שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
יוסי ורטר
יוסי ורטר

ממשלת נתניהו הרביעית, שתוצג בשבוע הבא בכנסת, הוקמה בדם, יזע ודמעות — כל השלושה, בסופו של דבר, של נתניהו והליכוד. מי שבכה בתחילת המחזה צוחק בסופו. מי שצהל במערכה הראשונה, מלקק את פצעיו באחרונה. למרבה האירוניה, היא הוצגה אמש ב–22:30 בלילה, 90 דקות לפני פקיעת מועד היעד. ממשלת הדקה ה–90, תרתי משמע.

העווית האחרונה בעלילה, כאילו נהגתה בידי כותב תסריטים מבריק: המזכירה לשעבר, שנואת נפשם המיתולוגית של רעיית ראש הממשלה ובעלה, שהפכה פוליטיקאית בכירה במפלגה האחות, מזנקת במעלה סולם הדרגות, עד תפקיד שרת המשפטים וחברה מלאה בקבינט המדיני־ביטחוני. מלאה גם כוס התרעלה לבנימין ושרה, וכעת נותר להמתין לעונה הבאה, לפרקי ההמשך. כי המשך יבוא ואף הוא יהיה עקוב מדם, פוליטי כמובן. 

על המשא ומתן הכושל, שנמשך עד לדקה האחרונה ורוקן את סיעת הליכוד ממרבית נכסיה המיניסטריאליים, ידובר וייכתב לא מעט. בינתיים, ההנחה בליכוד היא שנתניהו יבקש להרחיב את הממשלה מיד לאחר שיאושר תקציב המדינה לשנים 2015–2016, בסוף הקיץ.

איור: עמוס בידרמן

לפי מקורות פוליטיים, מגעים חשאיים מתקיימים כל העת בין דורשי טובת אופציית האחדות מן הליכוד ומן מחנה הציוני. לדברי אותם מקורות, אנשי המחנ"צ הציגו מספר תנאיי יסוד לחבירה: 1. חידוש המו"מ עם הפלסטינים. 2. הוצאת סיעת הבית היהודי מהקואליציה. 3. בניית מנגנון מוסכם של "הנהגה משותפת" לממשלה בין נתניהו ליצחק הרצוג. 4. רוטציה חלקית, בתפקיד ראש הממשלה. אגב, הרצוג מכחיש בתוקף קיומם של מסרים מעין אלה, אך מאשר כי שליחים שונים, בעיקר מטעם עצמם, יוצאים ובאים, בוחשים ורוחשים.

אפשרות נוספת שאין לשלול על הסף, כי אצלנו הכל אפשרי, היא שנתניהו יעדיף לבסוף לפנות דווקא לסיעת יש עתיד, בת 11 המנדטים. מחירה יהיה נמוך בהרבה. ליש עתידניקים הוא יצטרך למסור שלושה משרדים בלבד, ובראשם תיק החוץ ליאיר לפיד. ההנחה במערכת הפוליטית היא שיהדות התורה תסיר את הווטו שלה על לפיד, לאחר שכל משאלותיה הקואליציוניות ימולאו וטענותיה יסתתמו. השאלה היא, האם לפיד יסכים להתאבד, ציבורית ואלקטורלית, בתמורה לתפקיד שר החוץ.

אם במחזות עסקינן, לא ניתן להתעלם ממוטיב הנקמה הפיוטית המאפיין את תהליך הקמת הממשלה ה–34 של מדינת ישראל. יחליטו הקוראים איזו נקמה מתוקה יותר: נקמתו של אביגדור ליברמן בנתניהו, או זו של נפתלי בנט בנתניהו; הראשון נטש בדקה ה–119, והותיר את מרכיב הממשלה עם צרה צרורה בידו, מפרפר, סחיט, לחיץ ומעיך. השני עט על ההזדמנות, הפך את הקערה על פיה, וכעת מי שעד תמול־שלשום נגזר עליו להיות הילד הדחוי והמוקצה מחמת מיאוס, רוקד על השולחן שכם אל שכם עם איילת שקד.

עם סיום שלב ההסכמים הקואליציוניים, קשה להתעלם מהאירוניה: רוב התיקים הבכירים בממשלה יוחזקו בידי ליכודניקים לשעבר, שנדדו לשדות זרים ורחוקים ועשו חייל: משה כחלון יהיה באוצר, בנט בחינוך, ושקד, שלפני כשלוש שנים שקלה להתמודד לרשימת הליכוד במשבצת מחוז תל אביב הלא־ריאלית, במשפטים.

חברי הליכוד הוותיקים, הנאמנים, שגבם מצולק מחוויות ביבי־שרה ייאלצו להסתפק בשיירים לא אטרקטיביים בעליל. בהם גם אלה בעלי ההשכלה המשפטית, שהיו להם יומרות ושאיפות לכהן בתיקי החינוך והמשפטים ונותרו עם מלוא תאוותם בידם, ומרירות בלבם. שעתם תגיע ביום ראשון, היכונו למחזות קשים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ