בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות || נתניהו והרצוג יצטרכו להכין את כובע הקסמים

בסוף השבוע, נוכח פער המנדטים התמידי בין הליכוד למחנה הציוני, נתניהו ישאל עצמו אם היה נבון להקדים את הבחירות ויודה: "אנחנו הולכים להפסיד בבחירות" ■ מי השווה את רה"מ לטחינה ומדוע? ■ ועל מה דיברו ראשי המחנה הציוני בסוף השבוע?

164תגובות

בקיץ 99', אחרי שנתניהו הפסיד את השלטון לאהוד ברק ופרש מן החיים הפוליטיים, נערכו בחירות מקדימות לראשות הליכוד. אחד המתמודדים, אהוד אולמרט חד הלשון, טבע אז את הביטוי: "תם עידן הקוסמות". לא כולם זוכרים, אבל בתקופת כהונתו הראשונה כראש ממשלה, נתניהו כונה "הקוסם", בזכות יכולתו מעוררת ההשתאות להיחלץ בשלום משורת צרות ומשברים כאותו הודיני אגדי שנהג לנעול עצמו במכל מים, ראשו מטה ורגליו מעלה. אולמרט לא העלה בדעתו שהקוסם הגולה עוד לא אמר את המלה האחרונה.

>>> בכמה גדל הפער בין הליכוד למחנה הציוני? כל הסקרים

עשו לנו לייק וקבלו את כל העדכונים - עד ערב הבחירות, ואחריו - ישר לפייס

גם בטוויטר

ביום שלישי נדע אם תם עידן הקוסמות פרק ב' או שהאיש המסתובב בימים אלה בפנים נפולות בין פעילי ליכוד ומזהיר מפני תבוסה מתקרבת, הצליח לשרוד גם באפיזודה הזאת מעשה ידיו. 

בלי קשר לתוצאות — ובל נטעה, המשחק עדיין פתוח — אפשר להניח שבסוף השבוע, בין אם יבלו אותו במעון המט לנפול בירושלים או בין חומות הווילה האסורה בקיסריה, בני הזוג נתניהו יהרהרו בינם לבין עצמם אם נבון היה לפטר את ראשי יש עתיד והתנועה מן הממשלה, ולהקדים את הבחירות. 

ראו מה קרה כאן מאז 2 בדצמבר אשתקד: לבני, שהיתה על סף כיליון פוליטי, וחרכה את אחוז החסימה, היא היום שותפתו הבכירה והמשוריינת של יצחק הרצוג, שהשבוע נראה קרוב יותר ללשכת רה"מ מאי פעם. מ–13–14 מנדטים זניחים שחזו לו הסקרים ערב פרוץ המערכה, הוא כעת ראש הרשימה הגדולה ביותר.

לפיד, שר אוצר כושל ומזולזל, ממש הגיח מהקבר בזכות הדחתו מהמשרד שטיהרה אותו, כמו אבקת קסמים, מכל מחדליו. וכאילו העם התעורר זה עתה משנת יופי שנמשכה 21 חודשים, הוא מסתמן שוב כהבטחה ענקית, נושאת פרסים. בפיטוריהם, ביבי נתן לציפי ויאיר חיים. לא זר פרחים מגיע לו מהם. גן ורדים שלם הם צריכים לשגר לו ביום שאחרי.

מה עוד היה לנו ב–100 הימים הללו? דו"ח המבקר על ההוצאות והראוותנות והבזבוזים שכנראה לא היה בא לעולם אלמלא הבחירות, דו"ח המבקר על הדיור, הסאגה הלא נגמרת של מני נפתלי והמעיין הבלתי נדלה של מבוכות שרה. נתניהו חטף מטחים אדירים, הפצצות שטיח שיטתיות של "נגטיב" בשלושת החודשים החולפים, בתקשורת החופשית. חלק בצדק, חלק פחות. זה הותיר את רישומו.

קשה להעריך בכמה מנדטים מסתכם הנזק האלקטורלי שנגרם לו. ההערכה הרווחת בקרב הסוקרים המרכזיים של המפלגות: 2–3 מנדטים. למסקנה הזו אגב שותפים גם במטה הבחירות של הליכוד, שם מכנים זאת בהשלמה: "אפקט Ynet־ידיעות אחרונות".

יש המזהים את תחילת שקיעת הליכוד בדו"ח המבקר שפירא על ההוצאות. בטווח המיידי, השלכותיו לא הורגשו, אולם היתה לו השפעה זוחלת, מכרסמת, אטית. כמו מים שמטפטפים על ברזל, מחלחלים להם פנימה עד שלפתע נוצר כתם גדול של חלודה. ויש מי שמאמין כי לדו"ח הדיור, יותר נכון לתגובתו המנוכרת והאטומה של נתניהו למסקנות ("בואו לא נתעלם מהחיים עצמם"), היה אפקט אסוני, לא פחות, על ציבור הבוחרים שלו. ובעיקר העייפות, תחושת הלאות ממנו, המיאוס מהתנהלותם המעצבנת של בני הזוג המלכותי והכעס על ההתעלמות מהנושאים הכלכליים־חברתיים.

נציגי הליכוד שמסיירים מדי יום, חשופים בצריח, בין הסניפים והפעילים, חוזרים בערב לבסיסיהם כמי שחוו פיגוע טראומטי. הם אינם מזהים 21 מנדטים. הם מתארים קריסה. אחד הבכירים שבהם היה השבוע בכנס בעיר ליכודית (הוא ביקש לא להסגיר פרטים, שמא יבולע לו). לדבריו, גילו הממוצע של קהל מאזיניו היה 60. אף לא צעיר אחד, גם לא בהגדרה המרחיבה, הנדיבה, של 18–40, נכח באולם. אלה שטרחו ובאו התלוננו כי הם אינם מצליחים לשכנע את ילדיהם להצביע ליכוד. "הם אומרים לנו רק לא ביבי" היה המשפט שנשמע שוב ושוב, כמו אזעקה עולה ויורדת, מבשרת רעות, "רק לא ביבי". או: "אני ליכודניק בנשמה, אבל לא מצביע ביבי".

"הוא אינו מבין שהוא הבעיה, לא הפתרון", התלונן הבכיר. "שהוא הפצע, לא התרופה. הוא מופיע בכל השלטים לבדו, כאילו זה מה שיביא לנו את הניצחון. רק במגזר הרוסי תמונותיהם של יולי אדלשטיין וזאב אלקין מתנוססות לצדו. פעם הוא חשב שרק הוא הנכס והליכוד זה הנטל. אולי זה היה נכון בתקופות מסוימות. היום, כל בר דעת מבין שהגלגל התהפך, שהאמת היא הפוכה".

הציבור חש רוויה מנתניהו. אבל הקמפיין שמנוהל, מנווט ומוכתב לפרטי פרטים מן החמ"ל במעון הרשמי אינו מכיר במציאות המטרידה הזו. נתניהו מוחדר שוב ושוב לגרונם של המצביעים, כמו היו אווזים בחוות פיטום.

"נגיד שפעם אהבתי טחינה", המשיל השבוע אחד מפעילי הליכוד, "ועכשיו אני שונא טחינה. לא מסוגל לראות אותה, לא מסוגל להריח אותה. ובא מלצר במסעדה ודוחף לי טחינה, רק טחינה, כל הזמן טחינה!".

במעגל סגור

מסע ההסברה של מנהיג רשימת הליכוד העשוי ללא חת, ממגר החמאס, מכחיד הגרעין האיראני, משמיד דאעש ושלוחותיו, התנהל עד ליום־יומיים האחרונים במחתרת. בצנעה. בחשש. כמו טלוויזיה במעגל סגור, או דואר פנימי.

בסיבוביו ברחבי הארץ נתניהו נרתע מלבוא במגע עם ציבור שאינו מסונן ו"צבוע" (כלומר משויך מפלגתית). הוא לא רוצה להסתכל להם בלבן של העיניים. הוא נמנע מלהקהיל קהלים רחבים, אוסר להזמין את התקשורת, ופוקד רק את סניפי הליכוד, או את בתיהם של ראשי הסניפים, לצורך חוגי בית מצומצמים. שם הוא מרגיש יחסית בנוח, אם כי גם בהתוועדויות האלה הוא סופג לא מעט ביקורת, במיוחד על ההתעלמות המתמשכת שלו מן הנושא החברתי־כלכלי. אתה לא מבין מה באמת מטריד את העם שלנו, קובלים העסקנים.

במפגש מן הסוג הזה, השבוע, נתניהו הודה ש"אולי זו היתה טעות". באותה הזדמנות הוא אמר לבני שיחו, ראשי רשויות של הליכוד: "אנחנו הולכים להפסיד בבחירות האלה. אין לכם מושג מה עומד לפנינו".

אוליבייה פיטוסי

השבוע למשל הוא הגיע לביתו של יו"ר סניף חולון, ולמחרת התארח בביתו של יו"ר סניף הוד השרון. אפשר היה לחשוב שהוא עדיין בעיצומם של הפריימריז לראשות התנועה מול דני דנון, מבלי לפגוע באחרון. שלשום, בעקבות הפאניקה שעוררו הסקרים האחרונים בשורות הליכוד, הוזמנו נציגי המעצמה השביעית להופעה של נתניהו במלון פארק בנתניה. בסוף השבוע הזה הוא יתראיין, לראשונה זה זמן רב, לגופי תקשורת מן ה"מיינסטרים". שם הוא יזכה — כפי שכבר זכה אתמול בריאיון לדב גיל־הר באתר "וואלה!" — לטיפול פחות מפרכס ומתרפס מזה שהוענק לו באחרונה בפמפלטו הפרטי והחינמי או בערוץ 24, בראיון הזוגי נוטף הדבש אצל עודד מנשה.

מתחריו, הרצוג וכחלון, לפיד ובנט, עובדים על כל הציבור. הם אינם מסננים. כל מי שבא, ברוך הבא. בכנסים שלהם משתתפים מאות רבות של אנשים. השיח שמקיים נתניהו עם בוחריו הוא מוגבל ומצומצם. את השרים שלו הוא אינו מבליט. כאילו זה עולה לו בבריאות. הוא מעדיף לבטל את אישיותם. ניקח מישהי כמו מירי רגב, בעייתית ככל שתהיה: היא עשתה כמה דברים מועילים בתחום החברתי בכנסת האחרונה. אך הוא מעדיף להפוך אותה ללהקת מעודדות של אשה אחת ולצרף אותה לסיור שערך בשוק מחנה יהודה בירושלים — שוב ללא תקשורת, בתירוץ שהתברר כשקרי, שלפיו השב"כ אסר להזמין צלמים.

נתניהו קיים השבוע פגישה סגורה עם חברי גוף תקשורתי חשוב. על דבר אחד הסכימו כל המוזמנים: הוא היה לחוץ. "עצבני רצח", אמר מישהו. אחר דימה אותו לחולה שמבקש שינתקו אותו ממכשיר ההנשמה. כאילו אזלו האנרגיות, תש כוחו. האופן שבו הוא התנסח גרם לכמה מהנוכחים לתהות אם אלה אינם דברי פרידה, שיחת סיכום. "עכשיו אתם לא מבינים, עכשיו לא תוכלו לשדר", הוא אמר להם, במספר וריאציות, "אבל בעתיד כן תבינו. בבוא היום תדעו מה עשיתי (למשל, בנושא האיראני)". אחרים שנכחו במפגש התרשמו שהוא שש אלי קרב ורחוק מאוד ממצב מנטלי של הרמת ידיים.

הוא נשאל מה יעשה אם הנשיא ריבלין יטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על יצחק הרצוג. האם יפרוש, כפי שעשה ב–99', שעות לאחר פרסום מדגמי הטלוויזיה שחזו ניצחון סוחף לברק, בבחירות הישירות לראשות הממשלה. תשובתו היתה: אשאר.

וזה בעצם כל הסיפור נכון להיום, ארבעה ימים לפני פתיחת הקלפיות: עד לפני כשבוע בוז'י הרצוג היה זה שנשאל, פעם אחר פעם, בכל ראיון ושיחה, אם יסכים לכהן בממשלת אחדות תחת נתניהו. כעת נתניהו הוא זה שנשאל אם יישאר בפוליטיקה במקרה שיפסיד.

ושוב, צריך לחזור ולהבהיר: העסק לא גמור. רחוק מזה. מניסיון העבר, מרחב הטעויות של הסקרים האחרונים בכל מערכת בחירות עשוי להגיע לכדי 10 מנדטים במצטבר, ביחס לתוצאות האמת. התזוזות של הימים האחרונים אינן ניתנות לחיזוי. אלה שחוגגים מהפך ואלה שמבכים כישלון כדאי שימתינו לקולות הימאים.

חמש הערות לסיום

• בסוף השבוע שעבר התכנסו ראשי המחנה הציוני לישיבה חשאית, נושאת נופך דרמטי. נכחו בה הרצוג, לבני, האסטרטג ראובן אדלר, ובעלי התפקידים המרכזיים בקמפיין. על השולחן הונחה במלוא כובדה ורגישותה סוגיית הרוטציה לראשות הממשלה, שהפכה במידה מסוימת, להערכת יודעי ח"ן, למשקולת המקשה על המחנ"צ לפרוץ.

לבני, באצילות נפש יש לומר, הודיעה כי לנוכח הזמזומים הבלתי פוסקים, ולטובת המטרה המרכזית, היא מוכנה לוותר על הסיכום בינה לבין בוז'י, שלפיו היא תחליף אותו כראשת הממשלה במחצית הקדנציה.

הוצג סקר שממנו עלה שנסיגה מן ההתחייבות הפומבית קרוב כל כך לקו הגמר עלולה להזיק יותר מלהועיל. הרצוג ביקש מן הנוכחים לומר את דעתם. כמעט כולם סברו שעליו לדבוק בסיכום. אדלר, שהיה נגד הרוטציה מרגע לידתה, שתק. בסוף הרצוג הג'נטלמן חתך: לא מתקפלים, לא מתחרטים.

סקר "הארץ" שפורסם כאן אתמול חיזק את רוח הסקרים הקודמים: המחנה הציוני שומר על פער של כשלושה מנדטים מן הליכוד. המפלגות שהתמקדו בסדר היום החברתי־כלכלי, להלן כולנו, יש עתיד, ואפילו ש"ס שנקרעה לשניים אחרי עזיבת אלי ישי, דיברו יותר ללב הציבור וזוכות לאמון רב, יחסית. כחלון שהתחיל עם אפס זוכה ל–11 מנדטים. לפיד, שבנקודת השפל שלו פרפר סביב שישה־שבעה מנדטים, מכפיל את כוחו. ש"ס, שאחרי הפילוג גירדה את אחוז החסימה, מתייצבת על שבעה מושבים.

ההפתעה היתה ישראל ביתנו: על פי הסקר, היא מתקרבת לאזור הסכנה של ארבעת המנדטים, שמתחת להם פעורה תהום הנשייה. ליברמן שלל אתמול מכל וכל את הנתונים הללו. לדבריו, ישראל ביתנו תזכה לפחות ב–8–9 מנדטים. חלק הארי שלהם יגיע מן הרחוב הרוסי שאת מצביעיו קשה לסקור ולפצח. בשיחות עם מקורבים הוא גם הטיל ספק בקונצנזוס המסתמן אצל הסוקרים לגבי ההובלה החד־משמעית של המחנ"צ על הליכוד. "הייתי במגדל העמק, ביקנעם, בעפולה, בקריות. דיברתי עם מאוכזבי ליכוד רבים. נכון, הם שונאים את ביבי והם רוצים להעיף אותו. אבל הם יותר שונאים את הרעיון שתהיה כאן ממשלת שמאל. וזיהיתי אצלם תחילת חזרה הביתה, לליכוד", הוא אמר. בעוד כמה ימים נראה אם הוא צודק.

בינתיים אפשר רק להיזכר בתחילת המסע: ליברמן החל את הקמפיין הזה כמועמד אפשרי, מועמד פשרה, לראשות הממשלה, בתמיכה אפשרית של לפיד וכחלון. היום, על פי הסקר שהוא דוחה בשתי ידיים, הוא נלחם מלחמת הישרדות.

אמיל סלמן

• חברי ליכוד רבים קיבלו שלשום מסרונים מכתובת בלתי מזוהה והתבקשו להשיב בלחיצת מקש על השאלה האם בכוונתם להצביע הפעם למפלגת כולנו של משה כחלון. בשבועיים האחרונים זיהו סוקרי הליכוד כי זליגת המנדטים מן הליכוד לבית היהודי נבלמה, וכעת מפלגת השלטון בסכנה לאבד קולות בעיקר לכולנו ומעט ליש עתיד. הבדיקה הסלולרית שמקורה במטה הליכוד נועדה לסמן את המתלבטים בין ביבי לכחלון, ולטווח אותם אישית־לוחצת בימים שנותרו.

תופעה נוספת שמדברים בה בעיקר בפריפריה נוגעת לפעילי ליכוד, מהם בשכר, שמעדיפים להשקיע את מרצם וזמנם בפעילות למען הבן האובד, כחלון. כן, הם מקבלים שכר מן הליכוד, ועובדים במרץ עבור המתחרה. עד לרגע זה, ככל הידוע, לא ננקטה נגדם שום סנקציה. הם לא הושעו, לא הודחו, לא הופסקה העסקתם. שלא כמו במקרה של אלי מויאל משדרות שנזרק בבושת פנים מן הליכוד מיד לאחר שחטא בפגישה על כוס קפה עם בוז'י הרצוג. הסיבה לכך, טוענים יודעי דבר, היא חששם של ראשי המטה להרגיז את מנהיג כולנו. בלעדיו, יודע כל מי שקורא סקרים, אין לנתניהו ממשלה משום סוג. מוטב להם לחרוק שיניים ולהשלים עם המצב הבלתי נסבל, בתקווה שהנדיבות הזו תשתלם ביום שאחרי.

• על התואר "שיא החוצפה" מתחרים במערכה הזו כמה פוליטיקאים. אלה שמנכסים לעצמם הישגים לא להם; אלה שמתיימרים בחלקלקות לשון "לאחד את עם ישראל", תוך שהם משלבים זרועות עם הנאשם בתקיפה ברוך מרזל, מהקיצוניים והמתסיסים בין בריוני הימין; או מי שמזגזג בפראות, כנהג הלום שיכר, בין הנתיב הימני לשמאלי, על פי צרכיו הפוליטיים המתחלפים.

וישנו כמובן יאיר לפיד, שהוא ללא ספק מועמד מוביל לזכות בפרס. הפוליטיקאי היומרני שתוקף בימים האחרונים את הרצוג ומאשים אותו בסיכום מוקדם עם נתניהו, על הליכה יחדיו, מסרב בתוקף לומר שהוא לא יישב עם נתניהו. הרי לפני פחות משנתיים הוא שעט לממשלת נתניהו הקודמת חבוק לחי אל לחי עם אחיו נפתלי בנט. הוא האחרון שיש לו זכות לטפול על אחרים את האשמה הזו, תוך גלגול עיניים צדקני. כשדוברי המחנה הציוני מסבירים בימים האחרונים כי לפיד, ככל שהדבר תלוי בו, יישב בכל ממשלה, והבוחרים הם שיקבעו באיזו ממשלה, של הרצוג או של ביבי, הם אומרים אמת. מה שאי אפשר לומר על מפלגת הלוויין השנייה, מרצ. גלאון אינה מועמדת לכהן בממשלת נתניהו. היא נטו הרצוג.

• על פי סקר "הארץ", לא לנתניהו ולא להרצוג יש בכיס ממשלה צרה. מה שיש להם זה איש את חברו, את יריבו. הליכוד יזדקק לליברמן ולכחלון גם יחד על מנת להקים ממשלת ימין. שניהם מסויגים מן האפשרות הזו. הרצוג יצטרך לעשות קסם סטייל הודיני, ההוא מהפתיח, כדי להושיב סביב שולחן ממשלתו את זהבה גלאון ואיווט ליברמן, ואת יאיר לפיד ויעקב ליצמן ומשה גפני ואריה דרעי. הפתרון המתבקש, שהנשיא ריבלין צפוי לדחוף אליו, פיזית, את הרצוג ונתניהו, הוא הקמת ממשלה רחבה, עם רוטציה או בלעדיה. יש מי שטוען כי יותר משהוא יגרור אותם זה לזרועות זה, הם ייאלצו אותו להכניס אותם למיטה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו