בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ריפוי בעיסוק

נתניהו נגד ברית הבריונים

מה גרם לנתניהו לפתח פרנויות וכיצד נתן אשל עשוי להביא מרפא. מה ההבדל בין מה ששמעו לבני וגלאון מנתניהו על התהליך המדיני. וגם, איך הפך ליברמן לכוכב המגעים הקואליציוניים

86תגובות

אנשים הקרובים למשא ומתן הקואליציוני על תהפוכותיו ואפסותו המייגעת, מתארים משהו שהוא יותר בגדר אירוע פסיכיאטרי מפוליטי. ככל שהימים נוקפים ושעון העצר מתקתק לעבר תום המנדט, גודש האמוציות, הפרנויות, השנאות והיצרים אינו פוחת אלא מתעצם. בדרך כלל בתהליכים מעין אלה, הזמן מרפא, משקעים מסולקים, הבנות נרקמות, מחלוקות מיושבות ויחסי אמון נבנים. לא הפעם. לא בבית ספרנו. לא במחלקתנו הסגורה.

אם לסכם את תמונת המצב העכשווית, לקראת תום 21 הימים הראשונים למו"מ, (לנתניהו נותרו עוד 21 ימים) ניתן לומר זאת כך: מרכיב הממשלה משוכנע שהברית בין יאיר לפיד ונפתלי בנט נרקמה תחת חסותו של מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס ונועדה להפילו במוקדם או במאוחר. כל השליחים שהם שולחים לו, כל המסרים שהם מעבירים אליו, כי בכוונתם לעבוד יחד אתו קדנציה מלאה, לא עוזרים. להיפך: פחדו של ראש הממשלה רק גובר. נתניהו אינו רוצה איש מהם בממשלתו. לא את בנט, לא את לפיד. זו טעות, כי זו הממשלה שרוב הציבור רוצה, אבל שם ראש הממשלה נמצא, נכון לעכשיו. בשבוע הבא הוא ינסה להגיע להבקעה מול שלי יחימוביץ' הסרבנית. בינתיים, היא משחקת אותה הכי קשה להשגה. הוא רואה בדרישות שלה בתחום הכלכלי-חברתי מרשם בדוק ומהיר להרס המשק הישראלי. בפגישתם ביום שישי שעבר הם דיברו בעיקר על הבדלי הגישות התהומיים ביניהם, אך כפי שיחימוביץ' סימסה לחבריה בדרכה לתל אביב: "הפערים נותרו בעינם".

האפשרות השנייה מכונה בשפת הנושאים והנותנים: "אופציית נתק'ה" הלא הוא אשל; אם לא מצליחים לגייס את כל מפלגת העבודה אז לפחות נגרד שליש ממנה ונצרף אותם לגוש ה-57 המונה את החרדים, התנועה וקדימה. 62, 63 ח"כים, ויש לנו ממשלה. משהו לרוץ אתו ואחר כך אלוהים, שגם הוא תחת אחריותו של אשל, גדול. זוהי ממשלת שכונתה כאן קואליציית המוחלשים. אם תקום היא תשרוד, קרוב לוודאי ארבע שנים. לאיש ממרכיביה לא תהיה סיבה לפרקה. זהו חלומו הרטוב של נתניהו. ככה הוא אוהב את שותפיו: דלי שומן.

נאמר שגם תוכנית אורנים הקטנה לא תקרום עור וגידים. נתניהו ימשיך בניסיונותיו לפרק את מה שמכנים בסביבתו ברית הבריונים, ולצרף רק את הבית היהודי לממשלה. גם כאן מחכה לו מפח נפש. בנט מבהיר לכל מי שרוצה לשמוע כי הוא נתן את מלת הכבוד שלו ללפיד לא להיכנס לבדו, ואין סרט, אין מחזה ואין בית דין של מטה או של מעלה שיגרום לו להפר אותה. בנט רואה בלפיד חבר של אמת, גבר-גבר, שהצילו מאשפתות האופוזיציה כאשר דחה את הפצרותיו של נתניהו להיכנס לממשלה לבד, עם יש עתיד. כעת כשהמפתח בידי בנט, אין לו כוונה לצאת לא גבר. הם יחד, השניים האלה, בטוב וברע, בעוני האופוזיציה ובאושר הקואליציה. בכל מקרה, או-טו-טו אנו מגיעים למוצאי שבת הבאה. הגונג יצלצל, לאות סיום מכסת 28 הימים הראשונים. נתניהו יבוא לבית הנשיא, ויבקש ויקבל מפרס את מלוא הארכה, 14 ימים. אז יתחיל המשחק האמיתי והו-הו, איזה משחק זה יהיה.

איור: עמוס בידרמן

מכאן ואילך, כבר אי אפשר יהיה לפסול שום תסריט, דמיוני ומופרך ככל שניתן להעלות על הדעת: הכל יהיה על השולחן ובעיקר מתחת לשולחן ומתחת לרדאר. אם אף אחת מהאפשרויות שהוזכרו קודם לא תתממש, נתניהו יבין שהוא על עברי פי פחת, בדרך לאבד את המנדט ואת ראשות הממשלה וגם את הקריירה הפוליטית. הוא יעמוד בפני גורלו. אז הוא יאלץ להיפרד לשלום ולא להתראות מהחרדים, לזמן את בנט ולפיד לבית המבוצר ברחוב בלפור בירושלים, להציע להם גלידה שרכש בכספו, לבלות אתם ועם עורכי הדין לילה ארוך, עד שייצא עשן לבן כאן או בוותיקן, ולסגור ממשלה, בחירוק שיניים.

עבורו, זו תהיה התבזות בקנה מידה אסטרונומי, שלא לדבר על הגברת מאגף המגורים בקומה השנייה של המעון הרשמי. כדאי שיידע מה השניים הללו מתכננים לו: ריסטרט. אתחול מחדש. הוא יתבקש לפתוח את כל ההסכמים הקואליציוניים שחתם או יחתום עד אז כולל את זה עם ציפי לבני ולהתחיל מאפס את בניית הקואליציה, עם שיר חדש בלב. לפיד ובנט יבואו עם רשימת תיקים ועם קווי יסוד ודרישות משלהם, כמו למשל שלבני לא תנהל את המשא ומתן המדיני, כתביעת בנט. לא ירצה נתניהו? נלך לבחירות. לפיד משוכנע שהוא יתחזק. לפני שבועיים הוא הזמין סקר שניבא לו 26 מנדטים. גם בנט מאמין שהימין יבוא אתו, כי אין להם אף אחד אחר מלבדו. חוץ מהיושב במרומים, ובשני העשורים האחרונים הוא לא הביא להם 12 מנדטים.

ציפור הנפש

בשלוש השנים הרעות בהן מילאה ציפי לבני את תפקיד יו"ר האופוזיציה, היו לה כמה וכמה פגישות עם בנימין נתניהו בהן נבדקה אפשרות צירוף קדימה לממשלה. לבני מוכת השעמום רצתה לשמוע ממנו מהן תוכניותיו לגבי ציפור הנפש שלה, המשא ומתן עם הפלסטינים. מהי האסטרטגיה, מהו המתווה, לאן הוא חותר.

היא תיארה פעם את האופן שבו התנהלו השיחות: נתניהו היה פותח יפה. הוא היה מצהיר על דבקותו ברעיון שתי המדינות, מבהיר שהוא רציני בכוונתו לנהל משא ומתן ורומז כי הוא מסוגל לוויתורים למען שלום אמת.

יופי, היתה לבני אומרת, עכשיו בוא נרד לפרטים: התנחלויות, למשל. בן-רגע, נתניהו היה סוגר מדפים ונסוג למדרון אחורי. ככל שהיא העמיקה חקור ודרוש, כך הוא הפך לעמום וחמקן יותר. היא התרשמה שהוא לא רציני, לא באמת מתכוון, לא ממש רוצה. השיחה הייתה נתקעת איפשהו בין הילוך ראשון לשני.

שלשום שאלתי אותה אם במפגשים הארוכים בארבע עיניים שהיו לה עם ראש הממשלה בחודש החולף במעונו הפרטי (כן, היא זכתה לטעום מאותה גלידת פיסטוק מפורסמת), התגלה לה נתניהו שונה או היא זו שהשתנתה: אז היו לה 28 מנדטים, היום רק 6. האלקטורט סטר על פניה. היא כבר אינה ראש ממשלה בהמתנה. היא אינה מתת האל לאנושות. היא פוליטיקאית, כמו כולם, שעומדת בראש מפלגה קטנה וככזו ערכה ירד, מחירה פחת והדרישות בהתאם.

לבני נשמה ארוכות: "מצאתי אצלו הבנה שאי אפשר להמשיך בסטטוס-קוו", השיבה, "שחייבים גם לפי הבנתו, להתחיל בתהליך. הוא מבין שהמציאות השתנתה. יש סכנה לבידוד בינלאומי, יש אובמה בקדנציה שנייה. גיליתי אצלו תובנות אחרות ביחס למצבנו בעולם".

תובנות זה טוב ויפה, השאלה היא איך הן תתורגמנה למעשים והאם לבני המדולדלת, פוליטית, שמעה את מה שהיה לה נוח לשמוע לנוכח הפוזיציה הנוכחית, הצנועה שלה. אולי היא העדיפה לא לשאול את כל השאלות שחברתה במועדון נשות ששת המנדטים, ח"כ זהבה גלאון, כן שאלה את נתניהו בפגישתם לפני כשבועיים.

"בעצם הוא הסביר לי למה אי אפשר לעשות שלום", שיחזרה השבוע מנהיגת מרצ. "שאלתי אותו, תגיד לי איזה תהליך מדיני יהיה כאן? הוא שאל אותי: את באמת חושבת שאפשר יהיה לפנות התנחלויות? אמרתי לו שכן, בוודאי. את ההתנחלויות המבודדות, מחוץ לגושים, בצורה מוסדרת, מתחשבת, עם הרבה כסף למפונים, עם הכלה ואמפתיה, לא כמו שזה נעשה אצל שרון בעזה. הוא אמר לי: אני רואה את זה מאוד בעייתי.

"אמרתי לו שחייבים להגיע לפתרון בירושלים כי בלעדיו לא יהיה הסדר. הוא שאל אם אני באמת מאמינה שהוא יחלק את הריבונות בירושלים. אמרתי לו שמתווה קלינטון מציע פתרון סביר לבעיה. הוא לא נראה לי כמי שבכלל נמצא במקום הזה. הוא גם אמר לי שהוא מחויב לנאום בר-אילן. אמרתי לו שיכניס את זה להסכמים הקואליציוניים. בהסכם עם התנועה זה לא מופיע.

"אני לא מבינה על מה לבני נכנסה", תהתה גלאון, "למה יוביל התהליך שהיא מתיימרת לנהל כשאילו הן עמדותיו של ראש הממשלה?"

סביר להניח שמשא ומתן כן ייפתח בחודשים הקרובים. אין מנוס. המשך הקיפאון לא בא בחשבון. האמריקאים והאירופאים קרובים להתהפך על ראש ממשלת ישראל. האלטרנטיבה למשא ומתן היא הרת אסון. אבל עד שנגיע לשלבים הסופיים יזרמו מים רבים בירדן השוצף, ובינתיים תהיה ללבני תעסוקה כלבבה.

"תרומתי הצנועה", היא אמרה השבוע, "תהיה ביכולת לייצר תהליכים חדשים. אני צריכה לעשות זאת למען המדינה אבל גם בשביל עצמי". הנה אמירה מרעננת שלבני הישנה לא הייתה מעזה להוציא מפיה. בגלגול הקודם היא היתה כולה, מאצבעות רגליה עד קצה ראשה, רק למען המדינה. עכשיו, היא בעצם מודה שהעיסוק המדיני הוא גם סוג של תרפיה אישית עבורה.

האחים והאחיות

הידיעה הראשונה על ההסכם הקואליציוני שנחתם בין הליכוד-ביתנו ל"התנועה" פורסמה באתר "הארץ" ביום ג' ב-16:45. שש-שבע דקות לאחר מכן צלצל הטלפון הנייד של ח"כ אלעזר שטרן, מספר 4 בסיעת לבני. הוא היה מחוץ למליאת הכנסת. "כן ציפי", אמר שטרן, והאזין למה שהיה לה לומר. מן הסתם היא סיפרה לו מה שהוא כבר הספיק לקרוא. "אל תדאגי", הוא אמר לה, "אני לא מתראיין". אחרי דקה שבה הוא דמם ושמע הוא שב ואמר: "אל תדאגי, אני לא מתראיין". חלפה דקה והוא שוב נאלץ להרגיע אותה: "אל תדאגי, אני לא מתראיין. מבקשים ממני ואני מסרב". זוהי לבני. סקפטית וחשדנית. עוד מהמוסד.

היחיד מבין חמשת שותפיה לסיעה שהוכנס בסוד המגעים היה עמיר פרץ. לבני שלמדה דבר או שניים בפוליטיקה הבינה שאם תשאיר את פרץ מחוץ לאוהל הוא יעשה את מה שעושים אלה שנותרים מחוץ לאוהל ויהפוך את חייה לגיהינום. הברית ביניהם מתוארת על ידי מקורבי שרת המשפטים הבאה, כיצוקה מבטון מזוין. יש ביניהם מערכת יחסים ארוכת שנים שהבשילה בתחילת דצמבר אשתקד לעריקתו של פרץ מהעבודה (כביכול בגלל שיחימוביץ' סירבה לתביעתו להודיע שלא תצטרף לממשלת נתניהו, נימוק שכבר מצא מקום של כבוד בפנתיאון האירועים ההזויים בפוליטיקה המטורללת שלנו).

ידוע שהפוליטיקה מזמנת שותפים מוזרים לאותה מיטה. בדרך לממשלה, לבני נזקקה לא רק לתמיכתו של פרץ אלא גם לזו של אביגדור ליברמן, ידידה משכבר. ליברמן הוא הגיבור האמיתי מאחורי הקלעים. ללא הסכמתו להעניק ללבני את ניהול המשא ומתן המדיני, היא לא היתה מוצאת תירוץ להיכנס. בנוסף לליברמן היה במעגל שותפי הסוד איש עסקים ישראלי שחי בחו"ל. הוא נהג לדלג בין לבני נתניהו וליברמן. לא ממש כמתווך כי הם לא נזקקו לכזה, אלא יותר כאומנת, סופר-נני שהחליק, הרגיע והגמיש פה ושם.

ליברמן הוא מחזיק תיק בנט במשא ומתן הקואליציוני התקוע. בהתחשב בשנאת העולם בין נתניהו למי שהיה ראש מטהו, הוטל על ליברמן לרכך את מנהיג הבית היהודי. כשבנט נשא את נאום הבכורה שלו במליאה בשבוע שעבר, ליברמן היה מן הבודדים שבין חברי סיעת הליכוד-ביתנו שטרח להאזין לו. לא זאת אלא זאת: ליברמן נכנס למליאה לפני נאום בנט ויצא מיד לאחר הנאום, לא לפני שהוא ניגש ללחוץ את ידו של הח"כ הטרי.

ליברמן התקשה לסדוק את מרד הנעורים המשותף לנפתלי וליאיר. בשלב מסוים, נשבר לו מהאחרון. ביום ג' הוא נכנס במרץ לתמונת המשא ומתן בין ציפי לביבי, פתר בעיות, הציע הצעות ובאופן כללי היה קונסטרוקטיבי לתפארת. אלטרואיזם זו מידה ראויה וליברמן התברך בה במנות גדושות. אבל כשהוא סלל את דרכה של לבני לממשלה וסמך את ידיו על מינויה למנהלת המשא ומתן, הוא חשב בעיקר על עצמו כי כך הוא סיכל את האפשרות שלפיד יקבל את תיק החוץ. את ליברמן המשא ומתן עם הפלסטינים לא מעניין. מצדו, שציפורה תתנחל בבית המידות של הנשיא הפלסטיני ברמאללה ותייצר אתו תהליכים מצאת החמה עד צאת הנשמה. לפיד לעומתו, לא יעלה בדעתו להתמנות לשר חוץ קצוץ כנפיים כשלבני היא מנהלת המשא ומתן עם אבו מאזן, אבו עלא ו"אבו-אני-לא-יודע-מה", כלשונו הציורית והילדותית משהו של בנט.

אגב, לאחר הבחירות יזמה לבני שיחה עם לפיד. היא הציעה לו לאחד כוחות לבוא לנתניהו כגוש של 25 מנדטים, 19 ועוד 6, ולבקש עבורה את תיק המשפטים. את עניין ניהול המשא ומתן המדיני לבני לא העלתה כלל, מטעמים מובנים. לפיד הלך לבנט ושאל לדעתו. בנט אמר נייט, גורף. לבני כשרת משפטים וכיו"ר ועדת השרים לחקיקה לא באה טוב לבנט, כי היא תהיה בלם של חקיקה ימנית. האפיזודה הזו מלמדת עוד משהו על עוצמת הברית בין מנהיגי הבית היהודי ליש עתיד. אין דברים כאלה. בעלי אוזן מוזיקלית שמאזינים לרחשים העולים משתי הסיעות, יכולים כבר לזהות תחילתה של תסיסה קלה שבקלות. נאמר, מח"כים שאמורים להתמנות לשרים בממשלה. הם כל כך קרובים, וכל כך רחוקים והם מפחדים שבסוף זה לא יסתייע. אבל כאמור, הברית חזקה מתמיד. יאיר ונפתלי אחוקים. גם אורי שני, האיש של לפיד, עובד שעות נוספות בלתחזק את הרומן הנדיר הזה.

רוצים עוד הוכחה לקיומו? ביום שני ב-20:00 ישבו השניים סביב שולחן אחד במזנון הכנסת, צפו בעצמם נושאים דברים בסיעותיהם במהדורות הטלוויזיה וצחקקו בהנאה. שבת אחים גם יחד. מה הם עשו שם בשעה כל כך מאוחרת? בנט וחבריו לסיעה המתינו לנאום הבכורה של חברתם איילת שקד. זה מובן מאליו. היא היתה אמורה לעלות על הדוכן ב-22:00. מה שמחמם לב זו העובדה שגם לפיד נשאר בכנסת כדי לעשות כבוד לח"כית הצעירה. זה כבר ממש לא מובן מאליו.

שלוש הערות לסיום

1. פרשת המכתב שהופץ נגד שר החינוך גדעון סער נמצאת בבדיקת משטרה. אתמול דווח בגלי צה"ל כי החוקרים קרובים למסקנה שהמכתב זויף, שהעובדת מ.כ לא כתבה אותו ושתוכנו אינו אלא אוסף שמועות ממוחזרות ועתיקות יומין שסובבות את השר. בשנתיים האחרונות אין כלי תקשורת במדינה שלא תיחקר את הסיפורים הללו שוב ושוב. הבדיקות העלו חרס. גורנישט. מעולם לא הוגשה תלונה במשטרה. מעולם לא פורסמה, לא במפורש ולא ברמיזה, עדות של בחורה שמתארת מערכת יחסים לא הולמת, או לא אתית עם השר. מה שכן, שמועות ומכתבים ובלוגים וטוקבקים ומסרונים אנונימיים היו ויש למכביר. עכשיו יש בדיקה. כדאי שהיא תסתיים מהר. בהחלט הגיע הזמן לפוגג את העשן.

2. מליאת הכנסת, יום ב' השבוע. השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' מדווח על פעילות משרדו. ח"כ סתיו שפיר מהעבודה, שואלת אותו על התנהגות המשטרה לפעילי המחאה. הוא משיב מה שהוא משיב. אחרי שפיר מבקשת את רשות הדיבור חברתה לסיעה, מרב מיכאלי וכך היא אומרת: "חשבתי לוותר על השאלה שלי משום שסתיו שפיר שאלה מה שרציתי לשאול. אבל מה שקרה, זה שחשבתי שגילה הצעיר של ח"כ שפיר, בלבל כנראה את כבודו ומנע ממנו לענות על שאלתה".

אהרונוביץ הגיב מיד: "הגיל הצעיר לא מבלבל אותי". ואנחנו שואלות: הלו? מה הפטרונות הזו? מה הרמיזות הגסות והמכוערות הללו, ועוד מפיה של מי שמתיימרת לשאת את דגל הפמיניזם ואת נס הלוחמה בשוביניזם הגברי? אם גבר היה מעז לומר משהו על ח"כיות צעירות ושרים מבוגרים ומבולבלים מיכאלי כבר היתה מארגנת נגדו קמפיין פמיניסטי ברשת.

3. במפלגת העבודה מדברים על תוכנית דו-שלבית המיוחסת לזקן השבט, ח"כ פואד בן אליעזר: בפריימריז לראשות העבודה, בן אליעזר יריץ את יו"ר ההסתדרות עופר עיני לתפקיד יו"ר המפלגה, במקום יחימוביץ' ואילו ח"כ איתן כבל, שהתמודד מול עיני בבחירות להסתדרות והפסיד לו, הפסד מכובד, ייכנס לנעליו של עיני. בן אליעזר מכחיש. גם כבל. מה שכבר לא מוכחש הם היחסים העכורים בין עיני ליחימוביץ'. השבוע בא אריה דרעי לעיני וביקשו שישכנע את שלי להיכנס לממשלה. מצא לו את מי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו