בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ועכשיו, חקירה פלילית

ברק התנכל בשיטתיות לרמטכ"ל. אשכנזי איפשר ללשכתו להפוך לתעשייה אובססיבית של איסוף מידע. אף אחד לא יוצא נקי מדו"ח המבקר. כעת צריך לתת למשטרה להכריע בפרשה

20תגובות

הסגנון ארכני, החזרות רבות מספור, הסתייגויות המבוקרים מובאות בפירוט אין קץ - ובכל זאת, דו"ח מבקר המדינה בפרשת מסמך הרפז הוא בבחינת קריאת חובה לאזרחים מודאגים, אם לא היו מודאגים דיים כבר אחרי פרסום הריאיון עם יובל דיסקין שלשום (שישי).

זה סיפור על ביורוקרטיה שיצאה מדעתה. מאבקי כוח אישיים ואיבה צורבת שהשתלטו על תמונת העולם (ותפסו מקום עצום מזמנם) של בכירי מערכת הביטחון. בלשונו החדה של הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין-שחק, "עיסוק זה הוא זוהמה. יש פה משהו רע... מדובר בשתי לשכות שאיבדו את האיזון. הכל נופל במסגרת בית המשוגעים שהיה שם. זה היה טירוף מערכות".

איש לא יוצא טוב מתחת ידו של מחבר הדו"ח, אלוף בדימוס יעקב (מנדי) אור. אהוד ברק קטנוני, מתנכל בשיטתיות לרמטכ"ל לשעבר ודורס בדרך נורמות של מינהל תקין. גבי אשכנזי רואה צל הרים כהרים, רגיש באופן קיצוני לכבודו ומאפשר ללשכתו להפוך לתעשייה אובססיבית של איסוף מידע, שרובו המכריע כלל אינו מעניינה.

לחצו להורדת הדו"ח המלא

השר והרמטכ"ל לא מצליחים להסכים על כלום, גם לא על עובדות פשוטות. ברק מעיד שאשכנזי איים עליו כי "תהיה מלחמה" כשהודיע לרמטכ"ל שכהונתו לא תוארך בשנה חמישית. אשכנזי בתגובה: "שקר וכזב! מוכן לעבור פוליגרף". העוזרים בשתי הלשכות שופכים שמן למדורה במקום לסייע לכבותה. אלופים מפרים הנחיות מהרמטכ"ל, מאמינים לסיפורי פולקלור על מתחריהם ונמנעים מבירור אמיתי של העובדות. העוזר הנאמן פועל (לכאורה) מאחורי גבו של הרמטכ"ל, מפיץ את המסמך המזויף כרצונו ואוגר בהתלהבות ידיעות מכפישות על השר הממונה. מעל כולם מרחפת דמותו רבת המעללים של בועז הרפז: מקורב, תככן, זייפן (על פי הודאתו) ואולי בכלל סוכן מדיח, לפי השערתו המאוחרת של אשכנזי.

אלכס קולומויסקי

ועדיין, בסוף הסיפור הזה יש מנצח אחד מובהק. ברק חוטף הרבה ובצדק, אבל סימטריה פשוט אין כאן. לב העניין מופיע כבר בסעיף ג' בתמצית הדו"ח: "מערכת היחסים ששררה בין ברק לאשכנזי, עכורה ומורכבת ככל שתהיה, לא יכולה לשמש צידוק להתנהלות הפסולה של איסוף המידע אודות השר וסביבתו על-ידי אל"מ ארז וינר בידיעה - ולו חלקית - של אשכנזי וכן להתנהלותם של הרמטכ"ל לשעבר ועוזרו בקשר למסמך הרפז". גם אם אשכנזי חשב שהוא רק מוריד כפפות כדי להגיב באיחור למתקפת ברק, ישנם קווים אדומים שאסור היה לו לחצות.

במבט לאחור, טוב שהמבקר היוצא מיכה לינדנשטראוס ואלוף בדימוס אור ניגשו לאתגר הזה, שעד אז טופל רק בחקירה משטרתית שטחית. לצד ניתוח מפורט וברור של שורשי האיבה בין השר לרמטכ"ל והתגלגלות הפרשה, טמונים בדו"ח כמה רווחים משמעותיים לציבור הישראלי. צריך להניח שמה שנחשף כאן ימנע מהדרג הצבאי לחזור על תעלולים דומים כלפי הדרג המדיני הממונה במשך כמה עשורים לפחות ויסייע גם להחזיר את ההיגיון ליחסי שר הביטחון והרמטכ"ל, חרף המתח המובנה בין שתי הלשכות (התנהלות הרמטכ"ל הנוכחי בני גנץ מעידה שהדבר אפשרי). בנוסף, קיימת הזדמנות להסדיר סוף סוף את הליכי מינוי הרמטכ"ל, התפקיד השני בחשיבותו במדינה, שמעולם לא גובשו כהלכה ונעקפו בגסות בסיבוב האחרון.

המבקר לא היה מגיע למסקנותיו אלמלא התגלתה, בדרך מקרה, מערכת ההקלטות בלשכת הרמטכ"ל. וינר הציג בפני המבקר הקלטה של שיחה תוקפנית מצד ראש מטה השר, יוני קורן, וסיפק בכך בלי מחשבה גישה למבקר למערכת מסועפת של תככים ומזימות. בהקלטות לא תועדה רק רכילות בלתי מחייבת, כפי שטענו פרקליטי וינר. לשכת אשכנזי נתפסת כאן בקלקלתה, כשהיא מחטטת באופן מגושם בשאלות כמו נקודות הנוסע המתמיד של רעיית השר, רשימת מוזמני ברק לטקס יום העצמאות או הקשר (שאינו קיים) בין קורן לבין הקרן החדשה לישראל. גם מה שמתרחש במשולש אשכנזי-וינר-הרפז בחמשת הימים שבין פרסום המסמך בערוץ 2 לבין העברתו המאוחרת מהרמטכ"ל לחוקרי המשטרה רחוק מהנורמות המצופות מראשי מערכת הביטחון.

"תראה, החולשה שלנו שיש לנו את הנייר... זו הבעיה שלנו", אומר אשכנזי לעוזרו יומיים לאחר צאת המסמך, אבל חולפים עוד יומיים (והתייעצות עם הפצ"ר) בטרם הוא אוזר אומץ ומודיע על כך ליועץ המשפטי לממשלה. "תגיד לו (להרפז) שאנחנו לא בטוחים, אך אם זה יגיע לידי זה, יכול להיות שנצטרך להגיד את זה, שיידע, כי לא נשקר", אומר אשכנזי לווינר בשיחה אחרת באותו יום.

לפעמים, גם האמת היא אופציה. נאמר אותה גם אנחנו: בפרשה הזו הסתבכה לשכת הרמטכ"ל בסדרת תככים שמתאימה יותר לסניף מפלגתי בכפר-סבא, כשהיא מאפשרת לאזרח בעל רקע בעייתי כמו הרפז לבחוש במינויים בצבא ובתרגילים מלוכלכים נגד לשכת השר. אין סיבה שבעולם שבגללה צריך הקצין הקרוב ביותר לרמטכ"ל, וינר, לדון בתוכניות (היפותטיות ככל שיהיו) לפריצה למחשבים, גניבת מסמכים ושימוש בטלפונים סלולאריים שלא ניתן לאתרם. משרד המבקר עשה שימוש מוגבל וזהיר בהקלטות שהגיעו לידיו. נדמה שעל רקע המעט שנחשף בדו"ח, מגיעה התנצלות מצה"ל לשני תתי-אלופים - צ'יקו תמיר ועימאד פארס - שאשכנזי הדיח מהצבא בשל תקלות נורמטיביות פחותות ערך בהשוואה.

אלוף יואב גלנט, האיש שאשכנזי הטיל וטו על מינויו לסגנו ב-2009, איבד ברגע האחרון את הרמטכ"לות בשל חריגות הבנייה בביתו בעמיקם (פרשה שיכול היה לפתור אילו שעה במועד לביקורת הציבורית). המבקר אינו חושף קשר בין לשכת אשכנזי לאיסוף המידע על גלנט, אף שהרפז העלה טענה מאוחרת בעניין. שאלות רבות נוספות נותרו פתוחות והן עדיין מחייבות בירור. די במה שמתואר בדו"ח לחייב חידוש חקירה משטרתית מקיפה, שאולי גם תגלה לנו אם היה שותף נוסף, סמוי, לזיוף המסמך בידי הרפז.

מחנה אשכנזי בתקשורת מעלה כעת שתי טענות שאינן מתיישבות זו עם זו: האחת – שמדובר בדו"ח עלוב שחיברו פקידים. השנייה – שדו"ח המבקר חמור יותר כלפי ברק מאשר כלפי הרמטכ"ל לשעבר. המבקר מעיר ביובש בדו"ח על "פעילות עיתונאית יזומה שהפכה למחנאות של ממש" בפרשה, משני הצדדים. זו תופעה לא בריאה, הוא כותב, "שלא נמצאה כמותה בעבר בממדים כאלה".

המבקר, שמסרב לקנות את טענת תומכי אשכנזי כאילו מקור השנאה היוקדת בינו לבין ברק במחלוקת על איראן, מבין את מה שפרשנים רבים מסרבים להבין גם כעת: שגם אם אשכנזי צודק באשר לטיפול הדרוש באיראן (ולטעמי הצדק עמו), עמדתו אינה מכשירה את העבירות שביצעה סביבתו, בידיעתו החלקית לפחות, בפרשת הרפז. במקום להיסחף בפנטזיות על מלחמות של בני אור בבני חושך, מוטב לקרוא את הדו"ח כפשוטו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו