בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נתניהו חתם על הסכמים קואליציוניים עם כולנו ויהדות התורה

לפי ההסכם עם החרדים יבוטלו הסנקציות הפליליות בחוק הגיוס. כחלון יקדם את העלאת מס הרכישה על דירות להשקעה. חלה התקדמות במגעים עם הבית היהודי: בנט צפוי להתמנות לשר לענייני תפוצות

59תגובות

שבוע לפני הדד-ליין להרכבת הקואליציה, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, חתם הערב (רביעי) על הסכמים קואליציוניים ראשונים עם המפלגות כולנו ויהדות התורה. לצד זאת, חלה התקדמות במגעים עם הבית היהודי. נפתלי בנט צפוי להתמנות לתפקיד השר לענייני תפוצות לצד תפקידו כשר החינוך. במקביל, הוא אמור לקבל אחריות גם על תיק ירושלים, אף שהתואר הרשמי יישאר בידי הליכוד ויוחזק, ככל הנראה, בידי נתניהו עצמו.

בנט החזיק בתיקי התפוצות וירושלים גם בקדנציה החולפת. בחודשים האחרונים נתניהו שקל למנות את ראש העיר ירושלים, ניר ברקת, לתפקיד השר לענייני ירושלים ללא לשכה או הוצאות, כדי שיתאם את קידום מעמד הבירה מתוך שורות הממשלה. המהלך לא יצא לפועל בשל שינוי החקיקה שהוא מצריך, הרצון לצמצם את מספר השרים והצרכים הפוליטיים של ראש הממשלה.

לפי ההסכם שנחתם עם יו"ר כולנו, משה כחלון, נראה שהוא הצליח למעשה לכפות על נתניהו לאמץ את סדר היום הכלכלי-חברתי שעמד בלב קמפיין הבחירות שלו. כחלון קיבל את כל עמדות המפתח אותן דרש - ממשרד האוצר ועד מינהל התכנון - שיאפשרו לו לקדם את הרפורמות השונות שברצונו ליזום. בקדנציה הקרובה הוא יפעל ליישם תוכנית שאפתנית להוזלת מחירי הדיור ויוקר המחייה ורפורמה בענף הבנקים. במפלגה מתהדרים גם בתוספת של מיליארד שקל לכיסם של חיילי צה"ל באמצעות תוספת לשכרם או הגדלת מענקי השחרור שלהם. כמו כן, בהסכם סוכם על העלאת מס הרכישה על דירות להשקעה בשיעור גבוה (לחצו לפרטים נוספים).

מספר 2 ברשימת כולנו, יואב גלנט, יתמנה לתפקיד שר הבינוי ויקבל מעמד של משקיף בקבינט המדיני־ביטחוני. בכולנו רמזו בימים האחרונים שאת תפקיד השר השלישי, במשרד להגנת הסביבה, יאייש מינוי מקצועי של כחלון - אבי גבאי, מנכ"ל בזק לשעבר שאינו נמנה עם חברי הכנסת של המפלגה אך נחשב לאיש אמונו של כחלון. מועמד נוסף לתפקיד, אלי אלאלוף, עשוי לעמוד בסופו של דבר בראש ועדה חברתית בכנסת, דוגמת ועדת העבודה והרווחה, ולקדם את מסקנות הוועדה בראשה עמד - הוועדה למלחמה בעוני - אחרי מחאת 2011 להוזלת יוקר המחיה בישראל. חתימת ההסכם בין הליכוד לכולנו:

בהסכם עם המפלגה החרדית סוכם כי יו"ר יהדות התורה, ח"כ יעקב ליצמן, ימונה לסגן שר הבריאות במעמד שר, ח"כ משה גפני ליו"ר ועדת הכספים וח"כ מאיר פרוש לסגן שר החינוך. כמו כן, יהדות התורה תקבל גם את סגנות יו"ר הכנסת למשך חצי קדנציה, תפקיד המיועד לח"כ ישראל אייכלר, ואת ראשות ועדת המדע והחלל, תפקיד שימלא ח"כ אורי מקלב.

ההסכם עם יהדות התורה כולל 87 סעיפים, ובהם רבים העוסקים בענייני דתות ובנושאים ערכיים. גולת הכותרת היא ביטול הסעיף שהוציא מאות אלפים להפגין ברחובות לפני שנה וחצי, ועליו התעקשה יש עתיד בחקיקת חוק הגיוס - הטלת סנקציות פליליות על בחורי ישיבות אם סך המתגייסים לא יגיע למכסות שייקבעו. זהו סעיף נזיל, סמלי בעיקרו, וההסכם הקואליציוני החדש מרוקן גם אותו מתוכן. הוא קובע כי החוק ישונה כך ששר הביטחון יהיה בעל הסמכות לקבוע את יעדי הגיוס, מה שמבטיח כי הסנקציות לא יופעלו לעולם.

יו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד, תקף את ראש הממשלה בתגובה לביטול הסנקציות הפליליות בחוק בגיוס ואמר כי "נתניהו, שטוען כי הוא עומד בראש מפלגה ציונית, מכר היום את ערכי השוויון והנשיאה המשותפת בנטל למפלגה לא ציונית". הוא הוסיף כי יש עתיד תמשיך להילחם על החוק.

אחד המאפיינים המרכזיים של ההסכם הקואליציוני עם החרדים הוא "החזרת הגלגל לאחור" וביטול ה"גזירות" של הממשלה החולפת, אותם הוביל שר האוצר לשעבר לפיד. לצד החזרת קצבאות הילדים - בעלות המוערכת בכ-2.5 מיליארד שקל בשנה, ההסכם החדש מבטל את רפורמת הגיור וקובע כי יוקם צוות לשותפות הקואליציוניות שידון מחדש בחוק צהר לפתיחת אזורי הרישום לנישואים. יהדות התורה רשמה לעצמה הישגים נוספים: הסרת שריונן של ארבע נשים בוועדה למינוי דיינים; הקמת ועדה לבחינת ההנחיות המחייבות קבורה רוויה; קידום רפורמת הסיעוד והרחבת טיפולי השיניים לילדים עד גיל 14.

מקבץ לא מבוטל של סעיפים בהסכם עוסק בחינוך החרדי ובישיבות, ועניינו הבטחת אוטונומיה מרבית לקהילה החרדית לנהל את מוסדותיה, מבלי לוותר על תקציבים ממשלתיים. בוטלה ההחלטה של שר החינוך הקודם לקצץ בתקציביהם של מוסדות שאינם מקיימים את חובתם ללמד לימודי ליבה, בוטל הקיצוץ שהנהיגה הממשלה הקודמת במלגות לבחורי ישיבות ואברכים, ואלה יוכפלו (אחרי ההגדלה אברך יזכה בכ-850 שקל לחודש); הממשלה מתחייבת לתקן בחקיקה כל פגיעה שתיווצר בתקצוב החינוך החרדי כתוצאה מפסיקות בית המשפט (כרגע תלויות ועומדות עתירות נגד החינוך החרדי, למשל כאלה המחייבות לימודי ליבה); ונקבע כי יועבר חוק - שנתניהו הבטיח לחרדים כבר בממשלה הקודמת שבה ישבו יחדיו - שיחדש את התשלום של גמלת הבטחת הכנסה לאברכים, בניגוד לפסיקת בג"ץ.

במפלגה החרדית אמרו עם החתימה על ההסכם כי הם שואפים לחזור לשיתוף הפעולה שהיה בינם לבין נתניהו בממשלה שלפני זו האחרונה, "שהיתה מלאה בהישגים לכלל אזרחי ישראל". ליצמן, שיתמנה לסגן שר הבריאות, הוסיף כי מערכת הבריאות בארץ זקוקה ל"זעזוע" וכי הוא מתכוון "לעשות שם רעידת אדמה בכדי לשפר את המצב בבתי החולים ובקופות החולים". כמו כן, הוא קרא ליו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד, לעשות חשבון נפש. "הוא יצטרך לתת דין וחשבון על מה עשה בכסף שלקח מאיתנו".

לאחר החתימה על ההסכמים הערב, קרא ח"כ יריב לוין מהליכוד לסיעות הבית היהודי, ש"ס וישראל ביתנו להניח בצד את "המחלוקות המעטות" שנותרו, לדבריו, ולחתום בהקדם על הסכמים קואליציוניים.

ההסכם עם יהדות התורה שם סוף, כאמור, לרפורמת הגיור. לפי הסיכומים שהושגו, החלטת הממשלה שהתקבלה בנובמבר האחרון ומסמיכה רבני ערים לגייר "תשונה בהתאם למכתבו של הראשון לציון עמאר שליט"א". המשמעות היא ביטול האוטונומיה של רבני הערים כפי שקבעה הממשלה, על פי יוזמתו של ח"כ לשעבר אלעזר שטרן.

לפני כחמש שנים, בתקופת כהונתו כרב ראשי לישראל, שלמה עמאר היה שותף בניסוח אחד מגלגולי החוק (שהיוזם המקורי שלו הוא ח"כ לשעבר דוד רותם מישראל ביתנו). אז, הוא התנה את הסכמתו בכך שכל גיור שייעשה תחת חסות רבני הערים יהיה טעון אשרור של הרב הראשי לישראל. מאז עבר החוק גלגולים רבים. הרבנים הראשיים, בדגש על הנוכחיים, התנערו לחלוטין מהרפורמה, אבל זו עברה לפני כחצי שנה כהחלטת ממשלה שמעולם לא יושמה. כעת, נראה שהיא נקברת יחד עם הישגים אחרים של יש עתיד, התנועה והבית היהודי בתחומי דת ומדינה. גם אם תזכה החלטת הממשלה מנובמבר לתקומה, מכתבו של הרב עמאר מבטיח כי היא תהיה מעוקרת מן היסוד.

עמותת "עתים", שהיתה שותפה בקידום החוק יחד עם שטרן והמכון הישראלי לדמוקרטיה, קראה היום לראש הממשלה למנוע את ביטול החוק. "ביטולו של חוק הגיור הוא עוול גדול ויפגע במאות אלפי אזרחים במדינת ישראל, הממתינים לגיור", אמר ראש העמותה, הרב ד"ר שאול פרבר. לדבריו, בעיית הגיור לא תיעלם עם ביטול החוק, "אלא רק תתעצם ותגיע ביתר שאת לפתחה של מדינת ישראל". "לא יכול להיות", הוא המשיך, "שאינטרסים מפלגתיים צרים ושיקולי שרידות פוליטית הם שינחו את טיפולה של מדינת ישראל בכל סוגיית הגיור הכאובה והנפיצה. אסור לראש הממשלה להיכנס לגורמים פוליטיים כאלו ואחרים ולהקריב את חוק הגיור על מזבח המשא ומתן הקואליציוני".

בנט דורש מיליארד שקל למשרד החינוך בעבור מה שהגדיר לפני הבחירות "לא רציני"

מנהיג הבית היהודי, נפתלי בנט, נאבק כדי לקבל תוספת של מיליארד שקלים שיאפשרו גיוס סייעת שנייה לגני הילדים בישראל, אך עמדתו בנושא שבוע לפני הבחירות היתה אחרת. בכנס הפיננסים של The Marker תקף בנט את התוכנית הכלכלית שניסח פרופ' מנואל טרכטנברג עבור המחנה הציוני במערכת הבחירות. "אפס קשישים תוך שנה? סייעת לכל גן? זה לא רציני. ממשלת שמאל תרסק את כלכלת ישראל", אמר.

אתמול הוא כבר נשמע אחרת לגמרי. בנט ונתניהו הסתגרו בלשכת ראש הממשלה בפגישה לילית שנמשכה יותר מארבע שעות בניסיון לגשר על המחלוקות ביניהם במשא ומתן הקואליציוני. במוקד הדיונים עומדת דרישת בנט לקבל תקציב של מיליארד שקלים למשרד החינוך, בראשו הוא צפוי לעמוד, לטובת מימון סייעת שנייה בגני הילדים.

מקורות בבית היהודי אמרו ל"הארץ" כי "הליכוד הציע לנו את התיק בלי כלים ובלי כסף. למפלגות החרדיות נתנו 3.5 מיליארד שקלים לצרכים סקטוריאליים ולמערכת החינוך לא נשאר. ראש הממשלה רוצה שנבלה קדנציה בכיבוי שריפות, בלי כלים לפתור את מצוקת תלמידי ישראל". לצד תיק החינוך שיועבר לבנט, בבית היהודי אישרו כי תיק החקלאות יעבור לידי אורי אריאל יחד עם החטיבה להתיישבות. איילת שקד תמונה לשרת התרבות והספורט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו