בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למה אין למחנה הציוני רצח בעיניים? ספיד־דייטינג עם המועמדים בבר בת"א

בסבב מפגשים קצרים עם מצביעים אלדד יניב הפתיע ואמר ש"מותר לתת מכות במאבק על הדמוקרטיה", יוסי יונה ניצל מדיון מעמיק בתכנית הכלכלית של טרכטנברג וסתיו שפיר התקשתה לעמוד בקצב

40תגובות
מוטי מילרוד

כשהוזמנתי לספיד־דייטינג עם מועמדי המחנה הציוני בבר הדיזי פרישדון אתמול בערב (ראשון) בתל אביב, זה נראה כמו גימיק זול של רעיונאי לא מעודכן. אני לא בטוח שבתחום ההיכרויות הספיד־דייטינג הוא באמת להיט גדול מאז שאפליקציית הטינדר כבשה את העולם. אבל האירוע הפתיע והיה מעניין הרבה יותר מחוג בית פוליטי  — הרבה מזה בגלל הצעירים לא מתביישים היום להתעניין ולהיות מעורבים בפוליטיקה.

דרשתי שלא יצמידו אותי לחבורות בנים מההייטק, שמילאו את המקום, וקיבלתי את טל ורעות, שתיהן סטודנטיות לרפואה בנות 25. אחת מהן תצביע מרצ והשנייה המחנה הציוני, ככל הנראה. הן קיבלו סמס על האירוע והגיעו לראות במה מדובר. הדייט הראשון שלהן היה ח"כ אראל מרגלית, שסיפר שאחיו עובד באיכילוב ודיבר ארוכות על היחס הרצוי לרפואה ציבורית מול אתגרי השר"פ.

>>> בחירות 2015: כל הכתבות, הסקרים והפרשנויות

מוטי מילרוד

אחרי שהחמאתי לשיחה העמוקה בנושא חשוב, אני מודה שהשתעממתי קצת, ועברתי לשולחן של אלדד יניב. נראה לי שהקטע של אלדד יניב הוא שכשאתה בא לו עם רעיון רדיקלי, הוא עוקף אותך כדי לזכות בחיבתך. וכך הגיע בחור בשם אריק, ששאל למה אין לעבודה רצח בעיניים. "איפה נוער הגבעות שלנו? איפה הסזון? מישהו צריך לצאת באלונקות, צריך לראות דם", אמר אריק.

אני חיכיתי להסתייגות, אבל אלדד הפתיע וזרם אתו: "מותר לתת מכות במאבק על הדמוקרטיה".

שאלתי אם אני שומע נכון, שמותר לתת מכות. אלדד יניב חזר על דבריו ואמר "מותר לתת מכות, חמישה סימני קריאה וכדאי להיעצר". הוא סיפר שלפני נאומים של בן גוריון סבו, אברם, היה נותן מכות לאנשים שעשויים להפריע. הוא שאל אותו "סבא, למה נתת מכות?", וסבא ענה "צריך לתת מכות כדי שלא יתנו לנו".

מוטי מילרוד

אריק, שבא במצב רוח קרבי, ובפעם הקודמת הצביע למפלגת ארץ חדשה בהנהגת יניב, הציע לכולם חוק שיכניס לכלא אנשי ציבור על בזבוז כספים. הוא היה ממש מאושר מהתשובה של יניב ואמר: "בא חוצפן אפס ואומר אתם לא ציונים, הייתי שם תמונה של בן גוריון, רבין ושל האפס, ושואל מי לא ציוני? הם רצחו את רבין, צריך שיבוא בולדוזר בתשע בבוקר על יצהר. צריך לעשות להם אינתיפאדה. מה שעומד מולנו זה סרטוני דידי הררי. אפשר לנצח את זה".

השיחה התלהטה, ואריק, שלא עזב אחרי שלוש דקות, קיבל נזיפה מהמארגן על כך שגנב זמן והתנצל. יניב הרגיע ואמר לו: "תגיד גנבתי גם גנבתי".

אחר כך הגיעו מיטל ועומר. מיטל עברה בין כל המועמדים וניסתה להציע חוק שיטיל על נבחרי ציבור להכין הצהרת הון ויעניש אנשי ציבור שלא מסרו את כל הנתונים. אלדד יניב נראה מרוצה מהחוק, אבל אז הגיעו שתי הסטודנטיות לרפואה ונזפו בי, "נטשת אותנו. מה, אנחנו לא מעניינות?". אלדד יניב היה במצב רוח מוזר וסיפר להן שהשבוע היה במכון הפתולוגי והוכנס לניתוח. "עכשיו אין לי בעיה שישרפו אותי", אמר.

מישהי שהיתה באירוע של "V15" בסוף השבוע התלוננה על מחירי האלכוהול במחנה הציוני מול המחירים הנמוכים באירוע של V15. "זו הוכחה שאין קשר בינם ובין העבודה", היא אמרה.

המשכתי לשולחן של יוסי יונה, המועמד לכנסת הבאה, שדיבר עם שלושה חבר'ה נגד הפרטת השירותים החברתיים. ניסיתי לשאול מה דעתו על הלאמת ים המלח והגז, אבל הוא לא נתן תשובה ישירה. "כל משאב שאין לו ניהול מיטבי מבחינת האינטרס הלאומי צריך לשקול את הלאמתו", הוא אמר. אחרי זה הגיעו נוי ורז ושאלו את יונה על המצע הכלכלי־חברתי של טרכטנברג. הרי לשניהם היו דו"חות מתנגדים בימי המחאה. "לא הגענו מאותו כפר ערכי", הודה יונה. "מאז המחאה טרכטנברג שינה את דעתו. הוא גם הודיע בכנס שנתניהו הונה אותו ולא היה לו רצון פוליטי אמיתי ליישם את ההצעות שלו. מאז הוא גם עבר לעבודה".

"המחנה הציוני", אני מתקן אותו.

"מה?", הוא שואל.

"הוא לא עבר לעבודה", אני אומר. "אלא למחנה הציוני".

"נכון, המחנה הציוני. קשה להתרגל לכותרת".

על ההצעות של טרכטנברג אמר: "יש שם כמה הצעות חביבות וטובות". אבל ניצל לפני שנדרש להרחיב, כי היה עוד סבב.

שאלתי את יונה, מאנשי "הקשת המזרחית", מה הוא אומר על המזרחים הרדיקלים, כמו אופיר טובול מ"קפה גיברלטר", שקוראים להצביע ש"ס. "אני מבין את התסכול, אבל בינינו, ש"ס היתה שם ולא עשתה. מאז 88' הם התנגדו להצעות חוק חברתיות או הצעות שקשורות לדיור ציבורי. הייתי שם. הם כמו לפיד בשביל החילונים האשכנזים, משיחי שקר".

המשכתי לסתיו שפיר, שישבה עם מישהו ודיברה אתו על זכויות עובדים. "יש תור בחוץ, אנשים מחכים. צריך כמויות יותר גדולות, את לא יכולה לדבר עם אחד", כעסו עליה. ואז הגיעה קבוצה גדולה, ובראשה סטרטאפיסט בטרנינג, חברתו, אחיו ואביו, שמתלבטים בין מפלגות השמאל והמרכז. "אלה לא מפלגות מרכז, אלא מפלגות זיקית. לפיד היה משת"פ של בנט", אמרה.

"אני לא טובה בדייטים ולא בספין", היא התוודתה בפני אחר כך. "מעט פעמים בחיי נהניתי בדייט".

שאלו אותה איזה תפקיד תרצה למלא בהמשך. היא התחמקה: "יש לי מלא חלומות להמשך הקריירה הפוליטית". המרואיין הקשוח המשיך, "את רואה את עצמך במקום ניסן?". "מה אתה חושב?" שאלה אותו סתיו ונראתה מרוצה מאוד מהריאיון. כשהשיחה תמה, המראיינים ביקשו להצטלם עם סתיו, אבל הדייט שאחריהם זעמה, ובכל זאת הם לקחו מזמנה לצילום. "זה לא בסדר", היא אמרה להם כשעשו פרצוף ברווז למצלמה.

כשציפי לבני נכנסה לבר כולם נהרו אליה. לבני כנראה לא ממש הבינה את עניין הספיד־דייטינג ובמקום לשבת ולהמתין לדייטים, היא התיישבה עם ח"כ אראל מרגלית. ערוצי הטלוויזיה הביאו ילד בשם ליעם ושמעתי את מרגלית מסביר לו על מקור השם המחנה הציוני.

כשלבני עזבה את הילד, הגיח משום מקום אריק ושאל אותה האם בשביל המדינה תהיה מוכנה לוותר על הרוטציה, והיא הסבירה כמה השותפות שלה עם הרצוג מוצלחת. "לא ענית לי את השאלה", הוא אמר, אבל היא שקעה בשיחה עם הברמן.

שאלתי את אריק מי היו הכי טובים והכי גרועים בספיד־דייטינג. לדבריו, הכי נהנה מאלדד יניב ויוסי יונה, והכי התאכזב מיואל חסון וציפי לבני. "הם דיברו רק סיסמאות", אמר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו