בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"קינג ביבי" עירום מתמיד

פחות מרבע מהמצביעים נתנו לנתניהו את קולם, וזה עוד כשהעמיד את עצמו באופן נמהר ומלאכותי בראש רשימה מאוחדת

26תגובות

בחירות 2013 מהוות הצבעת אי אמון גורפת בראש הממשלה בנימין נתניהו. רק בשנה שעברה ביקר כאן עורך המגזין "טיים", זכה באירוח כיד המלך מלשכת ראש הממשלה, התקשה להבין את זרמי העומק שמבעבעים תחת הפוליטיקה הישראלית הסבוכה והנוירוטית, ומרח על שער הגיליון את הכותרת "קינג ביבי". ובכן, המלך הוא עירום מתמיד.

פחות מרבע ממצביעי ישראל נתנו לו את קולם, וזה עוד כשהעמיד את עצמו באופן נמהר ומלאכותי בראש רשימה מאוחדת של ליכודניקים ויוצאי חבר העמים (שרבים מהם ויתרו בשל כך על התענוג להעניק את קולם לאותו איחוד).

אחוז ההתייצבות הגבוה בקלפיות בישר את אסונו האלקטורלי של נתניהו כבר משעות הבוקר המוקדמות. הוא ומטה הליכוד נתקפו בפניקה, והם ידעו למה. את ביקורו של נתניהו, מלווה בילדיו, בכותל המערבי במהלך יום הבחירות אפשר לפרש כרגע פיוטי. קיר האבנים ההיסטורי הזה כיכב באופן תמוה ביותר בקמפיין הבחירות שלו. למי שמצוי ברזי הפוליטיקה הישראלית העכשווית היה ברור שמדובר בשריד פינקלשטייני אנכרוניסטי.

נתניהו בכותל
אי–פי

במילניום הקודם ניתן היה לנצח בחירות בישראל בהפחדות על חלוקת ירושלים, לא ב-2013. נתניהו הביא זאת על עצמו, כמי שעשה במהלך כהונתו הכל כדי לקבור את חזון ההסדר המדיני ושתי המדינות.

נתניהו דימם בשבועות האחרונים מנדטים לכל הכיוונים. הבית היהודי בראשות בנט נגס בו קשות מימין (שתי המפלגות שבנט איחד תחת מתק השפתיים שלו היו שוות 7 מנדטים בכנסת היוצאת; הוא הכפיל את כוחן על חשבון הליכוד). לבני ויחימוביץ' כרסמו בו קלות מכיוון השמאל המתון, אבל גם רבבות מצביעי שמאל טהור התעוררו מקפאונם ואדישותם ורצו לקלפיות כדי להיפרע ממנו.

הסיוט האמיתי והמשמעותי שלו הגיע כמובן מאותו "מרכז" מיתולוגי: מאות אלפי ישראלים בני המעמד הבינוני שמאסו בחוסר הבשורה והתקווה שלו, ונתנו צ'אנס למכסיף שיער רהוט ונאה אחר, בשם יאיר לפיד. ההמון הזה כולל מצביעים חובשי כיפה ואפילו תושבי התנחלויות "איכות חיים" בגושי ההתיישבות שמעבר לקו הירוק. עד כדי כך הפך נתניהו ללא אטרקטיבי בקדנציה המוחמצת והמחמיצה שלו.

נתניהו היה קצין אמיץ בסיירת מטכ"ל, אבל פוליטית ואסטרטגית הוא פחדן ידוע. הססנותו אינה דבר רע בהכרח למדינה כשהוא עומד בפני הכרעות ביטחוניות, אבל עבור קמפיין הבחירות של הליכוד מדובר היה באסון. נתניהו הגזים בהערכתו את הסלחנות הישראלית. אולי קרא כהרגלו יותר מדי מגזינים באנגלית. הוא הגיע לבחירות בלי מצע ובלי בשורה. משיכת זמן והימנעות מהכרעות היא אולי מדיניות מנצחת כשאתה מנהל קואליציה שמושלת במדינה מפולגת ומשוסעת; היא לא סחורה שאפשר לשווק להמונים בהצלחה סוחפת בזמן בחירות.

האנדרלמוסיה הדו-גושית והרב-מפלגתית שהשתלטה אמש על הפוליטיקה הישראלית היא עוד יותר מורכבת מהנראה לעין. חשוב לזכור שנתניהו נגרר כדרכו לאיחוד הכוחות עם ליברמן כשהוא לחיץ וסחיט, ולא דאג לביטחונות ביחס ליום שאחרי. למעשה הוא עומד החל מהבוקר בראש סיעת ליכוד של פלוס מינוס 20 חברי כנסת; אין שום ערבויות שהח"כים של ליברמן בכיסו. לכאורה מזכיר המצב את חוסר ההכרעה שחייב ממשלות אחדות ב-1984 ו-1988. בפועל, נברא אתמול יש מאין המועמד שעשוי להדיח את נתניהו מכסאו בבחירות הבאות.

בפרפרזה על הסופר משה שמיר, איש ארץ ישראל השלמה, יאיר נולד מהים. רק שלא מדובר בתואם ביבי, אלא בגרסה משופרת. לפחות לכאורה, כל מה שנתניהו יודע לעשות, הוא יודע לעשות טוב יותר. ועם האיש הזה בדיוק נתניהו חייב לכרות ברית פוליטית כדי להישאר בכסאו, ובכך לבנות אותו כמתמודד לגיטימי בסיבוב הבא. בדרך הוא חייב לאפשר לו ניסיון מיניסטריאלי ופוליטי – האלמנט היחיד שהיה חסר לו בארסנל. למרבה האירוניה, הוא נושא את שם בכורו של נתניהו. נפתלי בנט, שכל כך הטריד אותו ואת רעייתו עד אתמול, מצטייר לפתע כדאגה האחרונה שלו. בסיירת מטכ"ל מלמדים שרק המעז מנצח. נתניהו לא העז במשך ארבע שנים, והפסיד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו