בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פליטת הפה שקרעה את מסיכת "הימין המגניב" מבנט

במקום שיחזור בו חד וחלק או לחלופין שיעמוד מאחורי דבריו, בנט ניסה לזגזג ולהציג זאת כעמדה עקבית. כלל לא בטוח שאמירתו תגרום לאובדן מנדטים

232תגובות

נפתלי בנט, הפוליטיקאי הצעיר בעל החזות ההיי-טקיסטית, הוא במידה רבה שלי יחימוביץ' של הימין. הוא לקח מפלגה גוססת, ארכאית, נטולת חיות ותקווה ובעזרת הרבה כישרון ולא מעט מזל שמיימי הפיח בה רוח חיים ומנדטים בסקרים. בנט נראה כמי שהתברך במגע קסם פוליטי נדיר. עד לאותו ראיון טלוויזיוני אומלל, שבו חשף את מהותו האמיתית, המוכרת לרבים במערכת הפוליטית: איש ימין קיצוני, שמרן ודוגמטי, שלא יבחל אפילו בסירוב פקודה אם יידרש על ידי ממשלה דמוקרטית לפנות יהודים מבתיהם.

זו לא היתה פליטת פה. זה היה נפתלי בנט האמיתי. אמש, במסיבת עיתונאים מבוהלת, הוא ניסה לכבות את הדליקה, אך כמיטב המסורת של קודמיו המפד"לניקים ניפק בעיקר מופע של גלגול עיניים, התפתלויות וסיסמאות ריקות.

במקום שיחזור בו חד וחלק, או לחלופין שיעמוד מאחורי דבריו אם הוא מאמין בהם, הוא נקט שיטת גם וגם: גם זיגזג בלי למצמץ וגם התיימר להציג זאת כעמדה עקבית; גם הודיע שאינו מתנצל על אף מלה, גם הבהיר שדיבר מ"דם לבו", גם טען שלא אמר, גם הצהיר כי חייל חייב למלא את פקודות הצבא בכל מקרה וגם טען כי מתקפתו של ראש הממשלה עליו בראיונות טלוויזיוניים מסתירה כוונה לפנות ישובים. אם הוא אכן חושב כך, נראה אותו נשאר באופוזיציה בכנסת ה-19.

תומר אפלבאום

ה"לא פליטת פה" קרעה את מסכת הימין המגניב והמדליק שבנט עטה על עצמו. יש שני מנדטים של מצביעים המגדירים עצמם כ"מרכז" ומתלבטים בינו לבין ציפי לבני או יאיר לפיד. זוהי ללא ספק תעודת עניות מביכה לאלקטורט הישראלי. רשימת הבית היהודי-האיחוד הלאומי היא רשימה דתית, סקטוריאלית וקנאית, המורכבת ברובה המכריע מאנשי ימין קיצוני כמו אורית סטרוק גסת הרוח מחברון או אלי בן דהן, לשעבר מנכ"ל בתי הדין הרבניים, שאין כמוהו לסמל את הממסד הדתי המאובן והמיושן. הכי לואוטק שאפשר. איילת שקד, הלא דתייה, היא עלה התאנה שבנט שולח לאולפני הטלוויזיה כדי לגנוב את דעתם של התמימים מתל אביב, שאבותיהם התלבטו לפני כשני עשורים אם להצביע לצומת של רפול או למרצ של שולה אלוני ויוסי שריד.

חודש לפני הבחירות, השאלה המרכזית היא כמובן כמה זה עולה לו. נמתין ונראה. הסקרים ירחיבו את דעתנו. ההערכה הרווחת בחוגים הפוליטיים היא שהנסיקה המטאורית של בנט ומפלגתו נבלמה בסוף השבוע ושצפוי לו אפילו אובדן של אי-אלו מנדטים. אבל ייתכן גם תסריט אחר: שתעודת ההכשר המוסרי לסרב לפנות יהודים מבתיהם דווקא תחזק אותו בקרב הימין הכתום ותגדיל את כוחו במגזר על חשבון הליכוד ביתנו ורשימת עוצמה לישראל בראשות אריה אלדד ומיכאל בן ארי. המחשבה שבנט ביטא בראיון בערוץ 2 ביום חמישי בלילה היא פופולארית למדי בקרב הציבור הדתי לאומי, שהוא שבע אכזבות ומרורים מממשלות הליכוד ומראשי ממשלה מטעם הליכוד. נראה איך הוא יגיב לסערה זוטא שהתחוללה כאן בסוף השבוע האחרון.

האם לדעתכם אמירתו של בנט תרחיק ממנו מצביעים?


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו