בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ח"כ עודה בנאום בכורה: אני לא איום, גם לא חצי מיליון אזרחים שהצביעו לנו

יו"ר הרשימה המשותפת סיפר כיצד נחקר על ידי השב"כ כנער והבהיר: "נמשיך להיאבק על הכרה ושוויון". ח"כ מגל: "ישראל צריכה להיות יהודית בפרהסיה, פה לא אוגנדה"

101תגובות

"אני, איימן עודה, לא מהווה איום, כמו גם חצי מיליון האזרחים שנתנו לנו את קולם" - כך אמר היום (שני) יו"ר הרשימה המשותפת בנאום הבכורה שלו במליאת הכנסת, לצד 38 חברי כנסת חדשים נוספים. בפנותו לראש הממשלה בנימין נתניהו הוסיף עודה: "כל אזרח צריך לשמוח בהצבעה של אזרחים, להיות גאה בכך ש'נהרו' לקלפי חרף המדיניות שראש הממשלה מוביל. הקולות הללו תובעים את זכותם לשוויון אזרחי ולאומי - להם ולכל אזרחי המדינה".

בנאומו פרש עודה את חזונו למדינת ישראל בעוד עשר שנים: "השנה היא 2025. תוכנית העשור למלחמה בגזענות ובאי-שוויון נשאה פרי. מאות אלפי מועסקים ערבים חדשים השתלבו בשוק הפרטי, בהיי טק ובשירות הציבורי. הפערים החברתיים בין האזרחים הערבים והיהודים הצטמצמו פלאים, והכלכלה משגשגת לטובת כל התושבים. היהודים לומדים ערבית, הערבים שוקדים על העברית. תלמידים יהודים וערבים מתוודעים לגדולי אנשי הרוח והוגי הדעות של שני העמים. היישובים הערביים זכו לתוכניות מתאר, שחוסכות מתושביהם את מפח הנפש של הריסת בתיהם. במוסדות השלטון ובדירקטוריונים, במשרדי הממשלה ובבתי המשפט, אפשר לפגוש אנשים מכל שדרות החברה. פלסטין חוגגת את עצמאותה. ישראל ופלסטין מקיימות קשרי תרבות, תיירות ומסחר, שהתבססו לאחר הכרה הדדית והסכמה על פתרון צודק לסכסוך ארוך השנים".

עודה ציין כמה דוגמאות למצוקות בחברה הערבית: ילד המתגורר בכפר בדואי לא מוכר, סטודנט שבעלי בתים אינם מוכנים להשכיר לו דירה בתל אביב, זוג צעיר הסובל ממחסור בדיור ונערה שקבלתה לעבודה מותנית בשירות צבאי. "בשמם ובזכותם אני מתייצב כאן", אמר. "אני עומד מולכם היום כנציגו של מיעוט לאומי שהמדינה ממאנת בעקשנות לקבל אותו כפי שהוא מגדיר את עצמו. הכרה בזכויות הלאומית אינה גורעת משאר האזרחים - נהפוך הוא, היא מעשירה את המרחב שאנחנו חיים בו. נמשיך לדרוש להכיר בנו כקבוצה לאומית הזכאית לשוויון מלא, אזרחי ולאומי, וניאבק על כך".

אוליבייה פיטוסי

"אני חש הזדהות עמוקה עם סבלם של היהודים במשך דורות רבים", הוסיף עודה. "אני מרגיש את המועקה הרובצת על בני העם היהודי, הנעוצה בעברו, ואני מבין את החרדה שיהודים רבים חשים, אינני מקל בה ראש. אך סבלם של היהודים אינו מצדיק עוול או אפליה כלפי האזרחים הערבים וגם לא את המשך השעבוד של העם הפלסטיני בשטחים הכבושים".

בהקשר זה המשיך: "יש מי שדורשים שחברי הכנסת הערבים יפסיקו לדבר על הכיבוש. איך אני יכול להחריש מול הגורל הטראגי של בני עמי? כפלסטינים וכאזרחי מדינת ישראל, להתייצב מעל כל במה ולקרוא 'שלח את עמי'. גם אחינו זכאים לחירות. האדמה היפה הזאת טובה לכולנו, ערבים כיהודים. אם נהפוך אותה לשדה קרב היא תקיא אותנו; אם נזרע יחדיו זרעים של עתיד היא תברך אותנו בכל פירותיה". 

עודה סיפר כיצד זומן לחקירה בשב"כ בהיותו בן 15 בפנותו לראש השירות דאז, ח"כ יעקב פרי (יש עתיד): "תחילה לא הבנתי את פשר הדבר, חשבתי שזכיתי באות כבוד ונמלאתי גאווה. אט-אט התברר לי האסון: חקירה רדפה חקירה. התחלתי לחשוד בכולם, התנתקתי מחבריי ונותרתי לבדי. אני פונה אליך בראש מורם, כאדם שחייו כמעט נהרסו בגלל השב"כ, ומצפה ממך להיות שותף אמיץ, למען קידום השוויון והדמוקרטיה לכלל האזרחים".

בהמשך התייחס עודה לחוקים שקידם או מבקש לקדם הימין ובהם חוק החרם, חוק העמותות, חוק הנכבה, חוק האזרחות, חוק ועדות הקבלה וחוק עוקף בג"ץ ואמר כי "זו איננה רק עריצות הרוב, זו רדיפה". 

עודה הזכיר בנאום את בנו בן הארבע אסיל, שנקרא על שם דודו אסיל עסאלה, שנהרג באירועי אוקטובר 2000, לדברי עודה בשעה שלא היווה איום על איש. "החלטנו לקרוא לו אסיל כסמל לבחירה שלנו בחיים. הרי יהיה אשר יהיה, בנינו ונכדינו ימשיכו לחיות יחד בארץ הזו, ערבים ויהודים. אין לנו ברירה אלא לבחור בחיים. הבה נבחר בחיים".

ח"כ מגל: ישראל צריכה להיות מדינה יהודית בפרהסיה

ח"כ חדש נוסף שנשא היום נאום בכורה הוא ינון מגל (הבית היהודי), שאמר כי מדינת ישראל צריכה לאמץ בפרהסיה סממנים יהודיים ולהיות "מדינה שכשבאים אליה תיירים הם רואים שבת, בפסח הם מרגישים חג, בערב תשעה באב הכל סגור. פה זה לא אוגנדה". לדברי מגל, "יש הרוצים להוציא מההמנון את המילה 'יהודי', שבזים לדגל, שמתבוללים, שחפצים במדינת כל אזרחיה ובביטול חוק השבות, ויש לומר בהגינות שהחוק הזה מפלה בין יהודים ולא יהודים". 

"לאחרונה חלק מאיתנו אימצו דת חדשה: הפוליטיקלי קורקט", הוסיף מגל. "המצווה החשובה ביותר בדת הזאת היא להיזהר לא לדרוך על מוקשים, אז אני כופר בה. אני אומר בפשטות: אני אדם ליברלי, אני מאמין בחופש הפרט ובשיוויון זכויות, אבל אני קודם כל יהודי". לעומת מגל, ח"כ מירב בן ארי (כולנו) הגדירה את עצמה כ"יהודייה, ציונית, ישראלית  - הסדר לא משנה". 

ח"כ רויטל סוויד (המחנה הציוני), שהיתה עורכת דין פלילית לפני כניסתה לפוליטיקה, התייחסה בנאומה ליוזמות החקיקה שנועדו להצר את צעדי מערכת המשפט. "שלטון החוק ניצב בפני רדיפה הולכת וגוברת", הזהירה. "נדרשת כיפת ברזל שתעצור את ההשתלחות במערכת המשפט ותשמר את עצמאות שיקול דעתם של שופטיה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו