נגד האינטרנט, ובעבר הרחוק היו פשקווילים גם נגד הרדיו. כל אלה ששואלים אותי שאלות נוקבות מחזיקים בכיס אייפון והמהדרין מחזיקים בגלקסי. זו צביעות, הם אלה שמדברים על הצבעה למפלגות החרדיות ככלל העיקרי בתורה. הכל מותר – מלחמות טמאות, גניבה, שוחד, אבל אדם שחלילה חושב לנסות לעזור לציבור דרך מפלגה חילונית זו כבר כפירה בעיקר".

שי קאהן, מהקבוצה הבני ברקית, מבקש לנתק את הפוליטיקה החרדית מהאצטלה הדתית. "המערכת היא נטו פוליטית, אין חוב קדוש", אמר. לאנשי יהדות התורה וש"ס הוא אומר: "תזכרו שאתם מפלגה ככל המפלגות, אל תשייכו את זה לדת. גפני הוא חבר כנסת מצוין שלא נופל מבני בגין, אבל זה לא שייך לחוב קדוש. ביהדות התורה צריכים פריימריז, כי אחרת הם ייאבדו". למה הדרישה הזאת עולה פתאום ולא עלתה בעבר? לדבריו, אנשים הבינו מה עומד מאחורי המושגים המקודשים ביותר בציבור החרדי, ובראשם ההוראות של גדולי ישראל. "המדיה נכנסת לציבור, יש רדיו, יש אינטרנט. לא תעזור מכבסת מלים. אנשים רואים מה עומד מאחורי מכתבים של רבנים. רב מסוים הולך ומתראיין לעיתון ובאותו יום מכחיש שהתראיין. אנשים יודעים שהחתימה של הרב היא לא בדיוק החתימה שלו. אז מה זה חוב קדוש?".

האם הגיע הזמן לנתק את המפלגות החרדיות מהמסגרת הדתית?


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו