בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מי הבוס?

נתניהו כנראה עדיין לא הפנים את המחיר שיהיה עליו לשלם: החרדים בחוץ, יש עתיד, הבית היהודי וקדימה בפנים על מה יסכים לפיד להתפשר במו"מ הקואליציוני מה חלקו של אהוד אולמרט בחיזוקה של ברית לפיד-בנט ובאיזה תסריט עשוי שאול מופז למצוא את עצמו בראש הממשלה

240תגובות

לאריאל שרון, שהשבוע מלאו לו 85, היה מילון שלם של אמרות שפר סרקסטיות ומרושעות על בנימין נתניהו, שותפו ויריבו ובעיקר שנוא נפשו. כשאנשיו של שרון היו מזהים תרגיל, או תכך או בחש פוליטי נרקחים להם בחצרו של הסייח הצעיר, הם היו שואלים את הבוס: “מה עושים עם ביבי”? “לפחות נדאג שהוא לא ייהנה”, היה שרון אומר.

גם בהעדרו של שרון נתניהו ממשיך לא ליהנות והוא כמעט נהנה מלא ליהנות. את ממשלתו השלישית הוא יכונן בעוד כשבועיים, פלוס מינוס. אבל הוא יקים אותה בחמיצות, ללא חמדה, בחיוך מאולץ, כמי שנאנס לכך על ידי כוחות השוק. חודש תמים הוא בזבז על תמרונים נפתלים שביסודם עמדה מטרה אחת נעלה מבחינתו: לשלב את החרדים גם בקואליציה הבאה שלו. רק בסוף השבוע הזה, טרם בואו לנשיא שמעון פרס לבקש ארכה, החלו להתגלות אצלו סימני נפט ראשונים של התפכחות כואבת. סימנים מהוססים בלבד, שבינתיים הוא מתקשה לעכלם. אחד האנשים המרכזיים שסייעו מאחורי הקלעים להקים את הברית בין נפתלי בנט ליאיר לפיד, הגדיר זאת כך (על משקל המעשייה המפורסמת): “נתניהו הוא כמו האיש שחטף מכות, גורש מהעיר וכעת מתדפק על השערים כדי שיתנו לו להיכנס ולאכול גם את הדגים המסריחים”.

ביממה האחרונה נראה שאת החלק של אכילת הדגים, נתניהו עדיין לא החליט אם לחסוך מעצמו. ב–14 הימים שיחלו ביום א’, הוא יעשה, קרוב לוודאי, את הדבר המתבקש: יאחסן את האמוציות והחשבונות האישיים בארון ויסגור הסכמים קואליציוניים עם יש עתיד, הבית היהודי וקדימה. יחד עם התנועה הוא יקים קואליציה נטולת חרדים בת 70 ח”כים. אין לו קואליציה אחרת, אלא אם כן משהו דרמטי מתבשל מתחת לאפנו.

בקואליציית ה–70, יאיר לפיד, עיתונאי ומגיש עד לפני שנה, ונפתלי בנט, הייטקיסט בדימוס, יחזיקו בידיהם, ביחד ולחוד, את המפתח לקיומה של הממשלה ה-33, את צינור החמצן שלה, את הענף עליו היא יושבת. לאיש מהם אין אינטרס מיידי להפיל את נתניהו כל עוד הוא יעשה מה שטוב למדינה, מה שרוב הישראלים רוצים.

אופציית הממשלה האחרת נקברה סופית לפני יותר משבוע, כששאול מופז (קדימה), חבר לברית לפיד־בנט. מופז עומד בראש סיעה של שני מנדטים, ומעמדו ומשקלו בציר בהתאם: צנוע ושפל רוח. אבל מרגע ששני המנדטים של קדימה הצטרפו ל–31 המנדטים של לפיד ובנט (19 ו-12 בהתאמה), נתניהו הפסיד גם את המנוף התיאורטי שהיה בידיו להקים ממשלה של 62-61 ח”כים, עם החרדים וחלק ממפלגת העבודה או מהבית היהודי. בלי מופז ומספר שתיים שלו, ישראל חסון, זה פשוט לא היה מתאפשר, מתמטית.
מי שדחפו את מופז לזרועות לפיד ובנט, היו הגמלאי המתלבט אהוד אולמרט והח”כ לשעבר מקדימה ומספר שלוש ברשימה, יוחנן פלסנר.

הח”כ החרוץ פלסנר מקווה לחזור למשכן אם מופז ימונה לשר ויתפטר למענו מהכנסת. אבל כמי שהוביל בקדנציה הקודמת את המאבק לגיוס חרדים, אין לו עניין להיות חלק מקואליציה עם חרדים שתמסמס את סוגיית הגיוס. הוא ירגיש הרבה יותר סבבה להיות חלק מגוש לפיד-בנט. הם חבר’ה כלבבו.

המניות של ראש הממשלה לשעבר מושקעות חזק בקדימה. אם יחזור, הוא יזדקק לתשתית פוליטית. אך אולמרט מאוד לא רצה שקדימה תהיה חלק מממשלה צרה בראשות נתניהו, ממשלה שתהיה שנואה ונעדרת תמיכה ציבורית, מה שעלול יהיה לגמוז סופית את המעט שנשאר מהמפלגה הגדולה שפעם הוא עמד בראשה.

אולמרט חיבר בין מופז לבין לפיד, חברו הטוב ועורך ספרו (מה באמת קורה עם הספר? קראנו שני פרקים ב”ידיעות אחרונות” ומאז כלום. נותרנו עם טעם של עוד). הוא סייע לייצר את מפלס האמון הנדרש בין השניים, בשורה של פגישות סודיות שהיו ביניהם טרם המפגש המשולש בין לפיד, מופז ובנט, בביתו של האחרון ברעננה לפני כעשרה ימים, שם נחתמה הברית באופן רשמי.

מיכל פתאל

לפיד ובנט קיבעו סופית את יתרונם המספרי על נתניהו. מופז קיבל מהם הבטחה שידאגו לו לתיק ביצועי. הם הבהירו לו שיבקשו את תיק הביטחון עבורו, אך לא כתנאי. גם הם מבינים את מגבלות הכוח וההיגיון. לשני הצדדים ברור שאם בדרך פלא נתניהו יצליח ברגע האחרון לשבור את שלי יחימוביץ’ שמגלה עיקשות ראויה לציון, ולצרף אותה אליו ויציע למופז את תיק הביטחון – הנ”ל ייפרד ללא היסוס מחבריו הצעירים, וישעט לממשלה. כדי להציל את המדינה כמובן. ביטחון דוחה אידיאולוגיה, ברית, ציר, או מה שלא יהיה.

בינתיים הברית המשולשת חזקה ואיתנה. ביום ד’ האחרון, כחלק מאורגיית החיבוקים הקולקטיביים שפשתה במליאת הכנסת בימיה הראשונים, ימי נאומי הבכורה של הח”כים החדשים, תפס לפיד את מופז כשזה היה בדרכו לדוכן הנואמים, לברך את הח”כ הטרי יעקב פרי. לפיד עיכב את מופז טרם עלייתו לדוכן חיבק אותו ולחש לחישה ארוכה על אוזנו. מופז האזין והנהן. לפיד נפרד ממנו בטפיחה סחבקית על הכתף. שליחיו של ראש הממשלה שהיו באולם צפו וקלטו את המסר.

קונים בלבד

הסחורה של יאיר לפיד, כפי שמוכיח גם הקטע הבא, היא הכי חמה בשוק. הוא אינו מתאמץ אפילו לשווק אותה. היא מונחת לה על המדף וצוברת תומכים ומעריצים מדי יום. רגע האמת שלו יגיע בשבוע הבא, כשייפתח המשא ומתן הקואליציוני האמיתי עם צוות הליכוד ביתנו. ברור שהוא ייאלץ להתפשר, השאלה על מה וכמה.

ניקח למשל את מנטרת ה”שוויון בנטל” שהשתלטה על חיינו כאילו גורלה של מדינת ישראל תלוי באחוז המתגייסים החרדים. היא לא נועדה אלא להביא לסילוקם של החרדים. זה היעד האמיתי של לפיד ואנשיו. ברגע שהאבן הזו תוזז הצדה ניווכח כולנו שהושגה פשרה בכל הסעיפים: מכסות או יעדים, 400 פטורים או 1,000, גילם של המתגייסים וכדומה – הכל ייפתר צ’יק צ’ק. איש ממילא לא יתעניין בפרטים. התמונה היא המסר, והתמונה שלפיד חייב לבוחריו היא ממשלה ללא חרדים.

בכיר ביש עתיד אמר השבוע בשיחה סגורה: “אתם לא מבינים על מה אנו נאבקים. אנו לא נלחמים על המספרים ועל האחוזים אלא על השאלה: מי הריבון במדינה. מי קובע, החוק או הקונסטלציה הפוליטית? מי שחושב שבאנו לפוליטיקה להתפשר עם החרדים ולשבת לצדו של אלי ישי בממשלה, לא מבין מה קרה כאן ב-22 בינואר”.

וניקח את שאלת מספרם של שרי ממשלה הבאה, שלפיד התחייב לצמצם ל-18. גם פה התמונה תהיה המסר. ברגע ששולחן הממשלה הפנימי בכנסת – שמאכלס שבעה שרים, כולל ראש הממשלה – ינוסר ויועבר ממקומו למרתף, תנוח דעתם של בוחרי לפיד, גם אם זה ייגמר ב-22 שרים (במקום 30). המושג שרים בלי תיק יהפוך לנחלת העבר. קרוב לוודאי שלפיד יסכים להתפשר על 22 שרים, בתנאי שבמושב הקרוב של הכנסת יחוקק חוק שיקבע כי החל מהממשלה הבאה מספר השרים לא יעלה על 18 וחוק זה ניתן יהיה לשנות רק ברוב פרלמנטרי של 70 ח”כים לפחות.

אלה שני הסמלים שיסללו את דרכו של לפיד לממשלה. נותרה פתוחה שאלת התיק שהוא יבקש לעצמו. נטייתו היא לתיק החוץ היוקרתי, שנחשב לתיק בונה ראשי ממשלה. “יש לי 19 מנדטים”, הוא אומר לבני שיחו, “מדוע שאוותר לליברמן שיש לו רק 11 מנדטים?”
לא רק שהתיק משוריין ומחכה לאביגדור ליברמן עד סיום משפטו, הוא אף קוצץ וכורסם במתכוון על ידי ההבטחה למנות את ציפי לבני לנושאת ונותנת הראשית עם הפלסטינים. צריך לחכות ולראות: האם לפיד יתעקש על תיק החוץ או שיעדיף לבנות לעצמו תיק כלכלי-חברתי בכיר כדי לממש את הבטחותיו במסע הבחירות לדיור בר השגה לצעירים ולהורדת יוקר המחיה. ביש עתיד יש מי שמקווה שליברמן יגלה אצילות נפש, יבוא ללפיד, יציע לו מיוזמתו את תיק החוץ ויילך למשרד האוצר.

מוכרים בלבד

בשבוע החולף ראו אור כמה סקרים שבדקו מה היה קורה אילו הבחירות היו נערכות היום. בכולם נרשם זינוק מטאורי ליש עתיד, שזכתה בהם ל-24 עד 30 מושבים (5 עד 11 יותר מכוחה הנוכחי, בהתאמה). הבית היהודי של אחי־לפיד, בנט, רשמה עליה של 2-3 מנדטים, בעוד שהעבודה של יחימוביץ’ והליכוד ביתנו בראשות נתניהו הידרדרו עמוק אל תהום הנשייה ואיבדו מנדטים רבים.

אז הנה עוד סקר טרי, מלפני יומיים, שמעניק ללפיד את מספר המנדטים הרב ביותר: 31. הסקר הזה ראוי לתשומת לב מיוחדת בגלל אופן ביצועו: הוא נערך באינטרנט, בקרב קהל מוגדר וממוקד שמנה 737 בני אדם, 88% יהודים ו-12% ערבים. כולם חברים בפאנל אינטרנטי המצוי במאגר הגולשים של חברת “פרויקט המדגם”. עורך הסקר, הפרופסור קמיל פוקס מהחוג לסטטיסטיקה באוניברסיטת תל אביב, הפנה אל כל אחד מחברי הפאנל שתי שאלות: לאיזו מפלגה הצבעת בבחירות ולאיזו מפלגה היית מצביע לו הבחירות היו מתקיימות היום.

התוצאות, לפי הגודל: יש עתיד 31, הליכוד ביתנו 26, הבית היהודי 13, ש”ס 10, העבודה 9, מרצ 7, יהדות התורה 6, רע”מ תע”ל 5, בל”ד 4, חד”ש 4, התנועה 3, וקדימה 2.

כמה הערות:

1. כשבוחנים את תשובותיהם של חברי הפאנל באשר להצבעתם בבחירות האמת מקבלים תמונה מדויקת להפליא של חלוקת המנדטים בכנסת החדשה, מה שמעניק לסקר הספציפי הזה מידה רבה של אמינות.

2. נכון שסקר הוא רק סקר וכבר ראינו מה זה סקרים וממילא אין חשש אמיתי לבחירות חוזרות בקיץ כי נתניהו ירכיב ממשלה גם אם ייאלץ ללבוש שמלת תחרה שקופה, למרוח אותה בזפת ונוצות, ולהתהלך בחוצות העיר ירושלים כשהוא אוחז בשלט: “יאיר לפיד מלך”. המסקנה העיקרית מן הסקר היא שחמישה שבועות לאחר הבחירות, בעיצומו של הדשדוש במשא ומתן הכי גועליציוני ומאוס שהיה כאן אי־פעם, המסקנה העיקרית היא שה”פוליטיקה החדשה” משלימה ומבססת את ניצחונה הווירטואלי על אחותה הבכורה והישנה: מצד אחד, תמיכה גורפת בדרכו של לפיד וסחף אדיר של מצביעים לכיוונו (כמו גם התחזקות קלה לבנט). מצד שני, התנערות מנתניהו את יחימוביץ’ (כמה טרגי עבורה למצוא עצמה על משבצת הפוליטיקאית הישנה כל כך מהר) ועל הדרך הבעת אי־אמון בציפי לבני שדהרה אל בין זרועותיו של נתניהו במהירות מופרזת, שעוד עלולה להתברר כהרת אסון עבורה.

הנה כי כן, המפלגות החדשות בראשות הפוליטיקאים הרעננים קוברות את המפלגות הוותיקות או בעלות הדימוי הוותיק (למשל התנועה) שבראשן עומדים הפוליטיקאים המנוסים.

3. אגב לבני: מבין אלה שהודו כי בבחירות האחרונות הצביעו התנועה, רק 45% אמרו שהיו מצביעים לה שוב. 43% היו עורקים ליש עתיד. מתוך 737 הנשאלים לא נמצא אפילו צדיק, או רשע, או תם אחד (על חכם אין מה לדבר) שהצביע בבחירות למפלגה אחרת והיה עובר להצביע להתנועה. אצל לבני יש מוכרים בלבד. גם בגזרת יחימוביץ’ המצב אינו מעודד – שליש ממצביעיה, חמישה מנדטים, עזבו אותה בחודש שעבר וומצאו לעצמם הווה ועתיד חדשים ביש עתיד

4. מבין מצביעי הליכוד ביתנו בבחירות רק 78% היו חוזרים על הצבעתם. 9% היו קופצים על עגלתו הצוהלת של לפיד ו-7% היו חוברים לבנט. אם נתניהו או ליברמן חושבים שלנוכח המכה הקשה שספגה רשימתם המשותפת נרשמה התעשתות אצל 11 המנדטים שהלכו לאיבוד, שהעוזבים נתקפו חרטה לאחר הבחירות, תפסו את ראשם בידיהם וזעקו: “אללי, מה עוללנו!” אז זהו, שלא. הבריחה מספינתם הטובעת של הקברניטים ביבי את איווט נמשכת, ביתר שאת. נתניהו צריך להפנים כי אם הוא לא יבצע פניית פרסה חדה במדיניותו ובהתנהלותו – למשל, יקים בהקדם ממשלה עם לפיד ובנט – הוא יסיים את הקריירה הפוליטית שלו במהרה, כאיש האתמול. החרדים מאיצים בו ללכת לבחירות נוספות. נו, נראה אותו גבר.

תסריט מופז

אם נתוני הסקרים אינם תמרור אזהרה ענק, מהבהב וזועק דיו לנתניהו, לבל יעז לחלום על השמטת המנדט מידיו, הנה חומר נוסף לסיוטי הלילה שלו. נקרא לו תסריט מופז. החוק קובע שאם המועמד הראשון שקיבל את המנדט לכונן ממשלה כשל, רשאי הנשיא להטיל את מלאכת הרכבת הקואליציה על ח”כ אחר. ההנחה הרווחת במערכת הפוליטית היא שזולת נתניהו אין במשכן ח”כ חלופי שמסוגל לגבש סביבו רוב פרלמנטרי להקמת ממשלה. לפיד כבר הודיע שאין בכוונתו לכהן כראש ממשלה, מפאת חוסר ניסיון. כלומר שאם זה לא נתניהו, אז בעצם הולכים שוב לבחירות.

או שלא. בואו נעיין לרגע באפשרות האחרת שעלתה לאחרונה גם על שולחנו של ראש הממשלה הכורע ליפול תחת נטל של תרחישי אימה ואסון. נאמר שנתניהו מרים ידיים ומחזיר המנדט אחר כבוד לנשיא המדינה. עוד בטרם יפתח הנשיא בהתייעצויות, יתכנסו האדונים הנכבדים לפיד, בנט ושאול מופז והגברות הנכבדות, יחימוביץ’, לבני וזהבה גלאון (יחד מפלגותיהם מונות 60 מנדטים) וימליצו על מופז כמועמדם לראש ממשלה. אין מחלוקת שהאיש, שר ביטחון ורמטכ”ל לשעבר, כשיר וראוי לתפקיד.

מבעוד מועד יסוכם כי בממשלת מופז, שתכהן לפרק זמן קצוב – נאמר כשנתיים ורבע שהן מחצית הקדנציה הקבועה בחוק – יכהן לפיד כסגן ראש ממשלה ושר חוץ, יחימוביץ’ כסגנית ראש ממשלה ושרת אוצר ובנט כסגן ראש ממשלה ושר חינוך או תיק בכיר אחר. ממשלת 18 השרים של מופז תשנה את שיטת הבחירות והממשל, תחוקק חוק גיוס, ותפתח בתהליך מדיני שאם יבשיל להסכם, הוא יובא למשאל עם. התנחלויות לא יפונו בינתיים והערבים יימנעו בהצבעות החשובות.

ממשלה כזו תהיה חסינה מהפלה ותזכה לתמיכה ציבורית. החרדים והליכוד יתבשלו להם באופוזיציה, נתניהו יילך הביתה ובמשפחה הלוחמת, כפי שכונתה פעם תנועת חרות, תיפתח מלחמת הכל בכל על הירושה. מקור בליכוד לא שלל את התסריט הזה ואף הוסיף מרכיב משלו לתבשיל: “במצב שבו מסתמנות בחירות חדשות, שכל אחד מבין מה צפוי לנו בהן, יש סיכוי שהליכוד, עם ביבי או בלעדיו, יצטרף לחבורת מופז תמורת רוטציה בראשות הממשלה. כן, כשהבית בוער, כשהולכים לאבד את השלטון, הכל אפשרי. הכל”.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו