בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כשמערכת הבחירות כה משעממת, מה הפלא שעוסקים במזג האוויר

מי קרא לצופים להצילו ■ הפגישה שדמתה למערכון בארץ נהדרת ■ האם נתניהו יוותר על החרדים בשביל לפיד ■ וגם, למי אלקין ופייגלין ישמרו אמונים

80תגובות

מערכת הבחירות ההולכת וקרבה אל סופה הידוע מראש לא נסקה השבוע לגבהים של התרוממות רוח. היא לא נסחפה להתגוששות אידיאולוגית מרתקת ולא התעלתה לשיאים של להט דמוקרטי. היא הפכה לעכורה, צללה נמוך ועמוק, וכמעט טבעה בנחשולי המים האדירים ששטפו את הארץ. תמונות נחלים שוצפים העולים על גדותיהם, פקקי ענק, שלג צחור, וכנרת מתמלאת, עניינו את הצופים והקוראים הרבה יותר מהטלת הבוץ ההדדית והטחת העלבונות הילדותית בין מנהיגי קן הצרעות (או קן הקוקיה) הקרוי גוש מרכז-שמאל. גוש אידיאולוגי, עלק. זה נראה יותר כמו משהו שצריך להסיר בהתערבות כירורגית דחופה.

תשדירי הבחירות המיושנים, שאין להימלט מעונשם, נעו במרחב שבין שעמום, יומרנות, שבלוניות וגזענות טהורה מבית המדרש של ש"ס החדשה, זו שאריה דרעי הבטיח שבהנהגתו תהפוך לגשר בין חלקי העם. הסרטון שהציג כלה רוסיה באופן סטריאוטיפי ודוחה עלה לשידור, עורר מהומה ונעלם כלעומת שבא. ש"ס קיבלה את שלה: דיברו עליה. גם ישראל ביתנו אולי תצליח לגרד מזה כמה מצביעים רוסים שכבודם נרמס.

התשדירים האפקטיביים ביותר היו של קדימה והבית היהודי. הראשונה הציגה לציבור את שאול מופז כדמות הטרגית בבחירות הללו. המצביעים נקראו להצילו מהכחדה, כאילו היה זן נדיר של דב פנדה. השנייה, באמצעות הומור, דחקות, קריצות והתחנחנות, כיוונה לשכבת הצעירים, שכמו במערכות בחירות קודמות מצביעים למפלגות שאינן מייצגות אותם, סתם בגלל הקטע, בלי לדעת על מה, למי ולמה.

צפו בתשדיר הבחירות של קדימה

במרבית הסקרים שפורסמו נראה היה שירידת הליכוד-ביתנו נבלמה, היחלשות העבודה נעצרה, עליית הבית היהודי נפסקה. המאזן הבין-גושי נותר כשהיה: רוב ברור של 68-66 לליכוד-ימין-חרדים והיתר למרכז-שמאל-ערבים. סימן השאלה שילווה אותנו בחודש-חודשיים הקרובים נותר בעינו מתחילת מערכת הבחירות: מי יהיה ומי לא יהיה בממשלת נתניהו השלישית.

לפי התמונה האלקטורלית הנוכחית, נתניהו יהיה חייב לכלול בממשלתו לפחות מפלגה אחת מהשותפות הטבעיות: הבית היהודי או ש"ס פלוס מינוס יהדות התורה, ולצרף אחת או שתי מפלגות מהגוש השני: יש עתיד של לפיד ו/או קדימה של מופז, אם זו תעבור את אחוז החסימה, ו/או התנועה של ציפי לבני.

המשחק המקדים במשא ומתן הקואליציוני בין נתניהו ללפיד נפתח השבוע, כאשר האחרון הקשיח את עמדתו בעניין גיוס חרדים. מטרת לפיד היא לאלץ את נתניהו להשאיר את החרדים באופוזיציה ולהצטרף אליו יחד עם קדימה, ואולי גם עם התנועה.

רבותי, האם ההיסטוריה עומדת לחזור על עצמה? האם לפיד הבן ייכנס לממשלה בלי חרדים עשור אחרי שראש הממשלה שרון השאיר את ש"ס ויהדות התורה מחוץ לממשלתו השנייה, וצירף את אבא של יאיר, טומי, שעמד אז בראש שינוי האנטי-חרדית?

 

לעומת לפיד, לבני תבקש לאלץ את נתניהו לוותר דווקא על בנט וחבורתו. אם יעשה כן, יקל עליה לשעוט לממשלה לאחר שתציג זאת כהתמתנות של נתניהו. גם היא תרצה, מן הסתם, לצרף אליה את קדימה אם זו תקבל את שלושת המנדטים הנכספים. בתסריט כזה יקשה יותר על לפיד להצטרף, אבל יהיה לו גם קשה להיות כינור שני ליחימוביץ' באופוזיציה. כמו גם ללבני.

גוש השמאל-מרכז מסיים את השבוע הזה בקול ענות חלושה, לאחר שנראה היה שחלה בו בסוף השבוע הקודם איזושהי התעוררות. הוא נעדר מרכז כובד ברור. הוא פועל בשני וקטורים לא בריאים: הראשון מפצל את ההצבעה, מחליש את המפלגות המובילות ובהיעדר מועמד חזק, מחזק רשימות חלשות כמו קדימה או ארץ חדשה של אלדד יניב. הווקטור השני מוריד את שיעורי ההצבעה הכלליים במגזר, בגלל חוסר עניין, בגלל חוסר סיכוי, בגלל הצורך להתפשר.

שוב אנו עדים למצב שהגוש המוכה מתקוטט על מאגר קולות שביום הכי טוב מחזיק 45 מנדטים (ללא הערבים). בכנסת היוצאת התחלקו הקולות הללו בין קדימה, העבודה ומרצ. בכנסת הבאה יתפזר אותו מספר מנדטים בין העבודה, התנועה, יש עתיד, מרצ, קדימה, ואולי גם ארץ חדשה. וזו התורה העגומה כולה, על רגל שמאל אחת.

זה משהו משהו

פגישתם המדוברת של יחימוביץ', לבני ולפיד בתחילת השבוע תוארה ב"ארץ נהדרת" כמסיבת פיג'מות של בנות טיפש-עשרה. היה קורע כמו תמיד. אבל עם כל הכבוד – ויש כבוד – לטאלנטים בקשת, מתברר שהמציאות עלתה על הסאטירה. אם ההתוועדות הלילית בביתה התל אביבי של הסופרת שולמית לפיד, אמו של יאיר, היתה מתועדת, היא היתה הופכת בן לילה ללהיט קומי שהיה מגלגל מצחוק מדינה שלמה.

זה התחיל כבר בהתחלה. לעיניה המודאגות של לבני, יחימוביץ' נכנסה לבית שפי וקוממיות, כאילו היה זה מעונה הפרטי. הזירה היתה מוכרת לה היטב. היא התנשקה והתחבקה ארוכות עם בעלת הבית ואף ביקשה ממנה להכין לה ארוחת ערב. כן, בניגוד לדיווחים, לא כל המשתתפים נשנשו תותים. אחת מהם סעדה את לבה בסלט עוף טרי-טרי, בריא-בריא. נדמה היה שהגברת לפיד מכירה היטב את העדפותיה הקולינאריות של יחימוביץ'. בסביבת לבני תהו האם הפמיליאריות הזאת אינה מלמדת על כך שיאיר ושלי נוהגים להיפגש דרך קבע בבית ברחוב לסל, בין היתר כדי לתאם מהלכים נגד ציפי.

זו לא היתה האפיזודה היחידה שהעלתה את מפלס החשדנות של לבני. יממה קודם לכן גילה לפיד, בראיון ב"פגוש את העיתונות", כי שבוע קודם הוא שתה קפה עם יחימוביץ'. לא זאת אף זאת: עד מהרה גילתה לבני בפגישה שהיא ניצבת מול חזית אחידה של השניים. לכל מה שאמרה הם הגיבו בעוקצנות. לכל הצעותיה הם התנגדו. את כל רעיונותיה הם ביטלו. למחרת הם עפו עליה ופרסמו הודעה משותפת, אגרסיבית ("הודעה מגעילה", אומרת לבני), שבה האשימו אותה בשקרים, באי-עמידה בסיכום המוקדם ביניהם שלא להוציא דבר מתוך השיחה, ובאופן כללי בספינולוגיה נואלת.

לכל הסקרים, פרשנויות ומדורים בעמוד הבחירות >> 

דוגמה: לבני הציעה לנהל קמפיין משותף, שבו הם יקראו לבוחרי הגוש שאינם מתכוונים לפקוד את הקלפיות ב-22 בחודש, להתכבד ולצאת מביתם ולהצביע לאחת משלוש המפלגות. לא משנה לאיזו. "מצדי", היא אמרה להם, "ששלי תקבל שניים, יאיר שניים ואני רק אחד. העיקר שנגדיל את המחנה". יחימוביץ' ולפיד הרימו גבות והחליפו מבטים, ספק משועשעים ספק נבוכים. "קמפיין משותף? איך זה ייתכן? הרי כל אחת ממפלגותינו רוצה לגייס מצביעים לעצמה", תהו.

"בסקרים שלי אני רואה לפחות שני מנדטים שמתלבטים בין נפתלי בנט לביני. איך אצליח להעביר אותם אלי אם אתחבר אליכן?" שאל לפיד. "אני מציעה שנפרסם תמונה משותפת של שלושתנו, ומתחת לכל אחד נכתוב את הדבר שמסמל אותו", אמרה לבני. "מתחת לתמונה של יאיר נכתוב משהו כמו 'נגד חרדים, בעד שוויון בנטל', מתחת לתמונתי נכתוב 'בעד שלום', ומתחת לשלי נכתוב 'סוציאל דמוקרטי משהו'".

יחימוביץ' חשבה שהיא לא שמעה טוב. סוציאל דמוקרטי משהו?! למה לא סוציאל דמוקרטי בלה-בלה או סוציאל דמוקרטי יאדה-יאדה, כמאמר איליין בניס בסיינפלד? "סליחה? מה אמרת?" היא שאלה את לבני. לפיד לא התאפק ופרץ בצחוק. יחימוביץ' הצטרפה אליו. בנקודת הזמן הזאת, לא הרבה מתחילת המפגש, כבר היה ברור שאין על מה לדבר. שהכל כאלם פאדי. הכול יאדה-יאדה.

"להבנתי, הם הגיעו מתואמים", אומרת לבני. "הבנתי זאת עשר דקות לתוך הפגישה. הצעתי להם, או שנלך כגוש אחד לממשלה או שנישאר בחוץ ונכפה על נתניהו ממשלה שהוא לא רוצה, ושלא תשרוד. שלי אמרה שהיא התחייבה שבשום אופן היא לא תיכנס. אמרתי לה, את השמעת את ההתחייבות כראש מפלגה של 17-16 מנדטים. אולי, אם נהיה חלק מגוש של 40 פלוס מנדטים, נצליח לגרום לנתניהו להמיר את דתו הכלכלית-חברתית ולהפוך לסוציאליסט? גם לזה היא לא הסכימה.

מוטי מילרוד

"המשכתי והעליתי רעיונות שונים מתוך מסמך שהחזקתי בידי. הם היו יכולים לקבל חלק מההצעות, לאו דווקא את כולן. אמרתי שזה מודולרי", מתארת לבני. "ליאיר אמרתי, לפחות אל תחזור ותאמר כל הזמן שנתניהו כבר נבחר ושהמשחק גמור. איזה מסר זה מעביר לבוחרים שלנו? הבעיה היא שהוא חושש שהחיבור בינינו זורק אותו שמאלה".
לבני הופתעה מחריפות ההודעה שהוציאו יחימוביץ' ולפיד, רבע שעה לפני המהדורות של שמונה בערב: "הנחתי שהם יתדרכו נגדי, לא חשבתי שהם יוציאו הודעה משותפת. הם טענו שאני הוצאתי דברים מהשיחה. אני הוצאתי רק את מה שאני אמרתי. גם בשיחות בינלאומיות נהוג שהמשתתפים מספרים מה הם אמרו ולא מה אמרו בני שיחם".

בסביבת יחימוביץ' ולפיד דוחים את הדברים האלה. "את רוב הדברים שהיא הוציאה החוצה מתוך המסמך הזה, היא לא אמרה במפגש", טוען אחד מהשניים. "רוב הזמן לא הבנו מה היא רוצה מחיינו. נכון שבשלב מסוים היא הוציאה מהתיק חתיכת נייר מקומטת ומוללה אותה באי נוחות. אז נגיד שזה היה 'המסמך'. הרי סיכמנו שאנו לא מוציאים שום דבר ממה שנאמר".

"הצעתי", מפרטת לבני, "שנתחייב להמליץ על מועמד מתוך הגוש. אפילו לא שללתי אפשרות שהמומלץ יהיה ראש המפלגה הגדולה, שדי ברור שזו שלי. לפיד לא קיבל. התרשמתי שמה שהם באמת לא רצו לא היה התוכן של מה שהצעתי, אלא החיבור עצמו. כל אחד חושב על המצביעים שלו. הם נכנסו למצוקה כשראו שאני מובילה מהלך שזוכה לתמיכה בציבור שלנו, ושניהם במתואם החליטו לטרפד אותו".

במחנה השני, נקרא לו כך, מגיבים בגיחוך על הדברים. "נו באמת, הרי כל אחד מאתנו רוצה להגדיל את כוחו. זה מה שעושים בבחירות. מישהו רואה את נתניהו ובנט עושים קמפיין משותף למרות שהם בגוש ימין? ללפיד יש פוטנציאל בליכוד, ליחימוביץ' יש פוטנציאל בליכוד. ללבני אין שם אפילו לא קול אחד. אם היינו הולכים אתה, גם היינו הופכים למגוחכים וגם מקטינים את הגוש. כל התרגיל הזה נועד אך ורק להציג עצמה כראש המחנה ולאכול מאתנו קולות, מתוך סוג של ייאוש. זו קניבליזציה. זה מה שהיא עשתה ב-2009 וזה מה שהיא יודעת לעשות הכי טוב: לאכול את בני מינה".

לבני: "באתי לשם בשיא הרצינות. כדי שהם לא יגידו שזה ספין, הכנתי תוכנית. פירטתי סעיף אחר סעיף. כל מה שהם רצו זה לגמור עם זה, להוציא הודעה קצרה, ולקוות שזה ייעלם".

נוכחים נפקדים

כמה מבכירי הליכוד ממתינים בעניין רב ליום שלמחרת הבחירות, ולא רק כדי לגלות מה צופן להם עתידם המיניסטריאלי המזהיר. לכשיפורסמו נתוני ההצבעה הארציים, יתורו עיני הליכודניקים אחר הקלפיות בגדה המערבית, במיוחד ביישובים בעלי האופי הדתי, שההצבעה שם לכנסת מאסיבית ומונעת באמונה יוקדת.

ביישובים האלה שיעור ההתפקדות לליכוד היה גבוה למדי בשנים האחרונות. כך גם שיעור ההצבעה בפריימריז לרשימת הליכוד לכנסת. בנובמבר אשתקד המתנחלים נהרו לקלפיות הליכוד ודחפו לצמרת הרשימה את נציגי הימין הקשה/קיצוני: ציפי חוטובלי, דני דנון, יריב לוין, זאב אלקין, מירי רגב, וכמובן – משה פייגלין מיודענו. בהוראה מגבוה הם העיפו מהכנסת את השר בני בגין, שהעז להביע מחויבות לאותו מושג מאוס בעיניהם, "שלטון החוק". כך נראית השתלטות עוינת, סרטנית, וחוקית לגמרי, על מנגנון מפלגתי, השתלטות שהחלה כבר לפני כעשור.

מעניין יהיה לראות למי יינתנו קולותיהם של אותם מתפקדים בבחירות לכנסת. ייתכן מצב שבספירת הקולות יתברר שביישובים מסוימים יש לליכוד הרבה יותר מתפקדים מאשר מצביעים, ואילו למפלגה כמו הבית היהודי, למשל, יש באותם יישובים הרבה יותר מצביעים מאשר מתפקדים. חה!

זוהי לפחות ההערכה הרווחת בצמרת הליכוד, ומכאן הסקרנות. נאמר שביישוב כלשהו רשומים 300 מתפקדי ליכוד. נאמר שרובם המכריע גם הצביע בפריימריז לאותם פרלמנטרים נכבדים ששמותיהם צוינו למעלה. ונאמר שבבחירות לכנסת רשימת הליכוד-ישראל ביתנו תקבל ביישוב הנ"ל רק עשרות קולות גלמודים, בעוד שמרבית הפתקים יילכו לבית היהודי של נפתלי בנט או לעוצמה לישראל של מיכאל בן ארי ואריה אלדד.

זו עלולה להיות פדיחה לא קטנה לדנונים והחוטובלים והאלקינים. אחרי הבחירות הם הרי מתכוונים לבוא לנתניהו ולדרוש ממנו להתמנות לשרים, תודות למיקומם הגבוה. אדוני ראש הממשלה, זכינו באמון הבוחרים, הם יאמרו לו. בוחרים? בוחרים של מי בדיוק? הוא ישיב להם וינפנף למולם בפלטי ההצבעה.

במלים אחרות: ב-23 בחודש נדע כולנו עד כמה גדול הוא סניף הבית היהודי בתוך הליכוד ועד כמה נבחרי הליכוד, שחייבים את שדרוגם ברשימה למצביעי הבית היהודי, יעדיפו לרקוד בכנסת ה-19 לפי חלילו של בנט ולא לצלילי חצוצרתו המבוישת של נתניהו. בנט יהיה הרב שלהם. ביבי יהיה מפקד המחלקה, במקרה הטוב.

כן, יש בליכוד מי שמחכים בכיליון עיניים ליום הזה. ואם נתניהו לא יהיה בקיא בפרטי חלוקת הקולות, כי הוא יהיה עסוק בהקמת קואליציה, הם כבר ידאגו לעדכן אותו, קלפי אחר קלפי, פתק אחר פתק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו