בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תוצאות הבחירות: החרדים לפני איראן

קואליציית ליכוד-יש עתיד יכולה לייצר הזדמנות ממשית לפתרון סוגיית גיוס החרדים ושינוי שיטת הממשל. גם תקיפה באיראן כבר לא נראית בלתי נמנעת

70תגובות

החוכמה המקובלת במערכת הפוליטית גרסה בעשורים האחרונים כי בחירות בישראל מוכרעות, בראש ובראשונה, בגלל תחושת הביטחון האישי של המצביעים. נראה שלא כך קרה בבחירות 2013. לא עזרו לבנימין נתניהו ארבע שנות השקט הביטחוני היחסי, גם לא איומיו המרומזים על הסכנה האיראנית המתקרבת והאביב הערבי המשתולל בחוץ. רבים מהבוחרים ניצלו את השקט כדי להצביע בהתאם למה שהטריד אותם באמת: מצבם הכלכלי, הפערים החברתיים, חוסר השוויון בנטל או סתם תחושת מיאוס כללית מהשלטון הקיים.

על סמך תוצאות האמת שהצטברו במשך הלילה, נראה שנתניהו יתרחק ככל יכולתו מהקמת קואליציה צרה של ימין-חרדים (גם אם יתברר, אחרי קולות החיילים, כי קיימת בידיו אפשרות תיאורטית כזו). בהנחה הסבירה שבסיס הקואליציה יישען על הליכוד ויש עתיד, עם מפלגה אחת או שתיים מגוש המרכז-שמאל ואולי הבית היהודי מימין, נוצרה כאן הזדמנות מעשית לקיים את מה שנתניהו הבטיח באותו לילה משונה שבו צירף את קדימה ושאול מופז לקואליציה שלו לפני פחות משנה – שינוי שיטת הממשל ובראש ובראשונה פתרון למחלוקת המתמשכת על גיוס החרדים.

תוקפו של הסדר דחיית השירות על-פי חוק טל פג כבר בקיץ שעבר. החוק שלכאורה מסדיר כעת את הגיוס הוא חוק שירות הביטחון הישן, שלפיו אמורים גם החרדים להתגייס. עד כה נקראו והתייצבו לצו ראשון בלשכות הגיוס כ-3,000 מתוך כ-8,000 החרדים שאמורים לכאורה להתגייס השנה. בפועל, לא נאכף עדיין גיוס על איש מהם.

הצבא החל בהפעלת ההליך, אך עודו ממתין למימוש בפועל בהתאם להוראות שיגיעו אחרי הבחירות. אם אכן יגובש הסדר חליפי – משהו בין הצעות ועדת פלסנר למצע של לפיד – המשמעות תהיה מהפכה בגיוס, שינוי שהרבנים החרדים הבטיחו להילחם בו בכל האמצעים שברשותם. זה עתיד להיות אחד האתגרים הראשונים שבהם תיתקל קואליציית נתניהו-לפיד, בהנחה שתוקם.

תקיפה באיראן, לעומת זאת, כבר לא נראית הבוקר (רביעי) כבלתי נמנעת. במשך ארבע שנים נשבע ראש הממשלה אמונים להסרת האיום הגרעיני האיראני, במקרה הצורך בכוח. לנתניהו היתה הזדמנות לעשות זאת, בקיץ שעבר ובשניים שלפניו, אבל בכל פעם נכנע ללחץ הנגדי שהפעילו הצמרת המקצועית בישראל (בכירי צה"ל והמוסד) והממשל האמריקאי. רצונו בהישרדות פוליטית התברר כחשוב לו יותר.

כעת, עם קואליציה שתפזול למרכז, נדמה שהסיכויים לתקיפה ישראלית שאינה מתואמת עם האמריקאים פוחתים משמעותית. בהקשר האיראני, למרות שלא תתפסו בכיר אחד בצה"ל שיודה בכך בקול רם, אפשר להמר שגם במטכ"ל נשמו רבים לרווחה עם היוודע התוצאות. לצבא יהיו עדיין צרות אחרות: הצירוף של גירעון תקציבי חמור יחד עם ממשלה בעלת סדר יום אזרחי יניב, לראשונה, איום משמעותי על תקציב הביטחון. חלק מהחלומות של האלופים על רכישת מערכות נשק יקרות יצטרכו לחכות.

ונותר עוד עניין קטן, פרסונאלי - זהותו של שר הביטחון הבא. אהוד ברק הנמיך פרופיל וחיכה בסבלנות לתוצאות, בתקווה שנתניהו ישאירו במשרד הביטחון כמינוי מקצועי, א-פוליטי כביכול, לאחר הבחירות. אבל נתניהו מגיע למו"מ הקואליציוני עם קלפים לא מזהירים. ספק אם יתפנה לדאוג גם לאינטרסים של שותפו הוותיק.

בוגי יעלון כשיר לתפקיד ורוצה בו מאוד. אולם, כלל לא בטוח שראש הממשלה מעוניין לסייע בבניית מעמדו של יעלון כיורש עתידי – וברור לגמרי שיתר המתחרים בליכוד לא יראו זאת בעין יפה, כך שסיכוייו נראים כעת מוגבלים למדי. אם אכן תחצה קדימה בפוטו-פיניש את אחוז החסימה, ייתכן שתעלה מחדש מועמדותו של שאול מופז לתפקיד. דווקא חולשתו הפוליטית עשויה לקסום לנתניהו.

תיק הביטחון אינו נראה כעדיפות ראשונה מבחינת יש עתיד. אפשר להניח שתיקי החוץ והחינוך קורצים יותר ללפיד. ברשימה שלו אין שום אישיות ביטחונית בעלת פרופיל גבוה (הנה, מתברר שניתן להצליח בקלפי גם בלי גנרלים). הבוקר אפשר לדבר על עוד אדם שהפסיד בבחירות: זה האלוף (מיל') משה קפלינסקי, סגן הרמטכ"ל לשעבר. אילו נעתר להצעות הנדיבות להשתבץ בצמרת הרשימה של לפיד, לפני כמה חודשים, נראה שהיה היום מועמד מוביל ולגיטימי לתפקיד שר הביטחון הבא.




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו