בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות || בחירות של מרד שקוף בהנהגה החרדית

"יחד" והפלג הליטאי הקנאי הובילו מרידות חסרות מעצורים נגד המפלגות החרדיות הוותיקות. בסופה של מערכת סוערת, הרעיון של הנהגה חרדית מרכזית נראה תלוש מהמציאות

תגובות

מי זוכר, אבל הכוח החרדי הראשון שהתייצב לבחירות 2015 היה קבוצת הנשים "לא נבחרות לא בוחרות". עוד לפני הגירושין המכוערים בין ישי לדרעי והקלטות הרב עובדיה יוסף, לפני שהפילוג הליטאי הפציע בכותרות המהדורות בטלוויזיה ובטרם פרצה התחרות בין המפלגות החרדיות מי תחבק את נתניהו יותר חזק, קמו קומץ נשים חרדיות עם חשבון פייסבוק וניסו, כמה נאיבי, לעורר דיון על מקומן של נשים במנהיגות הפוליטית החרדית. הניסיון זכה לתשואות בקבוצות פמיניסטיות בפייסבוק ובהמשך גם בעיתונות הכללית, אבל אצל החרדים לא היה לו סיכוי. הדיון היה דל וקצר מועד, אם בכלל, ולרוב התמצה בהוקעת הקבוצה כתופעה לא־חרדית.

>>> בחירות 2015: כל העדכונים, הדיווחים והפרשנויות

עשו לנו לייק וקבלו את כל העדכונים - עד ערב הבחירות, ואחריו - ישר לפייס

גם בטוויטר

לעומת זאת, תופעה חרדית בולטת בבחירות 2015 היתה ההתמוססות סדר היום האזרחי־חברתי. כך למשל קרה לעניין הנשים החרדיות ולמקומו בקהילה של מעמד הביניים, "החרדים החדשים" והחרדים העובדים, שבבחירות הקודמות עשו מיגרנה לרבנים ולעסקנים החרדים. תחילה נראה שנושאים אזרחיים נדחקים הצדה כי צו השעה החרדי הוא חירום ומגננה אחרי שנתיים קשות באופוזיציה, והנה - פלא. במקום לצופף שורות ולשפר עמדות, החרדים מתמסרים זה כמה חודשים מבוקר עד לילה לעיסוק במאבקי כוח ובפילוגים שאיש לא יכול היה לשער אותם לפני כמה שנים.

אי־פי

אלי ישי נגד אריה דרעי, "המחבלים" נגד "השונאים" - תמיד מפתיע לגלות לאילו עוצמות יכולות להגיע מלחמות פנימיות, אבל בהיסטוריה של הפוליטיקה, גם החרדית, עוד באירופה, כבר נראה ירי בתוך הנגמ"ש ויידוי גביעי לבן בבית המדרש. אם צריך לשים אצבע על שם המשחק במערכת הנוכחית, זהו המרד. הפנימי, הגלוי, החזיתי, הנועז ועז הפנים נגד הממסד החרדי, מרי מפורש של משחקי כוח ועלבונות - ועם זאת עדיין מגלגל עיניים - המכוון בסופו של דבר נגד הרבנים "גדולי ישראל" עצמם.

שתי מרידות מרכזיות היו לנו: ישי יצא נגד ש"ס והתפלג בניגוד לכל ההערכות, ופלג הרב אוירבך ("הפלג הירושלמי", "בני תורה", "המחבלים") הלך עוד צעד לקראת קרע סופי עם דגל התורה. הרבה קווים אדומים נחצו בקמפיין, אבל השורה התחתונה היא זו: המרידות, שנובעות גם מהגידול והגיוון של החברה החרדית, הצליחו לחתור ביעילות תחת הרעיון הבסיסי של הנהגה מרכזית. היום ברור שהציבור הליטאי לא יוכל להתאחד שוב תחת הנהגה אחת, כפי שהיה בימי הרב שך, וכך גם הציבור הספרדי שלא יחזור לימי הרב עובדיה. לאלי ישי יש מרן חדש, הרב מאיר מאזוז, גם אם הוא ממשיך להישבע בשמו של מרן הישן.

לכל מרד סיפור משלו, אבל לרגע אחד מוזר שניהם התלכדו, שלשום, לתמונת מחזור משותפת. עסקנים קנאים מפלג אוירבך נשבעו באוזני כתבים, דבר שהתברר כספין או משאלת לב, כי מתגבשת החלטה להעביר את תמיכת הפלג כולו מיהדות התורה, למפלגת יחד של אלי ישי. אידיאולוגית זו פארודיה: הליטאים הקנאים הבדלנים, שרבם מטיף לעריקות ולהחרמת הצבא, יחברו למפלגה לאומנית שמספר שתיים שלה יוני שטבון מוצג מעל כל במה כ"גיבור ישראל" על שירותו בצבא, ובין רבניה יש רבים המתירים עלייה להר הבית.

אבל יש פה גם צד אמיתי, שכן הניסיון לחבר בין שתי המרידות, שאתמול כבר הוכחש, רכב על גלים חזקים של סלידה מהממסד הפוליטי החרדי, סלידה מדרעי וגפני, סלידה מהסיאוב של המנגנון המפלגתי שדואג למקורבים, עייפות מאותם חברי כנסת שמכהנים כבר קדנציות ארוכות, ואולי גם ציפייה חסרת מנוח למשהו חדש שיתחיל. אלי ישי התאכזב מש"ס והקים ברית מפלגתית עם שטבון, שהתאכזב מהבית היהודי, ושניהם הקימו מפלגה שיש בה הרבה מאוכזבים. אצל הליטאים של אוירבך — האתוס החזק ביותר הוא "הרדיפה" והסלידה מיהדות התורה.

אליהו הרשקוביץ

לפחות במקרה של אלי ישי, מה שהחל כמפלגת מאוכזבים סיפח אליו עוד ועוד קהילות שיצרו תופעה פוליטית סוחפת ורחבה שלא הולכת להיעלם — חיבור בין הלאומיות החרד"לית לחרדיות הלאומית שספק אם הרב עובדיה יוסף היה אוהב, וחיבור שקסם להרבה סוגים של דתיים וימנים בישראל. בין אם יחד תעבור את אחוז החסימה ובין אם לא, למחרת יום הבחירות זה יהיה המרד שכולם, בגוש המפלגות הימניות־דתיות, ירצו לעסוק בו. מעמד הנשים החרדיות יצטרך לחכות לסיבוב הבא.

לכל הפרשנויות | ספין נגד ספין | יוסי ורטר דרושה אידיאולוגיה | אלוף בן   משאל עם על נתניהו | ארי שביט נתניהו שבר, ישראל תשלם | חמי שלו עידן מגיע לקיצו | ברק רביד שכח את החיים עצמם | אור קשתי הנוער לשלטון | אמיר אורן תיק הביטחון | עמוס הראל מבחן להנהגה הערבית | ג'קי חורי  האביב הישראלי | צבי בראל   הנשכח והנעלם | גידי וייץ בחירתה של סופי | רוית הכט האדונים מצביעים | גדעון לוי   בוחרים במקום הפלסטינים | עמירה הס



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו