מהו הסכם עודפים, מי מרוויח ממנו ואיך הוא משפיע על תוצאות הבחירות?

במהלך שעורר הדים, הודיעו אתמול כחול לבן וישראל ביתנו כי יחתמו על הסכם עודפים. "הארץ" מסביר איך מחשבים למי הולכים הקולות העודפים, ומה יעלה בגורל מפלגות שלא יחתמו על הסכם

יהונתן ליס
יהונתן ליס
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יאיר לפיד ואביגדור ליברמן בכנסת, ב-2015
יאיר לפיד ואביגדור ליברמן בכנסת, ב-2015צילום: אוליבייה פיטוסי
יהונתן ליס
יהונתן ליס

כחול לבן וישראל ביתנו הודיעו אתמול (שלישי) כי יחתמו על הסכם עודפים. במפלגתו של בני גנץ העריכו שההסכם יזכה אותם במנדט נוסף על חשבון מצביעי הימין, ובישראל ביתנו התייחסו להסכם כמהלך טכני. ההודעה על ההסכם רמזה לשיתוף פעולה אפשרי בין המפלגות לאחר הבחירות.

מהם הסכמי עודפים?

ערב הבחירות, חותמות ביניהן המפלגות על הסכמים שמחלקים ביניהן את הקולות העודפים שנותרים אחרי חישוב המנדטים. המהלך נועד למנוע בזבוז של קולות שלא מצטברים למנדט והיו יורדים לטמיון אם לא כן.

החישוב מתבצע באופן הבא: אחרי שנקבע אחוז החסימה והושלמה ספירת תוצאות ההצבעה שקיבלה כל אחת מהרשימות שעברו אותו, מחלקים את סך הקולות הכשרים ב-120. הנתון המתקבל מכונה "המודד". בשלב הבא, מחלקים את מספר הקולות הכשרים ב"מודד" כדי לקבוע את מספר המנדטים שקיבלה כל אחת מהמפלגות.

גפני ודרעי בכנסת, במאי. ש"ס ויהדות התורה הודיעו כי יחתמו על הסכם עודפים
גפני ודרעי בכנסת, במאי. ש"ס ויהדות התורה הודיעו כי יחתמו על הסכם עודפיםצילום: אוליבייה פיטוסי

אלא שהנתון המתקבל איננו שווה ל-120 מנדטים: לצד המנדטים המלאים, המפלגות זוכות גם בקולות עודפים, אותם אוספים ומחלקים כמנדטים נוספים למפלגות השונות, על פי המפתח שנקבע בחוק "בדר-עופר" ובהתאם להסכמי העודפים.

מהו חוק בדר-עופר?

חוק בדר-עופר מציג נוסחה לשקלול עודפי הקולות בהן זכו המפלגות השונות וחלוקתם מחדש כמנדטים על פי מפתח מוסכם. החישוב לוקח בחשבון את גודלה היחסי של הרשימה, כולל עודפי הקולות שלה ואת הסכם העודפים שעליו חתמה.

החוק קרוי על שם שני יוזמיו, חברי הכנסת לשעבר יוחנן בדר (גח"ל) ואברהם עופר (מערך). הוא התקבל בכנסת באפריל 1973, ויושם לראשונה בבחירות לכנסת השמינית.

נתניהו ובנט בכנסת, בשנה שעברה. ימינה והליכוד הודיעו כי יחתמו גם הן על הסכם
נתניהו ובנט בכנסת, בשנה שעברה. ימינה והליכוד הודיעו כי יחתמו גם הן על הסכםצילום: אוליבייה פיטוסי

מי מרוויח מהסכמי העודפים?

החוק מתיר לכל שתי רשימות המתמודדות בכנסת לחתום ביניהן על הסכם שנועד למנוע את אובדן הקולות העודפים של כל אחת מהן. חתימה על הסכם כזה מגבירה את סיכוייה של המפלגה לזכות במנדטים נוספים, אך חישוב חלוקת הקולות העודפים כולל נוסחה סבוכה.

על פי חוק בדר-עופר, שתי רשימות שחתמו ביניהן על הסכם עודפים ייחשבו כרשימה אחת במהלך בחינת חלוקת הקולות העודפים, ובכך הן יגדילו את כוחן בעת חלוקת המנדטים המתבססים על הקולות העודפים. חלוקת המנדטים בין שתי הרשימות שחברו יחד תתבצע על פי גודלן היחסי.

הנוסחה המתמטית המופיעה בחוק מתבססת על חישוב היחס שבין מספר הקולות הכולל שקיבלה מפלגה מסוימת בבחירות לבין מספר המנדטים שבהם זכתה ועוד 1 (הספרה 1). המפלגות שהתוצאה שלהן היא הגבוהה ביותר מקבלות את המנדטים שנותרו לחלוקה. בפועל, נוסחה זו מעניקה לרוב יתרון למפלגות הגדולות ולא בהכרח למפלגה שזכתה למספר הקולות העודפים הגדול יותר.

ומה עם מפלגות שלא יחתמו על הסכם?

הקולות העודפים שניתנו למפלגה שלא חתמה על הסכם עודפים לא ייספרו לצורך חלוקת המנדטים העודפים, ולא תהיה לה אפשרות להגדיל את מספר המנדטים שלה. כך יקרה גם למפלגה שחתמה על הסכם עודפים עם מפלגה שלא עברה את אחוז החסימה.

אילו מפלגות הצהירו בינתיים כי יחתמו על הסכמי עודפים?

ימינה והליכוד אמרו כי יחתמו על הסכם, וכך גם ש"ס ויהדות התורה. אתמול התווספו אליהן גם כחול לבן וישראל ביתנו. גם העבודה והמחנה הדמוקרטי אישרו ל"הארץ" כי בכוונתן לחתום על הסכם עודפים. 

מדוע מועד הגשת ההסכמים?

המפלגות צריכות להודיע בכתב ב-6 בספטמבר לוועדת הבחירות המרכזית על ההסכמים שעליהן חתמו. 

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ