מסטיקים, תמונה עם טראמפ ורשימות, כמובן: זה היה היום של המתמודדים בליכוד

יהודה גליק מכר חיוכים, אורן חזן הציע תצלום נשיאותי, בערך, הוותיקים העדיפו לחיצת יד על גימיקים והעימות בין גדעון סער לבנימין נתניהו הגיע לכל מקום. מסע בחירות שמתחיל ונגמר במפלגת השלטון

ניר חסון
נעה שפיגל
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
פעילי ליכוד בפריימריז
פעילי ליכוד בפריימריז, היוםצילום: עופר וקנין
ניר חסון
נעה שפיגל

ב–11 בבוקר, שעה אחרי תחילת ההצבעה, התייצב בקלפי בבנייני האומה בירושלים ח"כ יהודה גליק, מחובק עם אשתו הטרייה. שניהם באו בכתום, בחזית החולצות שמו ומספרו, מאחור הדפס של כיפת הסלע, סמלו המסחרי של גליק, פעיל המקדש לשעבר. "ג'ינג'י באופי, ליכודניק בנשמה", נכתב מתחת. גליק בא לעבוד. הוא הסתובב בין עשרות הדוכנים ומאות המצביעים והפעילים, הוא גם נתן תשורה: לבבות שוקולד אדומים. "אני שואף להיות שר החיוך (זו לא טעות, נ"ח) בממשלה הבאה", אמר וחייך בעצמו, "אני שואף עד בניין המקדש ושלום לכל העולם".

יום הפריימריז הוא יומם של החולמים. 148 איש, רובם אלמונים לחלוטין לציבור הישראלי, התמודדו היום (שלישי) על כ–30 מקומות ריאליים ברשימת הליכוד לכנסת. כל אחד מהם ניסה למשוך את תשומת לבם של המצביעים, עשרות אלפי המתפקדים.

דוכנים ושלטי בחירות בפריימריז של הליכוד
דוכנים ושלטי בחירות בפריימריז של הליכוד, היוםצילום: אליהו הרשקוביץ

חלקם, או לפחות הפעילים שלהם בירושלים ובבית שמש, התמודדו גם עם רוחות ששבו והעיפו את השלטים והדוכנים ופיזרו את חומרי התעמולה לכל עבר. והיו גם מי שהביאו את עצמם, וזהו. צחי הנגבי, ישראל כץ וזאב אלקין נקטו בגישה המינימליסטית. השלושה עמדו בכניסה לקלפי ורק הקפידו להושיט ידיים לכל עבר, ללחוץ את ידו של כל מי שנכנס: מצביע פוטנציאלי, מאבטח או עיתונאי. המטרה היא אחת: להיות האחרון שמזכיר לבוחר מהו המספר הנכון, מספר המזל. ואולי תקווה שגם הלחיצה תשאיר חותם על היד שעומדת לסמן את השמות מאחורי הפרגוד כעבור דקה קלה. "זו כבר פעם עשירית שאני מתמודד בפריימריז, קשה להתרגש", אומר הנגבי. אלקין מסביר שהוא לא מתכוון לצאת למסעות בארץ. הוא ישאר בכניסה לקלפי בירושלים עד לסגירתו, 12 שעות מאוחר יותר. "אני שואף לחמישייה השנייה, כמו בפעם הקודמת", הוא מצהיר. כץ מסרב לדבר עם התקשורת וממשיך לחפש מצביעים פוטנציאליים.

אבל לרוב המתמודדים אין את הפריווילגיה להסתפק בלחיצת יד בכניסה, והם מחפשים דרכים שונות ומשונות למשוך תשומת לב. אנשי ציפי חוטובלי מחלקים סוכריות, יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, מחלק עטים, וצופיה נהון חילקה מסטיקים. כנראה שהגימיק הזה עוד לא נלעס.

בכניסה לקלפי בבית שמש הציבו אנשיו של אורן חזן שלט גדול עם אחד מסימני ההיכר שלו: תמונת הסלפי עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. כמו בפארקי שעשועים שונים, גם בתמונה של חזן יש חור גדול — המאפשר לבאים לשים את פניהם בו, ולהצטלם עם הנשיא. ועם חזן, כמובן. באופן דומה אך שונה, האטרקציה הזו הגיעה גם לדוכן של יואב קיש בכניסה לקלפי בשכונת יד אליהו בתל אביב. שם אפשר להצטלם בסרבל טיסה לצד הטייס לשעבר והח"כ בהווה (לפחות בינתיים).

ח"כ דוד ביטן מצביע בפריימריז לליכוד
ח"כ דוד ביטן מצביע בפריימריז לליכוד, היוםצילום: תומר אפלבאום

לא רחוק משם עומדת מירי רגב. היא, שהזיהוי שלה עם הליכוד לא עומד בספק, אימצה את שיטת הוותיקים. פלוס מינוס. אמנם היו לה עוד תחנות לאורך היום, אך ביד אליהו הסתפקה בעמידה בכניסה לקלפי ובצילומים, חיבוקים ולחיצות ידיים לכל מי שבא. על אביזר עזר אחד לא ויתרה: מוזיקה. מהדוכן שלה מתנגן הג'ינגל המושקע "לכי תספרי לכולם שאת מירי רגב". שלל אמירות משולבות שם. מ"לא עושה חשבון לאף אחד", דרך "מול אויב ישראל לא תשקוט ולא תתנצל" ועד תזכורת לאמירה המפורסמת שלה לח"כ חנין זועבי, "רוחי לראזה יא חאינה" (לכי לעזה יא בוגדת). לא כולם נהנים מהמנגינה: השיר מורט את עצביהם של עשרות הפעילים מסביב. "זה כבר שעה וחצי ככה", אומר אחד מהם, "אם אני אשמע אותו עוד פעם אחת אני אתפוצץ".

ביד אליהו, כמו גם בקלפיות אחרות בארץ, נדמה כי היום כולו התנהל בצל המאבק של ראש הממשלה בנימין נתניהו ביריבו החדש־ישן, גדעון סער. "המתקפה של ביבי עשתה לנו רק טוב", אומר אחד מפעילי סער בירושלים, דעה ששותפים לה גם אחרים מעמיתיו. "הרבה אנשים אומרים לנו באנו רק בשביל גדעון. ברור לכולם שהאשמות של ראש הממשלה הן המצאה ואנשים לא טיפשים". תומכת אחרת של סער אומרת את המלים המפורשות: "רק שביבי יעוף אינשאללה".

פעילים בפריימריז לליכוד בגני התערוכה
פעילים בפריימריז לליכוד בגני התערוכה, הערב. מחכים לתוצאותצילום: תומר אפלבאום

בקרב תומכי שר החינוך לשעבר היתה לא מעט אופטימיות, ולדבריהם מצביעים רבים הביעו בו תמיכה. "קיבלנו הוראה מגדעון לא להתלהם, רק לדבר חיובי", אמרה כרמיה רוטברט, שניהלה את הדוכן של סער ביד אליהו. היום היא כבר חשבה על היום שאחרי: "אני מקווה שהמלך והמלכה הבאים יהיו הגברת גאולה אבן וגדעון".

אמנם רבים מתומכי סער אמרו כי חשו שהיתה היום מעין רגיעה מצד אנשי רה"מ, אך נדמה כי ההתכתשויות כבר עשו את שלהן. "מה שביבי עושה זה בושה וחרפה לליכוד", אמר אבי ג'מאל, חבר מרכז ליכוד ותיק ובעלים של שווארמיה בחיפה. "הוא לא סופר אף אחד בליכוד, רק את עצמו. הוא הופך את כולם לעסקנים. גורם לריבים מטורפים בין חברים 25 שנה. אדם ממלכתי היה צריך להשאיר את הליכוד חזק ומגובש. מה שקורה זה שכולם ממורמרים ואף אחד לא מעז לדבר". ג'מאל, הסתובב כשחולצה של אבי דיכטר לגופו, אך דאג להבהיר שהוא "מקווה שגדעון סער יתברג במקומות הגבוהים".

גדעון סער בפריימריז של הליכוד
גדעון סער בפריימריז של הליכוד, היום. ימוקם גבוה?צילום: אילן אסייג

והיה גם עימות משנה, מקומי, בין סער לנתניהו — על זהות נציג מחוז תל אביב ברשימה. מצד אחד מיכל שיר, העוזרת הפרלמנטרית לשעבר של סער. מצד שני דוד שרן, מקורבו של רה"מ, והחשוד בפרשת הצוללות.

זירת מאבק אחרת בין השניים, נלווית, היא הרשימות. אותם פתקים שסומנו מראש בידי הפעילים שמנסים לדחוף אותם לידיהם של המצביעים. אולי יהיה מי שיכניס אותן ישירות למעטפה. "זה קשה להתמודד נגד הדילים והרשימות, אבל בסוף אנשים מצביעים לפי הבן אדם, נגמרה התקופה של סאלח שבתי", אומר אלי לוי, שמנהל את הדוכן של שיר בתל אביב. "אנשים לוקחים את הפתק עם הרשימה, מכניסים לכיס בשביל הנימוס ובסוף מצביעים משהו אחר".

פעילים של השר יואב גלנט בפריימריז לליכוד
פעילים של השר יואב גלנט בפריימריז לליכוד, היוםצילום: עופר וקנין

בקרבת מקום נמצאת קבוצה אחרת שהעלתה את חמתם של כמה מחברי הכנסת המכהנים של הליכוד, ולא רק הם — הליכודניקים החדשים. עם שיער ארוך לראשו, וקעקועים בולטים על גופו, עומד שם אייר סמל. בנה של המחזאית נאוה סמל ונכדו של ח"כ יצחק ארצי. "אני חבר בכל מיני קבוצות לחץ פוליטיות, גם במגמה ירוקה ובשומרי הבית (הקבוצה הנאבקת נגד הקמת אסדת הגז סמוך לחוף. נ"ח) כדי לשנות את המדינה", הוא אומר. "תכתוב, אני מתנגד לביבי עוד מ–1996". בתשובה לשאלה האם יצביע לליכוד בבחירות הקרובות הוא לא משיב נחרצות. "אני לא יכול לדעת מה אצביע, כי אני לא יודע מה יהיה ברשימה, אבל יש סיכוי שאני כן אצביע לליכוד", הוא מסביר. "לא מעניינת אותי מפלגת הליכוד ולא מעניינת אותי המדינה, מעניין אותי עם ישראל, תושבי הארץ הזו ותושבי כל העולם. כל המסגרות הפוליטיות נועדו להטיב את המצב שלהם. בגלל זה אני מעורב פוליטית". חבר אחר בליכודניקים החדשים, שמעדיף שלא להזדהות בשמו, מוסיף: "קיבלנו קצת תגובות של 'אנחנו לא מצביעים לאשכנזים', אבל הם גילו שאין לנו קרניים ושאנחנו לא כאלו נוראים".

בדוכן בדרום תל אביב נמצאת גם אמה של ח"כית חדשה יחסית, בת קדנציה אחת, שרן השכל. "זה לא קל להתמודד מול כולם, לפני ארבע שנים היו 70 מועמדים, היום יש 148, כאילו שזה כיסא מזהב", אומרת האם פביאן. "אני יודעת מה זה דמוקרטיה, דמוקרטיה זה לא רשימות, זה מרגיש כואב, אבל אני לא מתלוננת. אני רוצה שהיא תהיה בעשיריה הראשונה, אבל מה שיהיה יהיה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ