בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העליון שוב מציל את רסיסי הדמוקרטיה הישראלית

בית המשפט העליון אמנם ביטל את פסילתה של ח"כ זועבי, אך הבעיות החריפות שנובעות מקיומה של ועדת בחירות פוליטית נותרות על כנן

101תגובות

גם הפעם שיחקו חברי הכנסת, ועדת הבחירות ובית המשפט העליון במשחק הקבוע: חברי הכנסת מהימין, שמהווים כחלק מהגוף הקואליציוני את מרבית חברי ועדת הבחירות, מצליחים לפסול התמודדות של מועמד או רשימה ערבית. בית המשפט העליון שנדרש לסוגייה הופך את ההחלטה. וגם הפעם חברי הכנסת זוכים בהון פוליטי "פטריוטי" ופופוליסטי לכאורה, ובית המשפט מגן על הבחירות בישראל מאובדן נראות דמוקרטית. הפעם סבב המשחק סביב ח"כ חנין זועבי.

בית המשפט העליון החליט היום (ראשון) "שלא לאשר" את החלטתה של ועדת הבחירות המרכזית לפסול את מועמדתה של ח"כ חנין זועבי (בל"ד). כפי שמלמדת לשון ההחלטה, לא מדובר בעצם בערעור. חוק יסוד: הכנסת קובע שכאשר נפסל מועמד בודד, נדרש אישור של בית המשפט העליון לכך. בעוד שבמקרה של פסילת מפלגה יכולה זו לערער לבית המשפט העליון, הרי שפסילת מועמד עוברת אוטומטית לאישור בית המשפט, שדן בנושא בהרכב של תשעה שופטים.

אין זו הפעם הראשונה שבית המשפט העליון לא מאשר פסילה של מועמד או של מפלגה, אך בניגוד להחלטות קודמות שנגעו למפלגת בל"ד ולעזמי בשארה – ההחלטה בענין זועבי ניתנה בעליון פה אחד.


למעשה נדמה שכשזה מגיע לפסילת מפלגות ומועמדים, משחקים כולם במעין משחק שחוזר על עצמו. הכנסת מרחיבה את עילות הפסילה, בצורה שמוכוונת, באופן ברור, נגד חברי הכנסת הערבים. כך הוספה בשנים האחרונות האפשרות לפסול מועמד יחיד ולא רק מפלגה שלמה, הוספה העילה של תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד ישראל, והוספה החזקה (הניתנת לסתירה) על פיה מועמד ששהה במדינת אויב הביע תמיכה כזו.

ועדת הבחירות המרכזית, שלימין יש בה רוב, פוסלת מועמדים או מפלגות ערביות בהסתמך על עילות של תמיכה במאבק מזוין ושלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. חברי הכנסת הערבים טוענים שלא הפרו עילות אלו, ובדרך מתבקשים לעדן או להציג את אמירותיהם, בייחוד בקשר לעילה של שלילת קיום ישראל מדינה יהודית, כך שלא יפלו בעילות האסורות.

רויטרס

רוב השמאל מוותר על הנסיון לפסול מפלגות גזעניות, בידיעה שזה המחיר שנדרש לשלם כדי להתנגד לפסילת המפלגות הערביות. בית המשפט העליון מוציא את הערמונים מהאש בכך שהוא מבטל את הפסילות, תוך כדי שהוא קובע קריטריונים מחמירים שיאפשרו את השימוש בפסילה רק במקרים נדירים. בכך מציל העליון את הבחירות בישראל מאבדן לגיטמציה בשל פסילה גורפת של מפלגות ומועמדים ערבים.

כללי המשחק ידועים. חברי ועדת הבחירות שמבקשים לפסול מועמדים ורשימות ערביות, יודעים שמצד אחד הם יזכו בהון הפוליטי שנובע מהתנהגות שהם יציגו כפטריוטית וכעמידה בגבורה נגד מי שהציבור אוהב לשנוא, ומצד שני מרב הסיכויים שבית המשפט העליון יבטל את הפסילה ויחסוך מכולם את הצורך להתמודד עם הביקורת הבינלאומית ועם ההתקוממות הפנימית שהיא עלולה לעורר.

כך, פסלה ועדת הבחירות המרכזית את זועבי, תוך שהיא דוחה את הבקשה לפסול את רשימת עוצמה לישראל שהואשמה בגזענות. עם זאת, הפסילה הגורפת של רשימות ערביות שראינו בעבר נבלמה עוד בועדת הבחירות. אולי אפשר להודות לפסיקת בית המשפט העליון שקבעה שניתן לפסול רשימות רק אם הן פוגעות ב"מאפיינים הגרעיניים" של האיסורים ואם מדובר במטרה מרכזית שהם פועלים לקידומה.

במקרה זה טרם התפרסמו נימוקי בית המשפט העליון, אך בדיון עצמו הצביעו עורכי דינה של זועבי, חסן ג'בארין וסאוסן זהר מארגון עדאלה, על כך שגם אחרי חקירת היועץ המשפטי וועדת טירקל - זועבי לא הואשמה בתמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור נגד ישראל.

למרות בלימת הפסילות על ידי בית המשפט העליון, נשארות על כנן הבעיות שקיימות בהליך פסילת מפלגות כפי שהתבסס לאורך השנים. הראשונה, מתן כוח הפסילה לוועדת הבחירות המרכזית, גוף פוליטי שאף שבראשו עומד שופט של בית המשפט העליון, הרי ששאר חבריו הם נציגי מפלגות. התפלגות חברי הוועדה מייצרת גוף שמשקף את יחסי הכוח הפוליטי, בצורה שמאפשרת לרוב הפוליטי לצאת נגד המיעוט ולנסות למנוע ממנו השתתפות בבחירות.

השנייה, עצם הסעיף שמאפשר לפסול מועמד או רשימה ששולל את קיום מדינת ישראל כמדינה יהודית. זהו סעיף שפוגע בחופש הדעות הנדרש בדמוקרטיה, ומגביל את חופש הפעולה של מפלגות – בייחוד המפלגות הערביות – שמעוניינות לקדם תפיסה שונה לגבי אופייה של המדינה. השלישית, הריקון מתוכן למעשה של האיסור על מפלגות גזעניות, שמתרחש בין היתר בגלל החשש שמתן לגיטמציה לפסילת מפלגות ישמש בסיכומו של דבר לפסילת מפלגות ערביות בצורה שתפגע בדמוקרטיה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו