בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טרכטנברג לגולשי "הארץ": אם תוכנית מע"מ אפס היתה עבודת סמינר, לפיד היה מקבל ציון נכשל

נתניהו מושחת? ולמה אתם לא עולים בסקרים? מועמד המחנה הציוני לתפקיד שר האוצר משיב: "אי אפשר לרמות את כולם כל הזמן". על כחלון: "בנקים זה לא סלולר, אי אפשר לפתור את הבעיה בהכנסת עוד שני בנקים לזירה"

96תגובות

פרופ' מנואל טרכטנברג, מועמד המחנה הציוני לתפקיד שר האוצר המתמודד במקום ה-11 ברשימתה, התארח היום (רביעי) במערכת "הארץ" במפגש הרביעי בסדרה שבה אתם מוזמנים להפנות לפוליטיקאים שאלות על כל מה שרציתם לדעת לפני ההצבעה בקלפי.

טרכטנברג הוא כלכלן ששימש עד לאחרונה יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה. בקיץ 2011 כיהן כיו"ר צוות ההיגוי שהוקם בעקבות מחאת האוהלים, והמליץ לממשלה על צעדים לפתרון המשבר. בין מבקרי הוועדה נמנית גם מס' 2 במחנה הציוני, ציפי לבני, שכינתה בעבר את המלצותיה בעקבות המחאה "פלסטר", וטענה כי נתניהו מינה את הוועדה כדי לקבור את המחאה החברתית. טרכטנברג הוא יליד 1950, מתגורר בתל אביב, נשוי ואב לשלוש בנות.

>>> כמה כוח יהיה למחנה הציוני בכנסת הבאה? כל הסקרים >>> מי המועמדים של הרצוג לכנסת?

דודו בכר

יוני שואל: פרופ' טרכטנברג הנכבד, יאיר לפיד סיפר שבתור יועץ שלו מעולם לא הצעת לחלק קרקעות בחינם. מתי נולדה היוזמה הזאת? ואיך היו הקשרים עם לפיד? הוא הציע לך להשתלב ברשימה שלו?

קודם כל, מעניין שיאיר לפיד מספר על מה שקרה או לא קרה בחדר. הוא ביקש ממני לעזור לו ואני נעניתי, מכיוון שאני סבור שלא חשוב מה - אני צריך לתרום כדי שיהיה כאן טוב. אבל כללי אתיקה מינימליים אומרים שמה שנאמר בחדר, נשאר שם. לגבי הקרקעות, אני אישית עוסק בנושא הדיור מאז המחאה (החברתית). הבעיה מורכבת, וככל שהבעיה הלכה והחמירה, וככל שהמחירים המשיכו לעלות, נהיה ברור לי שללא הוזלה ניכרת של הקרקע, עד למחיר אפסי, אי אפשר יהיה להביא פתרונות ברי השגה. שכירות לטווח ארוך, למשל. אם היינו פועלים על פי התוכנית שהגשתי ב-2012 לא היינו מגיעים למצב הזה. אבל ככל שהבעיה החמירה, זה הפך להיות הפתרון.

לפיד ביקש ממני כמה פעמים להצטרף לרשימה שלו, גם בסיבוב הקודם. מאוד הערכתי את כוונותיו הטובות, אך סברתי שאם אכנס לפוליטיקה זה יהיה עם גוף פוליטי משמעותי ולא עם מפלגה שהיום היא כאן ומחר תיעלם.

אחת הבעיות הגדולות של המהלך הפוליטי בישראל היא הפרגמנטציה של המפה. העובדה שיש כיום הרבה מפלגות בינוניות היא הסיבה לכך שבעצם אין משילות. ולכן, אחת הכוונות שלי לא רק לחולל שינוי ולהחליף את הממשלה, אלא גם לתרום לחיזוקו של גוש מרכז-שמאל שיוכל לאורך זמן למשול. זה לא עניין אישי, כמה אני אוהב או לא אוהב אישיות כזו או אחרת. זו בעיה אסטרטגית של הדמוקרטיה הישראלית.

לוליק שואל/ת: עבדת שנים רבות מול נתניהו, הוא מושחת?

עבדתי לא מעט מול ראש הממשלה נתניהו, ומה שאמרתי קודם תקף גם עכשיו. אני לא נוהג לדבר על דברים אישיים ועל מה שקורה בתוך החדר. מצער אותי מאוד לקרוא את הדו"ח כי זה מצביע על התנהגות לא הולמת של ראש הממשלה, אבל אסור לנו להסיט את תשומת הלב לעבר הבקבוקים ולשכוח מהמדיניות ומההשקפה. הבקבוקים ימוחזרו, אך המדיניות וההשקפה - אנחנו צריכים לגרום להחלפתן.

מושיק גלאמין שואל: אתה חושב שנתניהו ניסה להכשיל אותך כשהקים את ועדת טרכטנברג כדי למסמס את המחאה החברתית? שהוא לא התכוון לעשות משהו עם ההמלצות מההתחלה?

אני לא יודע לקרוא מה יש במוחו של אדם, אבל אני יודע להסתכל על העובדות בדיעבד. הממשלה ההיא וזו שבאה אחריה קיבלו תוכנית שהוגשה על מגש של כסף, לא על ידי, אלא על ידי חצי מיליון איש. כל שהיה צריך זה לבצע אותה בצורה שיטתית ונחושה. לא היה כאן מכשול פוליטי. חברי האופוזיציה או הקואליציה לא היו מתנגדים. ארה"ב גם לא היתה מתנגדת. מה שקרה זה כמו האימרה: אתה יכול להביא את הסוס למים, אך לא להכריחו לשתות. כשזה לא בדנ"א של ראש הממשלה ושל השותפים שלו זה לא יקרה. ופעם שנייה - צריך מנהיגות, יכולת הובלה וחזון. שלושת הדברים האלה נעדרו מהממשלות האלה, לא רק בתחום הזה.

שש שנים של תקיעות וחוסר עשייה זה מספיק, וצריך להגיד בקול צלול וברור: תם עידן נתניהו. לא בגלל הבקבוקים ומה שמסביב, אלא בגלל שהתקיעות והמבוי הסתום הגיעו למקום שאי אפשר כבר לצאת ממנו. העובדות מדברות בעד עצמן, לא משנה אם אתה ימין או שמאל - המצב החברתי-כלכלי היום לא השתפר בשש השנים האלה, ואפילו לא מאז המחאה. אז די.  מי שאחראי למבוי הסתום, עם כל הכבוד, ויש לי כבוד, צריך ללכת הביתה.

אלי אליהו שואל: אתה חושב שהנושא הכלכלי ימשוך מצביעי ימין להצביע לבוז'י? בגלל זה אתם שמים על זה דגש? אבל אני חייב להגיד שהמנדטים שלכם לא עולים, אתה יכול להסביר את זה?

אני לא מבין גדול בקמפיינים. זה הראשון שלי. אני מבין דבר אחד: אתה לא יכול לרמות את כולם כל הזמן, כמאמר הביטוי באנגלית. הנושא החברתי-כלכלי בוער בעצמות של אנשים במדינה הזו כבר כמה שנים טובות. אתה לא יכול לעשות מניפולציות של זה. זו לא תולדה של יועץ אסטרטגי. זה פשוט טבעי שהנושא הזה צריך להיות נושא מרכזי. מדינת ישראל מתמודדת מול הרבה מאוד סוגיות ובעיות, אבל אין ספק שברגע שזה מגיע לאזרח - זה מה שהוא חי ביומיום, את בעיית הדיור, הגנים לגיל הרך, את יוקר המחייה.

בנוגע לסקרים - ככל שהבחירות מתקרבות, אנשים ישאלו את עצמם איפה התוכנית החברתית-כלכלית של הליכוד, איפה של מפלגות אחרות שיושבות על הגדר. אי אפשר לרמות את כולם כל הזמן.

טרכטנבורית שואלת: מה הדבר הראשון שתעשה בתור שר אוצר?

הנושא הראשון שאני אטפל בו לעומק זה הדיור. חד וחלק. מכיוון שהוא הבוער ביותר, המסוכן ביותר, והוא זה שדורש הכי הרבה מאמץ מרוכז כדי לשנות. לכן, במאה הימים הראשונים צריך יהיה להניע תהליכים כדי שבטווח קצר יחסית נוכל לראות תוצאות. למה זה אפשרי? מכיוון שבשוק הדיור מה שקובע זה ציפיות, וציפיות נקבעות גם כן על ידי התנעה של תהליכים.

לכן, זה יהיה הדגש במאה הימים הראשונים, מלבד שתי משימות קטנטנות שאצטרך לעשות על ההתחלה: להעביר את תקציב 2015 באמצע השנה, ולגבש את תקציב 2016. אני אומר את זה כי אני מאוד מודע לדבר האמיתי, ואני לא משתעשע עם אשליות. מי שלא מכיר את האוצר, יכול לחשוב ששר שמגיע, הוגה ומוריד הוראות וכולם מוחאים כפיים וזה קורה. לכן, אני בא עם סדר עדיפויות ברור. שמעתי לא מעט ביקורות שהתוכנית שלנו צנועה מדי ולא מטפלת בכל מיני דברים. ונכון, היא צנועה משתי סיבות: 1 - צריך סדר עדיפויות כדי להתחיל, ו-2 - אני מאוד מודע למגבלות התקציביות, ולכן שמתי על השולחן תוכנית פיזיבילית מבחינה תקציבית.

כתבנו יהונתן ליס שואל: מה לדעתך הסיכוי שתתמנה לתפקיד שר האוצר, אם אתה לוקח בחשבון את האפשרות שכדי להרכיב קואליציה יתנו אותו לכחלון, למשל?

אני רוצה להפריד בין שני דברים - איך אני רואה זאת ומה אני מצפה שיקרה. באתי לפוליטיקה כי אני רוצה לחולל שינוי בישראל. קודם כל בכלכלה ובחברה, אבל אי אפשר להפריד בין זה לבין דברים אחרים. עד כה יכולתי לעשות זאת בהדרגה, אני מכהן כבר תשע שנים בעמדות ציבוריות. לא באתי מבחוץ, למדתי הרבה בכל תפקידיי. כיום זה ברור לי שאם אני רוצה לתרום אני לא יכול להיות נווט, אני צריך לאחוז בהגה. אני מחויב לשינוי בראש ובראשונה כשר אוצר, אבל אם מסיבה זו או אחרת לא אהיה, זה בסדר גמור. אני אהיה מוכן לקחת כל תפקיד שיאפשר לי לסייע בהובלת שינוי. אני לא בא לחפש כסא. אני ער לכך שתהליכים לוקחים את הזמן שלהם, במדינת ישראל שעון החול אוזל.

לגבי מה הסיכוי שאהיה שר אוצר, החישוב המתבסס על ניסיון העבר, ולפיו הסיכוי לא גדול. אך למיטב ידיעתי וזכרוני, זו פעם ראשונה שמפלגה מעמידה מלכתחילה מועמד לשר אוצר. הדבר הזה מתקבל בציבור כעניין רציני בגלל הבולטות של הנושא החברתי-כלכלי. לכן, נראה לי שכשתגיע שעת האמת נהיה מופתעים, כי הציבור לא יעכל שוב בקלות מצב שבו מישהו ללא ניסיון וידע יקבל את התפקיד. כמו שאמרתי, שעון החול אוזל.

יאיר לפיד ושאולי שואלים: האם צריך להגדיל את מס ההכנסה של החברות הגדולות כמו אינטל או טבע או לטייקונים? מהי עמדתך על מאגרי הגז שהתגלו בים התיכון? אתה מתכוון להגביל את תשובה והמונופולים? האם אתה תומך בפיקוח על מחירי הגז?

אחד הדברים שאני הכי מתגאה בהם בוועדה ובדו"ח זה שהעזתי לקרוא תיגר על מדיניות המסים שנתניהו הוביל שנים. עצרנו את זה והעלנו את שיעורי המס, כדי שאפשר יהיה לקיים ממשלה בסדר גודל נורמלי. עשינו זאת ואני סבור שהגענו לשיעורי מס שהם מה שהמשק צריך היום, ואין הגיון כלכלי להעלותם מעבר לכך. מה שכן צריך זה להרחיב את בסיס המס. העמקת הגבייה זו מלת קוד. המפתח זה הרחבת הבסיס, להכניס יותר אנשים למעגל הגבייה ולא להוסיף נטלי מס נוספים על כל אחד ואחת מאתנו. אתה לא יכול להתנתק מהמציאות הבינלאומית, ולכן לא ניתן להעלות יותר את מס החברות.

לגבי הגז, ההתנהלות של שתי ממשלות ישראל האחרונות, בראשות נתניהו, היא המחשה לכשל שלטוני מתמשך. במקום להסתכל על הגילוי של המאגר כאחד מהאירועים הכלכליים המכוננים של ישראל, היא התייחסה בכל פעם לאספקט אחר של העניין. הקימו את ועדת שישינסקי הראשונה – היא עשתה עבודה טובה אבל התייחסה רק להיבט אחד. ואז גילו שיש הרבה גז ואפשר לייצא, אז הקימו את ועדת צמח. אחר כך הוקמה ועדת שישינסקי 2, שהיא יותר כללית, ואז הגיע עניין של ההולכה, שעדיין לא קורה. ופתאום: אופס! גילינו שקיים מונופול. לא ידענו את זה לפני חמש שנים, כשגילינו את הזיכיונות? זה כשל שלא יתואר, ועכשיו כשאתה מנסה לתקן בדיעבד את הכשל לא תצא מזה טוב.

הדבר היחיד שניתן לעשות זה להטיל פיקוח מחירים, מה שעושים מול כל מונופול. זה במסגרת הכלים הקיימים, אתה לא שובר חוזים ומפר הסכמים. וכן, צריך לפעול בצורה מדודה כדי להגדיל את התחרות, אבל בצורה שלא שוברת את הכלים אל מול הכללים שאנחנו קבענו לעצמנו. המונופולים שישנם מטופלים על ידי הרשות להגבלים עסקיים, ואחד מהדברים הטובים שקרו בוועדה שלי זה שהעצמנו את הכלים בידי הממונה, כולל הקמת חטיבה חדשה שמאפשרת מחקר, ולעשות צעדים פרואקטיביים ולא רק ריאקטיביים.

כתבנו ליאור דטל שואל: איך תתמודד עם שאר המונופולים וכיצד תטפל בבנקים, למשל?

כרגע, מבחינת אוצרות טבע, זה מה שעל הפרק. אם נדבר על הבנקים - זה לא מונופול, זה שוק שיש בו מעט שחקנים ולכן הוא לא מתנהל בצורה תחרותית. הבעיה הגדולה במדינת ישראל ובמשק הישראלי זה שמצד אחד הכסף של הציבור יושב אצל הגופים המוסדיים, ומצד שני יש את צורכי האשראי של המשק. אבל בעיקר, בהקשר הזה, ישנם עסקים קטנים ובינוניים שאין צינור שמחבר בינם לבין הכסף. יש כסף מצד אחד שמחפש השקעות ותשואה, ומצד שני יש עסקים שצריכים אשראי. בריק הזה הבנקים חוגגים.

בנקים זה לא סלולר, אי אפשר לפתור את הבעיה בהכנסת עוד שני בנקים לזירה. העניין הוא החיבור - איך עושים זאת? יש היום הרבה אפשרויות של אשראי חוץ-בנקאי. כמו למשל מתווך פיננסי חוץ בנקאי. מה שמבדיל בין בנק לכל מוסד פיננסי אחר זה לא שהוא נותן אשראי, אלא שהוא לוקח פיקדונות מהציבור ולכן הוא בפיקוח. כיום יש פלטפורמות אינטרנטיות, ומה שאנחנו צריכים לעשות זה לעודד את הפלטפורמות האלה. הן כבר קיימות בארץ והן לא צריכות אישור מבנק ישראל, כי הן לא מקבלות פיקדונות. הממשלה יכולה להיכנס במהירות לזירה הזו ולתמרץ ולעודד אותה. כך האשראי יישפך על העסקים הקטנים והבינוניים במינונים רציניים. 

תמר וניר שואלים: מה דעתך על התוכנית הכלכלית של מרצ? הבטחתם תוכנית כלכלית מפורטת ועדיין לא פרסמתם אותה. למה אתם מחכים? מתי אפשר יהיה לעיין במסמך עצמו?

האמת היא שהייתי מאוד עסוק לאחרונה, אני מאוד משתדל לפגוש את כולם, ולכן לא קראתי לעומק אף אחת מהתוכניות של המפלגות האחרות. אני ער להן, אני שומע עליהן, ואני מתרשם שלא כל המפלגות נוהגות באותה אחריות פיסקלית כמו שאנחנו נוהגים, וגם לא באותו עומק. בימים הקרובים נעלה את התוכנית שלנו לרשת. היא עוברת עריכה. יש הקפדה יתרה על הציטוטים ועל המקורות.

אלונה שואלת: גם יאיר לפיד מבטיח שישפר את המצב של מעמד הביניים. איך אתה מעריך את התפקוד שלו ומה אתה יכול לעשות כדי להביא תוצאה אחרת?

לאמרתי שהוא הגיע לתפקיד חף מכל ידע קודם בכלכלה, בממשל ובניהול בפרויקטים - בכל מה שנדרש כדי להיות שר בכלל ואוצר בפרט. אז לא פלא שהוא עבר תהליך חניכה קשה של שנתיים, ושהרבה לא קרה. אני לא מחלק ציונים, רק באוניברסיטה, אבל אם העבודה הסמינריונית של לפיד היתה תוכנית מע"מ 0, אז הוא היה מקבל ציון נכשל.

זועביז שואל/ת: לא שמענו אותך מגיב להחלטת המחנה הציוני לתמוך בהדחה של זועבי מהכנסת. תומך? מתנגד?

אני משתייך למחנה הציוני ועל כן אני מקבל ואקדם את הקו של המפלגה בכל עניין, כי זו המשמעות של השתייכות לגוף פוליטי. במקרה הספציפי הזה העניין יובא היום בפני בית המשפט העליון ואני סומך עליו בכל מאודי. אני משתייך למפלגה וזה אומר משהו בכל תחום. אחד הדברים היפים במפגלת העבודה זה שיש שם אנשים עם דעות וניסיון פרלמנטרי, והם לא חוששים מאיזה דיקטטור שיסתום להם את הפה ויוריד להם איזה דף מסרים. זה אחד הדברים שהביא אותי ללכת איתם ולא לאיזה מפגלת אופנה.

יואל השואל שואל: התאכזבת כשצעקו לך בוז בכנס של העבודה? אתה מרגיש שבמפלגה לא רואים בעין יפה את הכניסה שלך?

אני באתי לוועידה של המפלגה בפעם ראשונה בחיים שלי, והייתי מאוד נרגש. ואז קוראים את שמי כמועמד המפלגה ובהתחלה לא הבנתי שזה בוז, כי אתה לא מאמין שזה קורה. ודאי שנפגעתי, אנחנו בני אנוש. אבל למחרת היום הבנתי שכשבא ילד חדש לשכונה, והשכונה מורכבת מאנשים דעתנים, אז אתה צריך להוכיח את עצמך, ויש תמיד טקסי חניכה. עברתי את זה פעמיים בטירונות, אבל אז אתה מתקדם.

קיבלתי את זה גם במובן הזה, וגם במובן שאני צריך להוכיח שלא באתי לעשות סיבוב בפוליטיקה כי אני רוצה להיות שר אוצר. להוכיח שבאתי כדי להשתייך לגוף, כדי להקשיב. ומה שעשיתי מאותו רגע זה לשבת עם כל אחד מחברי המפלגה ולקיים דיון, לעתים לא קל, על התוכנית הכלכלית. והדיון הזה - אני חייב להגיד- השביח מאוד את התוכנית. זה אנשים עם ניסיון פרלמנטרי של שנים. כששתי בנותיי הביאו את חתנן בפעם הראשונה הביתה, הוא יצא בשן ועין. לא צריך לתת לו קרדיט על ההתחלה. אז אני דומה לחתן שמגיע לארוחת ערב ראשונה וחוטף - אבל תהיה חתונה בסוף.

חפי שואל/ת: בנושאים כלכליים יש לך משנה סדורה. איך אתה מגדיר את תפישת עולמך המדינית? לאיזו מפלגה הצבעת בבחירות האחרונות?

אני תמיד באותו אזור במפה הפוליטית, מאז שאני מכיר את עצמי. מה שקורה זה שמפלגות נכנסות ויוצאות ומשנות פנים באזור הזה, אבל זה המרכז-שמאל. אותו אזור חיוג. לגבי תפיסה מדינית, העובדות מדברות בעד עצמן. מדינת ישראל, לא חשוב מה - ימין או שמאל - תקועה בתחום המדיני קשות. אין תהליך מדיני, אין יוזמה ישראלית לרפואה ולא היתה בשש השנים האחרונות.

שימו לב שכל התהליכים והשיחות שהיו נכפו עלינו ולא היו תוצאה של יוזמה. אחרי שש שנים אנחנו במשבר עמוק עם ארה"ב ואירופה מפנה לנו גב. אני מכיר את מה שקורה שם, אני זה שברגע האחרון הצלתי את תוכנית הוריזון 2021. אז אני מאמין שכל בר דעת צריך לרצות מינימום של יוזמה ישראלית לתהליך מדיני. ויתרה מזו, לעשות את זה בהקשר האזורי. פעם ראשונה בהיסטוריה שיש מספר מדינות מפתח במזרח התיכון וקצת מעבר לו שיש להן זהות אינטרסים עם מדינת ישראל. אם לא ננצל זאת כעת, זה יהיה פשוט ביזיון היסטורי.

אם יש לך יוזמה משלך, ליווי אזורי וליווי של אירופה ושל ארה"ב, אז אפשר לקדם מהלך מול הפלסטינים. זה א'-ב', מעבר לוויכוח אם שכונה כזו או אחרת תהיה פה או שם. מה שחשוב כרגע זה לצאת מהבידוד הבינלאומי. הכישלון האסטרטגי של השנים האחרונות זה היחסים העכורים עם ארה"ב, וגם עם אירופה. אירופה היא השותף הכלכלי מספר 1 של מדינת ישראל. ואנחנו מרשים לעצמנו להסתגר ושיהיו סנקציות וחרמות, שהן בדרך, זה מה שאנחנו רוצים? אז אני חושב שצריך לקחת את גורלנו בידינו, אין דבר כזה שהדינמיקה נגדנו. אני משוכנע שהמחנה הציוני יכונן את הממשלה הבאה. ובכל קונסטלציה, גם בפן הכלכלי-חברתי וגם במדיני-ביטחוני - זה יהיה הדגל. כל קונסטלציה אחרת לא תוביל להקמת ממשלה עם המחנה הציוני.

מירי לא רגב שואלת: אין בעיה אתית עם זה שאתה אולי תהיה שר האוצר ואשתך היא המשנה לנגיד בנק ישראל? העבודה מגיעה הביתה, מה תעשו?

יש כללים של ניגודי עניינים, כללים משפטיים. וכמובן נקיים אותם כלשונם. ייתכן וזה יהיה כרוך בכך שאחד מאתנו לא יוכל להיות בתפקיד וכך נעשה. אין בעיה. המקרה שלנו של בני זוג בשני תפקידים בכירים הוא די מיוחד, אבל במאה ה-21 קורה יותר ויותר שבני זוג מכירים במקום העבודה, באוניברסיטה וכו'. זו מגמה שצריך לעודד אותה ולשמוח עליה, כי זה חלק מקידום שוויון מגדרי. צריך להשקיע מחשבה כשמדובר בניגודי עניינים בין בני זוג.  אי אפשר להדביק את הכללים שנוצרו במציאות אחת למציאות חדשה. אני מקווה שהמקרה שלנו ישמש זרז לדיון כזה. הכרנו כששנינו עשינו דוקטורט בכלכלה בהרווארד. שנינו דוקטורים לכלכלה. גם להוריי היה אותו תואר בדיוק, בכלכלה, וגם הם הכירו בלימודיהם.

חוליו שואל: למה אתה רוצה להיות שר האוצר אחרי שלא רצית להתמודד על תפקיד נגיד בנק ישראל?

תפקיד נגיד בנק ישראל הוא תפקיד מאוד מכובד וחשוב, אבל לא מתאים למי שאני ולאישיותי. אני רוצה ליזום מהלכים, להביא לשינוי, אבל נגיד בנק ישראל אחראי קודם כל לשמר את היציבות ולמנוע זעזועים. לעומת זאת, בידי שר האוצר, ובפרט בישראל, יש את  השליטה במשק, ולכן בהינתן הניסיון שאני מביא והרצון העז להביא את החברה בישראל למקום אחר-  זה מוט השליטה שאני הייתי רוצה לאחוז בו.

עופר שואל: בוועדת טרכטנברג ובברודט דיברת על הצורך לקצץ בתקציב הביטחון, אבל זה לא מופיע בתוכנית החדשה שלך, השתפנת?

הנוסחה שאני שם על השולחן בעקבות ועדת ברודט שהייתי חבר בה, היא שאני אדאג לכך שתקציב הביטחון יגדל בחצי משיעור הגידול של תקציב המדינה. ולכן, המשקל של הביטחון ילך ויקטן הן כאחוז מהתקציב והן כאחוז מהתוצר, ועל ידי כך ישתחררו משאבים שאפשר יהיה להגדיל באמצעותם תקציבים אחרים, מבלי לפוגע בביטחון.

אי אפשר לצפות לירידה אבסולוטית בתקציב הביטחון במציאות שלנו. מערכת הביטחון חייבת שתהיה תוכנית שנתית שמגובה בתקציב, ואז, ברגע שיש ודאות כזו - אתה לא בא ודורש את הכל. אתה צריך אופק וידיעה שיש מסלול עולה, אבל עם שיפוע נמוך יותר. זו אחת הטעויות שנעשו בשנים האחרונות, התנהלנו מהיום להיום, בלי מדיניות ובלי יד מכוונת. כולם נגד כולם. 

איילה שואלת: איך התגלגלת למחנה הציוני? מי פנה אליך? מתי ידעת שאתה רוצה להיכנס לפוליטיקה?

לא התגלגלתי. אני שוקל כניסה למגרש הפוליטי זה מזמן. אבל לא הייתי מוכן להיכנס למפלגה קטנה, אלא אם כן באזור החיוג שלי ייווצר גוש משמעותי. בפורום סבן בוושינגטון הייתי נוכח בבריאת המחנה הציוני. הם קיימו שיחות, קיימנו שיחות יחד, והייתי שותף להקמה של המחנה.

אלישבע שואלת: המחנה הציוני מציג את הרצוג כאילו הוא לא יכול להתמודד עם הנהגת המדינה ונשען בכל התחומים על יועצים: כראש ממשלה לבני תחזק ותחליף אותו, באוצר אתה תנהיג את המדיניות הכלכלית ובתחומי הביטחון, שם הוא ממש חלש, האלוף ידלין יציל אותו. אז מה, אתה סומך על הרצוג? הוא מספיק מוכשר?

העובדה שהרצוג חיבר אליו את לבני, את ידלין ואותי - זה סימן שהוא יכול להיות ראש ממשלה מצוין. כי מי שחושב שראש ממשלה יכול לטפל בעצמו בהכל - טועה ומטעה. ראש ממשלת ישראל זה אחד התפקידים הקשים בעולם, ועל כן אתה חייב שיהיו סביבך אנשים מנוסים שמכירים את התחומים האלה, שיש להם יכולות, כדי שראש הממשלה יוכל להתפנות לדבר המרכזי - להוביל את מדינת ישראל לפי חזון, ולא להיתפס לדברים קטנים.

בממשלה הקודמת מונה שטייניץ לשר אוצר. הוא אדם ראוי ומוערך, אבל נאמר כאילו הוא היה שר אוצר קטן שמעליו שר אוצר-על (נתניהו), מה זה הדבר הזה? לנהל את העסק כאן זה קשה, זו אחריות אדירה, ומוכרחים לגבש כוורת, מוכרחים לעבוד עם צוות. למה נשיא ארה"ב - שיש לו את כל הסמכויות - לוקח סביבו כוורת מכובדת בכל תחום ותחום? הרצוג הראה שלא האגו מניע אותו, אלא הדבר עצמו, וזה אחד הסימנים שהוא יהיה ראש ממשלה נהדר.

כתבנו יהונתן ליס שואל: אתה חושב שהרוטציה היא רעיון טוב?

רעיון הרוטציה מעולה בעיניי. הוא סימן לזה שיש פה חיבור אמיתי, ולא עניין נוח נסיבתית - כמו שקרה למשל בבחירות הקודמות בין ישראל ביתנו לליכוד. אני משוכנע שזה לא יתפרק אחרי הבחירות. זה כבר קורה, זה גוש אחד. מה שקורה בתוך החדר אני לא מגלה. אבל האינטראקציה ביניהם (בין הרצוג ללבני) - גם בפורומים יותר רחבים - היא מאוד עניינית וחיובית. אי אפשר לרמות בהקשר הזה, אי אפשר לנהוג אסטרטגית. אי אפשר לביים קשר טוב ואינטראקציה טובה תחת הלחצים האלה, יום אחרי יום. ואני יכול להגיד חד-משמעית שיש אותה, וזה קריטי.

השאלות שלכם לטרכטנברג


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו