בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ח"כ טיבי לגולשי "הארץ": כל עוד יש כיבוש, לא נשב בממשלה

"אין לישראלים מה להטיף מוסר לרשות הפלסטינית על דמוקרטיה", אמר מספר ארבע ברשימה המשותפת, שענה לשאלות שלכם. כשנשאל על פמיניזם השיב שהוא מתנגד לביגמיה, ובנוסף אינו פוסל אי-הפללה על קנביס

198תגובות

חבר הכנסת אחמד טיבי, מספר ארבע ברשימה המשותפת מטעם מפלגת תע"ל, התארח היום (שני) במערכת "הארץ" במפגש השישי בסדרה שבה אתם מוזמנים להפנות לפוליטיקאים שאלות על כל מה שרציתם לדעת לפני ההצבעה בקלפי.

>>> כמה כוח יהיה למפלגות הערביות בכנסת? כל הסקרים >>> הכירו את חברי הרשימה המשותפת >>> המפץ הערבי בבחירות: פרויקט מיוחד

טיבי נבחר לכנסת לראשונה ב-1999 ובכנסת האחרונה שימש חבר בוועדות הכנסת והכספים. בעברו היה גם סגן יו"ר הכנסת ויועצו של יאסר ערפאת לענייני ישראל. טיבי, רופא נשים במקצועו, הוא יליד 1958, נשוי ואב לשתיים.

דודו בכר

חוחי סלזמן, עופר ג. ואמיר שואלים: בסקר "הארץ" שפורסם בסוף השבוע יש רוב ברור - כולל בקרב מצביעי הרשימה המשותפת - שרוצה שהרשימה תהיה חלק מהקואליציה, אפילו בממשלה. מנגד, אתם מצהירים מעל כל במה שלא תהיו חלק מהקואליציה. איך אתה מסביר את הניגוד הזה והאם אתם לא מספיק קשובים לציבור שלכם?

אין ספק שהציבור שלנו רוצה יותר השפעה ממה שהיה בעבר, כי הוא חושב שהשפעה מביאה לשינוי. אך יש הבדל בין להיות חלק מקואליציה, ממשלה, לבין השפעה בכנסת או בסיטואציות מסוימות תוך כדי. למשל, אפשרות של יצירת גוש חוסם כמו שהיה ב-92'. הציבור שלנו משווע להשפעה בעיקר בחיי היומיום, בתחום הכלכלי-חברתי. אני ער לרצון הזה, בתוך עמי אני חי. אבל אפשר למקסם את היכולת שלנו להשפיע מחוץ לממשלה באמצעות סיעה גדולה ומאוחדת, שהיא דבר חסר תקדים בחיים הפרלמנטריים במדינת ישראל. סיעה כזאת תקבל ראשות של ועדות, חברות בוועדות חשובות, ויהיה לה השפעה על כל הצמתים הפרלמנטריים.

בגלל הסכסוך הישראלי-פלסטיני והמשך הכיבוש, המצב לא בשל לכניסתנו לממשלה. כי חברות בממשלה משמעה לשאת באחריות קולקטיבית למעשי הממשלה והחלטותיה. אם אני אהיה חבר לממשלה שתפציץ את עזה, גם אם אתנגד - אשא באחריות. אם אהיה חבר בממשלה שתמשיך לתמוך בהתנחלויות, או לפי עמדת מפלגת העבודה המכונה היום "המחנה הציוני" – לתמוך ולחזק את מה שקרוי גושי ההתנחלויות - גם אם אתנגד אשא באחריות קולקטיבית. לכן, כל עוד יש כיבוש, לא נשב בממשלה. אלא אם קווי היסוד שלה יהיו דומים לאלה של הרשימה המשותפת, אבל זו אוטופיה.

עם זאת, המצב בהחלט בשל ליצירת גוש חוסם, אם הדבר יתאפשר. במצב כזה נשאף להסכם כתוב כמו שהיה ב-92', בין הרשימה המשותפת לבין נציגי המרכז והשמאל, שבו נוודא שיהיה שינוי במצב הציבור הערבי בישראל. שינוי מהותי שיבטא השפעה שהציבור - וגם אנחנו - מעוניינים בה. אני חושש, מאוד חושש, שהכיוון של שתי המפלגות, גם הליכוד, אבל גם המחנה הציוני - הוא ללכת לממשלת אחדות. המספרים כנראה יאלצו את השניים לעשות זאת, אבל יותר מאשר יאלצו: יש כאלה שמאוד רוצים להיות בחיקה החם והשקרי של ממשלת אחדות. שמבחינתי היא האופציה הגרועה ביותר, הן כאזרח, הן כערבי והן כפלסטיני.

בממשלה כזו ההתנחלויות ימשיכו להיבנות. מדיניות הימין תימשך ונציגי המרכז - המחנה הציוני - יסבירו זאת לעולם. מטרתם של הרצוג ולבני בממשלת אחדות תהיה לגונן על מעשי הממשלה בפני הציבור באופן קוסמטי וגם בפני הקהילה הבינלאומית. כבר היינו בסרט הזה. אני ארחיק לכת ואומר שמבין שתי האופציות - ממשלת אחדות או ממשלת ימין, ממשלת אחדות היא הגרועה ביותר. ממשלת ימין תהיה הפנים האמיתיות של המדיניות הישראלית בכל הקשור לשלום, שוויון והתנחלויות. כך, הלחץ הבינלאומי על הממשלה לשנות מדיניותה ולסיים את הכיבוש לא ייפסק.

ואפרופו השפעה - גם באופוזיציה אפשר להשפיע ולחוקק חוקים. להשפיע מבחוץ על החלטות הממשלה. פחות מבקואליציה כמובן, אבל נדמה לי שמאז שאני ח"כ חוקקתי חוקים אוניברסליים, חברתיים וכלכליים, יותר מאשר רבים מחברי הקואליציה בשנים האחרונות. בעיקר אלו שהטיחו בנו תמיד שהח"כים הערבים עסוקים בעניין המדיני. אני וליברמן נכנסנו יחד לכנסת ב-99', ואני העברתי הרבה יותר חוקים ממנו.

נירית ואנונימי שואלים: אני רוצה להצביע לכם, אבל אני לא רוצה שתעלה ממשלת ימין. האם תמליצו על הרצוג להקים את הממשלה?

בעשור האחרון לא המלצנו, הסיעות הערביות. כדי שזה ישתנה צריך שיהיה שינוי דרסטי. נחצה את הגשר כשנגיע אליו. נשיאות הרשימה המשותפת מורכבת מארבעה אנשים שעומדים בראש כל המפלגות. נטכס עצה יחד ונחליט יחד באופן דמוקרטי. עם זאת, אמרתי ואני חוזר ואומר: המחנה הציוני פוזל מול כמו נתניהו לממשלת אחדות, שתשאיר את הערבים מחוץ לקואליציה. אני בטוח שיפנו אלינו אחרי הבחירות, נקשיב לכל פנייה ונדון בה. אבל אנחנו לא מרגישים שום מחויבות, לא מוסרית ולא פוליטית, כלפי מה שקרוי המחנה הציוני. המחויבות היחידה שלנו היא כלפי הבוחרים שלנו.

כתבנו ג'קי חורי שואל: אתה מסכים שח"כ ערבי יכול להעביר רק חוקים כלליים, שלא נוגעים לסוגיות ליבה מהותיות, לערכי יסוד?

הקואליציה לא תיתן לח"כ ערבי בקואליציה ובאופוזיציה להעביר החלטות הנוגעות לסכסוך או לערכי יסוד. למשל, הגשתי הצעת חוק שוויונית, אזרחית, שקוראת להצעה שוויונית של קרקע במדינת ישראל, בלי להזכיר ערבי או יהודי, דתי או חילוני , אשה או גבר. אני מגיש אותה בכל קדנציה והממשלה מפילה אותה כל פעם. הגשתי למשל הצעה לבטל באופן רטרואקטיבי את כל צווי ההריסה של הבתים הערביים ולהתחיל מדף חלק. ההצעה הזו נדחתה על ידי כל קואליציה. הגשתי הצעה לשינוי המצב במזרח ירושלים, אך היא נדחתה גם כן. יותר מזה, למי שטוען שהוא חברתי ואנחנו עסוקים במדיני - אני ביקשתי להוריד את אגרת כביש 6 בגלל תקלות, תיקונים או עומס לא מוסבר - וגם את זה דחתה הקואליציה והממשלה. להקים בית חולים או אוניברסיטה ביישוב ערבי - כל זה  הגשתי והממשלה דחתה. לא ממשלת אוסטרליה, ממשלת ישראל.

א.ב.ג'ושוע שואל: ציטטו אותך בכמה הזדמנויות על כך שמדינת ישראל היא דמוקרטית ליהודים ויהודית לאזרחיה הערבים. אבל עובדה שאתם נהנים מהדמוקרטיה ומפנטזים על הרשימה השלישית בגדולה בכנסת, אז למה לא דמוקרטית לערבים?

דמוקרטיה היא לא רק הזכות לבחור ולהיבחר. זכות הבחירה היא אחד מהאלמנטים של משטר דמוקרטי, אבל דמוקרטיה היא פסיפס שלם, הנוגע לכל תחומי החיים. אחד היסודות של הדמוקרטיה הוא ערך השוויון לכלל האזרחים, ויחס של שוויון בין מיעוט לרוב, המבוסס על כבוד הדדי וקולקטיבי. אין בישראל שום תחום שבו יהודים וערבים שווים, חוץ מאשר ביום הבחירות, בו לכל אזרח יש קול אחד. מלבד זאת, בתחומי התשתיות, קרקע, שיכון, חינוך, השכלה גבוהה, תעסוקה, כפרים לא מוכרים, הקדש מוסלמי ונוצרי, אזורי תעשייה - יש פער ניכר בין יהודים לערבים. בשלב זה אנחנו לא נאבקים כדי להיות שווים – זו אוטופיה כרגע – אלא כדי לצמצם את הפער, לקראת השוויון אליו אנחנו מייחלים.

מדינת ישראל אכן מוגדרת, לפי חוק יסוד, מדינה יהודית ודמוקרטית. שימו לב: יהודית לפני דמוקרטית, וזה לא במקרה. אם היום תהיה הצבעה בכנסת על אחד מבין הערכים האלה - אז הערך דמוקרטי נופל והיהודי נותר על פי רוב חברי הכנסת. כשאתה מגדיר את המדינה דמוקרטית - אתה מניח הנחת יסוד שכל האזרחים שווים. מצד שני, כשאתה מגדיר את המדינה כיהודית, אתה קובע מפורשות שיהודי עדיף על לא יהודי, לרבות ערבי, רק בשל השיוך האתני. לעולם לא אקבל זאת.

לכן, אני אומר שהערך הדמוקרטי מיושם לגבי 80% מהאוכלוסייה. מדינת ישראל מנהלת שלושה סוגי משטרים: 1. דמוקרטיה כלפי רוב האוכלוסייה (ולכן אני קורא לזה אתנוקרטיה, ובישראל – יודוקרטיה). 2. מדיניות של אפלייה על רקע לאומי כנגד 20% מהאוכלוסייה, המיעוט הערבי-פלסטיני, אזרחי מדינת ישראל. 3. אפרטהייד בשטחים הכבושים מ-67'. ישראל דורשת מהעולם שיתייחס אליה על פי המודל הראשון, הדמוקרטי, ויש להתייחס אליה על פי שלושת המודלים.

אחת ההשלכות של מדינה שבה יהודי עדיף על ערבי, היא העסקת ערבים בשירות הציבורי. אנחנו 20% מהאוכלוסייה ורק 8% מועסקים, כשבשלושת הדרגים הבכירים אין כמעט ערבים. זה תרגום אמיתי ואותנטי של הביטוי מדינה יהודית, ששולטת על הטוב הכללי ומחלקת פירורים למיעוט הערבי. ביהירות ישראלית טיפוסית מבקשים מאתנו גם להגיד תודה על זה שמשלמים לנו ביטוח לאומי, כשאנחנו מפרישים כסף כמו כולם. או להגיד תודה על זה שיש לנו מרפאות של קופת חולים או שיש לנו כבישים מזופתים. האמת היא שברוב היישובים שלנו הכל מזופת מלבד הכבישים, בגלל מדיניות הממשלה. תרגום נוסף של המושג מדינה יהודית הוא יחס המשטרה אל האזרחים הערבים, יחס שמפנים לאויבים ולא לאזרחים. ולכן, מאז הפגנות אוקטובר 2000 ועד היום נהרגו 51 אזרחים ערבים מירי כוחות הביטחון.

סולימן שואל: איך זה שמצד אחד אתה תמיד זועק כמה רע במדינה, ומצד שני אתה עומד להתפוצץ בכל פעם שליברמן מדבר על העברת ערביי המשולש לפלסטין? האם לא מדובר בסתירה?

ההרגל המגונה הזה של חלק מהישראלים והפוליטיקאים לנייד אותנו מוצא חן בעיניך? א. לאן נעבור? לשטחים שנמצאים תחת שלטון צבאי? ב. אני נולדתי בטייבה. אני לא עובר לשום מקום. 3. לא היגרתי לכאן. לא הגעתי לכאן לא בספינה ולא במטוס. לא ביקשתי אזרחות על פי חוקי ההגירה. אני יליד המקום. האזרחות ניתנה לחלק החשוב הזה של העם הפלסטיני שנשאר כאן אחרי הנכבה, שישראל לא הצליחה לגרש אותו, כי ב-48' נחרבו כ-500 יישובים ערביים. למרות כל זה, אני, כנציג המיעוט, מסכים לפשרה היסטורית במולדת שלי, שלנו, וגם את זה דוחים. אני מרגיש בוז עמוק לאלה שבכל פעם שאני אומר משהו שלא מוצא חן בעיני הימין או הרוב, מציעים לי כרטיס טיסה לסוריה או לעיראק.

רואה חשבון שואל: לח"כ טיבי הנכבד, מה דעתך על מה שקורה במרחב הערבי מסביב? למשל בסוריה ובעיראק. מה דעתך על המצב החברתי והכלכלי של ערביי ישראל לעומת מצב בני עמם במדינות מסביב? האם לאור המסקנות הברורות מההשוואה הדבר האופטימלי לעם הפלסטיני יהיה לדחות את השאיפות הלאומיות, לעת עתה, לטובת שיפור חברתי, זכויות אדם, וכלכלה בקרב ערביי הגדה והרצועה?

ישראל מגדירה את עצמה כדמוקרטיה ודורשת מהעולם להתייחס אליה כזו. ופתאום היא רוצה להשוות את המצב שלנו - האזרחים הערבים, למצב האזרחים במשטרים טוטליטריים, רק כי אנחנו ערבים. מי שטוען שהוא דמוקרטיה, קבוצת ההשוואה שלו היא צרפת, בלגיה, קנדה, ארה"ב וכו'. ואז אני מוכן להשוואה ולתוצאותיה. יש הבדל בין מגעים עם העולם הערבי לבין ההשוואה הזו. ויש לי כמובן ביקורת על המשטרים האלה.

אני יושב בכנסת לעתים רק עשרה מטרים מאנשים שרצחו את בני עמי. אחד שאמר "הרגתי עשרה ערבים וזה לא נורא". לעיתים אני מרגיש גועל וסלידה. אבל אני אדם דמוקרטי וזה לא קל. לפעמים אני יושב בכנסת ליד אנשים לא דמוקרטים, נפגש בעולם עם אנשים לא דמוקרטים, שלא חושבים כמוני. אני אמרתי עוד לפני מה שקרוי האביב הערבי - דמוקרטיזציה של העולם הערבי ומתן משקל מכריע לאדם הערבי בתור אזרח – זה הסעיף הראשי במצע תע"ל.

אני מתעב את המשטרים הטוטליטריים הערביים, שאילצו את אזרחיהם לצאת נגדם עד שקצה נפשם בכך. ויש גם תופעות כתוצאה מכך של ארגונים שמפיצים שנאה, מוות ודם. אבל גם המערב אחראי להיווצרות דאעש, כמו שהיה אחראי להיווצרות הטאליבן. דאעש היא תופעה המעוותת את האיסלאם, תופעה שפוגעת בנו לפני שהיא פוגעת בלא מוסלמים ובמערב. לכן, קראתי ואמשיך לקרוא לצעירים אצלנו שיתרחקו מהם, לא להצטרך אליהם, לא לגלות הבנה למעשי הזוועה הנוראיים שהם רואים בסרטוני הווידיאו. זה מקומם, זוועתי וחייתי.

כליל ויוסף שואלים: האם אחת ממטרות האיחוד היא לקבל את ראשות האופוזיציה? ולכשתהיו בראשות האופוזיציה, אילו ועדות תדרשו? האם תדרשו להיות חברים בוועדת החוץ והביטחון לאור הישגכם המסתמן? ואם כן, האם אתה יכול להבין מדוע ישראלים יהודים רבים מתנגדים לכך ולא בגלל גזענות אלא בגלל קשריכם עם אויב של ישראל?

אם תקום ממשלת אחדות עלול להיווצר מצב שבו הרשימה המשותפת, יחד עם מפלגות אחרות מהשמאל, מרצ למשל, יהוו את הרוב באופוזיציה. במקרה כזה, אחד מנציגי הרשימה המשותפת עשוי להיות מועמד לראשות האופוזיציה. אין קשר בין זה לוועדות. הוועדות נקבעות לפי מספר המושבים וההישג בבחירות. ראשות אופוזיציה היא דבר חשוב, אבל ראשות ועדה פרלמנטרית סטטוטורית היא דבר חשוב לא פחות, אם לא יותר. כשנקבל 13, 14 או 15 מנדטים, יהיו לנו נציגים בכל הוועדות. אני מעדיף את ועדת הכספים על חוץ וביטחון. התנסיתי שם וגם חברים ערבים אחרים התנסו בוועדת החוץ והביטחון. אני חושב שההשפעה שלי בוועדת הכספים או בוועדת הכלכלה על חיי היומיום תהיה גדולה יותר מבוועדת חוץ וביטחון.

אייזק שואל: האם קיימות תוכניות קונקרטיות (מעבר לסתם כוונות טובות) לשיתוף פעולה וסולידריות עם המאבק המזרחי (למשל, במאבק על הדיור הציבורי, חלוקת קרקעות וכו')? האם אתה רואה אפשרות ממשית לשיתוף פעולה עם ש"ס בנושאים האלו?

אני מודה על השאלה החשובה. אני רואה צורך לשוב ולומר כי אנחנו רואים ביהדות המזרח - ובמיוחד באנשים כמו הקשת הדמוקרטית - שותפים למאבקים רבים. למשל, חלוקה צודקת של משאבי המדינה, קרקעות, תקציבים. מאבק נגד גזענות והדרה או תוכניות חינוכיות משותפות על תרבות מדינות ערב והמזרח. אני חושב שחלק גדול מיהדות המזרח טועה באי-יצירת קשר חיובי פורה עם המיעוט הערבי, והאחריות הזו משותפת לנו ולהם. ואפרופו שיתוף פעולה עם ש"ס או מפלגות אחרות - כבר היו דברים מעולם. שיתפנו פעולה בכנסת בהצעות שונות, הצבענו יחד, ואני לא רואה שום מניעה לעשות זאת גם בעתיד. אני קורא לאינטלקטואלים מזרחים לחבור אלינו, כי יש הרבה מהמשותף, והמאבק יכול להיות יעיל יותר ועוצמתי יותר יחד.

מה שמייחד את פעילותי הפרלמנטרית והפוליטית במשך שנים רבות, זה שאני לא רוצה שמאבקי יהיה ערבי בכלל. חשוב מאוד להפגין בסכנין, ונמשיך לעשות זאת, אבל חשוב לא פחות להפגין בתל אביב. שיתוף פעולה יהודי-ערבי נגד הגזענות וההדרה הוא אפקטיבי יותר לשינוי המציאות. אני רוצה שזה ייעשה עם תושבי תל אביב, חיפה, חדרה והפריפריה. אני מושיט יד לשיח אזרחי, בונה, הרחוק מסטריאוטיפים, המכיר בשוני ובזכותו של האחר להיות שונה.

כתבנו ג'קי חורי שואל: האם שמעת את דברי המנהיג הרוחני של ש"ס על כך שהתקווה הוא "שיר מטומטם"? מה אתה חושב על זה?  

האמת היא שהתקווה לא מדבר בעיקר אלי, אלינו האזרחים הערבים. לנו אין נפש יהודי הומיה. העין שלי צופיה אל טייבה ואל נצרת ולא אל ציון. אבל אני מבין את הניכור בין סוג כזה של אוכלוסייה להמנון כזה. אימבר חיבר אותו ב-1878, ואפילו הלחן הוא לא ישראלי, לא יהודי, הוא לחן של שיר עממי מולדבי, או אולי רומני, או גם וגם, לקוח מאיזו נעימה. אז מה הקשר בין הלחן הזה - שבשמו המקורי היה "עגלת השוורים" - מה הקשר בין המלים, השיר - אלינו הערבים? או אפילו לרב הזה? בעיקרון, ש"ס היא לא מפלגה ציונית, לא מגדירה עצמה כך. זה שיר של יהדות אשכנז הציונית ההגמונית. הלחן הרומני-מולדבי לא רע במקור. המלים מבחינתנו קשות וצורמות.

סעיד שואל: האם תוכל לענות בבירור לגבי היתרון של המפלגה המשותפת לערביי ישראל על פני מפלגות שמאל (מרצ לדוגמה)? כידוע המצביע הערבי מן השורה מתלבט בינכם לבין מפלגת שמאל שיכולה ומוכנה לשבת עם המחנה הציוני בממשלה על מנת להשפיע מבפנים על ההחלטות שברובן ייטיבו עם ערביי ישראל.

אני רוצה לאתגר אותך ולתת לי שם של מפלגה ציונית שחרטה על דגלה את ענייני הציבור הערבי כנושא ראשון. אין כזו. אני רוצה שיציגו לי הישגים שהביאו לציבור הערבי. אין כאלה. אם לא תהיה הרשימה המשותפת, אין מי שיציף את דאגות הקיום ובעיות היסוד של האזרחים הערבים. יש רושם שהמפלגות הציוניות מתייחסות אל נושא הציבור הערבי כאל נושא משני. אצלנו זה חיים ומוות, זה עניין של קיום.

אני חושב שאני השפעתי בשנים האחרונות יותר מאשר ח"כים אחרים שהיו בקואליציה ובאופוזיציה. העברתי חוקים רבים, והצלחתי בלחץ על משרדי ממשלה לסייע לבתי ספר ולקבוצות בתחומי הספורט, גם בהשכלה הגבוהה. בנוסף, גייסתי את קשריי בעולם הערבי כדי להקים אצטדיון בדוחא, לתמוך בסטודנטים ועוד. כמה אנשים יודעים שבשנתיים האחרונות גייסתי שבעה מיליון שקלים בשביל האצטדיון בטייבה? שגייסתי שלושה מיליון שקלים לבית החולים בנצרת? שלושה מיליון לניקוי הוואדי בטייבה?וזה רק ממושבי כחבר אופוזיציה. אפשר להיות באופוזיציה ולהשפיע.

אל-שרק אל-אווסט שואל/ת: כמה מחכים ברשות הפלסטינית לבחירות, וכמה בונים שם על שינוי בבחירות הקרובות?

טבעי שתהיה התעניינות במה שמתרחש כאן בישראל, כי כל דבר כאן משפיע על חיי הפלסטינים גם בעזה וגם בגדה המערבית. הם פחות מתערבים במה שקורה כאן לעומת ישראל – שמתערבת בחיי הפלסטינים. אגלה לכם סוד: יש שתי גישות אצל הפלסטינים, האחת רוצה שתהיה כאן שינוי, והשנייה מעדיפה שימשיך שלטון הימין כדי להמשיך את המאבק הדיפלומטי נגד ישראל באו"ם. כך שאין אחדות דעים, אבל העניין קיים.

הגולש "שאול מופז" שואל: לבני והרצוג התעלמו משאלותיי. אולי אתה תסכים לענות. האם מחמוד עבאס הוא בעיניך שליטה הלגיטימי של הרשות הפלסטינית למרות שביטל את הבחירות? אם נתניהו היה מבטל את הבחירות ומכריז על עצמו כמנהיג ישראל לכל חייו, האם זה היה תקין בעיניך? האם הסכם שתחתום ישראל עם דיקטטור כזה יכול להחזיק מעבר לפרס נובל וכמה טקסים חגיגיים (שכל אחד מהם עולה לפחות כמו שש שנים של תחזוקת בית נתניהו)? האם הסכם שנחתם עם דיקטטור לא לגיטימי יחייב מישהו מהפלסטינים בעתיד?

המציאות ברשות הפלסטינית היא לא של מדינה ריבונית קיימת, אלא של עם הנאבק כדי להשתחרר מהכיבוש ומהכובש שמתהדר שהוא דמוקרט אבסולוטי. כך שאל לישראלים להטיף מוסר לסביבה על דמוקרטיה, על יחס סובלני כלפי אחר. הכיבוש הוא הסוג הגרוע ביותר של דיקטטורה. אבו מאזן נבחר בבחירות דמוקרטיות ברשות בפיקוח בינלאומי. עם זאת, נוצרה מציאות קשה של פילוג שמונעת בשלב זה בחירות חדשות. רבים בצד הפלסטיני דורשים בחירות, גם אבו מאזן עצמו דיבר על כך, ואני חושב שראוי לערוך בחירות - כי זה הדבר הדמוקרטי והייצוגי ביותר. אך אין להתייחס לרשות שתחת כיבוש כפי שמתייחסים אל מדינה קיימת. לחיים תחת כיבוש יש תופעות פנימיות שליליות.

רועי שואל: אז מה בעצם אתם חושבים על לסביות והומואים? האם יש לרשימה שלכם עמדת פשרה אחידה בנושא, או שלכל סיעה יש את המדיניות שלה (חד"ש בעד שוויון זכויות, בל"ד שנקרעת בין זחאלקה ההומופוב לזועבי הליברלית, והפלג הדרומי האיסלאמיסטי שטוען ש"אין אצלנו דברים כאלה")? האם יש לכם איזו תוכנית למאבק בדעות קדומות נגד הומואים ולסביות ערבים מהמגזר? האם יש לכם ציפיות שיצביעו עבורכם אנשים שחלק ניכר מרשימתכם באופן בסיסי נגדם?

העיקרון המוביל של הרשימה המשותפת זה להציג את המאחד ולא את הנושאים השנויים במחלוקת בין מרכיבי הרשימה. ואכן, צודק השואל כשהוא אומר שזה נושא שנוי במחלוקת. סיכמנו שלא נציף גם את הנושא הזה וגם אחרים ונשאיר את העמדות של כל מפלגה – שהציבור מכיר אותן - בנפרד.

"קוליו, מצביע לרשימה המשותפת" שואל: שותפתך לרשימה, עאידה תומא סלימאן, הודתה שלא נוח לה כפמיניסטית עם הביגמיה של מתמודדים ברשימה שלכם. האם גם אתה שותף לחוסר הנוחות? האם אתה רואה בעייתיות בביגמיה? האם אתה מגדיר את עצמך כפמיניסט?

על פי האיסלאם זה מותר, אבל מעבר למשמעות הדתית, הרי לא במקרה אני לא נשוי לשתיים, שלוש, או ארבע נשים. אני אוהב מאוד את אשתי ולעולם לא אנשא לאשה שנייה, גם מבחינה אישית וגם מבחינה חברתית. חברתית אני נגד התופעה. ב. אני מתנגד גם לנישואי קטינות. ג. אני הייתי זה שהובלתי את מהמאבק נגד מה שקרוי רצח על כבוד המשפחה. אין בזה שום כבוד, ואין בזה שום רומנטיקה, כמו שיהודים מכנים זאת רצח רומנטי. 

סעיד עיראקי שואל: מהי העמדה של הרשימה המשותפת על לגליזציה של מריחואנה? אחמד טיבי הוא קודם כל רופא, הוא יודע היטב שמריחואנה מזיקה פחות מאלכוהול וטבק, שיש לה יתרונות בריאותיים, ושלגליזציה תפתור הרבה מהפשע השורר בישראל, במיוחד בערים הערביות.

אני בעד שימוש בקנביס למטרות רפואיות, אבל מתנגד ללגליזציה של סמים. עם זאת, אני בהחלט מוכן לשקול את נושא אי-ההפללה בסמים קלים.

ספקולום שואל: בשנה שעברה נרשמו 59 מקרי רצח במגזר. השנה עוד לא התחילה וכבר הצטרפו 9 נוספים. מה הרשימה המשותפת מתכוונת לעשות כדי להגביר את תחושת הביטחון בקרב הציבור הערבי מלבד העברת ביקורת (מוצדקת) על המשטרה?

האמת היא שזה אחד מהנושאים שמעסיק אותי ואותנו הכי הרבה. לכן עסקתי הכי הרבה בשנים האחרונות בתעסוקת ערבים בשירות הציבורי, ובמאבק בפשיעה ובאלימות הפנימית. קיימתי ישיבה היסטורית בכנסת שבה נכחו ראש הממשלה, חמישה שרים, 30 חברי כנסת, מומחים, משפחות שכולות – שם הצפתי את הבעיה הזו. את האשמה אני מכוון לשתי כתובות: א. המשטרה, שלא עושה די כדי למנוע את הפשע ולא מצליחה לפענח את הפשעים, ולכן אין הרתעה. ב. התפשטות הנשק ביישובים הערביים, כמו מערב פרוע. יש שוק ומחירון ביישובים הערביים. ילד בתיכון יכול ללכת לקנות אקדח, עוזי או אם-16. נדמה לי שאם רשויות הביטחון היו חושדות שמדובר בנשק שהשימוש שלו הוא ביטחוני, הוא לא היה נשאר שעה בבית, לא הוא, לא בן דודו, ולא השכן.

מצד שני, יש גם אחריות פנימית, וזו ביקורתי על עצמי ועלינו - זה חינוך מהבית, מבית הספר, מהמסגד. יש להקים ועדות הכוונה נגד הדברים האלה בכל יישוב, בחלק מהיישובים התארגנו אנשים נגד המעשים האלה ויש הצלחה. כשפניתי לשר לביטחון הפנים הוא אמר לי שחסרים 500 תקנים. התשובה הזו לא מרפה את ידיי. דיברתי גם עם ראש הממשלה בנושא והוא גילה הבנה לדרישתי ולדרישת ועדת המעקב. אך המציאות בשטח לא השתנתה. אנחנו ברע"מ-תע"ל קיימנו קמפיין להפסקת האלימות. הנשק הורג אותנו. אבל צריך לעשות יותר. אגב, בהשוואה לגדה ולעזה – אחוז הפשיעה בתוך הקו הירוק גבוה הרבה יותר, למרות ששם יש יותר נשק.

יוגב שואל: ח"כ טיבי היקר, אתה לא חושב שבשנת 2015 הגיע הזמן שתהיינה נשים ברשימת רע"מ-תע"ל? אני חושב שברשימה שקוראת לעצמה "המחנה הדמוקרטי" יש מספר זעום של נשים.

אני מסכים איתך. הפעם יש שתי נשים ברשימה המשותפת. התוספת של עאידה תומא סלימאן היא חשובה ואיכותית. הייתי מעדיף שיהיו עוד שתיים נוספות. אני רוצה לגלות לכם שהמועמד הנוסף שלי למקום ה-12 היה אשה, ובדקה ה-90 היא התנצלה והעדיפה להמשיך בחייה הפרטיים. המועמדת הרביעית בתע"ל היא אשה ואני רוצה להגיע למצב שבבחירות הבאות, שכנראה יהיו בעוד שנה וחצי או שנתיים, יהיו יותר נשים.

שלומי שואל: למה יהודים צריכים להצביע לכם, אם בכלל?

יש ברשימה הזו 100% מועמדים נגד גזענות, בעד צדק חברתי ונגד הכיבוש. אנו אנשים דמוקרטים, ולכן אני חושב שיש פלח חשוב בחברה היהודית שיכול וצריך להזדהות עם הערכים האלה. אני לא מייצג רק את תושבי טייבה ואום אל-פאחם בערכים שלי, אלא גם יהודים דמוקרטים, שמאמינים בשוויון או בעיקרון של שתי מדינות, ובצדק חברתי. אני מקבל במשך כל פעילותי הפרלמנטרית גם פניות וגם עידוד מאנשים כאלה. הם הכתובת שלנו ברשימה המשותפת לתמיכה ולחבירה יחדיו.

יואל המרגל שואל: אתה חושב שהרשימה המשותפת תחזיק מעמד אחרי הבחירות? כי בכל הזדמנות אתם מדגישים שכל מפלגה שומרת על האג'נדה שלה.

אכן, הרשימה מורכבת מארבע מפלגות עצמאיות עם מוסדות עצמאיים וייחודיים. אבל התגברנו על הרגישויות, על התחרותיות ועל ההכפשות, והקמנו רשימה משותפת המסמלת אחדות, שהציבור הערבי ציפה לה כבר שנים רבות. אנו שואפים שהרשימה תקבל 15-14 מנדטים, תמשיך להיות הסיעה השלישית בגדולה ותאריך ימים, כי זה יהיה מחזה מאוד מעניין אם אנחנו נשב כולנו יחד. רצף של 15-14 ח"כים מול סיעה קטנה כמו ישראל ביתנו - שאני לא יודע אם תעבור את אחוז החסימה, יעלה לחבריה את לחץ הדם. למרות שמדובר במפלגה פאשיסטית, אני אהיה מוכן לטפל, בתור רופא, ביתר לחץ דם אצלם, אצל אלה שלא רצו שנהיה בכנסת.

ברשימה יש אנשים מאמינים, ששמים את הדגש על נושאים דתיים. אחרים שמים את הדגש על נושאים לאומיים, ואחרים מתמקדים בנושאים אזרחיים-דמוקרטיים. תע"ל, למשל, דוגלת במדינה כל לאומיה, תוך כדי הכרה בערבים כמיעוט לאומי. בבל"ד מאמינים במדינת כל אזרחיה, ושתי הגישות הללו מתבטאות במצע הרשימה המשותפת. תע"ל גם מאמינה בשותפות אזרחית מלאה, עם כבוד לרב-תרבותיות. שותפות ולא כפייה, אזרחית ולא צבאית, מלאה ולא חלקית. כח"כ, הוכחתי בחוקים שהעברתי שאני מייצג את הציבור הערבי בכל רמ"ח איברי, אבל אני רוצה לסייע גם לאוכלוסיית הרוב, גם לאלה שלא הצביעו עבורי.

מהחוק שלי על פיצוי בגין עיכוב טיסות נהנה היום כל נוסע בשדות התעופה. אפרופו טיסות ושדות תעופה - אני לא מבין למה לא הוגשה עדיין תלונה במשטרה נגד הנוסעים שהשתוללו בטיסה. לפי חוקי התעופה הבינלאומיים, האנשים האלה לא אמורים יותר לעלות על שום טיסה, ואני דורש מחברת ישראייר לדווח עליהם כדי שייענשו. תארו לעצמכם שהנוסעים האלה היו ערבים, האם ניידת משטרה לא היתה מחכה ליד מדרגות המטוס כשהיה נוחת כאן? האם לא היו מוצאים סעיפים מעניינים בחוק כדי להאשימם? מה זו הסלחנות הזו? זה מעניין שהנוסעת אמרה: "למה אתה לא מוכר לי שוקולד, מה אני ערביה?". מילא, מדינת ישראל כבשה גם אדמה, גם את החומוס, ועכשיו גם את השוקולד.

"זה מדבק" שואל: למה שלא תהפכו למעין מפלגה סקטוריאלית ותנסו לסחוט תקציבים למען הציבור שלכם במקום להתעסק בעניינים מדיניים, שמושכים אליכם אש, ולמעשה אין לכם כל השפעה חיובית על נושאים אלו? למה לא לנסות ולהיות גורמים ממתנים וגשר המחבר בין הציבור שלכם לציבור הכללי? האם אתם בעצם מתנגדים לאינטגרציה של ערביי ישראל?

אי אפשר לומר את זה עלי, עלינו, אחרי שבמשך שנים הוכחנו שאנחנו נושאים שני דגלים: של הצדק החברתי והשיח האזרחי, ושל הזהות הלאומית והתחום המדיני. אף אחד לא דורש מח"כים יהודים לא לעסוק בנושאים פוליטיים-לאומיים-מדיניים. מישהו דורש משטייניץ לא לדון או לטפל בעניינים מדיניים? היום הוא עסוק אך ורק בנושא האיראני, או בהשמצות של אבו מאזן, שזו לא בדיוק דאגתו של תושב שדרות או שלומי.

אנחנו, כנציגי מיעוט, נאבקים כדי לצמצם הפערים. אנחנו מושיטים יד בשם הרשימה המשותפת לנציגי הרוב, בעיקר לאלה הקרובים אלינו בדעותיהם ושאפשר למצוא איתם שפה משותפת, כדי לשנות את המציאות. אנחנו לנצח יחד את הגזענות, את העוני, את ההדרה, לבער את תרבות השנאה, לעודד השכלה, לטפל במצוקת במיטות בבתי החולים, לחלק בצורה שוויונית את הקרקע. אנחנו רוצים להיאבק למען שוויון הזדמנויות של נשים, ערבים וחרדים גם יחד.

גרופי שואל: שלום מר טיבי. ברחוב הערבי יש קולות חזקים הקוראים להחרים את הבחירות כי בסופו של דבר אתם תהיו עלה תאנה לדמוקרטיה הישראלית. מה אתה חושב על זה?

השופטת דורנר, שהיתה יו"ר לשעבר של ועדת הבחירות, אמרה שמי שלא מצביע - מצביע. כי לפי חוקי הבחירות, זה נחשב כאילו תמכת במפלגה הגדולה, והיא כנראה תהיה הליכוד בראשות נתניהו. רוב האנשים שלא מצביעים עושים זאת מתוך תסכול או חוסר אכפתיות ולא מתוך אידיאולוגיה. מיעוט עושה זאת כאידיאולוגיה - אני לא מבטל את דעתם, אני מנהל עמם שיח מכבד וחושב שהם טועים.

חרם בחירות של מיעוטים קורה במדינות אחרות, כחלק מהסדר כולל של החרמת מוסדות המדינה, אי-תשלום מסים וכו'. כמו שביתה כללית שלא יכולה להצליח אם חלק שובת וחלק לא. זו הסיבה שליברמן והימין לא רוצים אותנו בכנסת. מה, נגיש לו את הראש שלנו על מגש של כסף? דמוקרטיה זה לא רק הזכות להיבחר, כמו שאמרתי. ליברמן טוען שהח"כים הערבים מפריעים ופוגעים בתעמולה הישראלית, ואם כך - אני גאה שאני מתריס נגד תעמולת ההטעיה של ממשלת ישראל ומשרד החוץ בעולם. אין אנשים שיכולים לתאר לעולם את מציאות הציבור הערבי יותר טוב מהח"כים הערבים, שעושים זאת בצורה מצוינת.

כתבו כאן את שאלותיכם לטיבי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו