בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

81% מהציבור: נתניהו ייבחר מחדש; הימין מתחזק, העבודה ומרצ נחלשות

סקר דיאלוג מיוחד ל"הארץ": צירופו של פרץ לרשימת "התנועה" של לבני אינו מעלה או מוריד את תחזית המנדטים של מפלגתה

386תגובות

ארבעה ימים לאחר הגשת רשימות המועמדים הסופיות לכנסת ה-19 לוועדת הבחירות המרכזית, התמונה האלקטורלית שמסתמנת לפי שעה היא, בשתי מלים: המשחק נגמר. גוש המרכז-שמאל מפורר, מפוצל ומפולג, מול גוש הימין שמעולם לא נראה מאוחד יותר וחזק יותר. רשימת הליכוד ביתנו מתחזקת ל-39 מנדטים בעוד רשימת העבודה נחלשת ל-17 מנדטים. ההישג העיקרי של ציפי לבני, יושבת ראש "התנועה", שעל פי הסקר מקבלת 9 מנדטים הוא, בשלב זה, החלשתן של אחיותיה לגוש עד כדי העלמת שתיים מהן - הישג נאה לכל הדעות, אבל לבני אינה מצליחה, בינתיים, להעביר לקופתה מנדטים מן המחנה היריב. צירופו ברגע האחרון של ח"כ עמיר פרץ לרשימת התנועה אינו מעלה ואינו מוריד את תחזית המנדטים של מפלגת לבני. לא נודע כי (פרץ) בא אל קרבה.

על פי הסקר, ש"ס הופכת למפלגה השלישית בגודלה עם 12 מנדטים בעוד רשימת הבית היהודי בראשות נפתלי בנט שומרת על כוחה - 11 מנדטים. יש עתיד של יאיר לפיד ממשיכה לאבד גובה, וזוכה ל-6 מנדטים בלבד, בדיוק כמו יהדות התורה. מרצ ממשיכה להצטמק ובסקר הנוכחי עומדת על 3 מנדטים בלבד, מספר זהה ל"עם שלם" בראשות חיים אמסלם שפרש מש"ס. קדימה, המפלגה הגדולה בכנסת ה-18 תכניס לפי הסקר 2 ח"כים לכנסת ה-19. חד"ש מתחזקת מעט ל-4 מנדטים והרשימות הערביות רע"מ-תע"ל ובל"ד שומרות על יציבות עם 5 ו-3 מנדטים בהתאמה.




מערכת הבחירות האמתית החלה רק אתמול (ראשון), לאחר שהאבק שקע על המהפכים, הדרמות והמיני דרמות, הפילוגים, העריקות, הפרישות והצירופים. פניה וקווי המתאר של המפה הפוליטית ברורים וידועים. מלבד התפלגות המנדטים, ישנו נתון אחד מאוד יוצא דופן, העולה מסקר "הארץ" שערכה אתמול חברת "דיאלוג", בפיקוחו של הפרופ' קמיל פוקס מהחוג לסטטיסטיקה באוניברסיטת תל אביב. בתשובה לשאלה "מי לדעתך יהיה ראש הממשלה הבא - בנימין נתניהו, שלי יחימוביץ' או לבני?" (לידיעת הקוראים: השמות הוקראו לנשאלים ברוטציה), השיבו 81% מבין הנשאלים: נתניהו. זה הרבה יותר מציפייה שמגשימה את עצמה. זהו נתון שפירושו היחיד הוא שמערכת הבחירות הסתיימה לפני שהחלה - או ממש לאחר שהחלה. הנתון הדרמטי הזה מעמיד באור מגוחך למדי את היומרה המשותפת ליחימוביץ וללבני, לצייר עצמן כמועמדות לראשות הממשלה. לממצא הזה מתווסף הנתון הבא: בסוגיית ההתאמה לראשות הממשלה - שאלה קריטית בכל מערכת בחירות - נתניהו מביס את שתי הטוענות לכתר בסדרי גודל דמיוניים כמעט: 64% רואים בו את האיש המתאים לתפקיד, מול 17% שמפרגנים ליחימוביץ' ו-24% שמעניקים את האשראי ללבני.

כניסתה של לבני למרוץ (בראש רשימה מרשימה למדי יש לומר) לא רק שאינה מגדילה את הגוש, כפי שהבטיחה לבני לציבור, היא מקטינה אותו; לאפקט לבני יש השלכות הרסניות על שתי רשימות שעומדות אולי בפני הכחדה: קדימה ומרצ, ועל רשימת העבודה שיורדת אל מתחת לקו 20 המנדטים. לא במקרה יחימוביץ' יצאה מגדרה על מנת לצרף את לבני לשורות הרשימה והבטיחה לה את חצי המלכות. היא ידעה היטב מה צפוי לה אם לבני תקפוץ לבריכת המנדטים המדולדלת של הגוש. אצל יאיר לפיד העניינים יגעים ביותר: לפני לבני הוא שוטט באזור ה-8 מנדטים. כעת, רק 6. זה לא רק לבני, זהו גם קמפיין מפוזר ולא ממוקד, שמנסה לתפוס מרובה ולא תופס דבר.

הליכוד ביתנו כאמור מתחזקת, ונושקת לקו 40 המנדטים. הסיבות ברורות: 1. הציבור רואה מולו מחנה אחד מאוחד, שחלקיו אינם משמיצים זה את זה, למול הקרקס שמתרחש מעברו השני של הנהר. 2. סדר היום הוא לחלוטין מדיני-ביטחוני, שהוא משאת נפשם של נתניהו ואביגדור ליברמן, שותפו להנהגת הרשימה. כל עוד מהדורות החדשות בערוצי הטלוויזיה נפתחות בחגיגות החמאס בעזה, בדאגה הגוברת לגורלו של הנשק הכימי בסוריה, במהומות במצרים ובמהלך הדיפלומטי של נשיא הרשות הפלסטינית אבו מאזן נגד ישראל, נתניהו לא צריך להשקיע ולו אגורה אחת בקמפיין. המציאות, האקטואליה, החיים, הם-הם הקמפיין הכי יעיל וטוב שהוא יכול לאחל לעצמו ולמפלגתו.

הציבור כבר החליט מי יהיה ראש הממשלה הבא, אבל הוא אינו טמבל: בסקר "הארץ" הוא קובע ברוב גדול, כי המניעים להחלטת נתניהו לבנות אלפי יחידות דיור בגדה ולהתחיל בבנייה ב-E1 הם פוליטיים. לא לאומיים, כפי שנתניהו מספר.

הסקר בדק בקרב מצביעי העבודה, יש עתיד והתנועה, היכן קיימת הנכונות הגבוהה ביותר להצטרף לממשלת נתניהו הבאה, לאחר הבחירות. התוצאות אינן מפתיעות: ההתנגדות הגדולה ביותר קיימת בקרב מצביעי העבודה. התמיכה הגדולה ביותר נרשמה אצל מצביעי יש עתיד, בראשות יאיר לפיד. הם, ולא רק הם, מתקשים לראותו יושב בחוסר מעש על ספסלי האופוזיציה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו