סער ובנט חתמו על הסכם עודפים, והליכוד עשוי להישאר ללא הסכם

החתימה על ההסכם, לאחר שבמערכות הבחירות האחרונות נחתמו הסכמים בין ימינה לליכוד, מתפרשת כקריאת תיגר של בנט על נתניהו. גם יש עתיד וישראל ביתנו חתמו על הסכם עודפים

חיים לוינסון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
סער לצד בנט ואיילת שקד בכנסת, ב-2013
חיים לוינסון

ראשי תקווה חדשה וימינה, גדעון סער ונפתלי בנט, הודיעו היום (שני) כי חתמו על הסכם עודפים בין המפלגות. בחמש מערכות הבחירות האחרונות נחתמו הסכמי עודפים בין ימינה, הבית היהודי או איחוד מפלגות הימין לבין הליכוד. המועד האחרון לחתימת הסכמי עודפים הוא תשעה ימים לפני הבחירות, וחתימת ההסכם בשלב כה מוקדם מתפרשת כקריאת תיגר על הליכוד ועל ראש הממשלה בנימין נתניהו. לאחר ההודעה של סער ובנט, הודיעו יש עתיד וישראל ביתנו כי חתמו על הסכם עודפים ביניהן.

הסיכום בין סער לבנט עשוי להותיר את הליכוד ללא הסכם עודפים בבחירות הקרובות, לראשונה מאז 2003. ש"ס ויהדות התורה נוהגות לחתום על הסכם ביניהן, כך שבהנחה שמפלגת האיחוד הלאומי תישאר חלק מימינה, לליכוד לא תישאר מפלגה בגוש הימין-חרדים לחתום איתה על הסכם. בעבר הרחוק נחתמו הסכמים בין הליכוד לישראל ביתנו, אבל מאז הורעו היחסים בין נתניהו לאביגדור ליברמן, שחבר כעת ליש עתיד. הליכוד לא הושפע מהסכם עודפים מאז הבחירות לכנסת ה-17 ב-2006 - אז הקולות העודפים מישראל ביתנו העניקו לליכוד את המנדט ה-12, ולנתניהו את תפקיד יו"ר האופוזיציה על חשבון ליברמן.

בתום ספירת הקולות, ולאחר סינון הרשימות שלא עברו את אחוז החסימה, מחולק סך הקולות הכשרים ב-120. הנתון שמתקבל נקרא המודד למנדט וכך נקבע מספר המנדטים לכל מפלגה. הקולות העודפים שאינם מצטברים למנדטים מחולקים לפי הסכמי העודפים. לפי החוק, שתי רשימות שחתמו על הסכם ייחשבו לרשימה אחת בעת ספירת הקולות העודפים. חלוקת המנדטים ביניהן מתבססת על גודלן היחסי,  כך שההסכמים מעניקים יתרון למפלגות הגדולות ולאו דווקא לאלו שזכו במספר הגדול יותר של קולות עודפים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ