בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יום הבחירות

מי לא רוצה להעביר חוק שיבטיח זכויות חברתיות?

סירוב קואליציית נתניהו בנובמבר 2011 לתרגם את המחאה לחקיקת "חוק יסוד: זכויות חברתיות" היא עוד פרק בהתנגדות הארוכה לחוק

10תגובות

בתחילת נובמבר 2011 נפתח מושב החורף של הכנסת. בשביל הח"כים היתה זו ההזדמנות הראויה לנסות ולתרגם את המחאה - שהוציאה כמה חודשים קודם לכן מאות אלפי מפגינים לרחובות בדרישה לצדק חברתי - לעשייה פרלמנטרית: דיונים בכנסת ובוועדות, אך בעיקר הצעות חוק שיקדמו את השאיפה לחברה צודקת יותר ומקוטבת פחות. אחת ההצעות הראשונות שנידונו במושב החורף ביקשה לקדם חוק יסוד: זכויות חברתיות, וחתמו עליה ח"כים רבים ממפלגות שונות. התגייסות הקואליציה בראשות בנימין נתניהו לדחיית ההצעה היא פרק נוסף בהתנגדות רבת שנים לכל ניסיון לעגן בחקיקה זכויות חברתיות.

ההצעה להגדיר חוק יסוד חדש, המטיל על המדינה את החובה ליצור את התנאים הבסיסיים שיאפשרו לכל אדם להתקיים בכבוד, איננה היענות פתאומית למחאה החברתית ואינה הצעה שנולדה רק בכנסת ה-18, שהבחירות היום מציינות את סיום כהונתה. כבר בכנסת ה-13, במארס 1994, הגישה ועדת החוקה שלוש הצעות לחוקי יסוד חדשים: חוק יסוד: זכויות במשפט, חוק יסוד: חופש הביטוי וההתאגדות וחוק יסוד: זכויות חברתיות.

המחקר "בין מימוש לייבוש", שפרסמה לפני כמה חודשים האגודה לזכויות האזרח, המנתח את השיטות שנקטו הממשלות לצמצום השירותים החברתיים, מציין כי ב-1996 הועברו שלוש ההצעות לדיון בוועדת החוקה, לקראת קריאה שנייה ושלישית. הן נגנזו בשל הקדמת הבחירות והיעדר התמיכה של הממשלה החדשה - הראשונה שבראשות נתניהו. מאז הוגשו בכל כנסת הצעות זהות או דומות מאוד - ונדחו כל פעם מחדש.

ב-2 בנובמבר 2011 הציגה בכנסת יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, את הצעת החוק שיזמה, שהצטרפו אליה שני חבריה למפלגה, אילן גילאון וניצן הורוביץ, והח"כים איתן כבל (העבודה), דב חנין (חד"ש) ושלמה מולה (אז בקדימה והיום ב"תנועה"). ההצעה קובעת שלכל תושב "הזכות לסיפוק צרכיו הבסיסיים לשם קיום בכבוד אנושי, ובכלל זה בתחומי העבודה, השכר ותנאי עבודה, בתחומי ההשכלה, הלימוד והחינוך ובתחומי הבריאות, הדיור והרווחה החברתית"; עוד נקבע שזכות זו תוסדר, בין השאר, בהתאם ליכולתה הכלכלית של המדינה. עוד כוללת ההצעה הגנה על זכות עובדים להתאגד ולשבות, ואיסור על אפליה בתעסוקה.

"בעקבות הקיץ האחרון, בעקבות המחאה החברתית, היום זה המבחן לרצינות כוונותיה של ממשלת ישראל", אמרה ח"כ גלאון בדיון בכנסת. "בקיץ התפכח הציבור הישראלי והבין שהשיטה הכלכלית לא עובדת בשבילו אלא נגדו, והיום יש לנו הזדמנות להתחיל ולתקן...רוב גדול בציבור מבין שהתחלואים החברתיים הם לא תוצאה של איזה כוח עליון, אסון טבע או של הכלכלה העולמית. ב-20 השנים האחרונות שני העשירונים העליונים צברו הון על חשבון מעמד הביניים והאוכלוסיות המוחלשות, והממשלה התנערה מהאחריות שלה לחברה". "בעוד כמה דקות", הוסיפה, "אנחנו נראה מי בעד צדק חברתי ומי נגד, כי אם מאמינים בצדק חברתי - צריך לעגן בחוק יסוד את הזכויות החברתיות".

בהמשך הדיון נאם גם ח"כ עמיר פרץ (אז בעבודה, היום ב"תנועה"), שהגיש באותו דיון הצעת חוק דומה מאוד (פרץ עשה זאת גם בכנסות קודמות, ולראשונה ב-1997). בין השאר סיפר לכנסת על אחד הניסיונות לקדם חקיקה בנושא, אך "הפלא ופלא, קרה משהו מדהים: הנושא היחיד שהסכימו עליו ש"ס ושינוי, מסיבות שונות, היה איך לדחות את חוק-יסוד: זכויות חברתיות". פרץ גם פנה לראש הממשלה, שנכח בדיון. "אני מנסה באופן אישי כבר 15 שנים להעביר את החוק הזה", אמר לו, "דווקא כאשר אתה מדבר על כך שיש צורך לטפל במחאה החברתית - חוק היסוד הזה ראוי להשתחרר משביו במשך כל כך הרבה שנים".

בשם הממשלה ענה השר לאיכות הסביבה, גלעד ארדן. "אין ספק שיש צורך לדון בהצעה ובאמת לחשוב אם במדינה בת 63 שנה לא ראוי שיהיה גם חוק יסוד שמעגן אי אלו זכויות חברתיות", אמר, ומיהר לסייג: ראשית, הממשלה הקשיבה למחאה החברתית והקימה את ועדת טרכטנברג (שהמלצותיה, שגם עליהן היתה ביקורת של פעילי המחאה, לא יושמו במלואן, א"ק), ושנית - כיוון שמגישי ההצעה לא המתינו לעמדת הקואליציה בנושא, הוחלט להתנגד להן".

בעד ההצעה של פרץ הצביעו בקריאה טרומית 44 ח"כים: כמעט כל סיעת קדימה - 27 נציגים - בהם ציפי לבני ושאול מופז, שבעה ממפלגת העבודה (בהם שלי יחימוביץ' ויצחק הרצוג) שלושת ח"כי מרצ, שלושה מחד"ש, שלושה מרע"מ-תע"ל, ואחד, יחיד במפלגתו - יו"ר הכנסת ח"כ ראובן ריבלין.

נגד ההצעה הצביעו 54 ח"כים: 24 מהליכוד (בהם נתניהו, השרים יובל שטייניץ, משה כחלון, סילבן שלום וגדעון סער), 12 נציגים מישראל ביתנו (בהם סטס מיסז`ניקוב, אלכס מילר ואנסטסיה מיכאלי), תשעה מש"ס (בהם השר אלי ישי), כל חמשת חברי יהדות התורה) (בהם אפשר למצוא את הח"כים משה גפני ויעקב ליצמן), שניים מהעצמאות ושניים מהבית היהודי.

מאז נפלה הצעת החוק, הגישו אותה כמה ח"כים פעם נוספת.

מוקי שוורץ


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו