היועמ"ש התנגד, אך הממשלה אישרה הקמת ועדה לבחינת מח"ש והעלאת עולים מאתיופיה

היועמ"ש קבע כי יש מניעה משפטית לאשר את שתי ההצעות מחשש שהן מונעות משיקולי בחירות. בישיבה התעמת עמו ארדן והטיח בו: "אתם מסרסים את הממשלה"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מנדלבליט ונתניהו בישיבת ממשלה, היום
מנדלבליט ונתניהו בישיבת ממשלה, היוםצילום: אמיל סלמן

הממשלה אישרה היום (ראשון) פה אחד להקים ועדה לבחינת המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) וכן להעלות עולים נוספים מאתיופיה - בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. היועץ קבע כי יש מניעה משפטית לקבל החלטות אלה בממשלת מעבר, והעלה חשש שהיוזמה נובעת משיקולי בחירות - בניסיון לגרום ליוצאי אתיופיה להצביע לליכוד.

את היוזמה להקמת הוועדה העלה שר המשפטים אמיר אוחנה, ברקע המחאות בעקבות מותו של סלומון טקה מירי שוטר ביוני האחרון. בין היתר נימק אוחנה את הצעתו בכך שמח"ש אינה יכולה לבקר כראוי את המשטרה, כל עוד שני הגופים כפופים לפרקליט המדינה.

במכתב ששלח מנדלבליט לאוחנה הוא הביע את התנגדותו להקמת הוועדה, בטענה כי המהלך מעלה חשש מהגבלת שיקול דעתה של הממשלה הבאה. לדבריו, "הקמת הוועדה מציבה 'עובדות בשטח' בפני הממשלה הנכנסת, מבלי לדעת כיצד היתה פועלת הממשלה הנכנסת בכל הנוגע לטיפול בעניין, אם בכלל".

קודם לאישור ההצעה התעמתו בישיבה השרים גלעד ארדן ויריב לוין עם היועמ"ש, וארדן הטיח בו: "אתם מסרסים את הממשלה. אם זה לא היה גוף של הפרקליטות אז כן היה ניתן לעשות את זה בתקופת בחירות". מנדלבליט ביקש לעצור את הדיון ובהמשך אושרה ההצעה, באופן חריג בניגוד לעמדתו.

לאחר מכן התגלע עימות נוסף בין השרים למנדלבליט סביב בקשתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לזרז את העלאת שארית בני הפלשמורה מאתיופיה לפני הבחירות, כ-400 בני אדם‎. גם לגבי החלטה זו קבע מנדלבליט כי ממשלת מעבר אינה מוסכמת לקבלה. לדבריו, בנוסף להגבלת שיקול הדעת של הממשלה הבאה, ההצעה להעלאת העולים "אינה תוצר של עבודת מטה מקצועית שהחלה טרם תקופת הבחירות והבשילה כעת".

הוא ציין כי עבודת המטה בנושא טרם הסתיימה, ואין נתונים על מספר הממתינים באתיופיה שההצעה חלה עליהם. עוד כתב כי בהצעה "יש מטבע הדברים הטבה לציבור בוחרים מסוים" ולכן היא עלולה "להיראות כמונעת משיקולים של התמודדות בבחירות".

במקרה שבו יוגשו עתירות לבג"ץ נגד ההחלטות הללו, היועמ"ש צפוי לתמוך בדעת העותרים ולסרב להגן על עמדת הממשלה בנושא. בשל כך, צפוי אוחנה לדרוש ייצוג עצמאי באמצעות עורך דין. היועמ"ש צפוי להתנגד גם לכך, כפי שעשה במקרים קודמים.

היועמ"ש צפוי לפרסם ממצאי בדיקה מקבילה

בשבועות הקרובים צפוי היועמ"ש לפרסם את ממצאיה של בדיקה דומה שהתקיימה במשרדו ודנה במח"ש. ביוני האחרון החליט מנדלבליט יחד עם מ"מ מפכ"ל המשטרה, מוטי כהן, על הקמת צוות משותף בראשות המשנה ליועמ"ש, רז נזרי, וסגן המפכ"ל, ניצב אלון אסור, לבחינת טיפול מח"ש והמשטרה בתלונות יוצאי העדה האתיופית. בחודש שעבר הוצגו עיקרי המלצותיו של הצוות בפני מנדלבליט וכהן, וסוכם כי הדו"ח הסופי, המצוי בשלבי ניסוח אחרונים, יועבר לשניים בחודש הקרוב.

לפי נוסח החלטת הממשלה, הוועדה נועדה "לבירור טענות בנוגע להתנהלות, למבנה הארגוני ולכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה" וקיבלה סמכויות של ועדת חקירה. עוד הוחלט כי בראש הוועדה יעמוד שופט בית משפט השלום (בדימוס) הרן פיינשטיין, וכי שני חבריה הנוספים יהיו פרופ' אברהם דיסקין ופרופ' רינת קיטאי סנג'רו.

עוד צוין בהחלטת הממשלה כי הוועדה תבדוק, בין היתר, את הליכי הטיפול בתלונות שהוגשו למח"ש, את נהלי העבודה הקיימים במחלקה, את אופן ניהול החקירה בתיקים שנחקרו במחלקה - וכן את קיומם של מנגנוני בקרה ופיקוח על פעילותה. 

הוועדה אף הוסמכה להגיש דו"ח עם ממצאיה לשר המשפטים בתוך ארבעה חודשים, שיפורסם באופן פומבי. יחד עם זאת, תהיה הוועדה רשאית להחליט שלא לפרסם חלקים מהדו"ח אם תקבע כי הדבר "עלול לסכן את ביטחון המדינה, לפגוע בשלומו או פרטיותו של אדם או מכל סיבה אחרת שתנומק על ידיה".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ