בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קו המשווה

מי דאג בכנסת להוזלת הוצאות ההורים על חינוך

מי מחברי הכנסת תמך ומי התנגד להצעת החוק לבטל את תשלומי ההורים במערכת החינוך, שהגיש ח"כ ברכה, וכיצד הצביע שר החינוך עצמו?

46תגובות

החלת חוק חינוך חינם לגילים 4-3 הוא אחד המהלכים שבוודאי יככבו בשידורי התעמולה של הליכוד. החלטתה של הממשלה היוצאת בעניין היא נכונה וצודקת, אבל כדאי אולי גם לזכור ולהזכיר את אלה שתרמו לה: חברי הכנסת לשעבר תמר גוז'נסקי (חד"ש) ושלמה בן עמי (עבודה), שעוד ב-1998 הצליחו לשבור מעט את ההקפאה שגזר "חוק ההסדרים" במשך שנים רבות על החוק; מאות אלפי המפגינים של קיץ 2011 שדרשו הקלה ביוקר המחייה, בין השאר, בתחום החינוך; והפרופ' מנואל טרכטנברג שהמליץ עליו בדו"ח שהגיש כדי לשכך את המחאה החברתית. ללא שני המרכיבים האחרונים, סביר שהממשלה בראשות בנימין נתניהו היתה ממשיכה את מדיניות שר האוצר בנימין נתניהו ואחרים - ודוחה את היישום המלא של החוק.

אבל לצד ההחלטה בדבר חינוך חינם לגיל הרך, הועלו בכנסת האחרונה כמה הצעות חוק, בעלות השלכות כלכליות לא פחותות. כך למשל הגיש יו"ר חד"ש, ח"כ מוחמד ברכה, הצעה לבטל את תשלומי ההורים במערכת החינוך, הנאמדים, על פי הערכות שונות, בכ-2.5-2 מיליארד שקלים מדי שנה.תשלומי ההורים לבתי הספר הם חלק מההוצאות שספגו משקי הבית, לא מעט בעקבות הצמצום בהיקף התקצוב הממשלתי את החינוך (תוספות התקציב בשנים האחרונות עדיין לא הביאו את ישראל לרמה הממוצעת במדינות ה-oecd).

על פי סקר ההוצאות האחרון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משפחה מהחמישון התחתון מוציאה בחודש 1,000 שקלים על חינוך, תרבות ובידור, בהשוואה ל-2,429 שקלים בחמישון העליון. נטל ההוצאות היחסי על חינוך בקרב הראשונים גבוה הרבה יותר מהאחרונים.

מיד לאחר הבחירות הקודמות, באפריל 2009, הגיש ח"כ ברכה את ההצעה לבטל את תשלומי ההורים, ולהחליפם בגבייה דרך הביטוח הלאומי. ברכה לא המציא כאן נוסחה חדשה: נוסחים זהים או דומים מאוד הוגשו בכנסת ה-17 על ידי מספר ח"כים, בהם אורי אריאל ("האיחוד הלאומי" וכיום מספר 2 ב"בית היהודי") וזבולון אורלב (המפד"ל).

הצעת החוק של ברכה, אליה הצטרפו שאר חבריו בחד"ש - דב חנין, חנא סוייד ועפו אגבאריה - התבססה על המלצות ועדה ציבורית ("ועדת לנגרמן") שקבעה עוד ב-1992 כי יש להתייחס למימון החינוך כאל משימה כלל לאומית - ולא רק אינטרס של הורי התלמידים - ולכן יש להטיל את עלות התשלומים על כלל האוכלוסייה, באמצעות תוספת זעומה לתשלומי הביטוח הלאומי או לארנונה. אנשי חינוך - באקדמיה, במשרד החינוך, בוועדת החינוך של הכנסת ובקרב ארגונים שונים כמו המועצה הלאומית לשלום הילד, תמכו ברעיון, גם על רקע הרצון שבתי הספר יפסיקו לשמש כגובי מסים - סיטואציה שרק מזמינה פגיעה בתלמידים, שהוריהם לא שילמו.

באפריל 2011 הצביעה הכנסת על הצעת החוק בקריאה טרומית. "בשנים האחרונות הפכו תשלומי ההורים לשם קוד להפרטת החינוך", אמר ח"כ ברכה בדיון שקדם להצבעה, "על-פי היכולת של ההורים והאפשרויות שלהם לשלם מתקיימת רמת לימודים או רמת שירותים בחינוך, שהיא שונה ממקום למקום על-פי מפתח של הכנסה...החינוך הוא לא מצרך שבנוי על זמינות או על יכולת (כלכלית, א"ק). זה צורך שקיים לגבי כל ילד". סיכויי הצלחתה, ככזו שבאה מטעם האופוזיציה לא היו גבוהים מלכתחילה, ולכן אמר ברכה כי הוא מצפה מהממשלה "לא להתייחס לסוגיה מי מציע את החוק, אלא מה מציעים בחוק. יש תופעות שהולכות ומתגברות במערכת החינוך שאנחנו לא יכולים להרשות אותן - לא כמחוקקים, לא כאזרחים, ולא כהורים".

שר החינוך, גדעון סער, ענה בשם הממשלה. "ברמה העקרונית אני ודאי רואה עין בעין עם ח"כ ברכה", אבל הוסיף כי ביטול גורף של תשלומי ההורים יפגע קשות בפעילויות כמו טיולים, "סל תרבות", מסיבות, ועוד. מאז, בהזדמנויות נוספות בכנסת או במקומות אחרים, הדגיש סער כי משרד החינוך שבאחריותו נאבק בתשלומי הורים גבוהים מהמותר שגובים בתי ספר, במקביל לפרויקט כמו השאלת ספרי לימוד, שאמור להביא לחיסכון בהוצאות ההורים. ואולם, גם אם נצא מנקודת הנחה שפעולות אלה מיושמות בכל המרץ (והן לא, בעיקר בהתייחס לסנקציות כלפי בתי ספר שחורגים בדרישות התשלום שלהם), הרי שההצדקה הבסיסית של תשלומי הורים לא התערערה לרגע.

על פי הנתונים המופיעים באתר "כנסת פתוחה", שמפעילה הסדנה לידע ציבורי, בעד ההצעה של ח"כ ברכה הצביעו 15 ח"כים: ארבעת חברי חד"ש, שלושה מקדימה, שניים ממרצ, שניים מבל"ד, שניים מרע"מ-תע"ל, דניאל בן-סימון מהעבודה ואריה אלדד (אז באיחוד הלאומי והיום ב"עוצמה לישראל"). ח"כ אורלב, שהגיש הצעה דומה בכנסת הקודמת, בחר להיעדר מההצבעה, למרות שהשתתף בהצבעות לפניה ואחריה.

נגד הצעת החוק הצביעו 34 ח"כים: 15 מהליכוד (בהם השרים סער ודן מרידור והח"כים מירי רגב וחיים כץ), שבעה מש"ס (בהם השר משולם נהרי), חמישה מישראל ביתנו (בהם מי ששימש גם יו"ר ועדת החינוך, אלכס מילר), ארבעה מ"עצמאות" (בהם אהוד ברק ויו"ר נוספת של ועדת החינוך, עינת וילף), שניים מיהדות התורה, ואורי אורבך מהמפד"ל. לפני כחצי שנה הגישו ח"כ ברכה, וח"כ אורית זוארץ (אז בקדימה וכיום ב"התנועה") את הצעת החוק מחדש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו