קו המשווה

אי מיצוי זכויות לניצולי השואה הוא סוג של כשל שכבר למדנו לחיות אתו

יש הבדל תהומי בין מודל פאסיבי, שבמסגרתו מסייעת המדינה לניצולים המבקשים זאת, לבין התנהלות אקטיבית, שבה נציגי המדינה מחפשים בעצמם את הניצולים. ואנחנו עוד לא שם

אור קשתי
אור קשתי
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אור קשתי
אור קשתי

"אני רוצה לומר לניצולי השואה: נלחמתם כדי לחיות, כדי לשרוד, כדי לקבל הכרה מהמדינה. עכשיו אתם יכולים להפסיק להילחם. עכשיו אנחנו נלחמים בשבילכם, כדי שכל ניצול וניצולת שואה ידעו בדיוק מה מגיע להם ויקבלו את מה שמגיע להם", אמר שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, לפני כחודשיים וחצי, בטקס בו הציג "מחשבון זכויות" אינטרנטי, המסייע לניצולי שואה בבירור זכויותיהם. "הרבה פעמים שואלים אותי למה לקחתי את משרד האוצר. והתשובה פשוטה: בשביל זה", הוא הוסיף באותו באירוע. לא צריך לחשוד בכנות כוונותיו של מנהיג יש עתיד, אך הצהרותיו הן כבר עניין אחר: הממשלה וזרועותיה השונות לא נלחמות עבור כל ניצול שואה, ולא כל ניצול יודע בדיוק מה מגיע לו. לכן, לא בטוח כי להמלצה להפסיק להילחם יש על להתבסס.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ