בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הבעיה הפעוטה של ליברמן הופכת למפנה פוליטי

הכרזת היועמ"ש כי לא יוותר על קלון מלמדת שלא בטוח שליברמן יחזור להיות שר בקרוב. זו הזדמנות לסיכום קצר של פועלו של הדיפלומט הבכיר של ישראל

35תגובות

התפטרות אביגדור ליברמן מתפקיד שר החוץ נראתה בתחילה כמו יציאה לחופשה קצרה. זה היה הספין של ליברמן: "פרידה זמנית". משפט מהיר, אולי עסקת טיעון נוחה, הרשעה ללא קלון - ודילוג לתפקיד בכיר בממשלה הבאה של בנימין נתניהו. לקדנציה נוספת במשרד החוץ, או שדרוג לתיק הביטחון.

הספין נשמע כה משכנע, שאפילו לא טרחנו לסכם את 44 חודשי כהונתו של ליברמן כשר חוץ. לא כותבים סיכומים על מי שעוד רגע יחזור מההפסקה. אבל ביומיים האחרונים, נראה שמנהיג ישראל ביתנו לא ישוב במהרה לכהונת שר. היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ועמיתיו בפרקליטות ספגו ביקורת קשה על סגירת התיק העיקרי נגד ליברמן ועל החקירה הרופסת והחלקית שניהלו בפרשת השגריר, עד שהחליטו להשיב מלחמה. הם הודיעו שידרשו להטיל על ליברמן קלון, ושהשלמות החקירה עשויות להוביל להחרפת כתב האישום נגדו.

>> "הארץ" בטוויטר >> בחירות 2013: כל הדיווחים, הסקרים, הפרשנויות

כמובן שהכל עדיין באוויר: וינשטיין הבטיח כתב אישום גם בפרשות האחרות וחזר בו, ובית המשפט יוכל לזכות את ליברמן, או להרשיעו בלי קלון. ובכל זאת, מה שנראה כבעיה פעוטה, כספיח זניח של החקירות הכבדות, מאיים עכשיו להשבית את ליברמן ולהוציאו לזמן רב מהנהגת המדינה.

אם כך, אפשר לסכם בקצרה את עידן ליברמן כדיפלומט הבכיר של ישראל. הוא הוחרם בפועל בבירות המערב ומיקד את תשומת לבו "בין פראג לקישינב". לשיטתו של ליברמן, הוא השיג כך את הקולות המעטים שהתייצבו לצד ישראל, או לפחות לא נגדה, בהצבעת האו"ם על ההכרה בפלסטין כמדינה משקיפה. זה פרס ניחומים קטן וחסר חשיבות. סירובם של האמריקאים והמערב אירופים לראות בליברמן בן שיח לגיטימי, בגלל הצהרותיו הבוטות כלפי חוץ ועמדותיו נגד הקהילה הערבית וארגוני זכויות האדם כלפי פנים, נטרל אותו מהזירות המרכזיות.

ניר קידר

ליברמן אינו אשם בהקפאה המוחלטת של התהליך המדיני, או בבידוד הבינלאומי הגובר של ישראל. לכישלונות האלה אחראי בנימין נתניהו, גם אם ליברמן, שותפו הבכיר בקואליציה היוצאת, דחף אותו לעמדות נוקשות מול הרשות הפלסטינית ו"העולם". הנזק העיקרי שגרם ליברמן היה בהתנגדותו העיקשת לכל התנצלות ישראלית לטורקיה בפרשת המשט לעזה. אפשר לדמיין שאילו ציפי לבני היתה שרת החוץ, המשבר עם הטורקים היה נמנע מראש או נפתר.

לבני מתמודדת עכשיו על תיק החוץ בממשלה הבאה, בתקווה שיחזור לידיה אם תשיג מספיק מנדטים, או שנתניהו ייתקל בלחץ בינלאומי לעטוף את ממשלתו הבאה בפרצוף מתון. גם בליכוד יש שרים, גדעון סער למשל, שרוצים שדרוג וישושו להחליף את ליברמן. נתניהו רמז ב"מעריב" בסוף השבוע שבכוונתו להחזיק בעצמו בתיק החוץ אחרי הבחירות, עד שליברמן יסיים את צרותיו המשפטיות, אפילו אם זה ידרוש זמן רב. הסולידריות עם שותפו הפוליטי שהסתבך נוגעת ללב, אבל הצהרות על תיקים נוטות להתאייד אחרי הבחירות, כש"הנסיבות משתנות". הרחקת ליברמן מהמשחק, שנראית הולכת ומתארכת, תהפוך את הבחירות המתקרבות לקרב על משרד החוץ.

האם ישראל הרוויחה או הפסידה מכהונת ליברמן כשר החוץ?


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו