בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שלח: האם נהיה בממשלה? תשאלו את נתניהו

גם אם נחבור לעבודה וללבני לא נהיה גוש חוסם, הקריירה שלי בפוליטיקה תהיה האחרונה - אמר מספר שש ביש עתיד, שהתארח במערכת "הארץ"

72תגובות

עפר שלח, העיתונאי לשעבר ומס' 6 ברשימת "יש עתיד" של יאיר לפיד, התארח היום (חמישי), 10 בינואר, במערכת "הארץ" והשיב לשאלות הגולשים. זה החמישי בסדרת מפגשים וירטואליים עם הפוליטיקאים, לקראת הבחירות בעוד שבועיים.

יניב וגוגה שואלים: מדוע בחרת ללכת למפלגת מרכז, שהעבר הפוליטי של ישראל מלמד שסופן של אלו תמיד לנטות לימין או להתפרק?

תשובה: אני לא מאמין בהגדרות הישנות של ימין, שמאל ומרכז. יש עתיד עונה בעיני על הנושאים העיקריים שצריכים לעמוד בפני הבוחר בבחירות האלה, שהרציונל המשותף להן הוא הצורך לחדש את החוזה בין המדינה לאזרחיה, כך שהרוב המכריע של הישראלים יהיו שותפים לחיים הישראליים: שירות, עבודה, תרומה לקהילה - והשלטון ישרת אותם כראוי. התרחקנו בשנים האחרונות מהמשמעות הזו לטובת מדיניות של קניית סקטורים בטובות הנאה פוליטיות או בכסף, ונגד זה אנחנו יוצאים. אשר לגורלה של יש עתיד ואיך תימנע ממה שקרה למפלגות אחרות, אענה בהרחבה בהמשך.

מוטי מילרוד

שאלת המשך: בכמה מערכות בחירות לפי דעתך תשרדו? במה אתם שונים מצומת, הדרך השלישית, ושינוי בגלגולה האחרון?

תשובה: הסיסמה של "יש עתיד" היא "באנו לשנות", אבל בינינו לבין עצמנו אנחנו אומרים גם שבאנו לשנים. האנשים שנקבצו למפלגה, כולל יאיר לפיד וגם אני, באו באמצע חייהם ואחרי שעשו דברים בתחומים שונים ונכנסו לפוליטיקה כקריירה אחרונה, שבה אנחנו נחושים להשיג את מטרותינו וליצור פה שינוי של ממש. המסקנה שלנו מגורלן של מפלגות אחרות היא שמי שטעה לחשוב שהמפתח להשגת המטרה או לשרידות הוא להיות בתפקיד מסוים - אם אהיה שר כזה או אחר או נושא תפקיד אצליח ליצור שינוי - לא שינה ולא החזיק מעמד. מי שעומד על סדר היום שלו משיג וגם שורד. הדוגמאות לשני הצדדים הן ד"ש וש"ס: ד"ש היתה מפלגת כוכבים שאין כמוה בציבוריות הישראלית, אבל נכנסה לממשלה בתנאים לא נכונים, לא שינתה והתפרקה. ש"ס היא קבוצת חברי כנסת שאומרים "אנחנו ניכנס לממשלה או לא, נצביע בעדה או לא, נזעזע אותה או לא, רק אם האג'נדה שלנו תזכה להתממש". זה מה שאנחנו מתכוונים בש"ס של מעמד הביניים: קבוצה נחושה, מאוחדת, שתעמוד על סדר היום בין אם בקואליצה ובין אם באופוזיציה.

דני שואל: יאיר לפיד אמר שהקריירה הפוליטית שלו כחבר כנסת תהיה הקריירה האחרונה שלו. האם גם עבורך מדובר בקריירה אחרונה?

תשובה: התשובה היא כמובן כן. אני עוד מעט בן 53, ולכן הטווח הריאלי שלי בפוליטיקה הוא עשור-עשור וחצי. בלי להתייחס לאחרים, אין לי שום כוונה להיות יו"ר קק"ל או שגריר בסין אחרי שאסיים עם הפוליטיקה.
 

מורן שואלת: שוויון בנטל אמנם נשמע כערך ראוי. האם זה גם חכם לגייס מספר גדול של חרדים לצבא? האם לדעתך צה"ל יוכל לשמור לאורך זמן על זהותו וערכיו הנוכחיים במצב שבו עשרות אלפי חרדים מגויסים אליו? זה לא יסכן את אופיו החילוני והמודרני של הצבא?

תשובה: אנחנו לא מדברים על לגייס עשרות אלפי חרדים, אלא שכולם ישרתו את המדינה בשירות צבאי או אזרחי. מי שיקבע מי הולך לצבא תהיה מערכת ביטחון על פי שיקוליה, שביניהם גם שמירת אופיו וערכיו של צה"ל כצבא העם. מי שילך לשירות אזרחי של שנתיים ישרת בתפקידי שמירת סדר, סיעוד ועוד, בלי לפגוע במעמדם של שוטרים או אחיות. הצבא גם יקבע מי ילך לשירות בסיסי של שנתיים ומי מיועד לשירות ארוך של שלוש שנים: האחרונים יזכו לשכר מינימום בשנתיים האחרונות לשירותם + מלגת לימודים לאוניברסיטה. זוהי תכנית שמתכנסת ערכית - כולם משרתים; כלכלית - היציאה המוקדמת לשוק העבודה וצירוף החרדים אליו יכסו את עלות התגמול למשרתים שירות ארוך, וגם ביטחונית - הצבא יהיה יעיל יותר.

עומרי, שרון ואלירן שואלים: כלל חברי הכנסת, מה שבראש מעייניהם הוא האינטרסים האישיים שלהם, של בעלי ההון או של מקורביהם, מדוע אתה חושב שתהיה שונה?
מה דעתך על קשרי ההון-שלטון-עיתון בתור עיתונאי שמצטרף לפוליטיקה, והאם אי פעם היית נתון ללחצים אלו בתור עיתונאי?

תשובה: אני לא יודע מאיפה ברור לכם שכל חברי הכנסת כאלה. למיטב ידיעתי זה לא נכון גם לגבי רבים שכבר נמצאים שם. אישית אני לא מכיר בעלי הון, לא קשור לאינטרסים שלהם, ועסקתי ברבים מהם באופן לא מחמיא בעבודתי העיתונאית. "יש עתיד" חופשית מכל מבני הכוח שמשפיעים על מפלגות קיימות, לא רק בעלי הון אלא גם ועדים גדולים שמתפקדים בסיטונות למפלגות. בעבודתי העיתונאית נחשפתי לא אחת ללחצים האלה, בוודאי כשהגשתי את "המקור", אבל הם מעולם לא השפיעו עלינו.

יהב שואל: האם יש עתיד קיבלה תרומות מגופים השייכים או מייצגים את הטייקונים, את אותם משפחות ואנשים מפורסמים אשר מהווים קבוצת כוח כלכלית ומקיימים קשרים ענפים עם הפוליטיקאים ה"ישנים"?

תשובה: יש עתיד לא קיבלה תרומות. אנחנו מממנים את קמפיין הבחירות שלנו בדיוק על פי הכללים שקבע מבקר המדינה, ובפיקוחו: יש לנו מספר גדול מאוד של ערבים, בסכום מוגבל כל אחד, להלוואה שלקחנו כנגד מימון המפלגות הצפוי לנו לאור המנדטים שנקבל. הכל נעשה בתיאום הדוק עם משרד מבקר המדינה ובשקיפות מלאה בפניו.

שאלת המשך: האם מועמדי המפלגה, כמו יאיר לפיד ויעקב פרי, אשר מרוויחים הרבה מעל הממוצע ומעמד הביניים יכולים לייצג אותי בנאמנות למרות שהאינטרסים שלנו בוודאי שונים בנקודות רבות?

תשובה: יאיר לפיד, יעקב פרי וגם אני השתכרנו יפה בשוק הפרטי. איש מאיתנו אינו בעל נכסים או אינטרסים המונעים ממנו להבין מקרוב את מה שעובר על כל אדם במעמד הביניים. אני מציע שתראה את זה הפוך: איש כמו פרי, שמכיר היטב את המערכות במדינת ישראל ויודע מה לקוי בהן, ויתר על מעמדו הנוח וגם על שכר נאה כדי לבוא ולתרום בפוליטיקה, כשהוא מתחייב ונחוש לפעול למען הגשמת המצע של יש עתיד, שנוגע בדיוק בבעיות של מעמד הביניים: יוקר המחיה, דיור, חינוך, שירות לכל, כל מה שקושר אותנו יחד במקום הזה.

יעקב שואל: עפר שלום, אני מכיר אותך כפרשן מדיני ופרשן ספורט. תמיד פרשנת אחרים, ולכן מעניין אותי מהו הערך המוסף שאתה מביא לפוליטיקה ולמפלגתך יש עתיד? מה החלום שלך בפוליטיקה? ומהו החוק הראשון שברצונך לקדם?

תשובה: אני מביא איתי הרבה ידע שצברתי כעיתונאי על הדרך שבה מתקבלות החלטות, אם כי אני מסכים איתך שהוא ידע של עיתונאי ולא של מי שהיה שותף ממשי להחלטות האלה. הידע הזה משמש אותי בעיצוב האידאולוגיה: איך דברים אמורים להיראות כדי שיהיו טובים יותר, מביטחון ועד ספורט. ארצה לתרום בנושאים שלהם מחויבת יש עתיד, הנוגעים כולם לסדר היום הישראלי המשותף, ובמיוחד בנושאים הקרובים ללבי: ביטחון, כלכלה וספורט. לגבי החוק הראשון, אנסה לתת תשובה רצינית: יש לי הרבה רעיונות, אבל אני צריך קודם ללמוד את מלאכת החקיקה, ולדעת אם יש עתיד תהיה בקואליציה או באופוזיציה. אבל אני מבטיח לפעול בנושאים האלה כל הזמן, מיומי הראשון בכנסת.

שאלת המשך: ובכל זאת, בוודאי יש חוק ספציפי וקודם לכל שברצונך לקדם באופן אישי. מהו?

תשובה: בהמשך לתשובה הקודמת: חוק שירות לכל של יש עתיד יהיה תנאי במו"מ הקואליציוני שלנו ונדרוש התחלת חקיקה - לא ועדת פלסנר ולא הבטחה לדיון - במקביל להקמת הממשלה. זהו חוק שאת עיקריו אני כתבתי. אם לא נהיה בקואליציה, אניח אותו על שולחן הכנסת במהירות האפשרית כחבר אופוזיציה. ברור לי שבלבם של חברי הכנסת יש לו רוב, וכל מי שתומך בו אבל יצביע נגדו יהיה חייב לנו הסבר.

נרי שואלת: מדוע אתם מעדיפים לשבת בממשלתו של ביבי מאשר ליצור גוש חוסם לו?

תשובה: אנחנו לא מעדיפים לשבת בממשלתו של ביבי, והמילים "גוש חוסם" מטעות. גם אם אנחנו, התנועה והעבודה, נחבור יחד זה לא "גוש חוסם". אם יהיה ב-23 בינואר מצב למנוע ממשלה של נתניהו, הבית היהודי, והחרדים אנחנו נהיה שותפים לו, והצהרנו שלא נשב בממשלה כזו בשום תנאי. מנגד, אנחנו חושבים שצריך ליצור גוש אפקטיבי, שישים בפני נתניהו, אם אכן הסקרים יתגשמו והוא יהיה האיש שירכיב את הממשלה הבאה, אלטרנטיבה מרכזית לגוש כזה. לכן אני חושב ששלי יחימוביץ' טעתה בהכרזה שלא תשב בממשלת נתניהו בשום אופן. לא מקובלת עלי "אופציית ארמגדון", שבה אומרים "שיישב עם החרדים והימין הקיצוני ונראה אותו". בעיני הדבר האחראי הוא להציג אלטרנטיבה ראויה, ומנגד לחזור ולומר שלא נהיה קישוט שיכשיר ממשלה ימנית-חרדית, שתזיק לאינטרסים המדיניים של ישראל ולמה שחשוב לרוב הישראלים.

גיא שואל: בהנחה שנתניהו יהיה ראש הממשלה ויש עתיד תיכנס לממשלה, איזה תיק תמליץ ליאיר לפיד לקחת?

תשובה: אנחנו לא מדברים על תיקים. לא נשב בממשלה עם מי שלא יחוקק מיד חוק לשירות לכל (אני לא אוהב את המילים "שוויון בנטל", כי בעיני השירות אינו נטל), ולא יתחייב לסדר יום כלכלי-חברתי שישפר את מצבו של מעמד הביניים. אחרי שתהיה לנו התחייבות כזו יגיע זמן לדבר על תיקים.

רון שואל: בתור מי שהספורט קרוב ללבו, הייתי רוצה לדעת אילו חוקים תקדם בנושא? האם ברצונך לקבל את תיק הספורט בכלל?האם יש לו את הכוח לפרק מרכזי עסקנות ולהפריד את הפוליטיקה מהספורט?

תשובה: מצע הספורט של יש עתיד הוא מפורט וברור, הראשון מסוגו בפוליטיקה הישראלית. הוא מתייחס לשני דברים: ברובד הספורט העממי הוא מתמקד בהכנסת הספורט לבתי הספר, השקעה במתקנים ראויים לשימוש בתי הספר והקהילה (הכסף נמצא, רק לא מתשמשים בו), מיסוד מעמד המאמן ויצירת תשתית שתכפיל פי חמישה את מספר העוסקים בספורט, שהוא קטן מאוד ביחס לעולם המערבי. במישור "האלופים" הוא עוסק בעיקר באיתור וקידום מצטיינים בענפי הספורט האולימפיים ובבניית מתקנים ראויים גם להם. מערכת היחסים עם מרכזי הספורט והאיגודים היא בעייתית, כי יש פה אספקטים בינלאומיים, אבל נכפה עליהם תקנון אתי וסטנדרטים ראויים של שקיפות והתנהגות. ולא, לא יהיה שר ספורט בממשלה הקטנה והיעילה שיש עתיד מדברת עליה, אלא רשות ספורט לאומי עם שיניים.

שאלת המשך: ורשות ספורט לא עולה כסף?

תשובה: הכסף קיים. משרד הספורט עולה יותר משתעלה הרשות. רק כדי להסביר, בקרן המתקנים שוכבים כמעט 2.5 מיליארד שקל, שלא משתמשים בהם בגלל הצורך ב"מצ'ינג" של 30 אחוזים מצד רשויות מקומיות שאין להן כסף. לא חסר כסף לספורט, חסרים סדרי עדיפויות ומישהו שבאמת אכפת לו.

שי שואל: מה דעתכם על הקושי ליישם חוקים שמחוקקים בכנסת? היום משרד האוצר שולט ביישום החוקים הללו, ש"לא רואים תקציב" ומעלים אבק.

תשובה: אני מכיר רבים מפקידי האוצר והם אנשים מוכשרים וראויים. לעתים יש להם תחושה שכולם מסביב פורצים גדר, והם שומרי חומות שבלעדיהם הכל יקרוס. מנגד, יש גם לא מעט חקיקה פרטית פופוליסטית שלא מתכנסת תקציבית ולא מועילה באמת. צריך לסדר את המערכת הזו, על ידי הקטנה של חוק ההסדרים למינימום ויצירת מערכת יחסים ראויה, במסגרת שיפור כללי בשירות הממשלתי.

אייל שואל: האם יש עתיד תפעל לפירוק מונופולים כמו שטראוס/ אסם/ תנובה והבנקים הגדולים כדי להביא תחרות ושוק חופשי לכל ענף במשק הישראלי? מה עמדתכם בעניין הריכוזיות במשק?

תשובה: תחרות אינה תשובה לכל. במשק קטן כמו בישראל תחרות ללא רגולציה היא לעתים קרובות מבוא למונופול או לקריסה של כולם. מה שצריך הוא רגולציה ראויה ופעולה להתרה של כשלי שוק.

שאלת המשך: אז איך אתה מציע לטפל במחירי המזון הגבוהים?

תשובה: לא בכל דבר הממשלה צריכה להתערב ולפעמים הצרכנים צריכים לפעול גם בדרך של חרם צרכנים.

איל שואל: מה עמדת יש עתיד לגבי שאלת יצוא הגז? האם משאבי הטבע של ישראל צריכים להישאר בידי הממשלה?

תשובה: המצב שבו למעלה מ-80% מהגז יוכל להיות מיוצא לחו"ל הוא בעיני בלתי הגיוני. השיקול המרכזי צריך להיות יוקר המחיה בישראל, ואם כדי להוריד אותו צריך שיותר גז יוכנס לשוק המקומי - ואני חושב שזה כך - אזי הממשלה צריכה לפעול בהתאם מול בעלי הזיכיון. נכון שהם לקחו סיכון ומגיע להם על כך רווח, אבל משאבי הטבע הם שלנו, ואפשר לשלב את הרווח הנורמלי שלהם עם השיקול העיקרי, שהוא טובת הצרכן הישראלי.

שמעון שואל: איך תתמודדו עם היושבים על השאלטר שלוקחים 50% מהתוצר, מכניסים בעיקר בני משפחה ויכולים לסגור את הנמלים והחשמל בלחיצת כפתור?

תשובה: קודם כל, אנחנו לא חייבים להם כלום. הם לא התפקדו ליש עתיד, לא קובעים את גורלם של חברי הכנסת שלה, ולא מחוברים לגורמי כוח שיכולים להשפיע עלינו. ניאבק נגד מצב שבו מיליארדים נעלמים בחברת החשמל, ובגלל חוזקו של הוועד שלה במערכת הפוליטית איש אינו עושה מולה מה שעושים מול כל חברה הנמצאת במצב דומה - הדורש באופן חד-משמעי שגם העובדים, בעיקר בעלי השכר הגבוה, יתרמו את חלקם במסגרת הבראת החברה.

נועם מירושלים שואל: אין ספק שהבעיות הסוציו-אקונומיות בישראל הן חשובות ומהותיות. עם זאת, הבעיה הפלסטינית מונעת מאתנו להיות מדינה נורמלית, ובעוד כמה שנים היא תהיה בלתי פתירה. אתה לא חושב שהסוגיה המדינית דחופה יותר?

תשובה: אני חושב שהסוגיה המדינית דחופה מאוד, ויאיר לפיד הציג בבירור את עמדתה של יש עתיד בעניין בנאומו באריאל. רשימת הליכוד והחיבור עם הבית היהודי יוצרים מצב שבו יש בימין רוב ברור לשוללי פתרון שתי המדינות לשני עמים, פתרון שאם לא ייושם יש סכנה לקיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. לכן אנחנו תובעים חזרה מידית למשא ומתן וחתירה אמיתית להסדר, שהוא באינטרס העליון שלנו.

דן שואל: עפר, עכשיו כשאתה כבר לא עיתונאי אולי תגלה לנו לאילו מפלגות הצבעת במערכות הבחירות לאורך השנים? או לפחות מה שלשלת לקלפי בפעמיים-שלוש האחרונות? או שאולי כמו מצטרפים רבים אחרים לפוליטיקה שלא צמחו במפלגה מסוימת אתה "לא זוכר"?

תשובה: אני זוכר, אבל באמת חושב שזה לא עניינו של איש. חשאיות ההצבעה היא חלק חיוני בדמוקרטיה. באופן אישי, הבעתי את עמדותי באופן נחרץ במאות אלפי מילים בטלוויזיה ובעיתונות, כך שאין שום בעיה לדעת איפה אני עומד, באופן הרבה יותר מפורט מזה שבא לידי ביטוי בהצבעה בקלפי.

את השאלה האחרונה שואל יואב והיא שאלה נבואית: כמה מושבים תקבל יש עתיד בבחירות של 2017?

תשובה: אני כמובן לא יודע, אבל אענה על השאלה ברצינות: אני חושב שחייבת לקום אלטרנטיבה שלטונית במדינת ישראל, שתייצג את האינטרסים של הרוב ואת המשמעות הקולקטיבית של החיים כאן, מול המפלגות שבונות את האסטרטגיה שלהן על "הפרד ומשול" בין שבטים-לכאורה ועל קנייה של מפלגות סקטוריאליות בכוח ובכסף. ואני חושב שאם יש עתיד תקבל מספיק כוח ב-22 בינואר ותנהג בתבונה לאחר מכן, היא תעמוד במרכזה של האלטרנטיבה הזו. בשביל זה באתי.

שאלה אחרונה באמת של כתבתנו רויטל חובל: האם אתה חושב שבסופו של דבר תהיו חלק מממשלת נתניהו?

תשובה: השאלה הזו מונחת לפתחו של נתניהו - בהנחה שהוא זה שאכן ירכיב את הממשלה הבאה - ולא לפתחנו. הוא יצטרך לבחור: ממשלה עם הימין הקיצוני והחרדים, שתחריף את הבידוד המדיני של ישראל ותמשיך להזרים כסף לסקטורים כמו המתנחלים והחרדים ולא למעמד הביניים, או עם גוש מרכזי, שאנחנו קוראים ליצירתו, שישנה את סדרי העדיפויות הכלכליים, החברתיים והמדיניים. אל תשאלו אותנו אלא אותו, ואני חושב שכדאי שנדע זאת מפיו לפני ה-22 בינואר.

אתמול התארחו במערכת משה גפני (יהדות התורה), יו"ר ועדת הכספים, וראשת "התנועה", ציפי לבני. ביום ראשון השתתפה ראשת מרצ, זהבה גלאון, בשיחה עם גולשי "הארץ", ובשבוע שעבר התארח כאן המשנה לראש הממשלה, השר משה (בוגי) יעלון. מחר אחר הצהריים יתארח במערכת "הארץ" גם יו"ר מפלגת עם שלם, חיים אמסלם.

הריאיון החי עם עפר שלח, מס' 6 ביש עתיד


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו