בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נבחרי העבודה מרגישים קצת פחות חופשיים על הבר

כמה מכוכבי רשימת המפלגה ניסו לדבר אמש עם הבליינים התל אביביים על מחירי האלכוהול, אך אותם דווקא עניין שכר הוועדים ומיסוי העשירים

34תגובות

מסע הבחירות של פעילי ונבחרי מפלגת העבודה בין שותי הבירה ברחובות תל אביב החל אמש ברגל שמאל. כשהתקשרתי לטלפון של דוברות המפלגה כדי לברר לאיזה בר להגיע, חזרו אלי ממספר אחר. "מינהל אזרחי", נכתב על הצג. נבהלתי וחשבתי מיד שנתפסתי. אנשים שהיו בדוברות המינהל האזרחי בשטחים מריצים את מועמדי העבודה לברים כדי לקושש קולות.

מכאן, מסע הברים רק השתפר. הרבה ממועמדי המפלגה הם תרומה גדולה לכנסת. עם יוסי יונה, סתיו שפיר ומרב מיכאלי, יש לי כבר היכרות מוקדמת. את מיכל בירן, מספר 13 ברשימה, שהגיעה בחולצה נוצצת, אני מכיר פחות. "דברו איתם על העלאת מחירי האלכוהול על ידי נתניהו. זה עובד מניסיון", הורה פעיל מקיאווליסט שהכין מדבקות קטנות של עליית מחירי האלכוהול בשלושה שקלים שנועדו להמחיש את העלאת המחירים.
את הזחילה צפונה ברחוב דיזנגוף ההומה התחלנו בפאב צינה.

הפאבים הורכבו ברובם מאוכלוסייה צפונבונית, נערי ונערות זהב עם שיניים צחורות ונטייה לקפיטליזם וחרדה משם הקוד "הוועדים הגדולים". מתברר שהבעלים של צינה מכיר את מיכל בירן מהצופים. בירן היא אשת ארגון מנוסה שבוודאי נשמע עליה. למעשה, מאז שבפעם הראשונה שראיתי אותה לראשונה לפני שנתיים, פניה הפכו דומות יותר ויותר לאלו של יחימוביץ'.

אחד ממארגני הערב כינס את הח"כים לעתיד והפעילים לתדריך: "המדבקות הן גימיק טוב שעבד על הכיפאק ביום חמישי. תהיו נחמדים, אמיתיים, וקצת כועסים, זה בסדר". פעיל נוסף הוסיף: "בנות שילכו על בנים, בנים שילכו על בנות". ואולם פעיל שהיה בסיבוב הברים הקודם בבירה נזכר ש "בברים בירושלים זה היה הפוך".

שרון בוקוב

הקהל היה לא קל ולעתים אף התעלל בחברי הכנסת לעתיד. "פייס איט, ביבי יהיה ראש הממשלה", אמר בחור עם גבות יפות למרב מיכאלי. "אני מסרבת לגזרת הגורל הזו", היא ניסתה, אך מיד קטע אותה אחר שישב ליד קנקן גדול של בירה: "מדוע העלו לעובדי הנמלים את השכר?". לידם ישבה לבדה תיירת מאוסטרליה כבת ארבעים, שאלה מה קורה סביבה ולמה אנשים מתווכחים. כשהסברתי לה, ממש התרגזה: "שבת בערב ומדברים על פוליטיקה. אתם פשוט משוגעים".

באזור אחר של הבר, ניסה יוסי יונה להתמודד עם בחור שהתעקש שהדבר הבוער ביותר כרגע הוא לגליזציה של מריחואנה. "מה יותר חשוב לך, לגליזציה או רכישת דירה?", ניסה יונה לפרק את ההתנגדות הירקרקה. "הי, מה אתה עושה לי עורך דין? בוא נדבר על מה שאני רוצה, ולא על מה שאתה רוצה", ענה לו. "ומה יהיה אם מחר תתחתן ויהיו לך שני ילדים, גראס זה עדיין הדבר היחיד שיעניין אותך?", ניסה המועמד להקשות. "בטח, שתהיה אפשרות להירדם ברוגע. וזה גם יצמיח את הכלכלה", ענה בנחרצות. חברו הוסיף: "זה יצמיח דברים אחרים".

השיחה נראית אבודה. אחרי שהלך, שאלתי את הבחור אם יצביע עלה ירוק, שהיא כרגע המפלגה הימנית ביותר מבחינה חברתית. "כנראה אצביע עבודה. אבל לא רציתי להגיד לו. שיתאמץ לשכנע. מבחינתו, אני ביבי".

תומר אפלבאום

באילקה, ניסה שוב יונה את מזלו, הפעם עם שתי בחורות. "אתה לא באזור הנכון", הן אמרו והעבירו אותו הלאה. "חשבתי שהולכים להתחיל איתי", אמרו הבנות, "אז זה היה נגמר יותר מהר". יונה עבר לשולחן אחר, הציג את עצמו כפרופסור לפילוסופיה וביקש לדבר עם הנוכחים חמש דקות. "אז זה ייקח יותר מחמש דקות", הם התבדחו אך נענו לאתגר והעלו את נושאי גיוס החרדים והמצב הכלכלי. מאיפה ייקחו כסף, שאלו. יונה אמר שחברת "טבע" משלמת רק 3% מס. היושבים הסכימו שיש בעיה, אבל היו מיואשים: "אני לא מאמינה שאפשר לשנות את זה", אמרה בחורה. "זה לא יבוא לידי ביצוע. אין כזה דבר פוליטיקאי טוב". אומרים תמיד ששיחות כאלה מעודדות את המועמדים. אבל לפרקים ביוב הייאוש חלחל גם אלי. האם נשאר משהו מהקיץ של לפני שנה וחצי?

"מדי פעם יש לי הרהורי כפירה בקשר לכניסה לפוליטיקה", הודה יונה, מספר 20 ברשימה. "היה בוקר שקמתי ובום, התברר שזה ריאלי". היחידה שניכר שהשתכנעה היא דווקא הליכודניקית היחידה שפגשנו, ליאת. "מרב מיכאלי העלתה לי כמה שאלות בקשר להצבעה שלי. בנושא ההבדלים בין עשירים ועניים וחינוך".

בירן עומדת מול יוסי, איש הייטק וקפיטליסט קשוח. כשהיא מציעה העלאת מסים על העשירים שמרוויחים מעל 55 אלף כדי להעלות את תקציב החינוך, הוא מזועזע: "אם מנכ"לים לא ירוויחו טוב, לא יהיו עסקים. הרי יום אחד גם אני אהיה מנכ"ל. איזו מוסריות זו להעלות מסים?".

בכל אווירת האלכוהול, דווקא המאבטח עובד הקבלן נשכח. הוא עמד בחוץ עם צעיף וכובע של החברה שנותנת לו שכר עלוב ושונא את מפלגת העבודה. "הם רע"מ-תע"ל", הוא אומר. הוא יצביע לבית היהודי. אני שואל אותו אם הוא לא מעוניין בשכר נורמלי ופנסיה. "לעולם לא יבטלו את עבודת הקבלן. זה מעל השמיים. יש יותר סיכוי שאהיה טייקון. נראה את כולם ב-23 בינואר", הוא אומר. אני שואל מה יעשו הבית היהודי יום אחרי הבחירות. "מה יעשו? יתפלגו".

סתיו שפיר מגיעה באיחור ומנסה לשכנע בחור קרח בשם אורן, אבל לו זיכרונות קשים מימי המחאה החברתית - דפני ליף לקחה לו אקדח סיכות ולא החזירה. "תגידי לה שזה אורן מהפאב ביפו", הוא אומר. אם השיחות התחילו עם הגימיק הזול של עליית מחירי הבירה שכבר כולם שכחו ממנה, השיחות הופכות יותר ויותר אידאולוגיות, על אף הקהל הקשה. שפיר מדברת על חוסר הלגיטימציה שעושים לחלקים בישראל: "הייתי בעימותים שלא יאמן שקרו בשנת 2012. מועמדי ימין שטוענים שהם ציונים ורוצים להרוס את מערכת המשפט". "הם קצת טחנו בשכל, אבל בקטע טוב", סיכמה אחת הבלייניות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו