בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הנסיך ואחיו העבדים

תוצאות הבחירות תואמות את ערכי הצועדים בצעדת המיליון. גם אם הן לא ישנו את פני הדברים - אי אפשר להתעלם מאי האמון במנהיגות נתניהו

תגובות

היה יום יפהפה באמת. השמש זרחה בנדיבות על הצועדים לקלפיות, ובניגוד לעבר השתרכו מחוץ לכיתות ההצבעה גם תורים. הפייסבוק, הזירה האמיתית שבה מתרחשים החיים, נשטף בחיוכי ילדים ששילשלו עבור הוריהם את המעטפות, ובמצביעים שהצטלמו מאחורי הפרגוד עם פתקיהם. הבחירות האלו היו פסטיבל.

המנצח הגדול בבחירות 2013 (מלבד יאיר לפיד) הוא טרנד עידוד ההצבעה, שלא רק שהוביל לעלייה בשיעורה עד כדי שיא של עשור, אלא גם החזיר את הגאווה ללבבות האזרחיים, שכבו עם ירידת המסך על המחאה החברתית. היחלשותה הדרמטית של מפלגת השלטון הממוזגת, לעומת הצלחתו המטאורית של נסיך מעמד הביניים, לוותה באחוזי הצבעה גבוהים יחסית, בעיקר במעוזות שאינם מסבירי פנים לנתניהו, אותם אזורים בהם צעדו תומכי המחאה החברתית. בסופה של מערכת בחירות מנומנמת בה משל דטרמיניזם מדוכדך, עמד לפתע יום של התעוררות ובסופו – הפתעה.

אזרחי ישראל – ימנים ושמאלנים – הצביעו נגד חיים חסרי תקווה תחת כיפות הברזל, עננת הגרעין האיראני ומחירי הדיור המסחררים, ובעד תקווה לעתיד כלכלי-חברתי-מדיני טוב יותר. הם ביקשו משב מרענן (לפיד), עיסוק בכלכלה וחברה (יחימוביץ), שיבה לעולם ערכי (בנט) ובמידה מסוימת, אם כי פחותה ומשנית, חתירה להסדר מדיני ולמיגור ההתנחלויות (לבני וזהבה גלאון, שהכפילה את כוחה). כל אלו היו ערכי הצועדים בהפגנת המיליון. רוב הערכים האלו אינם ברורים עד תומם, נתונים לפרשנות חופשית, ולעיתים סותרים זה את זה. לכן הם הצליחו למשוך כל כך הרבה אנשים.

הפנינג הבחירות ותבוסת בנימין נתניהו, הגם שירכיב את הממשלה הבאה, לא יעורר את המחאה מחדש, אולם הוא בהחלט קשור בה. תחושת הכישלון שנצרבה במי שתמכו במחאה החברתית וראו אותה מתמוססת לנגד עיניהם, הוציאה אותם אתמול מהבית, לאחר חודשים של חידלון ושפיפות קומה. הם רצו להוכיח לעצמם שהם עדיין חיים, שהם עדיין יכולים להזיז את איבריהם.  

גם אם הבחירות לא ישנו את פני הדברים (וכנראה שהן לא ישנו, מכיוון ששינוי דורש עמדות מובחנות יותר מהחלל האמורפי בין בנט ללפיד) לא כדאי להתעלם מהפעולה האזרחית וממהותה האנטי שלטונית. אי האמון במנהיגות נתניהו התחדד כל כך ב"מאני טיים" עד שהביא לידי איזון בין הגושים – תוצאה דמיונית עד לפני ימים אחדים.

כעת השאלה היא אם ההתעוררות הזאת תוביל לשינוי או שמא תקרוס (שוב) תחת סיסמאות כלליות ורחבות מדי, ואינטרסים פוליטיים צרים מדי. הרבה מונח כרגע על כתפיו של יאיר לפיד. אם ייכנס לממשלת נתניהו ויתרום בנוכחותו להמשך הכשל המנהיגותי, השיתוק המדיני והרחבת הפערים החברתיים, בוחריו, שהרימו אותו לגדולה, יבואו איתו חשבון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו