בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המשנה לראש הממשלה משה (בוגי) יעלון עונה לשאלות גולשים באתר "הארץ"

השר לעניינים אסטרטגיים מודה לשר הביטחון היוצא ברק, מצטער על דברים שאמר כראש אמ"ן על נתניהו ואיראן, ומסרב להתייחס לליברמן

36תגובות

המשנה לראש הממשלה והשר לעניינים אסטרטגיים מהליכוד ביתנו, משה (בוגי) יעלון, התארח בצהריים בדיאלוג מיוחד עם קוראי אתר "הארץ", וענה על שאלות הגולשים. זו היתה הראשונה בסדרה של פגישות עם פוליטיקאים מובילים לקראת הבחירות שיתקיימו ב-22 בינואר.

שאלה ראשונה: הליכוד חבר לישראל ביתנו להתמודדות משותפת בבחירות. האם אתה מרוצה מהחיבור הזה?

תשובת יעלון: שלום לכולם. אחרי ארבע שנים של ממשלה שמבוססת על קואליציה של 27 מנדטים, החליט רה"מ להתבסס על מפלגה גדולה יותר, גם כדי לשפר את המשילות. זה בעצם המהלך מול ישראל ביתנו. יש כאלו שנושא המשילות הוא ברוממות גרונם, אבל בונים מפלגות קטנות ולא מוכנים להתאחד. אנחנו החלטנו להתאחד. זה מעלה את החשיבות שלאחר הבחירות מפלגת הליכוד-ישראל ביתנו תהיה גדולה ותוכל להנהיג את הקואליציה, למען ניהול נכון של מדינת ישראל. חשוב שהממשלה תתבסס על גרעין חזק של תנועה חזקה.

שאלת המשך מהגולשים: בשבועות האחרונים מתחו שרים בליכוד ביקורת על קמפיין פינקלשטיין שמנהלת המפלגה, בטענה שהוא מיושן, שקולו של הליכוד לא נשמע בנושאים שאינם מדיניים בטחוניים על סדר היום. הסקרים האחרונים מצביעים על ירידה נוספת במנדטים של הליכוד-ישראל ביתנו. האם אתה מרוצה מהקמפיין? האם הוא משיג את מטרותיו? מדוע הליכוד מוסיף לרדת במספר המנדטים?

תשובה: אחת מתופעות הלוואי שהליכוד-ישראל ביתנו היא שמפלגת הליכוד-ביתנו מובילה ורה"מ מסתמן כמי שעם ישראל רואה בו רה"מ הבא, וזה מנוצל ע"י המפלגות הקטנות שמבקשות את הקול כי ממילא נתניהו יהיה רה"מ הבא. זו טעות קשה. אני נגד מפלגות סקטוריאליות, ואם רוצים שרה"מ יוביל וההגה לא יימשך לכיוונים אחרים, רצוי לתת את הקול לליכוד ביתנו כדי לנווט את מדינת ישראל בדרך הנכונה.

ניר כפרי

שאלה: האם ראוי שהליכוד יציב כמספר 2 מועמד שהוגש נגדו כתב אישום?

תשובה: ידוע שעניינו של השר ליברמן נמצא כרגע בערכאות משפטיות ולכן לא אתייחס לעצם העניין. כל עוד הנושא לא הוכרע נצטרך לחיות עם המציאות הזו עד שהנושא יוכרע.

שאלה נוספת בתחום הפוליטי-חברתי: ישראל ביתנו (דוד רותם למשל) נחשבת למבקרת תקיפה של בית המשפט העליון וטוענת שהחלטותיו מונעות מתפישת עולם "שמאלנית". האם אתה שותף לביקורת הזאת?

תשובה: אני חושב שצריך לשמור על כבודו של בית המשפט העליון. הוא ידוע בהיותו גורם מוערך מאוד גם בישראל וגם בעולם. היו טענות שצביונם של השופטים היה אחיד מדי, וגם טענות שלהן הסכמתי במידה מסוימת, בנוגע לאקטיבזים השיפוטי. אני מקווה שבית המשפט בעצמו ייסוג מאותו אקטיבזם שיפוטי, וגם לגבי ציבחונם של השופטים אני חושב שיש כאן ייצוג יותר משקף של הדעות והזרמים השונים בחברה הישראלית. לבית המשפט צריך להתייחס בכבוד.

בתשובה לשאלה בנוגע לפסילת חנין זועבי, אני מכבד את החלטת בית המשפט העליון שהתקבלה פה אחד. צריך להסתכל על זה בזכוכית מגדלת שנמצאת בידי השופטים. אינני אוהב את דעותיה של זועבי, ומצד שני יש מקום שהיא תשמיע את דעותיה. אם היא לא עברה עבירה חמורה על משט המרמרה, אז עדיף שקולה יישמע בתוך השיח הישראלי גם אם איננו אוהבים את הדעות האלו, ונתמודד עם זה, מאשר להפוך אותה לגורם מחתרתי על ידי דחיקתה מהשיח.

טל, אבי ופנינה מתעניינים בתפקידך הנוכחי בממשלה. מדוע זקוקה מדינת ישראל לארבעה שרי ביטחון? (שר ביטחון, שר להגנת העורף, שר לעניינים אסטרטגיים ושר לענייני מודיעין, בנוסף לראש הממשלה המופקד על שירותי ביטחון מסויימים. האם ריבוי התיקים יוצר סרבול בניהול מערכת הביטחון? האם תפעל לקידום ניהול יעיל יותר של תחום הביטחון?

תשובה: בנוגע לתפקידי - מדובר בתפקיד מטה, כאשר במשרדי 20 אנשי מקצוע. רובם ותיקים בקהילה המדינית-ביטחונית. תפקידי הוא להביא בפני רה"מ והתשיעייה חלופות לקבלת החלטות. אם בנושא האיראני עוסקים משרד הביטחון והמוסד והווועדה לאנרגיה אטומית, כמו גם משרד החוץ, חשוב שמישהו יבצע עבודת מטה טרם קבלת החלטה. עוד בהיותי ראש אמ"ן חשבתי שחשוב שיהיה גוף שיבצע עבודת מטה. לצערי מסיבות שונות, ראשי ממשלה בישראל לא אהבו את המל"ל. קיבלנו בירושה מל"ל חלש, החליט רה"מ לחזק את עבודה המטה והטיל את זה על משרדי. זה מה שאני עושה. מייצר ניירות שמאפשרים לרה"מ לקבל החלטות יותר נכונות.
שר הביטחון מופקד על צה"ל וימשיך כך. נוצר צורך גם בשר להגנת העורף בגלל המציאות המיוחדת ועליית האיום.
אנחנו מאפשרים קבלת החלטות יותר נכונה. "עמוד ענן" הוא אחד המבצעים היותר בולטים בתיאום ההדוק בין הדרג המדיני לצבאי, כשהפעלת הכוח נעשית במידה כזו שמשרתת את המטרות המדיניות. לכן השגנו שקט ומחויבות מצרית לטפל בסוגיית ההברחות.

שאלה: האם ראש הממשלה הבטיח לך את תיק הביטחון לאחר הבחירות. מה דעתך על תפקודו של אהוד ברק במשרד בשנים האחרונות?

ניר כפרי

תשובה: בנוגע לתיק הביטחון, אין מחלקים את עור הדב לפני שצדים אותו. במידה וננצח בבחירות השאלה הזו בהחלט תעלה באופן טבעי לאור הניסיון שלי של 37 שנות שירות. רה"מ החליט לא להתחייב לפני הבחירות והנושא יידון לאחריהן. אני חושב שעצם העובדה ששואלים לגביי זה טבעי ומובן מאליו. צברתי לא מעט ניסיון שגם הוביל אותי לקבל החלטה להיכנס לפוליטיקה.

בנוגע לאהוד ברק, היו לא מעט נושאים שהסכמנו ולא הסכמנו. אלו גם המקרים שזה יצא החוצה. כשאהוד ברק כבר החליט שהוא פורש מהפוליטיקה, זה הזמן להודות לו על השירות כשר ביטחון, ראש ממשלה ובוודאי על התקופה שלו במדים.

אילן ביקש לדעת אם לא הגיע הזמן לקצץ בתקציבי הבטחון? בכמה ניתן לקצץ את תקציב הביטחון ב 2 או 5 או 10 מליארד שקל בארבע השנים הבאות?

תשובה: שום תקציב אינו קדוש. גם לא תקציב הביטחון. התקציב הוא קודם כל תוצאה של גודל העוגה וסדר העדיפויות בחלוקתה. בארבע השנים האחרונות העוגה הייתה גדולה וזה נובע מהצלחת הממשלה ורה"מ להוביל מדיניות כזו. הצמיחה יותר גבוהה, האבטלה יותר נמוכה, יש ניהול אחראי, וזה יהיה הכיוון גם בממשלה הבאה. אם העוגה קטנה, צריך להקטין לכולם. בסופו של דבר האחריות על הביטחון היא של הממשלה, והיא תצטרך להחליט על סדר עדיפויות ואיפה בדיוק נחלק וניתן עדיפות. בצדק נתנו לא רק עדיפות לביטחון אלא גם לחינוך, בהשכלה ובערכים, השקעה עצומה בתשתיות, בעיקר בתחבורה כי זה מקרב את הפריפריה למרכז. סדר העדיפויות לא ישתנה, רק העוגה תקטן בכל תחום.

אופיר ויעקב ביקשו לשאול על סוגיית השוויון בנטל. מהי עמדת הליכוד בנושא? האם מתווה יעלון לגיוס שהגית הוא הנוסח שיעוגן בסופו של דבר בחקיקה? האם המתווה יקודם בכל מחיר, גם אם החרדים יתנגדו למהלך?

תשובה: אנחנו כממשלה נהיה חייבים להעביר חוק בכנסת שהוא חליף חוק טל. אני מעריך שהחוק יהיה מבוסס על המתווה שגיבשתי, ובעצם המתווה מבוסס על זה שצריך לשלב חרדים וגם ערבים בנשיאה בנטל. אי אפשר ביום אחד, באבחת חרב, לשנות מציאות של 64 שנים. אנחנו נמצאים בתוך תהליך של שינוי להגדיל את מספר הנושאים בנטל. בשנת 2011 היו 2,400 משרתים לעומת 300 בשנת 2007. גם אצל הערבים יש עלייה. הדרך הזו שבה פותחים מסלולים היא הדרך הנכונה. גם היום, אם נפתח עוד מסלולים, יהיו עוד חרדים ועד ערבים משרתים. זה הוכח. הנוער החרדי שרוצה לשרת בסביבה שמקפידה על חיים חרדים, נכון לעשות את זה ולקדם את זה. נפתחו כיתות לימוד שמאפשרות לנוער חרדי ללמוד הנדסה, מכללות למיניהן, וזה דבר שלא היה כמותו. את זה לא עושים בחוק של אבחת חרב. בסוף אני רואה מספר מסוים של עילויים בתורה שממשיכים ללמוד. כמו ספורטאים מצטיינים. זה תהליך. פתאום רואים בחברה החרדית מדים, וזו לא בושה, ושאפשר לעלות ברמת החיים כתוצאה מעבודה. זו הדרך.
החרדים היו מצביעים נגד המתווה שלי אבל לא עוזבים את הקואליציה. על מתווה פלסנר הם היו עוזבים את הקואליציה. אני בעד להביא להשתלבות הולכת וגדלה של הצעירים החרדים גם בשירות וגם בתעסוקה. זה אפשרי, ועובדה שזה קורה.

איור: עמוס בידרמן

יואב שאל: הייתי שמח לשמוע מה עמדת המפלגה שבה אתה חבר, בנוגע לנישואים אזרחיים בכלל, ולנישואים חד מיניים בפרט וכיצד מתיישב הפער בין עמדתו של מספר 2 במפלגה לבין עמדתויהם של השותפים הטבעיים שלכם.

תשובה: אני בעד חופש בחירה בנושא נישואים ומערכות יחסים. אני חושב שמהבחינה הזו המדינה צריכה להכיר בחופש הבחירה גם לגבי חיים של זוגות מאותו מין וגם לגבי נישואים אזרחיים. אני בעד חופש בחירה שקיים בצה"ל דה פקטו. היה מקרה ידוע של אל"מ בצה"ל שנפטר, ובן זוגו הוכר כשאר על ידי המדינה. זה צריך להיות היחס. חירותו של כל פרט לבחור את דרך חייו הזוגית.

מדינת ישראל מכירה דה פקטו בזוגיות כזו. ההכרה הזו היא ראויה. עדיף שנושאים כאלו לא יגיעו למישור הפוליטי. אני בעד למצוא את שביל הזהב כדי למצוא את החירות הזו.

עמית רשף שאל: לפני שלש שנים היית אחד משני השרים היחידים בממשלה שהתנגדו להקמת המאגר הביומטרי. במידה ותכהן כשר בממשלה הבאה, האם תמשיך לתמוך במאבק לעצירת הפרויקט המסוכן הזה? האם התנגדותך להקמת המאגר מונעת בעיקר משיקולים בטחוניים, כגון הסיכון שבדליפת מידע לגורמים עויינים, או חוקתיים, כגון הפגיעה בפרטיות וניצול לרעה על ידי מוסדות שלטוניים?

תשובה: בדיון השתקיים בזמנו בממשלה בנושא, עלו טענות מהותיות גם בעד קיומו של המאגר וגם נגד. לכן הוחלט להתחיל בפיילוט עם מספר מצומצם של משתתפים כדי לבחון את הטענות. התנגדתי גם מסיבות ביטחוניות, וגם מסיבות בתחום צנעת הפרט. צריך לבחון את זה ולקבל את ההחלטה בנוגע להמשך הפרויקט.

דודו בכר

שאלה מליאור: מצביעי הליכוד דחקו את מרידור, בגין ואיתן מהרשימה לכנסת הבאה. השלושה נודעו בעמדות "מכבדות" כלפי ביהמ"ש העליון, וניסו להשפיע בקדנציה החולפת על שורת החלטות "אנטי-דמוקרטיות". האם אתה מוטרד מהעובדה שהם לא יהיו כסמן ממתן בכנסת הבאה?

תשובה: הצטערתי על כך שבעיקר בני בגין ומרידור, שהיו שותפים איתי לתשיעייה, לא נבחרו ברשימה, וגם מיקי איתן שהייתה לו תרומה כפרלמנטר. זו דרכה של דמוקרטיה. פריימריז אמיתיים של למעלה מ-120 אלף מתפקדים. זה כנראה חלק מתהליך חילוף הדורות הטבעי בתוך התנועה, ואני חושב שברשימה הנוכחית יש לא מעט שרים וח"כים שמייצגים דעות בתחום המדיני-ביטחוני ומערכת היחסים בין הרשויות השונות.

נעבור לנושא הפלסטיני. ספי שאל: האם הליכוד יציג מצע מדיני כלשהו לפני הבחירות? האם התנועה עדיין נאמנה לקווי היסוד שהציג רה"מ בנאום בר אילן? האם אתה תומך בחזון שתי המדינות לשני עמים?

תשובה: היחס שלי לעניין הישראלי-פלסטיני הוא מורכב. עקרונית הוא מבוסס על זה שאני מקדש חיי אדם יותר מאדמה. לכן תמכתי באוסלו. עד שהתוודעתי לעובדה שגם באוסלו ועד היום הזה, לא קמה הנהגה פלסטינית שמוכנה להכיר בזכותנו להתקיים כמדינת הלאום של העם היהודי באיזשהו גבול. לכן הם גם אינם מוכנים שכל פשרה תיחשב כסוף סכסוך וקץ תביעות. זה גרם לי להתפכח. הבנתי שכדי לקדש חיי אדם אסור לסגת, כי הנסיגה גורמת להם לחשוב שאנחנו בתהליך של התקפלות, ולא במקרה כל נסיגה שלנו הגבירה את האלימות כלפינו. משנות השלושים של מאה הקודמת ועד יאסר ערפאת בשנת 2000. אבו מאזן הבין שהטרור לא משתלם, אבל גם הוא אינו מכיר בזכותנו להתקיים כמדינת הלאום של עם היהודי באיזשהו גבול. לכן הוא ברח משולחן המו"מ כשראש הממשלה נתניהו קרא לו, הקפיא בנייה, נענה למכתב אמריקני, נאם את נאום בר אילן. מי שברח מהשולחן זה הפלסטינים, וזה עקבי. לכן הממשלה הזו מצאה את עצמה נאלצת לעמוד עמידה איתנה מול סרבן שלום שכזה ולא להיכנע. חלק מזה שהמצב הביטחוני הוא טוב, זה שלא התקפלנו. שואלים מה הפיתרון? עצם השאלה לא נכונה. קשה לדבר על פיתרון. צריך לדבר על דרך וניהול סכסוך. זה מה שעשינו בארבע השנים האחרונות בהצלחה חלקית. לפני ארבע שנים שמענו מנשיא ארה"ב שהסכסוך הוא מקור אי היציבות במזה"ת. היום ברור שלא בגללנו פרצו המהפכות בעולם הערבי. הקושי שלנו הוא גם להסביר שהסכסוך לא החל ב-67' ולא יסתיים בקווי 67' על פי הצד הפלסטיני. אבו מאזן מדבר על 64 שנות כיבוש ולא כיבוש משנת 67', וזה מקור הסכסוך?

מתי יהיה שלום? קיר הברזל של ז'בוטינסקי. עד שאחרון אויבינו יבין שאנחנו כאן לנצח. את זה משיגים על ידי עמידה איתה ולא על ידי נסיגות. בינתיים צריך לחיות במודוס ויונדי שבו איננו שולטים בהם. יש להם עצמאות פוליטית עם ממשלה שלהם. יש להם שתי ישויות, אחת בעזה ואחת ביו"ש. מול יו"ש אנחנו מוכנים לשבת לשולחן ולדון על כל הנושאים. בינתיים צריך לקדם אותם מלמטה למעלה כדי שיהיו שכנים אחראיים. כל עוד הם מחנכים ילדים בני 3 להתפוצץ עלינו, אפשר לחתום על הרבה ניירות אבל זה יהיה חסר ערך.

ההגדרה של שתי מדינות לשני עמים היא נושא שולי. מייחסים לו חשיבות רבה מדי. יש לפלסטינים עצמאות פוליטית. אפשר לקרוא אוטונומיה, ממשל עצמי, מדינה והאימפריה הפלסטינית החדשה.

שאלת המשך מטל, פעיל בתנועת 'קול אחד' המקדמת פתרון של שתי מדינות לשני עמים: שאל על ההסתה בתקשורת ובמערכת החינוך הפלסטינית. הוא ביקש לדעת מדוע לשכת ראש הממשלה לא מקדמת יוזמה של התנועה, הזוכה לגיבויו של אבו מאזן, לחידוש פעילותה של הוועדה הישראלית-פלסטינית-אמריקאית למניעת הסתה.

תשובה: גם ישראל הביעה נכונות לחדש את פעולת ועדת ההסתה, למרות שהניסיון שלנו עם הפלסטינים שם היה רע ומר. מי שמתנגד לחידוש הוועדה אלו האמריקנים, שטוענים שמדובר בבזבוז זמן. הם צודקים. הפלסטינים ניצלו את הבמה הזו כדי להביא טענות שונות כנגד הסתה ישראלית לכאורה, אבל לא עשו דבר לשינוי ספרי הלימוד שלהם, שמלאים בהסתה נגד הישראלים. נעשו לא מעטו מחקרים שמשווים בין ספרי הלימוד בישראל וברשות הפלסטינית. חד משמעית ילדי ישראל מתחנכים לשלום והפלסטינים מתחנכים לשנאת ישראל ולג'יהאד. אלו העובדות. לכן לא צריך ועדה. שייקחו את ספרי הלימוד ויטפלו בהם.

יוסי שאל: "כשהיית ראש אמ"ן הופעת בטלוויזיה ואמרת שלפי המידע שבידך איראן מעוניינת שבנימין נתניהו יבחר לראשות הממשלה. ראיתי אותך. האם אתה עדיין עומד מאחורי ההצהרה הזו?

תשובה: מה שאמרתי כראש אמ"ן היה אמת ביחס לאותה תקופה. האיראנים חשבו שממשלת ישראל של אז הולכת להסכמי שלום והם היו נגד זה. הם רצו שממשלת ישראל ההיא לא תלך להסכמי שלום. הייתי אז ראש אמ"ן צעיר ולא ידעתי אז שצריך להגיד אמת, אבל לא את כל האמת.... מאחר ולאמירה הזו היו השלכות פוליטיות, הצטערתי שאמרתי אותה למרות שהיא הייתה נכונה. היום הם בוודאי לא רוצים את נתניהו, כי הוא הצליח לגייס קו תקיף נגד תוכנית הגרעין שלהם והוא מציב עמידה איתנה והרתעה משמעותית מול אגוני הטרור. הם היו מעדיפים מישהו שמתקפל ולא עומד עמידה איתנה כמו נתניהו.

רויטרס

אסף וג'ודית שאלו האם תתמוך בתקיפה ישראלית של מתקני הגרעין באיראן, אם היא תסרב להפסיק את העשרת האורניום? ראש הממשלה הכריז על אביב 2013 כתאריך ההכרעה בנושא. האם ישראל השלימה עם איראן גרעינית?

תשובה: אני עוסק באיום האיראני מאז היותי ראש אמ"ן בשנת 95'. אז הערכתי שבתוך עשור ייתכן שהאיראנים עלולים להגיע לפצצה. הם לא הגיעו בגלל כל מיני דברים שקרו לפרויקט בדרך. כשרה"מ העלה את הנושא לראש סדר היום בישראל ובעולם, זו אחת ההצלחות שלנו. זה הנושא מס' 1 היום במדיניות החוץ והביטחון, וזה אחד מהישיגינו. כשרה"מ זיהה שיש בעייה בוויכוח שנפתח בינינו לבין האמריקנים בעניין הקו האדום, הוא בחר להציג את הנושא באו"ם. הקו האדום שרה"מ הציג הוא טכנולוגי ולא כרונולוגי. אסור לאפשר לאיראן להפוך להיות מדינת סף גרעינית. הרכיב שרה"מ התייחס אליו, זה הרכיב שמפוקח ע"י סבב"א. מדובר באוראניום המועשר. רה"מ אמר שאסור לתת להגיע לסף של 240 ק"ג של 20 אחוז. האיראנים לוקחים אותנו ברצינות ולקחו חלק מזה לצרכי מחקר. לוח הזמנים הקריטי הוא טכנולוגי. זו בעצם השאלה.

הנושא ירד מהכותרות אבל הוא בראש סדר העדיפויות שלנו. אני מעריך שהפעילות המדינית האמריקנית נגד איראן תתחדש בהתייצב ממשל חדש בינואר. להערכתי נראה חידוש של פעילות דיפלומטית, עם דרישה מהאיראנים להוציא את החומר המועשר ולסגור את המתקן בקום. זה מה שנשמע, הצעה כזו או אחרת. אני מעריך שיתחזק האיום הצבאי במידה והמשטר האיראני לא ייענה לדרישות בערוץ הדיפלומטי.

אנחנו צריכים להמשיך לעקוב ולהעלות את הנושא לסדר היום הבי"ל. נקטנו במדיניות נכונה ושקולה. אין ספק שהמשטר האיראני רואה מולו לחץ מכמה כיוונים, גם כלכלי. יש לחץ מפני אפשרות של תקיפה צבאית. יש גם לחץ פנימי, כי הציבור באיראן אינו שבע רצון מההתנהלות הכלכלית. איראן הולכת לבחירות לנשיאות ואני מעריך שהנושא הזה יתחדד. אני מקווה שבסופו של דבר שהמשטר הזה יעמוד בפני הדילמה של פצצה או הישרדות. אם יהיה איום אמיתי אני משוכנע שהם יבחרו בהישרדות. עד עכשיו הם לא עמדו בדילמה הזו, למעט בשנת 2003, בתקופת בוש.

ובאותו נושא, מה דעתך על מינוי צ'אק הייגל למזכיר ההגנה בארה"ב? הוא התנגד בעבר לתקיפה באירן ואף לסנקציות. האם נכון יהיה לפרש את מינויו כסטירת לחי לישראל? האם מינויו ידחוף את ישראל לתקוף בעצמה, מאחר שקשה יהיה לסמוך על האמריקנים שיעשו זאת?

תשובה: די לנו לעסוק בשיבוצים שלנו ולא בשיבוצים בארה"ב. אין ספק שכל ממשל אמריקני, בסופו של דבר, מכיר בערך היחסים האסטרגיים עם מדינת ישראל. גם כשמתחלפים בעלי התפקידים, היחסים האסטרטגיים הללו מתבססים על אינטרסים וערכים עמוקים משותפים.

שאלה אחרונה מאורי גלס: אני מסתובב הרבה ולא רואה את הליכוד ברחובות. לדעתי אתם שוגים קשות בקמפיין הנזירי שלכם. בקצב הזה אתם תתעוררו כשביום הבחירות בקושי תגרדו את ה 30 מנדטים. השטח מגיב למי שנמצא בשטח, מי שלא שם לא קיים.

תשובה: אני מקווה שאורי יגיע לקלפי ולא יצביע על פי השלטים ברחובות אל על-פי העשייה בארבע השנים האחרונות. חלקה נראית ברחובות, מבחינת תשתיות, וחלקה בחינוך, בתיירות, בהגנת הסביבה. וכמובן ההישגים בתחום המאקרו כלכלה, של מדינה שמצליחה להמשיך לפרוח כלכלית בעולם שנמצא במיתון. גם לא מובן מאליו שעברנו ארבע שנים שקטות יחסית מבחינה ביטחונית, והבאנו לשקט מוחלט בדרום כשהחמאס העמיד אותנו במבחן. לא השלט יקבע איזה פתק יש לשים בקלפי.

גללו מטה לשיחה המלאה עם משה יעלון


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו