טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות || מעשה הקסמים של בנימין נתניהו

בלי לראות בעיניים, הקמפיינר הטוב מכולם עשה זאת שוב ■ נתניהו צפוי להקים ממשלת ימין־חרדים עם כחלון וליברמן, כאשר אופציית ממשלת האחדות ירדה מסדר היום ■ וכחלון? הוא הולך להגיש את הנקמה קרה

תגובות

לדרמה הענקית והמטלטלת הזו איש לא ציפה. את המספרים האלה איש בוודאי לא חזה. לא הסוקרים שצריכים לבדוק עצמם באופן יסודי, לא השחקנים הפוליטיים המשופשפים שתיארו מציאות שונה לגמרי, מנוגדת לחלוטין, מזו שמצטיירת הבוקר. גם לא הפרשנים המנוסים שגילו אמש שהוותק והניסיון והצלקות על הגב לא הפכו אותם למדויקים יותר. אולי להיפך. האמת, גם לא האופטימיסטים המושבעים שבין אנשי הליכוד. נתניהו יכול לומר הבוקר את מה שאמר מנחם בגין כשקם ממיטת חוליו, ערב בחירות המהפך ב-77': "חלה בי תחיית המתים".

ראש הממשלה המכהן, להבדיל, הוא בריא וכשיר, אבל מפלגתו נראתה לאורך כמעט כל מערכת הבחירות הזו, כשכיב מרע. הוא נראה כמי שהעם מאס בו, עייף ממנו, משתוקק להחליף אותו. התיקו מול המחנה הציוני שאובחן במדגמי הטלוויזיה אמש, התרחב במהלך הלילה, ואזרחי ישראל מתעוררים הבוקר לסוג של מהפך: ניצחון סוחף של הליכוד, כנגד כל הסיכויים, כפי שהגדיר אמש, באופן קולע, נתניהו.

אולי היא תהיה יותר "חברתית", בלחצם ובכוחם של כחלון ואריה דרעי, אך גם של הליכודניקים ששמעו והפנימו את המרירות והתסכול בעם, על יוקר המחיה והדיור והשכר הנמוך וחוסר התקווה והיעדר האופק. העם התלונן, קיטר, תהה במה מצבו היום טוב יותר מכפי שהיה לפני שנתיים ושש שנים, שנות נתניהו ומשום מה, הצביע שוב נתניהו ומח"ל, מח"ל ונתניהו. נתניהו ומח"ל, מח"ל ונתניהו.

מרכז המדגמים של הארץ
תוצאות אמת ממוצע ערוץ 1 ערוץ 2 ערוץ 10
x משתף ...
בחרו מפלגה מהרשימה
והרכיבו קואליציה
מפלגה 88
הקואליציה שלי
איפוס
כל הכבוד! הרכבתם קואליציה, שתפו f

ההישג המדהים הוא בעיקרו אישי, של נתניהו. הוא ספג מתקפה אדירה בתקשורת בחודשים האחרונים, ולא רק ששרד אותה, מסתבר שגם נבנה ממנה. רשימת הליכוד עלתה ביותר מ-40 אחוז ביחס לסקרים האחרונים. מאז 1981 לא נרשמה צמיחה כזו של מפלגת שלטון. למרות המיאוס, למרות העייפות מהמועמד.

ההישג הוא אישי של ביבי, כפי שהכישלון, אם היה מתרחש, גם הוא היה נרשם אך ורק לחובתו. המנטרה, התפילה, ההמנון החדש - "רק לא ביבי" - שנשמע מפי כול ברחבי הארץ, וגרם לרבים להזדרז ולנבא, בכתב או בעל פה, כי הליכוד יקבל 17-18 מנדטים, נותרו כהבל פה בלבד. ברגע האמת היד נשלחה אל תצוגת הפתקים, והעם בחר שוב ביבי.

תומר אפלבאום

הקמפיינר הטוב מכולם עשה זאת שוב. הוא עשה זאת בלי לראות בעיניים - בשבירה פראית ימינה, בהתנערות מנאום בר-אילן, בעימות חסר תקדים עם הנשיא אובמה, בהשתלחות מבישה בציבור הערבי אתמול ("הערבים נוהרים לקלפי בכמויות אדירות", כאילו נכונותם של אזרחי ישראל הערביים לממש את זכותם הדמוקרטית, הייתה מכת ארבה שיש לרסס). הוא עשה זאת בשימוש באמצעי תעמולה ושלהוב יצרים, על גבול הלגיטימיות נגד עובדים מאורגנים והתקשורת החופשית (אתמול הוא האשים את ערוץ 10 בניסיון מכוון להפילו. ייתכן שהבחירות אמש חרצו את דינו של הערוץ), וכמובן, במסע תעמולה שיטתי של שקרים, כזבים ובדותות נגד יריביו, החיים והמתים, כמו ראש הממשלה לשעבר לוי אשכול, ארגון v15, ונגד משה כחלון.

נתניהו הוא מהמומחים הגדולים בעולם לקמפיין ה"געוואלד" שדובר בו רבות באחרונה. הוא עשה בו שימוש מרבי ומטבי גם כשהתמודד לבדו בפריימריז מול משה פייגלין. גם אז הוא השמיע זעקות שבר שאו-טו-טו הוא מפסיד. הוא לא המציא את הז'אנר, אך הוא שכלל אותו והפך אותו לאומנות. בתחום הזה הוא מאסטר-שף, והיבבות הן חומרי הגלם שלו.

דודו בכר

בסיבוב הנוכחי, הוא דרס את המפלגה האחות מימין, בראשות האח הצעיר בנט. ההיסטריה שזוהתה בימים האחרונים בשורות הבית היהודי לא הייתה סחריר, מסתבר. היא נשענה על אדנים מוצקים. ראשי המפלגה הזו זיהו, בעיניים, כיצד מצביעיהם הולכים ונמוגים מתחת לאצבעותיהם, הולכים ונעים ושטים להם, כחולות נודדים, לעבר הליכוד. משפחות התפצלו. אחד לבנט, אחד לביבי.

התוצאה מבחינה דמוקרטית היא בריאה, שהושגה באמצעים מאוד לא בריאים: הליכוד חזקה. הבית היהודי חלשה ומצומקת. היא עברה "הכתשה", בלשונו של נתניהו מהקיץ האחרון. המיזוג בין המפד"ל לתקומה הקיצונית לא הוכיח את עצמו. ההומופוב החשוך, מארגן מצעד הבהמות, סמוטריץ', הרחיק מצביעים חילוניים מהמפלגה. כעת מקווים בבית היהודי, אולי בסוג של תמימות וללא ספק כמשאלת לב, שנתניהו "יגמול" למצביעים שחשו לעזור לו ולמפלגתו בכך שיצ'פר את בנט בתפקיד בכיר ובמעמד הולם בקואליציה הבאה. נו, נראה.

נתניהו הוא ראש הממשלה הבא, פעם רביעית במצטבר, שלישית ברציפות. זה לא "דאבל", זה "טריפל". רק בן גוריון עשה זאת לפניו. אם נתניהו ישלים קדנציה, הוא יעקוף את בן גוריון כראש הממשלה בעל הוותק הגדול ביותר.

אופציית ממשלת האחדות, שנראתה סבירה אמש עם סגירת הקלפיות ופרסום המדגמים, ירדה סופית מסדר היום. גם אם נתניהו יפציר, וגם אם הרצוג ירצה, מפלגתו לא תאפשר לו להיכנס. לא על תקן של עלה תאנה. לא על תקן של מלבין כביסה. לא על תקן של קבלן ביצוע של נתניהו.

עבור הרצוג ליל אמש, ליל התיקו, היה חמוץ מתוק. ככל שהשחר הפציע, החמיצות הלכה והשתלטה על המתיקות. לא ראש ממשלת מרכז-שמאל. לא ראש ממשלה ברוטציה, גם לא כמספר 2. הוא ישוב לכהן כראש האופוזיציה בכנסת ה-20. התמודדות מחודשת, רוטינית, על ראשות מפלגת העבודה עשויה להתרחש במורד הדרך, לא בזמן הקרוב. מעניין מה תעשה עכשיו ציפי לבני. האם תישאר כחברת אופוזיציה מן המניין, או תפרוש שוב לביתה, הפעם כנראה, לתמיד.

ראש ממשלת כולנו

"תהיו כחלונים", האיץ נתניהו בשריו בעיצומה של מהפכת הסלולר שהנהיג שר התקשורת הפופולארי שלו בקדנציה הקודמת. לימים הוא התחרט וטרפד, וגימד, ושם רגליים ל"ילד מגבעת אולגה", כפי שכינה אותו פעם. עד שלכחלון נשבר, והוא עזב בטריקת דלת, ונשבע לחזור - גדול יותר, חזק יותר, עצמאי לגמרי.

אמש זה קרה. נתניהו נותר הקיסר הבלתי מעורער מקיסריה אבל כחלון הוא המלך מהגבעה. לנתניהו אין ממשלה בלעדיו. תיק האוצר יהיה שלו. יש להניח שהוא יתבע מנתניהו לעשות כל מאמץ לחדש את התהליך המדיני. לא שזה יעזור. על מנת ההשפלות שספג בשנים האחרונות מנתניהו, כולל ביומיים האחרונים, באותו תרגיל נבזי שעשה לו הליכוד עם קלטת התמיכה מלפני שנתיים, הוא יחזיר לו כעת בריבית דריבית.

כחלון, לבדו, הוא במעמד דומה לזה בו היו לפני שנתיים, אחרי בחירות 2013, צמד האחים מהגיהינום, לפיד ובנט. לא כל שכן אם יכרות ברית עם איווט ליברמן, הוגה הרעיון המבריק להעלאת אחוז החסימה שהביא את הרשימה המשותפת להיות הסיעה השלישית בגודלה, עד שתתפרק. 

הקלפים בידו של כחלון. השאלה היא רק עד כמה הוא ייהנה להזחיל את נתניהו, בימים ובשבועות הקרובים, וגם בשנים הקרובות, כשר חזק בממשלתו הרביעית. נהוג לומר שהנקמות הקרות ביותר מוגשות קרות. כחלון חיכה שנתיים, והנקמה הגיעה, צוננת כדבעי.

הנשיא שוחר הטוב, ראובן רובי ריבלין, הבהיר אמש כי יעשה כל ביכולתו להושיב את נתניהו והרצוג יחדיו על מנת שיקימו ממשלת אחדות. "צריך ממשלת אחדות", הוא אמר לאישים פוליטיים ששוחחו עמו מיד לאחר המדגם, "כדי  למנוע התפרקות מהירה של הדמוקרטיה הישראלית ובחירות נוספות בתוך זמן קצר". עם כל הכבוד לרצון הטוב של ריבלין, ויש רצון, ויש גם כבוד, הוא יוכל לכל היותר לבקש יפה. להעלות את הרעיון, אבל לא יותר מזה. נתניהו אותת בבירור כי פניו לממשלה "לאומית". המנדט יימסר לו מתישהו באמצע השבוע הבא, ודרכו תיסלל לקדנציה רביעית.

בחירות 2015 - כל הפרשנויות | המהפך שלא היה | ארי שביט ■ פחד ותיעוב בדרך לניצחון נתניהו | חמי שלו ■ גמר חתימה רעה | אמיר אורן ■ ליברמן ראוי לסטירה מבוחריו | גידי וייץ ■ התרסקותו והישרדותו של ליברמן | ברק רביד ■ הנעליים הגדולות של בן גוריון והמזוהמות של נתניהו | אורי משגב ■ הרשימה המשותפת סדקה את הדטרמיניזם | עמירה הס ■ להחליף את העם | גדעון לוי ■ הצפרדע שהציבור בלע שוב | טל ניב

מה דעתכם על תוצאות הבחירות?
מאושרים? מיואשים? מה דעתכם על ניצחון נתניהו?


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות