בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תשדירי תעמולת הבחירות הבלתי נשכחים

מ"עלה ירוק או עלה לניידת", דרך "נאש קונטרול" ועד "כן, אנחנו יכולים. בעזרת ה'" - לרגל עליית תשדירי הבחירות נזכרנו בכמה מהתשדירים שהפכו ללהיטים

11תגובות

תשדירי הבחירות הוקרנו בישראל לראשונה ב-1969 ובתחילת דרכם הציגו בעיקר את המועמדים לכנסת בנאום ארוך ומשמים מול המדיום החדש. בתחילת שנות ה-80, התרבות האמריקאית נכנסה גם לתעמולת הבחירות בישראל והמפלגות יישמו את עקרונות הקמפיין המודרני במאבק על קולות המצביעים. ג'ינגלים, סלוגנים חדים וקומיקאים ואישי ציבור היוו חוט מקשר בין המסרים והפוליטיקאים לבין האזרח הקטן בדרכו אל הקלפי. אספנו כמה מתשדירי הבחירות הבלתי נשכחים, שנכנסו לתרבות הישראלית ומעלים חיוך או מחשבות עמוקות לקראת כל מערכת בחירות. 

1988 – מולדת: אחרי הטרנספר - גן עדן

ב-1988 המלה "טרנספר" עוד לא היתה מילה גסה. גם רחבעם זאבי עדיין היה בן החיים. השילוב הזה הוליד את מפלגת "מולדת" (ט', בקלפי), שזכתה לשני מנדטים בבחירות לכנסת ה-12. עד שנרצח עמד זאבי בראש המפלגה. בתשדיר הישן הזה, שגילו רבע מאה, קבוצת מתנחלים - "דתיים וחילונים", כדברי אחת מהם, מסבירה לצופים שהאידיאולוגיה חוצה קווים של אמונה. "אחרי הטרנספר... יהיה פה - גן עדן", אומר נער צעיר ומחויך. גם ערפאת מככב שם - גם הוא צעיר ונמרץ - ובאמתחתו רובה. ויש גם שיר חביב, לסיום, כשברקע נוף פסטורלי - נקי מערבים. "אל נופים אלה נצא באביב או בסתיו בלי חשש עם מצפן ותרמיל על הגב. נעים להלך על הדשא, לתכנן עתיד בלי פחד, דאגה, באין מטריד. לרוץ מול הרוח עם פרח ביד, לא עוד אויב, לא מחבל, אף אחד. לקנות את כל שהלב חפץ, בלי חשש שרימון יתפוצץ. אין רובה על הכתף, בחגורה אין אקדח. שקט, שלווה, הטרנספר כבר היה".

 

1988 - משה דואק, תרשיש: "נוער, נוער נוער"

כשלראשו כיפה שחורה ומאחוריו צילון אפרפר, פתח משה דואק בנאום לאומה בניסיון לשכנע את הציבור לבחור בו. זה היה ב-1988, לפני הבחירות לכנסת ה-12. 30 שנה לפני כן, ב-1957, הוא השליך רימון יד מיציע הכנסת. בפיצוץ נפגע מרסיסים ראש הממשלה דוד בן גוריון. בתשדיר הוא קרא לצעירים להצביע "תרשיש" תוך הבטחה שיקים "מכללה ברוח תורה ועבודה בנתניה". הוא לא עבר את אחוז החסימה אבל הסיסמה שטבע - “נוער! נוער! נוער!" זכורה לו עד היום.

 

1992 – חד"ש: קליל, קליל קליל

"אני בן אדם חופשי. כן, כן אני יהודי חופשי בארצי החופשית", אמר הישראלי הצעיר שניצב בפתח בית פרטי עם גינה, כשברקע שמים תכולים, בתשדיר של חד"ש מ-1992. "אני קם בבוקר – סביונים בעיניים... קליל, קליל, קליל... אני לבוש קל, ידיים חופשיות, רגליים חופשיות, נפש חופשית בגוף חופשי". אלא שכשאותו ישראלי קליל יוצא את ביתו, הוא מצויד בשכפ"ץ "קליל, קליל, קליל", קסדה, אלה, אקדח, רימונים וטילים. המסר היה ברור: “הקלות הבלתי נסבלת" שבה הישראלים לא רואים את הנולד.

 

1996 – הליכוד: בני בגין נתקע

שלום עדיין לא היתה מלת גנאי ב-1996. מסיבה זו - ואחרות - נתניהו יכול היה לצרף את "השלום" לסיסמה שלו – "נתניהו, עושים שלום בטוח". בתשדיר משעמם ומעיק כיכב בני בגין וניסה להסביר לבוחרים מדוע עליהם להצביע מחל (בפתק אחד) ונתניהו (בפתק השני). ובעצם, הוא כלל לא ניסה להסביר, רק צעק למיקרופון, שלוש פעמים ברצף: "הצביעו נתניהו ומחל, הצביעו מחל ונתניהו". "את זה אני אומר ב-15 שניות", הוסיף. התמיכה הבלתי מסויגת בנתניהו לא עזרה לבנו של מנחם בגין. בנובמבר האחרון הוא נדחק למקום לא ריאלי בבחירות המקדימות לליכוד.

 

1996 – הליכוד: הזכוכית הנשברת של פרס

כוכב התשדירים של הליכוד מ-1996 היה לא אחר מאשר יאסר ערפאת. יו"ר הרשות הפלסטינית, "הראיס", הופיע מדי ערב מעל המרקע כשהוא מאיים להגיע עד "ירושלים הקדושה" בצילומים מתוך עצרות ענק שנערכו בגדה. הליכוד גייס אותו לשורותיו בשמחה. בתשדיר המפורסם, בו המסך עוצב כזכוכית נשברת, נראו ערפאת ופרס זה לצד זה. הקריין שאל: “מי אמר, 'בין אם ירצו הישראלים או לא, ירושלים היא בירת פלסטין'? מי התחייב להילחם בטרור ובאותו הזמן שחרר רוצחי ישראלים? מי יכול להילחם בטרור אבל לא רוצה? ומי מנותק מהמציאות וסומך עליו – פרס וערפאת, השילוב הזה מסוכן לישראל".

 

1999 – עלה ירוק: עלה ירוק או עלה לניידת

הרבה גלגולים ידעה מפלגת "עלה ירוק" עד למרוץ לבחירות הנוכחיות בהן היא נקראת "עלה ירוק - הרשימה הליברלית". הקנאביס הוא אותו קנאביס אבל כבר לא ניצב בראש הרשימה. הפרדת דת ומדינה, הורדת מכסים ושחרור קרקעות מככבים במצע של המפלגה. אבל פעם זה נראה אחרת. ב-1999 הסביר תמיר קמחי (רפיק) לציבור כי "בזמן שהדודים שמעשנים סיגרים ינהלו את המדינה" הוא והחבר'ה יכניסו את הקנאביס לחוק. הדודים, למי שתהה, הם “ביבי שמעשן סיגרים", "ברק הקיבוצניק”, ו"קלינטון, שלא לוקח לריאות". בתשדירים הם סיפרו לנו על "מיליון ישראלים שחיים בפחד" מהמשטרה. כמה שנים אחר כך, הופיע גיל קופטש בתשדירים כשהוא מעשן מעל קברו של בן גוריון. מה אנחנו זוכרים מהם? בעיקר את הסלוגן: "עלה ירוק או עלה לניידת".

 

1999 – ישראל אחת: אהוד ברק – החייל מספר 1

קשה להאמין, אבל פעם אהוד ברק היה קלף מנצח עבור מפלגת העבודה. בבחירות 1999, בהן היה בתוקפו "חוק הבחירה הישירה", הוא כיכב במרכז התשדירים כ"חייל בעל מספר העיטורים הרב ביותר בהיסטוריה שלנו". הפרסומאים שלו גייסו לתשדיר את מטוס סבנה החטוף ואת הצילומים ההיסטוריים של ברק לבוש בחליפה לבנה, מתחזה למכונאי, בעת שחרור המטוס. הם הזכירו לנו שברק גם "חדר לביירות ועשה צדק כשחיסל את האחראים לטבח הספורטאים במינכן", "היה ממתכנני וממפקדי מבצע אנטבה" ו"ב-1991 התמנה לרמטכ"ל". "בשביל אהוד ברק לחימה בטרור, מבצעים נועזים ושמירה על הביטחון הם דרך חיים", הם סיפרו.

 

1999 - ישראל בעלייה: נאש קונטרול

שבע שנים לפני ש"דא ליברמן" נכנס לחיינו, למדנו משפט אחר ברוסית: “נאש קונטרול". מפלגתו של נתן שרנסקי (זוכרים?), ישראל בעלייה, השתוקקה לקבל לידיה את משרד הפנים ולהוציאו מידי החרדים. בעיות כמו הכרה ביהדותם או נישואים אזרחיים הפריעו מאוד לעולים החדשים. המשפט המלא עליו חזרה בתשדירי התעמולה היה: “אמ-וה-דה פאד ש"ס קונטרול? נייט! אם-וה-דה פאד נאש קונטרול". בתרגום לעברית: "משרד הפנים בשליטת ש"ס? לא! משרד הפנים בשליטתנו!". היום, 14 שנים לאחר מכן, זוכרים ממנו רק שתי מילים: “נאש קונטרול". שרנסקי, אגב, הבטיח וקיים. בממשלת ברק כיהן כשר הפנים עד שהתפטר ממנה לפני ועידת קמפ-דיוויד. 

 

2001 - אריאל שרון - הסבא הטוב

איך לוקחים אדם עתיר זכויות אך שנוי במחלוקת כמו אריק שרון ומנגישים אותו לציבור הרחב? בסופו של דבר, הכל עניין של תדמית. הפרסומאים של שרון שמו בצד את סברה ושתילה והציגו שרון חדש. כזה ש"לוחם לשלום באותה נחישות בה לחם למען ביטחון ישראל". שרון החדש הוצג בתשדירים כסבא טוב וכחקלאי חביב. סבא שרון סיפר לנכד למה רק הוא יהיה המנהיג לשלום וצולם כשהוא עובד בשדה. בסופו של דבר הצליח לו.

 

2006 - ישראל ביתנו: דא ליברמן

"החיים של אביגדור ליברמן הם חיים ישראלים... אביגדור ליברמן מייצג את כל הטוב והמשמעותי ביהודי החי במדינה יהודית", סיפר הקריין בתשדיר התעמולה של "ישראל ביתנו" ב-2006. אולם, קורות חייו של "אביגדור", כפי שפורטו בתשדיר (עלה לישראל, שירת בצבא, למד באוניברסיטה העברית, היה מנכ"ל משרד ראש הממשלה ועוד) לא היו הדבר הדומיננטי בו. שתי מילים בלבד, ברוסית, הן מה שהציבור זוכר מהתשדיר ההוא: “דא ליברמן". וליתר דיוק: "מי תמיד מבטיח ומקיים? נתניהו? נייט. אולמרט? נייט. ליברמן? דא! - דא! ליברמן". בימים ההם, הרבה לפני שבנט וחוטובלי נכנסו לחיינו, הפשיעה גאתה והיתה במרכז סדר היום הציבורי. ליברמן רכב על הגל, כששאל בתשדיר: "מי יילחם בפשע? נתניהו? נייט! אולמרט? נייט! ליברמן? דא! - נייט, נייט, דא! דא! ליברמן". לצופים בבית הוא סיפר על "תוכנית מפורטת לשים את הפשע מאחורי הסורגים. להשאיר את הפושעים בכלא".

 

2006 – מרצ: תשדיר הזרעונים

הזרעון של מרצ פחד להיוולד - מחשש שייצא אישה. “בצבא יטרידו אותי, ברבנות יירקו עלי, בעבודה ינצלו אותי וישלמו לי פחות", הוא הסביר לחברו הזרעון. תחת הכותרת: “האדם במרכז!” צמד הזרעונים עמד במרכז התשדירים של מרצ מתוך תקווה שהפרובוקציה גם תביא בוחרים. בתשדיר אחר הביע הזרעון חשש שייוולד הומו. “ואם אוולד הומו? ואם ארצה להתחתן עם בועז ולאמץ ילד? אתה יודע איזה השפלות נעבור?”, שאל את חברו.

 

2009 – ש"ס: כן, אנחנו יכולים

מצפייה בסרטון התעמולה הזה קשה להאמין שהוא נועד לקדם את ש"ס. משתתפים בו לא מעט צעירים חילונים, שספק אם יש להם סיבה להצביע למפלגה חרדית. "כן, אנחנו יכולים", הם אומרים לנו, משל היו ברק אובמה ואנחנו - תושבי ארצות הברית של אמריקה. "לחבר בין קצוות, להיות גשר בין דעות שונות, לפתוח את הלב והנשמה". אתם בטוחים שלא התבלבלתם? לחבר? גשר? לב? ספרו זאת לאלי ישי. ההמשך נשמע הגיוני יותר: "לשמור על השבת ועל ירושלים השלמה. בעזרת השם".  

איזה תשדיר בחירות נחקק לכם בזיכרון?


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו