על חודו של קול, העליון אישר את התמודדותה של ח"כ היבא יזבק בבחירות

ההחלטה התקבלה ברוב של 5 שופטים נגד 4, הנשיאה חיות היתה בדעת המיעוט. ועדת הבחירות המרכזית פסלה את יזבק בטענה שהיא תומכת בטרור. אושרה גם התמודדותה של לריסה טרימבובלר

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יזבק בדיון על פסילתה בוועדת הבחירות המרכזית, לפני כשבועיים
יזבק בדיון על פסילתה בוועדת הבחירות המרכזית, לפני כשבועייםצילום: אוהד צויגנברג

בית משפט העליון אישר היום (ראשון) את מועמדותה של ח"כ היבא יזבק (הרשימה המשותפת) בבחירות הקרובות, ברוב של חמישה שופטים נגד ארבעה. בכך הפכו השופטים את החלטת ועדת הבחירות המרכזית, שפסלה לפני כשבועיים את יזבק, בטענה שהיא תומכת בטרור נגד המדינה ושוללת את קיומה כיהודית ודמוקרטית.

השופטים שתמכו באישור ההתמודדות של יזבק הם עוזי פוגלמן, יצחק עמית, דפנה ברק-ארז, מני מזוז וענת ברון. הם ציינו שלא היו מספיק ראיות, וכי יזבק הביעה חרטה ביחס לחלק מהפרסומים. את דעת המיעוט הובילה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, ותמכו בה גם השופטים נעם סולברג, דוד מינץ ויוסף אלרון - שסברו כי הוכח שיזבק הביעה תמיכה בטרור, וכי החרטה היתה בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי.

איתמר בן גביר נואם בעד פסילת יזבק בוועדת הבחירות המרכזית, לפני כשבועיים
איתמר בן גביר נואם בעד פסילת יזבק בוועדת הבחירות המרכזית, לפני כשבועייםצילום: אוהד צויגנברג

שופטי הרוב נתנו משקל לזמן שחלף מאז התבטאויותיה השנויות במחלוקת של יזבק, ולהבהרותיה והצהרותיה שבהן הביעה חרטה ביחס לחלק מהפרסומים. בתקציר ההחלטה נכתב כי "לא הצטברה בעניינה 'מסה קריטית' של ראיות ברורות, חד משמעיות ומשכנעות המצדיקות את פסילתה". בנוסף, נכתב שלא הובאה הוכחה שהפרסומים הם חלק מהמאפיינים הדומיננטיים של פעילותה של יזבק, או שהיא פעלה לממש את המטרות הפסולות. עוד הדגישה דעת הרוב כי אם מתעורר ספק בבחינת חומר הראיות, על בית המשפט לפעול לטובת המועמד, "נוכח מעמדה הרם של הזכות לבחור ולהיבחר".

מנגד, סברה דעת המיעוט כי הראיות לא משתמעות לשתי פנים ומלמדות על תמיכה בפעולות טרור "מהקשות ומהמחרידות שבוצעו נגד מדינת ישראל". שופטי המיעוט סברו שמדובר באחד המקרים החריגים והקיצוניים שבהם די בראיות שהוצגו כדי להעיד על תמיכתה של יזבק במאבק מזוין של ארגון טרור נגד ישראל. ביחס להסברים ולהבהרות שנתנה יזבק, סברו שופטי המיעוט שהן "חמורות ומטרידות לא פחות מהפרסומים עצמם". 

ראיה מרכזית נגד יזבק היתה פוסט שפרסמה ב-2015 עם תמונת המחבל סמיר קונטאר, שרצח אב ואת בתו בת הארבע בפיגוע בנהריה ב-1979. לצד התמונה כינתה יזבק את קונטאר "שהיד" וכתבה "לא שבתי מפלסטין אלא כדי לחזור אל פלסטין". ראיה נוספת היא פוסט מ-2013 עם תמונתה של המחבלת דלאל מוגרבי, אשר הנהיגה את חוליית המחבלים שביצעה את הפיגוע בכביש החוף בשנת 1978, שבו נרצחו 35 ישראלים ובהם 12 ילדים. יזבק כתבה: "דלאל מוגרבי חיה 20 שנים ועשתה את כל זה. יבורכו נשות ההתנגדות".

בעניין הפרסום הנוגע לקונטאר נקבע בדעת המיעוט שההבהרות שניתנו הן בבחינת "מעט מדי, מאוחר מדי ובלתי משכנע בעליל". על הפוסט ביחס למוגרבי כתבה דעת המיעוט כי יזבק "לא התנערה ולא חזרה בה מעצם הצגתה של מוגרבי כ'דמות מופת' ותיארה אותה בתצהירה כמי ש'נהפכה לחלק מהנרטיב ההיסטורי של העם הפלסטיני, העם שלי'". לכן סברו השופטים כי יש לפסול את מועמדותה.

יזבק מסרה כי "החלטת בית המשפט העליון מראה שוב כי בקשות הפסילה הן חלק מקרקס ההסתה נגדי ונגד החברה הערבית ונציגיה. החלטת וועדת הבחירות לפסול אותי היתה החלטה פוליטית".

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה אמר ש"קמפיין ההסתה הפוליטי של הימין הקיצוני התרסק אל מול המציאות המשפטית". עודה הוסיף: "כל מי שתמך בפסילה צריך להתבייש שנגרר אחרי נתניהו וחבריו הכהניסטים. ח״כ יזבק תמשיך לכנסת הבאה ותלחם למען השלום, שוויון ודמוקרטיה לכולם".

מארגון עדאלה שייצג את יזבק ואת הרשימה המשותפת נמסר כי "דעת המיעוט בפסק הדין מעוררת דאגה רבה, שכן היא מתעלמת מן הנורמות שקבעה הפסיקה ב-20 שנה האחרונות ומעמידה בסכנה את עתיד הייצוג הפוליטי של האזרחים הערבים". עוד נכתב כי שופטי המיעוט "נתנו משקל בלתי סביר לראיות בודדות מלפני שנים בחוסר הלימה מוחלט לפסיקות קודמות".

עוד החליטו שופטי העליון היום לאשר פה אחד את ההתמודדות של מפלגת "משפט צדק" של לריסה טרימבובלר, אשתו של יגאל עמיר - רוצח ראש הממשלה יצחק רבין. מטרת המפלגה היא בין היתר להביא לשחרור של עמיר. השופטים כתבו כי התבטאויותיה של טרימבובלר כמו גם מטרותיה המוצהרות "מקוממות ומעוררות שאט נפש", אך כי "שאט נפש לחוד ועילת פסילה מהתמודדות בבחירות לכנסת – לחוד". 

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט התנגד לפסילת יזבק, ואמר כי דבריה מעוררים שאט נפש, אך שאין בסיס לפסילתה. בחוות הדעת שפרסם היועץ הוא כתב כי התחשב בחרטה שהביעה על חלק מהתבטאויותיה, אף שהן "מטרידות מאוד" ו"קרובות קרבה ממשית אל הקו האסור, שהחוצה אותו מנוע מלהתמודד בבחירות לכנסת". בית המשפט נוטה לייחס משקל רב לעמדת היועמ"ש, אך נשיאת העליון אסתר חיות הביעה בעבר הסתייגות מהתבטאויותיה של יזבק.

ההחלטה לפסול את יזבק בוועדת הבחירות התקבלה ברוב של 27 תומכים ותשעה מתנגדים. הליכוד הגיש את הבקשה בין היתר בהתבסס על סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, העוסק ב"תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל". בפסילה תמכו כל הסיעות, למעט המחנה הדמוקרטי והרשימה המשותפת. נציגי העבודה-גשר ומרצ, שיתמודדו ברשימה אחת בבחירות הקרובות, לא הצביעו יחד. את הבקשות לפסילת יזבק, שנבחרה לכנסת לראשונה באפריל, הגישו הליכוד, ישראל ביתנו ועוצמה יהודית.

עורך דינה של יזבק, חסן ג'בארין, אמר לשופטים בשבוע שעבר כי יזבק לא תומכת ברצח וכי תמיכתה במחבלת דלאל מוגרבי בפוסט שכתבה בפייסבוק ב-2013 היתה טעות בניסוח שנכתבה בלהט ויכוח ברשתות החברתיות על מקומן של הנשים בחברה. לדברי הפרקליט, התבטאויותיה של יזבק נמצאות "בלב הקונצנזוס של התרבות הערבית בישראל".

בתצהיר שהגישה יזבק לבקשת מנדלבליט לקראת הדיון היא כתבה כי בעוד שהכיבוש אינו לגיטימי, היא אינה קוראת לאלימות או תומכת באלימות כלפי חיילים או אזרחים. היא הוסיפה כי היא מבקשת לעסוק בכיבוש, "כדי להזכיר כי זוהי הבעיה המרכזית שהשיח הציבורי הישראלי מתעלם ממנה". במאמר דעה שפרסמה ב"הארץ" כתבה חברת הכנסת: "אני שוללת פגיעה בבני אדם באשר הם, וניסיונם של הקיצוניים לייחס לי הסכמה לפגיעה בילדים או לפיצוץ אוטובוסים הוא דבר אבסורדי ומעורר חלחלה".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ