בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

במעוז הליכוד בטבריה, הייאוש לא נעשה יותר נוח

אליהו לא מצביע ומתגעגע לבגין, שולה מודה שאין אנרגיות ומשה מודה שלבחירות הללו נלווית תחושה של עייפות. בשיכון ג' בטבריה שולט הדכדוך

3תגובות

סלים לוי, מוותיקי שיכון ג' בטבריה, הצביע כבר בשעות הבוקר. "מצביעים אז משפיעים", אמר. אבל שלושת חבריו לספסלי הגינה שבפינת רחוב ברץ בשיכון ג' לא הסכימו איתו. הארבעה ספגו קרני שמש חמימות ונעימות, לפני שיצנח הקור עם היעלמות השמש.

הבחירות נראו לחבריו של לוי כהתרחשות במקום מרוחק שהם כבר לא שייכים אליו. "איבדתי אמון בכולם ואני לא מוצא סיבה להצביע", אמר חאזם קחו. "למה לעמוד בתור ולבזבז זמן? עבור מי להצביע? פעם הייתי רץ לקלפי, אבל התייאשתי וזהו, לא אצביע היום".

גם אליהו צדוק הודה שזו הפעם הראשונה שהוא אינו מממש את זכותו להצביע. "חברי הכנסת והשרים מעצבנים אותי. הם נתנו לעצמם תוספת של 1,500 שקלים ולנו מעלים מסים, חשמל, מים, ארנונה. לי זה מספיק. אין לי אמון באנשים האלה. תראה מה זה, יש שם אנשים שישבו בכלא ועכשיו מבקשים שנבחר בהם".

גיל אליהו

צדוק אמר שהוא מתגעגע לבגין והיה "נותן למענו את חייו". אבל היום זה כבר לא הימים של בגין. "היתה לנו אז תקווה", אמר. "היום אתה מרגיש שכל הדרכים חסומות בפניך. מי שמקורב ומקושר מסתדר בנמלים, בחברת חשמל והילדים שלנו, מה איתם?". לא ברור אם אווירת הדכדוך וחוסר האונים שאחזה ביושבי הגינה המטופחת היא שהשפיעה על תושבים נוספים בשכונה ובשיכון ד' הסמוך, אבל בקלפי שב"בית התזמורת" היה שקט מאוד אחר הצהריים.

שולה לחמי, בעבר פעילת ליכוד, שמתגוררת בבלוק המשקיף על הבניין, אמרה כי "התמונה הכללית דומה לאותה תמונה שרואים כאן מדי בחירות; הליכוד וש"ס שולטים. הפעם מרגישים גם את הזליגה השקטה לבנט". אבל לדבריה השוני גדול על הדמיון; "אין תנועה, אין אנרגיות, אין פעילים, אין ג'ינגלים והסעות בוחרים לקלפי".

נוכחות הליכוד וש"ס אכן בלטה בכניסה למתחם בית התזמורת. הליכוד אפילו הפגין נוכחות עם שני דוכנים, כהמחשה לקרע בסניף הליכוד בעיר. אבל שמעון אוחיון, פעיל באחד הדוכנים הודה ש"בעבר היה יותר סוער. לדבריו, אחת הסיבות לכך היתה ש"ש"ס עבדו חזק בשטח וזה נתן לנו מוטיבציה. היום לא מרגישים כל כך את ש"ס". לצדו של שמעון עובדים כמדי מערכת בחירות, גם שני אחיו, מומו וקטן. קטן אוחיון חשד בשקט שהפגינה ש"ס וחשש ש"בסוף הערב השקט הזה עוד עלול להפתיע".

בבחירות 2009 תמכו בליכוד 35 אחוזים מהמצביעים בטבריה ועבור ש"ס הצביעו 19 אחוזים. בישראל ביתנו תמכו 16 אחוזים. אגב, אחוז ההצבעה בעיר לפני 4 שנים עמד על 50 אחוזים בלבד. אבל אוחיון מודה כי "יש בקרב הציבור גם תסכול מהמנהיגים וכעס על המצב הכלכלי. כאן בעיר גם מרגישים שהדתיים משתלטים על העיר וזה הולך ומחמיר. אני מכבד מאד את הציבור הדתי, אבל לא מסכים שהעיר תתחרד".

משה מזרחי נכנס לקלפי כשהוא מצליח לדלג על דוכני המשכנעים. מזרחי הופתע מהשקט ברחבת הכניסה. "אני לא זוכר דבר כזה", אמר. "פעם היתה תכונה ברחוב, היתה אנרגיה גבוהה". מזרחי מייחס את השקט להבנה ש"התוצאות ברורות. מובן שביבי יהיה ראש הממשלה, ולכך נלווית תחושת העייפות והייאוש של חלק מהציבור. זו תחושה שמתגברת וגוברת על התמימות שהיתה בעבר. אני הגעתי להצביע בכל זאת כי אני יודע שלא הייתי מרגיש טוב עם עצמי אם לא הייתי מממש את הזכות להצביע".

לחמי סבורה כי השקט היחסי נובע מסיבה אחרת, מכך ש"אין כבר כסף גדול בבחירות. פעם הכסף זרם כאן כמו מים בתקופת בחירות והיום זה לא כך". בגינה הקטנה בשיכון ג' התרוקנו הספסלים. סלים לוי ושלושת חבריו, סרבני ההצבעה, שבו לבתיהם. קחו נשאר עיקש בהחלטתו שלא ללכת להצביע. "בין כה וכה אחרי 10 בלילה חברי הכנסת כבר לא יכירו אותנו. אני מתגעגע לזמנים שהיתה אכפתיות ותחושה שאכפת לנו אחד מהשני. היום כל אחד דואג לעצמו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו