בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בליכוד מתכננים לפרק לפחות שבעה משרדי ממשלה שפעלו בממשלה היוצאת

בממשלה הבאה צפוי לכהן מספר קטן יותר של שרים, שיחזיקו בתיקים משונים מעט פחות. גם שרים ללא תיק כנראה לא יהיו שם והשולחן הנוסף שהותקן - יפורק

23תגובות

בעוד כמה שבועות, צפויה מזכירת הכנסת, ירדנה מלר הורוביץ, לקבל שיחת טלפון ממזכיר הממשלה. על הפרק: בקשה רשמית לפרק את שולחן הממשלה הנוסף שהותקן במליאת הכנסת עם כינונה של הממשלה הקודמת. שרי הממשלה יושבים במרכז המליאה בשולחן בצורת האות ח'. בממשלת שרון הראשונה (2003-2001) הורכב שולחן קטן נוסף, לראשונה, כדי לאכלס את השרים הרבים שנכללו בה. השולחן הוסר בקדנציות שלאחר מכן, בעיקר כדי לחסוך את הביקורת הציבורית. השרים נאלצו להצטופף סביב שולחן אחד גדול.

עם כינונה של ממשלת נתניהו השנייה, הגדולה בתולדות המדינה, הורכב השולחן הקטן מחדש. 31 שרים, כולל נתניהו, ישבו סביב שני השולחנות המרכזיים במליאה, ולצדם ישבו תשעה סגני שרים. כיום – רגע לפני כינונה של הקואליציה החדשה - מונה ממשלת נתניהו 29 שרים ושבעה סגני שרים "בלבד".

בשל ההבטחות הקואליציוניות, נתניהו נאלץ אז להעניק תיקים רבים לסיעות השותפות לממשלה. כדי לשמור על כוחו ועל האיזון המתבקש, הוא יזם תיקים חסרי תוכן ממשי או הגדרת תפקיד ברורה, רק כדי להושיב את אנשי שלומו סביב שולחן הממשלה. "שרים לענייני כלום ושום דבר", הטיחה בהם יו"ר האופוזיציה דאז, ציפי לבני, ביום כינונה של הממשלה הקודמת.

רשימת התיקים ה"מוזרים" של נתניהו כללה את השרים להסברה ותפוצות (יולי אדלשטיין), לעניינים אסטרטגיים (משה יעלון), לענייני מודיעין (דן מרידור), לשיפור השירות לציבור (מיכאל איתן) ואף את המשרד "לחברה ומורשת ישראל" (משולם נהרי). שלושה שרים ללא תיק כיהנו בממשלה - בני בגין, יוסי פלד וגם שאול מופז, שישב סביב הממשלה 70 יום בלבד. חרף החלטה לפרק את משרד הדתות, יעקב מרגי מונה לתפקיד שר במשרד.

אבישי ברוורמן כיהן כשר לענייני מיעוטים עד לפרישת העבודה מהקואליציה. סילבן שלום עומד בראש המשרד לקידום הנגב והגליל שאוחד עם המשרד לשיתוף פעולה אזורי. מתן וילנאי עמד בראש המשרד להגנת העורף שלא היה קיים קודם לכן ובהמשך הוחלף על ידי השר אבי דיכטר.

הח"כ הטרי, יאיר לפיד, טען בנאום הבכורה שלו השבוע, ש"בממשלה יש לפחות תריסר משרדים ושרים שאין בהם שום צורך, וכולנו מעמידים פנים שאלה חוקי המשחק ואין ברירה אלא להיכנע להם". לפיד מטיף לקיצוץ מספר השרים בממשלה ל-18 בלבד. עם זאת, מקורות בליכוד העריכו שמספרם כן יקוצץ, אך יהיה רב יותר בסופו של דבר.

כך, בליכוד העריכו השבוע שמרבית המשרדים הללו ייעלמו בשבועות הקרובים לבלי שוב. הדברים מותנים עדיין בהתקדמות במשא ומתן הקואליציוני, אולם על פי ההערכות משרד ההסברה והתפוצות ייסגר ויפעל כזרוע של משרד ראש הממשלה. עתידם של המשרד לעניינים אסטרטגיים והמשרד לענייני מודיעין עשוי להיות דומה – בכפוף למשא ומתן הקואליציוני.

בליכוד מתכננים לאחד את משרד האנרגיה עם המשרד להגנת הסביבה ואילו משרד החינוך עשוי לקלוט מחדש את משרדי התרבות והמדע. גם המשרד לשיפור השירות לאזרח, שחולל מהפכה משמעותית בנגישות הציבור למידע ממשלתי באמצעות האינטרנט, צפוי להתפוגג במתכונתו הנוכחית עם פרישתו של השר איתן.

משרד התקשורת צפוי להיסגר אף הוא ולהפוך לרשות עצמאית במקום. נבחנת האפשרות לפרק גם את משרד הדתות, אך במקביל, בליכוד בודקים אפשרות לתת אותו לאחת השותפות הקואליציוניות החדשות.

הקואליציה החדשה צפויה לחולל רפורמה גם במספר סגני השרים: תפקיד סגן השר לענייני אזרחים ותיקים יבוטל, ככל הנראה, וכך גם תקן סגן השר במשרד לקידום הנגב והגליל. גם תפקיד סגן שר החינוך וסגן שר הבריאות עשויים להתבטל אם המפלגות החרדיות לא יהיו בקואליציה.

עלותם של השרים ללא תיק ואלו המחזיקים בתיקים "סמליים" במשרד ראש הממשלה, מגיעה למאה מיליון שקלים בשנה ול-400 מיליון לקדנציה כולה. לכך יש להוסיף את המשרד לקידום הנגב והגליל, הכפוף למשרד ראש הממשלה, שתקציבו השנתי מגיע ל-168 מיליון שקלים. משרד זה לא צפוי להיסגר בממשלה הקרובה. תקציבי הלשכות של סגני השרים מסתכמים בכ-2.2 מיליון שקל לשנה לכל אחד.

על אף הביקורת הרבה שהוטחה בממשלה המנופחת, בחינה של תפקוד השרים השונים לאורך הקדנציה מגלה שרבים מהם דווקא פעלו לא מעט. "מרבית השרים הם לא אנשים עצלנים. נתנו להם תחומי עיסוק ותקציבים ובדרך כלל הם מצאו איך להשפיע ולפעול", סיפר אחד השרים, "הבעיה היא לא מה הם עשו, אלא למה בכלל צריך שר ותקציבים בתחומים האלה מלכתחילה".

לדברי שר אחר, “לראש הממשלה יש כיום בעיה אחרת. סביב שולחן הממשלה אתה צריך אנשים חכמים, אנשי מקצוע שיודעים דבר או שניים בנושאי ביטחון ובנושאי כלכלה ולא רק עסקנים פוליטיים. שרים ראויים כמו יעלון, מרידור, בגין וברוורמן – אמנם החזיקו בתארים שוליים אבל תרמו תרומה מכרעת בדיונים הסגורים".

לעומתם, טוען אחד השרים כי ישנם שרים שמעוניינים בעיקר "בכבוד ובשררה". לדברי השר, "כל אחד מהמועמדים למשרת שר עושה מאמץ כדי לקבל תיק משמעותי. לשר בלי תיק יש פחות עוזרים, פחות כסף ופחות יכולת לקדם ולתגמל פעילים לקראת הפריימריז. יש שרים שהפכו את התפקיד שניתן להם לבמה לקידום פוליטי. הם מופיעים בכל מקום, עושים להם כיבודים בכל מקום ואחר כך הם קוצרים את הפירות בבחירות".

"אין ספק ש-18 שרים זה די והותר”, אמר אתמול ל"הארץ" ח”כ פרופ' אבישי ברוורמן. אלא שברוורמן מחזיק בעמדה מפתיעה בנושא. "חלוקת התפקידים בממשלה צריכה להיות אחרת. יש הרבה משרדים מיותרים. נכון יהיה להציב 14 שרים בראש משרדי ממשלה מרכזיים ועוד ארבעה שרים בלי תיק, כדי שיסייעו לממשלה לתפקד ויישבו בקבינט הביטחוני או הכלכלי. אין צורך ביותר מכך”, אמר ברוורמן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו