בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הצעות החוק הראשונות של הכנסת ה-20: מלחמה בשחיתות, שכירות הוגנת ועונש מוות למחבלים

הכנסת החדשה הושבעה רק אתמול, אך על שולחנה כבר הונחו תשע הצעות חוק של חברי כנסת מהמחנה הציוני, יש עתיד, הבית היהודי וישראל ביתנו

תגובות

חברי הכנסת ה-20 הושבעו רק אתמול (שלישי), אבל כמה מהם כבר הזדרזו להניח על השולחן הצעות חוק ראשונות לכהונה. הראשונה לעשות זאת היתה סתיו שפיר (המחנה הציוני) שהגישה את הצעת החוק לשכירות הוגנת, מהלך הדגל שניסתה לקדם בכנסת הקודמת יחד עם חברה לסיעה חיליק בר וח"כ אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו). אתמול היא פנתה לעוקביה בעמוד הפייסבוק בניסיון לאתר ח"כים חדשים שיירתמו למהלך. "מכירים ח"כים חדשים שירצו להצטרף? זה הזמן להפעיל לחץ", כתבה.

חבר הכנסת הטרי שרון גל (ישראל ביתנו) הגיש את הצעת החוק הראשונה שלו שצפויה להפוך לאחד מסלעי המחלוקת בקדנציה הקרובה: חוק "עונש מוות למחבלים". זהו תיקון לחוק העונשין שעליו התחייבה מפלגתו בקמפיין הבחירות, לפיו "המורשע בסעיף רצח בנסיבות טרור - דינו מיתה". גל מציע להחיל את החוק גם על השטחים.

"חוק עונש מוות יחזק את ההרתעה הישראלית", הסביר גל אתמול, "הוא מוסרי וערכי". ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני) מיהרה לתקוף את היוזמה וכינתה את גל "פרובוקטור". לדבריה, "ברור לכל כי עונש מוות למחבלים אינו הכלי שימגר את הטרור ומהלך כזה רק יפגע במעמדה המעורער ממילא של ישראל בעולם. זהו ניצול ציני של מנגנון החקיקה לקידום פופוליזם".

אמיל סלמן

הצעת החוק הראשונה של ח"כ איילת שקד (הבית היהודי) בכנסת ה-20 הוגשה הבוקר והיא מבקשת לבטל את הגבלת התעמולה בשידורי הרדיו והטלוויזיה בישראל, במסגרת תיקון להצעת חוק הבחירות.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "הניו מדיה שינתה את האופן בו מתנהלת התקשורת. במציאות של ימינו, נוצר מצב אבסורדי בו קיים איסור על תעמולה ברדיו וטלוויזיה 60 יום לפני הבחירות, בו בזמן שהגבלה זו אינה מוטלת על אתרי האינטרנט. לאור הקושי להגביל את הפרסום באינטרנט, נראה כי אבד הכלח על איסור התעמולה ברדיו ובטלוויזיה ועל כן דינו להיבטל".

יש עתיד הניחה על שולחן הכנסת שישה חוקים נגד שחיתות ציבורית. הבולט שבהם קובע כי איש ציבור שהורשע בעבירה שיש עמה קלון לא יוכל לשוב ולשרת בממשלה, בכנסת וברשויות המקומיות. הצעה נוספת גורסת כי אם ראש ממשלה מכהן, שר, סגן שר, חבר כנסת או ראש רשות יבחר לשמור על זכות השתיקה בזמן חקירה פלילית, יראו זאת כאילו התפטר מהממשלה, מהכנסת, או מתפקידו כראש הרשות לפי נסיבות העניין.

הצעה שלישית מבקשת להגדיר מפורשות את משמעותה של עבירת הפרת האמונים ובהסבר אליה נכתב כי "היעדר הגדרה מפורשת בחוק לעבירת הפרת אמונים הותיר שטח אפור נרחב, אשר שימש לא אחת כיתד היאחזות לפוליטיקאים עובדי ציבור שסרחו, כאשר נתלו בהיעדר הפליליות של מעשיהם והתעלמו מהסוגיות האתיות והציבוריות העולות ממעשיהם. הצעת חוק זו מגדירה את עבירת "הפרת אמונים" ואת העונשים המתלווים לה, ומעמידה גבולות מוסריים לעובדי ציבורים בפעילותם היומיומית".

הצעת חוק אחרת קוראת לחיזוק מעמדם של המבקרים הפנימיים והיועצים המשפטיים במשרדי הממשלה ובגופים ציבוריים על מנת להגביר את השמירה על כללי המנהל התקין ולחזק את יכולתן של המערכות למנוע מעשי שחיתות.

מוקדם לומר אם יש עתיד תצליח להעביר את החוקים בכנסת הנוכחית, או שאלו ישארו חסרות סיכוי, בדומה ליוזמות משמעותיות אחרות שמגיעות מספסלי האופוזיציה.  התהליכים יהיו תלויים ביכולתו של לפיד לייצר שיתופי פעולה ובריתות עם סיעות הקואליציה, ואולי אף לשכנע את משרד המשפטים לקדם את ההצעות האלה כחוקים מטעמו.

לפיד התייחס כבר אתמול לשאלה האם החוק שימנע ממורשעים בעבירות עם קלון לחזור לכנסת הוא חוק פרסונלי שנועד לפגוע בכהונתו של האסיר לשעבר והשר לעתיד אריה דרעי. “זה לא חוק נגד אריה דרעי, הוא תקף גם לאהוד אולמרט, להירשזון ולקצב או לכל איש ציבור אחר", הבהיר לפיד. חברו לסיעה, ניצב בדימוס מיקי לוי אמר כי ״המלחמה בשחיתות בכל מערכות השלטון מצויה בדי-אן-אי של מפלגת יש עתיד מיום הקמתה. התיקון הזה הכרחי על מנת לשמור על הדמוקרטיה עצמה, על אמון הציבור במערכות השלטון ועל קיום האינטרס הציבורי על פני אינטרסים זרים״.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו