בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סדר היום מתמקד בנתניהו, על חשבון סוגיות הליבה

מחקר שערכה חברת "יפעת" עבור "הארץ" מגלה כי רה"מ זוכה לסיקור חריג בהיקפו, בעוד שהרצוג נותר מאחור. הסקרים מוכיחים שגם כשהטון ביקורתי - נתניהו יוצא נשכר מהחשיפה

78תגובות

סדר היום התקשורתי בישראל בשבועות האחרונים מתמקד בראש הממשלה בנימין נתניהו ומזניח את סוגיות הליבה המדיניות, הביטחוניות, הכלכליות והחברתיות. כך עולה מניתוח מיוחד שערכה חברת "יפעת מחקרי מדיה" עבור "הארץ". החברה בחנה את סדר היום התקשורתי משני היבטים: הסוגיות הבולטות שבהן עוסקת התקשורת בדיווחים הפוליטיים, וזהות האישים הזוכים לאזכורים הרבים ביותר באותם דיווחים. הבדיקה מקיפה את החודשים ינואר ופברואר, עד יום שלישי האחרון.

>> בחירות 2015: כל הסקרים, הדיווחים והפרשנויות 

נתחיל מהסוף: הבחירות הנוכחיות סובבות בעיקר סביב דמותו של בנימין נתניהו. היקף הסיקור של נתניהו, לטוב או לרע, הוא כשליש מכל האייטמים הפוליטיים. רוב הסיקור אמנם נוגע לנושאים שסביבם ספג נתניהו בעיקר ביקורת - כגון ההוצאות במעונו או נאומו הצפוי בקונגרס (ועל כך בהמשך) - אך הוא זוכה לעליונות מבחינת הנתונים היבשים של היקף החשיפה והאזכורים בתקשורת.

המתמודד מול נתניהו על ראשות הממשלה, יצחק הרצוג, נותר הרחק מאחור - עם נוכחות רק בכ-10% מהאייטמים הפוליטיים. בשבוע השלישי של פברואר, שבו עסקה התקשורת בהרחבה בפרשת הוצאות המעון (המחקר אינו כולל את יום שלישי בשבוע שעבר, שבו פורסם דו"ח המבקר), זכה נתניהו להיקף סיקור הדומה לזה שקיבלו יחד הרצוג, נפתלי בנט (10%), יאיר לפיד (8%) ואביגדור ליברמן (7%). "ניתן לראות שאין התגבשות של 'ראש בראש' בחשיפה התקשורתית", אומר שחר גור, מנהל המחקר ביפעת מחקרי מדיה. "לשם השוואה, בקמפיין הנשיאות האחרון בארה"ב, הנשיא המכהן אובמה זכה לנתח סיקור גבוה רק ב-13% מיריבו, מיט רומני. נכון שנתניהו מתפקד כראש ממשלה ומזוהה עם כל סוגיה שעולה על סדר היום, אבל פי שלושה זה פער אדיר. הפוליטיקאים האחרים לא מצליחים לבנות מסרים אטרקטיביים שישתלטו על סדר היום".

לראשי המפלגות האחרות נוכחות פחותה עוד יותר בכותרות: משה כחלון הוזכר רק ב-6% מהכותרות ומיד אחריו אלי ישי, הזוכה להיקף סיקור דומה לזה של יריבו הפוליטי, אריה דרעי (3%). המועמדת לראשות הממשלה ברוטציה עם הרצוג, ציפי לבני, נוכחת רק ב-4% מכלל האייטמים הפוליטיים. במחקר לא מוזכרים ראשי מפלגות שזכו לסיקור בהיקף נמוך במיוחד - בהם ראש הרשימה המשותפת איימן עודה ויו"ר יהדות התורה, הרב יעקב ליצמן.

עוד עולה מהמחקר כי בערוצי הטלוויזיה והרדיו זוכה נתניהו לחשיפה גבוהה במיוחד: כ-50% מכלל הדיווחים הפוליטיים בערוצי הטלוויזיה 1, 2, ו-10 ובתחנות הרדיו גלי צה"ל ורשת ב' עסקו בו בדרך כזו או אחרת, זאת לעומת כ-30% בעיתונות הכתובה ובאינטרנט. הרצוג, בנט, לפיד, כחלון ואחרים נאלצים להסתפק בשאריות. "זו עדות לאופי הפרסונלי המובהק של השיח הטלוויזיוני מול הכיסוי הרחב יותר בעיתונות המודפסת, כשהאינטרנט נמצא בתווך בין השניים", אומר גור.

במחקר של יפעת לא נמצאו הבדלים בולטים בין "ישראל היום" התומך בנתניהו לבין "ידיעות אחרונות" ואתר ynet המבקרים אותו בחריפות. הסיבה לכך היא בעיקר הנטייה להמעיט באזכור פוליטיקאים בקבוצת "ידיעות". "יש הרבה סיפורים ב-ynet שבהם לכאורה לא מזכירים אף מועמד, אך אלה ידיעות שיש להן הקשר פוליטי ברור, שמטרתן להעביר ביקורת על נתניהו בלי להזכיר את שמו, כמו נתוני עוני", אומר גור. בתקשורת הכלכלית גובר היקף הסיקור של שר האוצר לשעבר לפיד על זה של הרצוג, ושר הכלכלה בנט משתווה במדד זה ליו"ר המחנה הציוני.

רויטרס

המדד השני, העוסק בסוגיות העולות לראש סדר היום הפוליטי בישראל, מצביע גם הוא על מרכזיותו של נתניהו בסיקור הבחירות: כל הסוגיות שנידונו בהרחבה בתקשורת היו קשורות ישירות לראש הממשלה. הסוגיה התקשורתית המדוברת ביותר בינואר ובפברואר היתה נאומו הצפוי של נתניהו בקונגרס האמריקאי, שבו עסקו 1,140 דיווחים. במקום השני, עם 993 דיווחים, ההאשמות והיחס של נתניהו לתקשורת וטענותיו נגד מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס. במקום השלישי שוב נתניהו - הפעם, סביב פרשות ההוצאות על מעון ראש הממשלה והבקבוקים. בדו"ח, כאמור, לא נכלל סיקור דו"ח המבקר מהשבוע שעבר.

נושאים אחרים שסוקרו בהרחבה, בסדר יורד, היו מעורבות עמותות בקמפיינים והתערבות נתניהו בפרס ישראל. רק בהמשך ניתן למצוא יוזמות תקשורתיות של מפלגות אחרות: התוכנית הכלכלית של המחנה הציוני, התחייבות כחלון בנוגע לבנקים, קמפיין "השקופים" של ש"ס ולבסוף לפיד והבטחתו להלאים את קק"ל.

"נתניהו מותקף על רקע כל אחת מהיוזמות התקשורתיות שהוא מקדם, אך הצלבת השיח עם תוצאות הסקרים מחזקת את הטענה כי בולטות תקשורתית וקביעת סדר היום חשובים יותר בשמירה על כוח אלקטורלי", אומר גור. "נראה שהמתקפות בנושאים הנוחים לנתניהו מחזקות אותו, ובאופן פרדוקסלי סיקור שלילי הופך למומנטום חיובי. במילים אחרות, בבחירות 2015 עד כה נראה כי לפחות בכל הקשור לחשיפה תקשורתית, שלילי הוא החיובי החדש".

פרופ' מוטי נייגר, דיקן בית הספר לתקשורת במכללה האקדמית נתניה, סבור כי החשיפה הרחבה שלה זוכים דווקא נושאים אלה נובעת מהיגררות התקשורת הממוסדת אחר הטכנולוגיות החדשות - יוטיוב והרשתות החברתיות. "מה שנותן את הטון כיום הם סרטוני היוטיוב", אומר נייגר. "סרטונים מטבעם מאוד קצרים, וצריכים להציג אמת פשוטה בצורה תמציתית, ולכן כל התקשורת הולכת אל הנושאים האזוטריים". לדבריו, "הציבור נפגע מזה. המשמעות היא שאנחנו צריכים לבחור בין ביבי הבייביסיטר, זהבה הרקדנית, בנט ההיפסטר או בוז'י המדובב. מדד הפופולאריות הופך להיות מי עושה את הסרטון הכי מגניב. מערכת הבחירות הזו עוסקת הרבה מאוד בנושאים שאינם מהותיים, לעומת שאלות כלכליות או ביטחוניות שאמורות לעניין את האזרח בבואו לבחור במפלגה. גם בעבר היו לנו קמפיינים אישיים, אולי פופוליסטיים ומובלים על ידי יצרים, אבל הם נגעו לשאלות יסוד, כמו 'פרס יחלק את ירושלים'".

נייגר אינו מאשים את התקשורת לבדה במצב, אבל סבור שהיא יכולה לשנות את התמונה. "פעם היתה תיאוריה שהתקשורת קובעת את סדר היום הציבורי", הוא אומר. "היום הבנו שהיא רודפת אחרי סדר היום שמכתיבים הפוליטיקאים. תפקידה של התקשורת הוא לסנן רעשים ולנסות להחזיר את הדיון לשאלות העקרוניות. עדיין יש זמן לעשות את זה". עם זאת, הוא מוסיף, "עיתונאים גם הם בני אדם, ויש משהו מעורר בלעסוק במושיק גלאמין ולא באיך מצילים את מפעל 'תרכובות ברום'".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו