בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תוצאות הבחירות: מדוע נתניהו נכשל ולפיד הפתיע

מלך ההישרדות הפוליטית לא הציע שום תקווה וניהל קמפיין עלוב. לעומתו, לפיד, המנצח הגדול, ידע להתאים את מסריו לטעם הבוחרים

147תגובות

בנימין נתניהו נכשל במערכת הבחירות לכנסת ה-19 מפני שלא היה לו מה להגיד. אלוף העולם בדיבורים, מלך ההישרדות הפוליטית, איבד באמצע הקדנציה החולפת את הקשר עם הציבור, ושייט לו מאז כברירת מחדל בהיעדר יריב בעל משקל. הוא לא הציע שום תקווה לישראלים, ניהל קמפיין עלוב ובמקום מצע הסתפק במסר "ראש ממשלה חזק".

נתניהו היה מודע לחולשתו, שניבטה אליו בעקביות מהסקרים. הוא ניצח בקלות כל מועמד אחר בשאלה "מי הכי מתאים להיות ראש הממשלה", אבל לא הצליח להביא לליכוד אפילו מצביע אחד נוסף. במקום לנסות ולכבוש מחדש את לב הציבור, או לטפל בבעיות העומק שפרצו החוצה במחאה החברתית של קיץ 2011, נתניהו בחר בדרך הקלה של עיסקה פוליטית להנצחת שלטונו: האיחוד עם ישראל ביתנו. ההסכם שלו עם אביגדור ליברמן ישאיר אותו כנראה בכסאו, אבל רק אחרי שחטף סטירה כואבת מהבוחרים.

הסיבות שהביאו לנפילת הממשלה ולהקדמת הבחירות – המשבר סביב גיוס החרדים והקושי בהעברת התקציב – התבטאו היטב בתוצאות ההצבעה. הציבור תמך בהתלהבות במועמדים שהציעו "שוויון בנטל", יאיר לפיד ונפתלי בנט. מפלגת העבודה בראשות שלי יחימוביץ' השיגה פחות מהציפיות, בעיקר בגלל הקמפיין הכושל והזיגזוג בשאלת הכניסה לממשלה, אבל גם היא הגדילה את כוחה בזכות החיבור של רשימת מועמדיה למחאה החברתית .

נמרוד גליקמן

נתניהו ידע שהציבור מוטרד מהמצב הכלכלי, ממחירי הדיור ומהשתמטות החרדים, ובכל זאת בחר להתעלם מהבעיות האלה ולהתמקד באיום האיראני, ב"אחדות ירושלים" ובהכרזות על בניית אלפי דירות בהתנחלויות. שוב ושוב הצטלם בכותל המערבי (גם ביום הבחירות) ועם חיילי צה"ל. זה נראה יפה בדף הפייסבוק של נתניהו, אבל פשוט לא דיבר ללב הבוחרים.

כשהמנדטים הלכו ואבדו לו בסקרים, נתניהו נכנס לפאניקה. ההכרזה התמוהה על מינוי השר הרפורמטור משה כחלון ליו"ר מינהל מקרקעי ישראל, יומיים לפני הבחירות, הזכירה את המהלך הבהול של שמעון פרס, ערב הבחירות של 1981, כשהציב את הח"כית האלמונית שושנה ארבלי-אלמוזלינו במקום השני ברשימת העבודה. אין סימן מובהק מזה למצוקה פוליטית לנוכח התנכרות הבוחרים, ואז כעתה זה לא עזר.

לעומת נתניהו המנותק, המנצח הגדול של הבחירות, לפיד, התאים את המסרים שלו למה שעניין את הבוחרים. האסטרטגיה שלו נשענה על מציאת "קו ההתנגדות הפחותה": הוא הרגיז פחות אנשים מכל מועמד אחר, ופשוט קטף לזרועותיו את מאוכזבי קדימה, העבודה, וכנראה גם הליכוד. הצלחתו מעידה שאנשים רוצים תקווה, ומכבדים מועמדים שמציגים להם מצע ברור עם תוכניות פעולה, ולא רק פולחני אישיות ריקים מתוכן.

נתניהו המנוסה שכח את השיעור הזה, וכנראה שהאמין בכתבות החנופה שתיארו אותו כ"מלך ביבי" שאין בלתו. את המחיר שילם הליכוד בקלפיות.




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו