בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קנדל או שטרן? המדריך המלא להצעות השיוויון בנטל

כיצד זכו החרדים בפטור מגיוס, מהו חוק טל ולמה נפסל, איך קשורה המחאה החברתית והאם צה"ל בכלל רוצה בהם? הכול על הנושא שבראש המו"מ הקואליציוני

26תגובות

אחד הנושאים המרכזיים במערכת הבחירות האחרונה ובמשא ומתן לכינון ממשלת נתניהו השלישית הוא נושא גיוס החרדים. בימים האחרונים אימץ ראש הממשלה את מתווה קנדל לגיוס חרדים, אולם לעת עתה הן בבית היהודי והן ביש עתיד דחו את המתווה וסוגיית גיוס החרדים עדיין מאיימת על האפשרות לכונן קואליציה יציבה שכן לשלוש המפלגות שהציבו את הנושא בראש סדר העדיפויות שלהן (יש עתיד, הבית היהודי וקדימה) יש ביחד 31 מנדטים. גם במפלגת התנועה, שחתמה על הסכם קואליציוני עם נתניהו מתחו ביקורת על המתווה ודרשו לבצע בו שינויים.

מה הסיבה לכך שהחרדים זוכים לפטור מגיוס

פטור הגיוס לבני הישיבות מקורו בהסדר "תורתו אומנותו" שהוחל בעת הקמת המדינה. ההסדר פעל מתוקף הוראת שעה שהוציא ראש הממשלה דוד בן גוריון במטרה לדחות את גיוסם של מספר מצומצם של בני ישיבות על מנת לאפשר להם ללמוד תורה. במהלך השנים עלה מספר החרדים הנכללים בהסדר, ועל פי נתוני ועדת פלסנר, בראשית 2011 זכו למעלה מ-60 אלף איש בפטור.

לאחר המהפך הפוליטי ב-1977 נכנסה מפלגת "אגודת ישראל" לממשלתו של מנחם בגין. בעקבות ההסכם הקואליציוני, ביטל שר הביטחון דאז, עזר ויצמן, את ההגבלה על מספר דוחי הגיוס, שעמדה על לא יותר מ-800 מצטרפים חדשים בשנה. כמו כן, הורחבו הזכאויות לפטור כך שגם מורים בחינוך העצמאי ובוגרי תיכונים מקצועיים דתיים יוכלו לזכות בפטור. בעקבות ההחלטה עלה מספר המצטרפים החדשים להסדר "תורתו אומנותו" לכ-1,400 בשנה.

ב-1998 קבע בג"ץ כי הסדר "תורתו אומנותו"  לא יכול להימשך במתכונתו הנוכחית ודורש הסדרה חוקתית. בעקבות החלטת בית המשפט, מינה ראש הממשלה דאז, אהוד ברק, ועדה לגיבוש הסדר ראוי בנושא גיוס בני הישיבות בראשות שופט בית המשפט העליון (בדימוס) צבי טל

המתווים נועדו להחליף את חוק טל – מהו?

חוק טל, שנחקק ב-2002 בעקבות פעילותה של ועדת טל, ביקש ליצור תחליף להסדר הקרוי הסדר תורתו-אומנותו. לפי חוק טל, בחור ישיבה בן 22 יוצא לשנת הכרעה שבה הוא מחליט אם ימשיך ללמוד או ייצא לעבוד. אם יבחר לעבוד, עליו להתגייס לשירות צבאי מקוצר, או לצאת לשנת שירות לאומי. בעשר השנים שבהן הופעל החוק, העדיף הרוב המכריע של הגברים החרדים להמשיך ללמוד, כך שהחוק לא שינה את המצב לעומת הסדר תורתו-אומנותו.

מדוע לא המשיכו עם חוק טל?

תוקף החוק, שנחקק כהוראת שעה, הוארך כמה פעמים, למרות שבג"ץ קבע כי הוא פוגע בעיקרון השוויון. לקראת פקיעת ההוראה ב-2012, קבע בג"ץ ברוב של שישה שופטים מול שלושה, כי החוק אינו חוקתי, אינו שוויוני ואינו מידתי. מרגע ביטול החוק, הפך גיוס החרדים לסוגיה מרכזית בציבוריות הישראלית, ולאתגר לקואליציית נתניהו
אילו מפלגות הציבו את חוק הגיוס בראש המצע שלהם?

במקביל למחאה החברתית של קיץ 2011, החלה להתעורר בציבור דרישה לפתרון לסוגיית גיוס החרדים. בבחירות האחרונות הציבו שלוש מפלגות: יש עתיד, הבית היהודי וקדימה, את הנושא בראש סדר העדיפויות שלהם. שלוש המפלגות הללו מהוות יחד 33 מנדטים והן משמעותיות מאוד בכל מה שקשור לגיבוש קואליציה.

אלון רון

בשבוע שעבר, במסגרת המשא ומתן הקואליציוני. הוצג לנציגי הבית היהודי ויש עתיד מתווה הגיוס החדש של פרופ' יוג'ין קנדל. על פי המתווה החדש, שאומץ על ידי ראש הממשלה נתניהו, בתוך חמש שנים יגויסו לצה"ל למעלה מ-60% מהחרדים עד גיל 24; המדינה תעניק תמריצים למשרתים ולישיבות מהן יגויסו; סנקציות כלכליות יוטלו על ישיבות שיהיה בהן "ריבוי לומדים"; המדינה תשלול הטבות מתלמידים פיקטיביים שינצלו את ההטבות לתלמידי הישיבות וישתמטו מצה"ל.

נציגי יש עתיד והבית היהודי דחו את מתווה קנדל וחלקם אף טענו כי "מדובר במסמך מעליב". בשתי המפלגות ביקרו אותו בין השאר על התמריץ השלילי הזניח לחרדים בגיל שירות. על פי ההצעה, המדינה תקצץ בגין השתמטות משירות צבאי סכום השווה ל-160 ש"ח בחודש בלבד, שהם כשני אחוזים מההכנסה החודשית של משפחה חרדית ממוצעת. תקציב התמיכה בישיבות עומד כיום על כמיליארד שקלים. מהסכום הזה מקבל כל אברך כ-800 ש"ח בחודש.

לאיזה מתווה החרדים מסכימים?

אתמול אמר בכיר המנהיגים החרדים, הרב אהרן לייב שטיינמן כי אין מקום לפשרה בגיוס תלמידי ישיבות "כדי שחס וחלילה לא תיפסק תורה מישראל". עמדתו של שטיינמן תחייב את יהדות התורה, ותקשה על ש"ס לאמץ עמדה עצמאית בנושא. יחד עם זאת, במסגרת המשא ומתן הקואליציוני מנסים בש"ס לעקר את הסנקציות הכלכליות הקיימות במתווה קנדל, ובחודש שעבר אמר אריה דרעי כי ש"ס מוכנה "ללכת לדברים מרחיקי לכת כדי להגיע לשיתוף פעולה" בנושא גיוס בני הישיבות.

מה המצב כיום ומה יקרה אם לא יוסכם על מתווה חדש?

לאחר פקיעת חוק טל, החל צה"ל בהליך מיון של כ-15,000 צעירים חרדים בגילאי 19-16. מתוכם 3,000 קיבלו צווי גיוס, וכעת יש להחליט האם הם יגויסו או לא. בכל הנוגע לחרדים הנמצאים בגילאי הביניים: 26-20, ההלכה כעת היא על פי ההחלטה של שר הביטחון ברק שקבע כי אין לגייסם עד לאחר הבחירות כדי שהמהלך לא ייתפש בציבור כמהלך פוליטי.

ניר קידר

למרות שהאפשרות הזו לא ריאלית, שכן בג"ץ קבע כי יש למצוא פתרון חוקי ושוויוני לסוגיה, במידה ולא יוסכם על מתווה חדש, יחל הצבא לגייס את הצעירים החרדים. את האפשרות הקלושה הזו יש לסייג עוד יותר, שכן על פי החוק ללשכת הגיוס ישנו מנדט להחליט את מי היא חפצה לגייס.

מהי עמדת הצבא בנידון?

בעת הדיונים בוועדת טל, עמדת הצבא הייתה שיש לגייס את בחורי הישיבה, אולם אין לעשות זאת בכפייה. ראש חטיבת תכנון כח אדם דאז, האלוף יהודה שגב, אמר כי הרצון העיקרי של צה"ל בגיוס חרדים היה קשור בערך השוויון ולא בבעיות בהיקף השירות. בשנים האחרונות, בשל הירידה במספר המתגייסים לשירות סדיר בצה"ל שינו בצבא עמדות בדבר הצורך בגיוס חרדים. בדו"ח ועדת פלסנר הובאו דבריהם של גבי אשכנזי, בני גנץ וראש אגף כוח אדם בצה"ל תא"ל גדי אגמון, שהציגו עמדה לפיה לצה"ל יש צורך בשירות החרדים.

ביולי אשתקד אמר הרמטכ"ל גנץ כי "הדרג הפוליטי הוא זה שהכריע בעניין הזה ולכל מה שיחליטו ניערך בהתאם, זה אינו עניין להחלטה צבאית".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו