בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הליכוד והבית היהודי יקדמו את "חוק הלאום" הגנוז

דיכטר יזם בזמנו הצעת חוק הקובעת שהדמוקרטיה הישראלית תוכפף לאופייה היהודי, וזו נבלמה. כעת נקבע שהיא תקודם כחוק יסוד

257תגובות

הבית היהודי והליכוד-ביתנו התחייבו בהסכם הקואליציוני שנחתם ביניהן היום (שישי) לקדם חוק יסוד שנוי במחלוקת שנבלם בעבר, הקורא לשנות את האיזון המקובל בהגדרת ישראל כמדינה "יהודית-דמוקרטית", ולהכפיף את זהותה הדמוקרטית של המדינה ללאום היהודי שלה.

על פי נוסח ההצעה כפי שהוגש בכנסת הקודמת, המדינה תשקיע משאבים בקידום התיישבות יהודית בתחומיה אך לא תתחייב לבנות עבור לאומים אחרים. ח"כ לשעבר אבי דיכטר, שיזם את הצעת החוק אז, הציג במהלך הקדנציה שתי גרסאות שונות של החוק. באחת מהן נקבע כי השפה הערבית לא תוגדר עוד כשפה רשמית בישראל, אך יוקנה לה "מעמד מיוחד". בנוסח השני של ההצעה רוכך הסעיף. בכירים בבית היהודי לא ידעו לומר איזה מהנוסחים שהוצגו בכנסת הקודמת יובא הפעם לאישור הכנסת, אך הם העריכו שסעיף השפה הערבית לא ייכלל בגרסה הנוכחית של החוק. דיכטר ביסס את הצעתו על נוסח שגיבש המכון לאסטרטגיה ציונית.

יו"ר קדימה דאז, ציפי לבני, בלמה בסופו של דבר את קידום החוק, לאחר שספגה ביקורת ציבורית נרחבת. אלא שכעת, לבני תחויב לקדם את החוק מכוח ההסכמים הקואליציוניים. לבני, שתשמש כשרת המשפטים, צפויה לעמוד גם בראש ועדת השרים לחקיקה והחלטותיה יכולות להביא לקידומו או לעצירתו של החוק. שליש מחברי הכנסת הקודמת, בהם מרבית חברי קדימה, כמו גם ח"כים ממפלגת העבודה, חתמו בזמנו על הצעת החוק ואלמלא ה"שריר" שהפגינה לבני, סביר להניח שהיה עובר במליאת הכנסת ברוב גדול.

בעקבות המהלך להסרת הצעת החוק, הציג אז דיכטר נוסח מרוכך שספג גם הוא ביקורת חריפה מצד משפטנים בכירים. דיכטר התפטר מהכנסת וערק משורות קדימה כדי לכהן כשר מטעם הליכוד, ולאחר מכן הפסיק לקדם את החוק וכך הוא ירד לטמיון.

טס שפלן

גם הנוסח השני קרא להכפיף את אופייה הדמוקרטי של המדינה לזהותה היהודית, באמצעות הכפפת מגילת העצמאות לזהותה היהודית של המדינה. בנוסח נקבע כי "חוק זה מטרתו להגן מעמדה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, כדי לעגן בחוק יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ברוח העקרונות שבהכרזה על מדינת ישראל".

בנוסח המתון יותר לא הוגדרה השפה העברית כשפה רשמית בישראל, אלא רק כ"שפת המדינה", וכך רוכך הסעיף הקובע כי לשפה הערבית "מעמד מיוחד" בישראל. הגרסה השנייה הוסיפה וקבעה שבתי המשפט יתבקשו לפסוק בשאלות שאין עליהן תשובה בחקיקה הקיימת, "לאור עקרונות הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל", בדומה לחקיקה הקיימת כיום בנושא.

כאמור, לא ידוע איזה משני הנוסחים יובא הפעם לשולחן הכנסת. גורם משפטי בכיר שעיין לבקשת "הארץ" בהצעה השנייה שהגיש דיכטר אמר אז כי "אני ממש לא מבין את השינויים שהוכנסו לנוסח החדש של החוק. דיכטר השאיר את הסעיפים השנויים במחלוקת, הנוגעים לשינוי האיזון בדמותה של מדינת ישראל והכפפה של המשטר הדמוקרטי ללאום היהודי והחליף את הנוסח שהציע בגרסה הקודמת בנוסח שאפילו מבחינה תחבירית אי אפשר להבין אותו. מצד שני, הוא עשה תיקונון קטן בנושא השפה העברית והשמיט את הסעיף הנוגע לחקיקה ברוח יהודית. יש כאן מיש-מש של רעיונות שייתכן שהוא אף חמור יותר מן הנוסח המקורי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו