אין אווירת בחירות: בחברה הערבית מתקשים לשכנע את הצעירים לצאת להצביע

לאחר שיעור הצבעה גבוה מהמצופה בבחירות הקודמות, הפעם מצהירים צעירים רבים בחברה הערבית שלא ייצאו לקלפיות. פירוק הרשימה המשותפת והתחושה שההנהגה נטשה אותם, גם זו של מחנה השמאל, הותירו אותם לדבריהם ללא קול ממשי

דינה קראפט
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
סטודנטים באוניברסיטת חיפה. ד"ר אבו ראס: "הצעירים תוהים אם כדאי להם בכלל לשחק, כשאחרים לא רואים בהם שחקן שווה ערך"
סטודנטים באוניברסיטת חיפה. ד"ר אבו ראס: "הצעירים תוהים אם כדאי להם בכלל לשחק, כשאחרים לא רואים בהם שחקן שווה ערך"צילום: Dina Kraft

זוהי שעת צהריים שקטה באוניברסיטת חיפה. על משטח דשא מלאכותי שרועים כמה סטודנטים, נהנים משמש החורף החמימה ומהנוף הנשקף מהמפרץ. למרות האווירה הנינוחה, כשמשוחחים עם הסטודנטים הערבים בקמפוס על הבחירות הקרובות עולה נימה ברורה של ייאוש.

"אנחנו שומעים כל הזמן שאנחנו האויבים, שישראל חייבת להיות חזקה, שזו מדינה ליהודים בלבד", אומר שאדי נאסר, בן 22, כשנשאל על ההתייחסות לערבים בקמפיין הבחירות של הימין הישראלי.

שמו של ראש הממשלה בנימין נתניהו שב ועולה. מתנגדיו מדגישים שהוא זה המתופף בתופי המלחמה נגד החברה הערבית, ושהשאר הולכים בעקבותיו. באוזני הסטודנטים מהדהדת עדיין תגובתו החותכת לדבריה של מגישת הטלוויזיה רותם סלע מוקדם יותר החודש, כיצד הדגיש באופן חד-משמעי שטעתה כשאמרה שישראל היא מדינת כל אזרחיה. בפוסט באינסטגרם כתב אז, "ישראל היא לא מדינת כלל אזרחיה. לפי חוק יסוד הלאום שהעברנו, ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי - ושלו בלבד".

צעירים ומבוגרים מהחברה הערבית מודים במבוכה רבה שאינם יודעים כיצד עליהם להתנהל בבחירות. עבורם, שתי התפתחויות חשובות התנגשו זו בזו - הספק באמינותם שמגיע מהדרגים הגבוהים ביותר, והאכזבה מהתפרקות הרשימה המשותפת בגלל סכסוכים פנימיים.

אבו ראם. "גם השמאל לא מהווה רשת ביטחון"
אבו ראם. "גם השמאל לא מהווה רשת ביטחון"צילום: רמי שלוש

"אנחנו צריכים קול בכנסת, אבל אני לא יודעת מי יוכל לייצג אותי", אומרת כריסטינה אבו ראם, סטודנטית לסוציולוגיה בת 23. כרגע היא שוקלת לא להצביע כלל, ומודה שהאפשרות להחרים את מערכת הבחירות כליל קוסמת לה. תמיכה במערכת שלעולם לא תתמוך בה, היא אומרת, היא תמיכה עקרה במקרה הטוב.

"סביר להניח שנתניהו ינצח פעם נוספת, עם או בלי הקול שלי. וגם אם לא הוא יהיה המנצח בסוף, ינצח נציג ימין מסוג אחר", היא מוסיפה. אחד ממוקדי האכזבה הברורים עם ראשי כחול לבן, שכבר הודיעו שלא ישלבו את המפלגות הערביות בקואליציה בהקמתם, אם תהיה כזו. "אפילו אלו שמגדירים את עצמם שמאל ישראלי לא תומכים במפלגות הערביות, ולא מהווים רשת ביטחון כלשהי עבורן", היא אומרת.

"מיעוט מאיים"

שערה השחור של אבו ראם נצבע בגוונים בלונדיניים ופסים בסגול. מתחת לעצם הבריח השמאלית שלה מקועקעת המלה "פלסטין" בערבית. "רוב תומכי הימין בישראל, ואפילו בשמאל, לא רוצים בכלל לשמוע את המלה הזו", היא אומרת. "עבורם אנחנו רק ערבים, מיעוט שמאיים עליהם, ולא ממש חלק מהחברה שחיה כאן".

בבחירות של 2015 עמד שיעור ההצבעה בחברה הערבית על 63%, שיעור הצבעה גבוה שנזקף אז לזכות ההתרגשות שעוררה הקמת הרשימה המשותפת בחברה הערבית. אך ההבדלים האידיאולוגיים הגדולים בין המפלגות שמהן היא הורכבה - קואליציה בלתי אפשרית של קומוניסטים, פמיניסטים, איסלאמיסטים ולאומנים פלסטינים - גרמו להתפרקות הגוש לפני הבחירות הנוכחיות. שתי רשימות נפרדות נלחמות כעת על קולות המצביעים - חד"ש-תע"ל בראשות איימן עודה ואחמד טיבי, ורע"ם-בל"ד בראשות מנסור עבאס.

"האווירה השוררת בישראל, במרחב הפוליטי הנוכחי ערב הבחירות, היא אווירה רעילה", אומר ד"ר ת'אבת אבו ראס, אחד מראשי "יוזמות קרן אברהם", ארגון המקדם שוויון בין ערבים ליהודים בישראל. "ההסתה נגד ערבים חזקה כל כך בתקופה האחרונה, עד שהם החלו להרגיש שהם נדחקים לשוליים לא רק על ידי נתניהו ומפלגתו אלא גם על ידי האופוזיציה".

יאסין. "אנחנו צריכים לשלב ידיים ולהילחם בסכנה האמיתית שלנו, הימין"
יאסין. "אנחנו צריכים לשלב ידיים ולהילחם בסכנה האמיתית שלנו, הימין"צילום: Dina Kraft

גם הוא מסכים עם אבו ראם בנוגע להצהרת ראשי מפלגת כחול לבן. "אותנו זה משפיל. הם בעצם אומרים שהערבים אינם נחשבים", הוא אומר. "הערבים הצעירים ששומעים את הדברים תוהים אם כדאי להם בכלל לשחק את המשחק הפוליטי, בעוד שהאחרים לא רואים בהם שחקן שווה ערך".

לא עוד שוליים

התחושה שאינם רצויים רק הולכת וגוברת בחברה הערבית, אומרת גם דיאנה בוטו, עורכת דין בתחום זכויות האדם המתגוררת בחיפה ואשר היתה בעבר יועצת של הרשות הפלסטינית. "בכל יום, כשאני פותחת את העיתון, אני רואה עוד ועוד אמירות קשות נגד הערבים והפלסטינים", היא אומרת. "כבר לא מדובר בתופעות שבשוליים, והסוף לכך לא נראה באופק. האמירות האלו הפכו להיות מרכזיות כל כך, שבתור פלסטינית המתגוררת כאן אני מרגישה שהפכתי להיות מטרה לגיטימית".

טארק יאסין, בן 28, פועל בשם חד"ש להגדלת התמיכה במפלגתו בקמפוסים של האוניברסיטה. באופן מסורתי נהנית חד"ש מתמיכה רבה בקרב הערבים בישראל. יאסין אומר שהוא משתדל להזכיר לצעירים הערבים שלהצבעה שלהם עדיין יש השפעה. "אנחנו צריכים לשלב ידיים ולהילחם בסכנה האמיתית שלנו, שהיא הימין", הוא אומר. "אנחנו צריכים להתמקד בבעיה של אלה שמנסים לגזול את אדמתנו, להרוס את בתינו ולפעול נגד כל סיכוי לשלום ולחברה משותפת".

יאסין מתנגד לאלה שחותרים לחרם כללי על הבחירות. מדובר בפעילות שולית, הוא אומר, ולא תהיה לה השפעה רבה על התוצאות הסופיות. כמוהו, גם רוב הסטודנטים שרואיינו לכתבה הזו אמרו שהם מתכננים להצביע. רק בודדים מהם, בהם סטודנט למדעי המחשב שסירב להזדהות, אמרו שהם מסרבים לקחת חלק בתהליך שנראה להם כפארסה. "לעולם לא יהיה כאן שוויון", אמר הסטודנט. "המערכת לא נוצרה כדי לשרת אותנו".

מדבריו של אותו סטודנט ורבים אחרים עולה שתחושת האפליה הקשה לא נובעת רק מהאמירות התקופתיות שמזמנת מערכת הבחירות הנוכחית. תחושת הדמוניזציה ודה-הלגיטימציה, הם אומרים, נובעת גם מדרכים מעשיות שבהן בוחרת המדינה להתנכל להם. חוק שאושר ב-2017, ואשר מטיל עונשים על אלו המפרים את חוקי התכנון והבנייה, הוא רק דוגמה אחת מני רבות שהם מציגים. מתנגדי החוק הזה טוענים שיש לו השפעה עצומה על האזרחים הערבים, ומדברים על עשרות שנים של מדיניות מפלה, לדבריהם, שהובילו למחסור אדיר בבתים ביישובים הערביים.

נאסר, סטודנט לחינוך, מציין גם את חוק הלאום. חוקים מהסוג הזה, הוא אומר, הם הסיבה שהצעירים הערבים חייבים להצביע. "החוקים האלה מציגים אותנו כאויבים", אומר נאסר. "זה היה תמיד הכיוון כאן, אך החוקים האלה נותנים תוקף חוקי לגזענות, וזה מפחיד". הוא מציין כי בתור פעיל בחד"ש הוא יצביע בעד חד"ש-תע"ל, והוא מעודד את חבריו להצביע כמוהו. "ביטול החוקים האלה חייב להיות בראש סדר העדיפויות", הוא מוסיף.

אמאל ג'בארין, בת 22 ילידת אום אל-פחם, יושבת בקרבת מקום עם ספרי המתמטיקה שלה. ראשה מכוסה בצעיף. היא אינה בטוחה למי להצביע, ואם תצביע בכלל. "אנחנו מרגישים חוסר ישע, למרות שגם אנחנו אזרחים", היא אומרת.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ