בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סקר "הארץ"

המצביעים מתעקשים לשמור להם אופציה שנייה במגירה

השוויון בין הרשימות המובילות יציב, אבל שתיהן מאוימות: כמחצית ממצביעי המחנה הציוני ושליש ממצביעי הליכוד שוקלים הצבעה חלופית; 40% ממצביעי הרשימה המשותפת פוזלים למרצ

125תגובות

פחות משלושה שבועות לבחירות, שיעור המצביעים המגדירים עצמם כמתלבטים, או לא יודעים, או שלא יצביעו בבחירות, עומד על למעלה מ–20 אחוזים. כלומר, כ–24 מנדטים. המספרים הללו יילכו ויפחתו ככל שנתקרב ליום הבוחר, ב–17 במארס. מניסיון העבר, רבים מהקולות "הצפים" מגבשים את דעתם בשבוע האחרון, ולעתים גם ביום האחרון, בדרכם לקלפיות.

סקר מיוחד שמתפרסם כאן לראשונה ביקש לבדוק לא את נטיות לבם של אותם מתלבטים מוגדרים, אלא דווקא את פריכות כוונות ההצבעה של הבוחרים שכבר החליטו, לכאורה, עבור מי להצביע. מצביעים אלה, כשהם נשאלים אם ייתכן שיצביעו למפלגה אחרת, נוקבים בשמה של מפלגה חלופית כאופציה שנייה.

בחירות 2015: כל תוצאות הסקרים האחרונים

סקר זה שנערך עבור "הארץ", באמצעות הפאנל האינטרנטי של חברת פרויקט המדגם בהנהלת ד"ר אריאל איילון, ובפיקוחו של הפרופ' קמיל פוקס מאוניברסיטת תל אביב, משרטט למעשה את אזורי הסכנה במרחב שבין המפלגות השונות, בעיקר באותו הגוש.

מן הממצאים הללו ניתן לקבוע, נכון ליום עריכת הסקר כמובן, איזו מהמפלגות מועדת יותר לאבד מצביעים, ולאיזו מפלגה. או לחלופין, איזו מפלגה יכולה לחוש יותר בטוחה לעת הזו בנאמנותם של מצביעיה.

הנתון המפתיע ביותר מתייחס לרשימת המחנה הציוני, בראשות יצחק הרצוג ושותפתו, ציפי לבני. 43 אחוזים ממצביעי הרשימה, כמעט מחצית, נקבו בשמה של מפלגה אחרת כאופציה חלופית להצבעה. רובם (17%) עשויים לבחור ביש עתיד אם יחליטו להפנות עורף למחנה הציוני, שהיא, כאמור, החלופה הראשונה שלהם. 12 אחוזים לא שוללים שיצביעו למרצ. מנגד, 19 אחוזים מאלה שהזדהו כמצביעי מרצ ציינו את המחנ"צ כאופציה שנייה, כפי שעשו 14 אחוזים ממצביעי יש עתיד.

מן העבר השני של הנהר, 36 אחוזים, כשליש ממצביעי הליכוד, ציינו אף הם באוזני הסוקרים כי הם עשויים, אם יתחשק להם, להטיל את פתקה של רשימה אחרת. כצפוי, החלופה המועדת על רובם (17%) היא הבית היהודי. רק 4 אחוזים ישקלו להצביע לכולנו של משה כחלון, בניגוד להערכות הרווחות במערכת הפוליטית.

מנגד, 17 אחוזים ממצביעי הבית היהודי יתנו את קולם לליכוד בתנאים מסוימים, וכך ישקלו לעשות גם 6 אחוזים ממצביעיו של משה כחלון. נתונים נוספים: המפלגה שמצביעיה הכי בטוחים בהצבעתם היא יהדות התורה. ואילו המפלגה המועדת ביותר לפורענות היא יחד של אלי ישי וברוך מרזל. מחצית ממצביעיה עשויים לערוק למפלגות אחרות (בעיקר ש"ס ויהדות התורה), מה שמבהיר מדוע יחד קרובה לאחוז החסימה בכל הסקרים, ארבעה מנדטים.

נתון מעניין ומפתיע נוסף: 40 אחוזים ממצביעי הרשימה המשותפת נקבו בשמה של מרצ כחלופה הבאה שלהם. זאת, בעוד שאיש ממצביעי מרצ אינו רואה באיחוד המפלגות הערביות כתובת אפשרית לקולו. הסיבה לנתון הראשון היא, מן הסתם, שמצביעי חד"ש לשעבר, שנרתעים מהאפשרות שיצביעו כעת גם לבל"ד, שוקלים לערוק למפלגת השמאל הציונית. יש לציין כי במערכת בחירות קודמות, טרם החיבור בין המפלגות בחברה הערבית שנולד כתוצאה מ"חוק המשילות" ומהעלאת אחוז החסימה, מרצ קיבלה קולות מעטים בלבד מהציבור הערבי.

במקביל לסקר האינטרנטי התבצע גם סקר טלפוני, באמצעות חברת דיאלוג, בפיקוחו של הפרופ' קמיל פוקס. אלה הממצאים העיקריים של הסקר:

1. שוויון בין שתי הרשימות המובילות; רשימת הליכוד נחלשת, בהשוואה לסקר "הארץ" הקודם, מלפני שלושה שבועות בדיוק, ומאבדת שני מנדטים. המחנה הציוני שומרת על כוחה, או, במלים אחרות, מתקשה להתרומם, עם אותו מספר מנדטים. מפלגות המרכז, יש עתיד וכולנו, מתחזקות בארבעה מנדטים (שלושה ואחד בהתאמה). הבית היהודי מאבדת שני מושבים ביחס לסקר הקודם. בסך הכל, אלה אינן בשורות טובות לנתניהו: כוחו הקואליציוני, ה"גושי", נחלש בארבעה מנדטים, בהשוואה ל–1 בפברואר השנה.

2. החדשות הטובות עבור נתניהו הן שהמחנה השני, מחנה המרכז־שמאל, אינו ממריא לגובה כזה שמסכן את הסיכוי הטוב יותר של נתניהו להקים ממשלה. גם במערך הכוחות האלקטורלי הזה, גוש ליכוד־ימין־חרדים מונה 59 מנדטים, מול 52 מנדטים לגוש היריב. מפלגת כולנו של כחלון, עם תשעה מנדטים, היא לשון המאזניים. בכוחו של השר שחזר לקבוע מי יהיה ראש הממשלה, או אם תוקם ממשלת אחדות.

3. סקר "הארץ דיאלוג" שב ובדק סדרה של שאלות הנוגעות לכישוריהם, או התאמתם בעיני הבוחרים, של שני המועמדים היחידים להרכיב ממשלה, נתניהו והרצוג, בנושאי מדיניות. הפער בין נתניהו להרצוג בשאלות כמו התאמה לראשות הממשלה, ויכולת לטפל טוב יותר במצבה המדיני והביטחוני של ישראל, נשאר גדול מאוד, לטובת ראש הממשלה המכהן. זאת למעט בנושא כלכלה־חברה, שבו הרצוג גובר על נתניהו.

4. עם זאת בשאלות העוסקות ב"פרסונה", באופי של שני המועמדים, הרצוג מנצח את נתניהו בשאלות מי מהם ידאג טוב יותר ל"אנשים כמוך", או בשאלה למי מבין השניים מאמינים יותר. באופן כללי, הציבור מאמין יותר להרצוג אבל בוחר בנתניהו, ומעריך באחוזים גבוהים מאוד כי הוא ייבחר מחדש. מה שעשוי להוליד את סיסמת הבחירות הבאה של הליכוד: "מאמינים לך בוז'י, בוחרים ביבי" (פרפרזה על הלוגו המוצלח של המועמד לראשות עיריית ירושלים ב–93', אהוד אולמרט, מול ראש העיר המיתולוגי בחייו, טדי קולק: "אוהבים אותך טדי, מצביעים אולמרט").

לחצו לקריאת הסקר המלא (PDF)

עדיין מתלבטים למי להצביע? ספרו לנו למה


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו