בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תוצאות הבחירות

כרטיס צהוב למפלגות הערביות

במגזר הערבי מרוצים מהתחזקות כוחם, אך מרגישים החמצה - עם מצביעים נוספים, היו יכולים להדיח את נתניהו מהשלטון

25תגובות

במפלגות הערביות סיכמו את תוצאות הבחירות כהצלחה מלווה תחושת החמצה. היום, לאחר ספירת קולות החיילים, יתברר אם הייצוג הערבי בכנסת יגדל במנדט, והאם לרע"מ-תע"ל אכן היו חמישה מנדטים או שתרד לארבעה. חד"ש עם ארבעה מנדטים ובל"ד עם שלושה שומרות על כוחן, בתוספת כמה אלפי קולות לכל מפלגה. חד"ש נהנית מעלייה במספר מצביעים באזור המרכז, במגזר היהודי.

הרגשת ההחמצה נובעת מהקרב הצמוד בין גושי שמאל וימין, ומהתיקו ביניהם. ההרגשה היא ששיעור הצבעה ערבי גבוה יותר, של 60% ויותר, היה משנה את התיקו בין הגושים ומעניק יתרון ברור לגוש מרכז-שמאל. "היינו מסלקים את נתניהו מהשלטון", אמר במרירות יו"ר תע"ל, ח"כ אחמד טיבי.  יו"ר חד"ש, ח"כ מוחמד ברכה, המליץ לכל מי שלא הצביעו במגזר לעמוד מול הראי ולעשות חשבון נפש.

לכל המדורים, הפרשנויות והדיווחים בעמוד הבחירות המיוחד

אבל מי שעקב אחרי ההצבעה שלשום בחברה הערבית התרשם אחרת לגמרי: מי שצריכים לעמוד מול הראי הם הח"כים הערבים ונציגי המפלגות. את המרירות צריכים להרגיש לא הח"כים, שרובם ייהנו מקדנציה שלישית ורביעית בכנסת, אלא עשרות אלפי הערבים שהצביעו.

עבדאללה שמא

"סכנת צמצום הייצוג הערבי בכנסת ועליית הימין הקיצוני" היה קריאת הקרב העיקרית של המפלגות הערביות, שנועדה להוציא אנשים לקלפי. הקריאה יצאה בכל דרך אפשרית, ברמקולים, ומהמסגדים, בגליל ובמשולש ובנגב, במעבר מבית לבית, בשיירות רכב עם רמקולים, ברשתות החברתיות ובאמצעי התקשורת המקומיים, וגם בכמה ערוצי לוויין ערביים, שהעניקו למצב ההצבעה ברחוב הערבי בישראל זמן אוויר משמעותי.

המועמדים עברו מעמדה לעמדה וקראו להצביע. ערוצים כמו אל ערבייה ואל ג'זירה שידרו בשידור חי מנצרת. גם הרדיו האזורי א-שמס פתח גל פתוח, כל שעות היום, שהמסר שלו היה לצאת להצביע. לכמה שעות נעלמו  המחלוקות והיריבות בין המפלגות: ממש אידיליה. הסיסמה "תצביעו למפלגות הערביות" הפכה להיות המסר העיקרי.

עד השעה שש בערב, שיעור ההצבעה גירד את ה-40%. המטרה היא לעבור את ה-50%, הצהירו המפלגות, והגבירו את קצב הקריאות. מחרימי ההצבעה האידיאולוגיים הנמיכו פרופיל. אז החלה התאוששות והמידע שזרם למטות היה על לחץ גדול בפתח הקלפיות. החשש התחלף באופטימיות,  בעיקר כששיעור ההצבעה הארצי נראה  נמוך מהצפוי והתייצב על כ-67%.

לקראת השעה תשע בערב התקבלו במטות המפלגות הערביות הדלפות ממדגמי הטלוויזיה על שוויון בין הגושים, והקריאה להצביע שוב התגברה: "אפשר לנצח ואפשר לשנות" שיננו נציגי המפלגות. אבל בקלפיות התחילה להסתמן רגיעה. מזכירי קלפיות בנצרת, סכנין , אום אל-פחם, טייבה ורהט, דיברו על שעתיים גורליות, משש עד שמונה, ששינו את המצב ההצבעה ברחוב הערבי.

במפלגות הערביות לא מייחסים בדרך כלל חשיבות רבה  לתוצאות המדגמים, אלא מסתמכים על השיטה הישנה, על נתונים מדויקים מכל קלפי ומכל כפר ועיר, על פתקים שמועברים מיד ליד, עד לעמדת המחשב בכל מטה. "המדגמים נסגרים בשעה שמונה או תשע, ואלו בדיוק השעות המשמעותיות למצביע הערבי. לכן הערבים תמיד מקבלים פחות מנדטים במדגמים", הסבירו בבל"ד וברע"מ-תע"ל. לקראת חצות התמונה התבררה: כל המפלגות עברו את אחוז החסימה. החלה הספירה המשנית: מי ניצח בכל יישוב. הרוב הדומם שהצביע באדישות חזר לישון. אף אחד לא חיכה לשחר הבוקר.

המצביעים הערבים אמנם יצאו לבסוף והצביעו בלי להתחשבן עם המפלגות, אבל התנהלותם ביום הבחירות העידה על אדישות, דכדוך וחוסר אמון במערכת. זה היה מעין כרטיס צהוב של המצביע הערבי למפלגות הערביות, שהובלעה בו גם אמירה: "אל תאיימו עלינו כל פעם עם הימין. דברו עם השטח ולא רק עם הפעילים, עשו חשבון נפש, הזרימו דם חדש במפלגות, תציגו אג'נדה ברורה וחזית אחידה, הציפו נושאים חברתיים".

עם זאת, במפלגות הערביות יכולים להתעודד מכך שפחתה ההצבעה למפלגות הציוניות ברחוב הערבי, ושבעניין זה ניכרת שחיקה טוטלית. המפלגות הציוניות צריכות להבין שהבוחר הערבי כבר אינו בכיס של אף מפלגה, שהציבור הערבי רוצה להיות שותף  אמיתי. הציבור הזה רוצה שיתחילו לספור אותו, לא רק במנדטים אלא גם כאזרחים ובני אדם. זהו מיעוט לאומי שרוצה  לחיות ולהתפרנס בכבוד ולהעניק עתיד טוב יותר לילדיו; ציבור שרוצה לשמור על זהותו, לחיות בשלום עם שכניו ולקבל את זכויותיו, לפי הצדק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו