בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קמפיין של "עוצמה לישראל" נפסל בטענה לגזענות

יו"ר ועדת הבחירות פסל את קמפיין הבחירות של אלדד ובן ארי וקרא להסירו מאוטובוסים ברחבי הארץ: "פרסום גזעני שמשפיל ערבים"

140תגובות

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט אליקים רובינשטיין, פסל היום (רביעי) את שלטי החוצות של מפלגת "עוצמה לישראל", בראשות חברי הכנסת אריה אלדד ומיכאל בן ארי, בנימוק שהקמפיין הוא גזעני. לדבריו, זהו פרסום גזעני ש"נועד להשפיל קבוצה אחת במדינת ישראל – האוכלוסייה הערבית".

במודעות שפרסמה המפלגה על אוטובוסים בכל רחבי הארץ, מופיע הכיתוב "נאמנות" בשפה הערבית, ומתחתיו הכיתוב "בלי חובות אין זכויות".

לכל הסקרים, הפרשנויות והעדכונים בעמוד הבחירות המיוחד >>

חמישה פעילי זכויות אדם פנו לרובינשטיין בעניין זה: לואיס פרנקנטלר, מוסי רז, ד"ר ישי מנוחין, ד"ר דוד סנש וד"ר איילה גרינברג. "המודעה מיועדת להטיל דופי באוכלוסיית מיעוט שלמה ולהוביל לגינוי קולקטיבי על ידי אוכלוסיית הרוב כלפי האוכלוסייה הערבית בישראל", טענו העותרים. הם הוסיפו כי המודעה "מטעה את הציבור בהקשר של מהות הנושא של זכויות האדם במדינה דמוקרטית", וקראו להסיר את המודעות מהאוטובוסים בכל הארץ.

בן ארי ואלדד טענו, מנגד, שהסיסמה "בלי חובות אין זכויות" איננה התבטאות גזענית. הם הזכירו את הסיסמה "בלי נאמנות אין אזרחות" ששימשה את ישראל ביתנו במערכת הבחירות הקודמת.

אמיל סלמן

רובינשטיין, כאמור, אימץ את העתירה לפסול את קמפיין וכתב: "לעמדתי, הפרסום הוא במובהק פרסום שיתפרש בעיני רואיו כמסר גזעני, וזאת גם אם מנסחיו או חלקם ראו בו מסר פוליטי גרידא. הכיתוב ׳נאמנות׳ בשפה הערבית ומתחתיו הכיתוב ׳בלי חובות אין זכויות׳ מתייחס בהכרח רק למגזר הערבי במדינת ישראל בכללותו, והוא נועד להציגו כמגזר שאינו נאמן למדינת ישראל. ככזה, הוא עלול לפגוע – ברמת ודאות קרובה – ברגשותיה של אוכלוסייה זאת. ביטוי גזעני כגון זה עלול לפגוע גם ברגשותיהם של יהודים אשר שימשו, ולמרבה הצער עודם משמשים, מטרה לרדיפה על רקע גזעני ברחבי העולם".

להחלטתו של רובינשטיין קדם עימות משפטי בינו לבין היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין. רובינשטיין פנה לוינשטיין כדי לבחון אם הוא מוסמך לדון בתכני שלטי חוצות. וינשטיין השיב לו כי על פי החוק, סמכותו של יו"ר ועדת הבחירות נוגעת לתוכן התעמולה המשודרת בלבד, ולא לתוכן השילוט שמציבות המפלגות בחוצות הערים. אבל רובינשטיין לא קיבל את פרשנותו של וינשטיין. בהחלטה מנומקת היטב הסביר מדוע הוא נוטל את הסמכות לדון בנושא.

בן ארי ואלדד אמרו בתגובה: "לא ייתכן ששימוש באחת השפות הרשמיות ייחשב גזעני. מדובר בקמפיין לגיטימי. בכוונתנו לערער על ההחלטה השערורייתית, הפוגעת בחופש הביטוי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו