מנדלבליט, מזכיר הממשלה צחי ברוורמן ונתניהו בדיון, היום
מנדלבליט, מזכיר הממשלה צחי ברוורמן ונתניהו בדיון, היוםצילום: מארק ישראל סלם

שרי הממשלה אישרו הבוקר (ראשון) את "חוק המצלמות", הצעה של הליכוד שלפיה משקיפים בעלי זיהוי פוליטי יוכלו לתעד מצביעים בקלפיות. הצעת החוק תובא ככל הנראה כבר מחר לקריאה ראשונה במליאת הכנסת, ועוד השבוע בקריאה שנייה ושלישית. הדיון נערך בהשתתפות היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שבחוות דעתו בשבוע שעבר קבע כי ישנה מניעה משפטית לאשר את החוק. בפתח הישיבה אמר השר יריב לוין: "אנחנו מכבדים את עמדת היועמ"ש, אבל הוא לא מחליף את הממשלה".

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בדיון כי "אין צורך בהיערכות מיוחדת, אין צורך בהכשרה מיוחדת ואין צורך בציוד מיוחד. כל משקיף יכול לצלם עם הטלפון הסלולרי שלו. הרי זה מה שקורה בכל המרחב הציבורי שלנו: כל אחד מצלם, הכל בסטורי, כל מכולת מתועדת במצלמות - אז דווקא את אולם הקלפיות אי אפשר לצלם?" הוא הוסיף כי: "אי אפשר להסביר מדוע מגבילים את הצילום דווקא במרחב הציבורי היחיד שמחייב שקיפות יותר מכל מקום אחר. אנחנו נביא את הנושא לחקיקה כדי לוודא שהבחירות הקרובות יהיו נקיות, מפוקחות ומדויקות כפי שאזרחי ישראל מצפים מאיתנו".

ח"כ מיקי זוהר (הליכוד) צפוי לעמוד בראש הוועדה המיוחדת שתקדם את חוק המצלמות. להערכתו, הקואליציה תצליח להעביר את החוק בשלוש קריאות כבר השבוע. בתור ראש הוועדה המסדרת שהוקמה לאחר הבחירות לכנסת ה-21, זוהר צפוי לקבל את בקשת הממשלה להעניק לחוק פטור מחובת הנחה, כך שהחוק יוכל להעלות להצבעה מחר. במקביל, הכנסת הודיעה שהמליאה תתכנס מחר בשעה 13:00 לדיון בחוק בקריאה ראשונה. לאחר ההצבעה במליאה תוקם הוועדה המיוחדת בראשות זוהר. בכך תעקוף הצעת החוק שורה של הליכים ביורוקרטיים כדי לקדמה בנוהל מזורז.

הוועדה המיוחדת תתכנס ביום שלישי לדיון מרתוני כדי להכין את החוק לקריאה השנייה והשלישית. להערכתו, כבר ביום רביעי ניתן יהיה לכנס את מליאת הכנסת פעם נוספת כדי להצביע על אישורו הסופי של החוק בקריאה השנייה והשלישית. זוהר מעריך שלא צפויות בעיות בקידומו של החוק, אחרי שיו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, הודיע שבכוונתו לתמוך בו. החוק צפוי להיכלל ברשומות באופן מיידי ובכך להיכנס לתוקף.

נתניהו בכניסה לישיבת הממשלה, היום
נתניהו בכניסה לישיבת הממשלה, היוםצילום: Sebastian Scheiner/אי־פי

הנשיא ריבלין התייחס למהלך, ואמר כי "לדיון בנושא זה יש מקום ראוי ויש לערוך אותו ללא ספק, בהתאם לשינויים המתרחשים, במציאות שבה אנו חיים". הוא הוסיף: "עלינו, כחברה דמוקרטית, לערוך דיונים מעין אלה ולבחון את הצרכים המשתנים בסדרי ההצבעה בהתאם למציאות המשתנה, על כל היבטיה, בזמן הראוי, המאפשר הערכות לשינויים בסדרי הבחירות המוכרים לנו. כאמור - לא לי לעסוק בזה, ובוודאי שלא ימים ספורים לפני לכתנו לקלפי".

מנדלבליט טען כי המניעה המשפטית נעוצה בעיתוי של הצעת החוק וההליך החריג והפגום כדבריו המוצע לאישורה. מנדלבליט ציטט בדבריו את עמדת יו"ר ועדת הבחירות, השופט חנן מלצר: "חקיקה של ההסדר המוצע כשבוע לפני הבחירות תשבש את סדרי הבחירות ואף עלולה בסבירות גבוהה להביא לתוהו ובוהו ולאנדרלמוסיה".

הבוקר הבהיר שר האוצר משה כחלון כי אין טעם להעביר את הצעת החוק להצבת מצלמות בקלפיות בגלל התנגדות היועמ"ש. כחלון, שיתמודד ברשימת הליכוד בבחירות בשבוע הבא, אמר בגלי צה"ל: "אני לא חושב שזה נכון להעביר חוק שיועמ"ש מתנגד לו". הוא הוסיף כי החוק "ייפול בבג"ץ, זו סתם פארסה".

כחלון הבהיר כי הוא תומך בחוק, אך הוא מאמין ש"זה צריך להיות מתואם עם המשפטנים". "חיוני מאוד לשמור על טוהר הבחירות ולקיים את רצון הבוחר", אמר. "היועמ"ש יודע מצוין מה הוא עושה, הוא מטפל וטיפל בבעיות טוהר מידות גם בבחירות באפריל. הוא יסביר וננסה להגיע להסכמות שאפשר יהיה להציב מצלמות או לפחות לשמור על הבחירות. זה צריך להיות מתואם עם המשפטנים, איך עושים את זה בצורה הכי טובה וחוקית. הוא יגיד מה גבולות המותר מבחינה חוקית ומשפטית, יתיישרו לכיוון הזה".

עוד אמר: "מעולם לא עבר חוק שהיתה לו מניעה משפטית, אין בזה שום טעם. גם אם חלילה הוא עובר, ואני לא חושב שזה נכון להעביר חוק שהיועמ"ש אומר שיש לו מניעה משפטית. זה ייפול בבג"ץ, זו סתם פארסה. אני מאמין שהעניין הזה ייפתר. הם יבינו מה גבולות האפשר והמותר ויתיישרו לכיוון הזה".

"נדהמתי מעמדתו של היועץ", אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו על העמדה של מנדלבליט לאחר שמסר אותה ביום רביעי. "זו הדרך היחידה למנוע גניבת בחירות. ואנחנו יודעים שיש זיופים בקנה מידה גדול. זה דבר שצריך למנוע אותו, והדרך הטובה ביותר למנוע אותו זה במצלמות שניתנות למשקיפים. הם לא שמים את זה מאחורי הפרגוד, זה לא יקרה, אבל הם שומרים על טוהר הבחירות. אני לא יכול להבין את העמדה הזאת, אנחנו ממשיכים בחקיקה".

הליכוד החל לקדם את חקיקת הבזק כדי לעקוף את החלטת ועדת הבחירות בנושא, שלפיה היא תציב מפקחים בקלפיות אקראיות או בקלפיות שנמצאו בעייתיות בעבר. לפי החלטת הוועדה, החומרים שייאספו בקלפי לא יופצו לציבור, וישמשו רק את המשטרה ואת ועדת הבחירות. לפי החקיקה של הליכוד, שאותה ניסחו במשותף השרים אמיר אוחנה מהליכוד ואריה דרעי מש"ס, נציגי המפלגה יוכלו לתעד בקלפיות כבר בבחירות הקרובות. משקיפים בעלי זיהוי פוליטי, המשמשים כנציגי המפלגות בקלפיות, יוכלו לתעד חשד לעבירות בתחומי הקלפי.

בעוד בהחלטה של ועדת הבחירות נקבע כי קלפיות יידגמו ברחבי המדינה באקראי או לפי בעיות עבר, יוזמת הליכוד תאפשר לכל מפלגה להציב מצלמות היכן שתחפוץ. לא ברור אם אישור חוק שיזמה ממשלת מעבר ערב בחירות יעמוד במבחן בג"ץ. ואולם, החוק היבש מאפשר לממשלה שאיבדה את אמון הכנסת לקדם חקיקה גם במהלך תקופת בחירות.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ