בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

להקת הרמטכ"ל: הנחש הארסי, המיועד לקצין חינוך והעיתונאי המיסיונר

בפרשת הרפז טמונים לקחים עגומים. אחד מהם נוגע ליחסים בין מוקדי כוח לתקשורת. רוני דניאל הוא דוגמה לעיתונאי שמעדיף לדברר במקום לבקר

54תגובות

ביום חמישי בשש בערב, 5 באוגוסט 2010, יממה בלבד לפני שרוני דניאל, הפרשן הצבאי של ערוץ 2, פרסם יחד עם העיתונאי אמנון אברמוביץ' את מסמך הרפז המפוברק והמזויף, הוא התקשר לרמטכ"ל גבי אשכנזי. "מה העניינים?" פתח אשכנזי את השיחה. "בסדר אח שלי", השיב דניאל.

אלה היו הימים הסוערים ביותר ביחסים שבין שר הביטחון אהוד ברק לאשכנזי. ברק ראיין באותו שבוע כמה אלופים לקראת ההכרעה על מינוי הרמטכ"ל הבא. בעיתונים נטען אז שסבב הראיונות של ברק, שהתקיים חודשים ארוכים לפני החילופים הצפויים בצמרת המטכ"ל, נועד להשפיל את אשכנזי, לערער את סמכותו בעיני פקודיו. אבל הרמטכ"ל דיבר כמי שלא נעלב מדבר. "אני שם לב למאמצים להפוך אותי עוד פעם לדוד לוי", אמר לדניאל, "אני מאוד מעריך את דוד לוי, אבל כבר מזמן אני (מחליט) ממי אני נעלב וממי לא. תגיד: גבי אשכנזי יש לו מדינה להגן עליה, יש לו צבא לנהל אותו והאחריות היא שמנחה אותו ומדריכה אותו, והוא ימשיך לעסוק בנושא העיקרי, הביטחון של המדינה. ומי שעוקב אחרי סדר היום שלו יודע מה שהוא עושה".

"אני אמצא (מקום) להגיד את זה, כמובן", עונה דניאל לדברי השבח העצמיים של אשכנזי, ומבטיח לו באותה נשימה להיכנס בשר הביטחון: "הם יחטפו ביומיים השלושה הקרובים". "שמע, חבורה של שקרנים", מגיב אשכנזי. "הם יחטפו", מבטיח שוב דניאל.

אשכנזי סיפר לדניאל שאחד מאנשי ברק הדליף לתקשורת מידע מסווג. לכל משפט שני של הרמטכ"ל מגיב דניאל במלים: "נכון, נכון, נכון". בהמשך מגלה הפרשן הצבאי ל"אח שלו" שהוא עומד לפרסם מידע מטלטל: "אני הולך להגיד שיש כאן מעורבות, לראשונה בתולדות הצבא, של קמפיינרים ששיווקו לנו מפלגות ודירות ועכשיו מנסים לקדם אינטרסים של מועמדים לתפקיד הרמטכ"ל. זה חמור ביותר". "כן", מגיב אשכנזי ודניאל ממשיך ואומר: "אני עושה כתבה שאומרת שלא היה ראוי להגיע למצב הזה, בוודאי לא ראוי להגיע למצב שבו פוגעים כך בסמכות הרמטכ"ל. זהו, בקטנה". "כן", מגיב אשכנזי, ודניאל ממשיך: "ביומיים הקרובים אנחנו נעמיד את היוני (קורן, ראש המטה של שר הביטחון) הזה במצב מאוד מאוד מביך. אמרתי, אגב היתה לי הבוקר שיחה עם אהוד ברק...הוא צלצל אלי אתמול. קצת התנפלתי עליו על המהלך שלו שהוא מוקדם מדי". "כן?", מתעניין אשכנזי ומוסיף: "יוני ממש מנהל אותו". "ממש מנהל אותו", עונה דניאל.

מוטי מילרוד

"עזוב מוקדם-לא-מוקדם. אל תתעסק בזה", מתדרך דניאל את אשכנזי על דרך מינוי הרמטכ"ל. "תתעסק בדרך שעושים דברים כאלה". בהמשך מסביר אשכנזי לדניאל בפירוט את הקשיים הצפויים לו בעקבות המהלך של ברק: אישור מינויים בכירים, תוכניות לשנת העבודה הבאה וכו'. "כן נכון", ממשיך דניאל בהנהוניו. "עכשיו, תשמע מה הכי חמור", ממשיך אשכנזי, "הם משקרים במצח נחושה... תאמין לי, אם מישהו פה יעשה משהו רציני, אז הוא יגלה את השקרים שלהם". "לא יעזור להם, גבי", ממהר להרגיע דניאל. "אמנון (אברמוביץ') עלה על כמה דברים מעניינים, לרבות איזה מסמך, והם יהיו במבוכה קשה...זה לא יעבור בשקט. הם יחטפו".

אשכנזי לא מגלה לדניאל שהוא מחזיק בכספת את מסמך הרפז שמדברים בו כבר חודשים. מה שחשוב לו עכשיו הוא איך דניאל יציג אותו בשידור: "אני מבקש שכל מה שקשור אלי, אני אומר לך: אני עובד, מתעסק בזה, האחריות היא כבדה, מבקר במשפחות השכולות, הולך לתרגילים, עוסק בדיונים, יש לנו מאיראן ועד החמאס, זה מה שאני עושה כל הזמן".

"100 אחוז", חותם דניאל, "זה ייאמר, אל תדאג".

הצגת מסמך הרפז בתכנית "אולפן שישי" בערוץ 2. צפו בסרטון

ערוץ 2

בפרשת הרפז טמונים כמה לקחים עגומים. אחד מהם נוגע ליחסים בין מוקדי כוח לתקשורת. דניאל אינו מקרה חריג, הוא דוגמה קיצונית לעיתונאי שמעדיף לדברר במקום לבקר, להתמסר במקום למסמר. דניאל ועיתונאים בכירים אחרים שימשו, בשנות כהונתו של אשכנזי, להקת מעודדות אקטיבית לרמטכ"ל. עם קצת יותר חשדנות, אותם עיתונאים לא היו נופלים בפח המסמך המזויף. אבל הם התקשו להשתחרר מהקונספציה.

לקח נוסף שמלמדת הפרשה הוא שיש תרבות של כוח ושקר בצמרת המטה הכללי. אם פרשת הרפז לא היתה נחשפת, היה מתמנה אחד מכוכביה – עוזר הרמטכ"ל, אל"מ ארז וינר – לקצין חינוך ראשי. זו אפשרות מדאיגה. הבוס של וינר, אשכנזי, הכיר לו בתחילת 2010 את סא"ל (מיל') בועז הרפז, חרב להשכיר, בעל אינטרסים כלכליים מובהקים בעניינים ביטחוניים. להרפז כבר היה אז רקורד שאמור להרחיקו ממוקדי הכוח. אבל מאככרים מתוחכמים מסוגו של הרפז, מוכרי מעשיות וגוזרי קופונים, מתבייתים היום סמוך ללשכות השרים ופקידי הציבור הבכירים, ומתנדבים ללכלך את הידיים.

מרגע היכרותם פעלו וינר והרפז, לפעמים בידיעת אשכנזי, כדי להפליל את ברק, להשיג מידע מכפיש על סביבת שר הביטחון ועל קצינים שהציקו לרמטכ"ל או נחשדו כמי שעברו לצד ברק.

ביחס לאחד מהם, אלוף בצה"ל, שהשניים חשדו שהוא מפלרטט עם אנשי ברק, התנהלו בין וינר והרפז שיחות שלא ייאמנו. "תשמע, הוא מאלה שמפחדים, קל להפחיד אותם", מנתח וינר את אישיות האלוף. "אם תיתן לי אפילו קצה-קצהו של חוט של משהו שעבר". זמן קצר חולף והרפז מבטיח לוינר ש"תמונות פורנוגרפיה" של האלוף כבר עושות את הדרך אליו. "לאן אתה רוצה לשלוח?" שואל וינר. "אליך ביד", משיב הרפז. "מאה אחוז", עונה וינר.


לפרטים המלאים לחצו על הדמות הרצויה. נתונים: גילי כהן

במקרה אחר אומר וינר לאלוף גדי איזנקוט שהוא מחזיק רישומי פגישות (לא ראויות, כנראה) בין קצין שניהל עימות קולני עם אשכנזי לרל"שית שלו. את ברק סרי, יועץ התקשורת של ברק, וינר מכנה "פליליסט, עבריין צעצוע קטן".

אבל הדג השמן היה ברק. הרפז, בעל החושים החדים, הבין שזו הסחורה שמחפשים הרמטכ"ל ולהקתו, והלעיט אותם בסיפורים שרק אנשים ללא שיקול דעת יקנו. פעם סיפר לוינר, בשפת קודים, שביקר בז'נווה עם מקורב למבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס. "הבאתי אותו כי הוא רצה שאני אחבר אותו למקור", דיווח הרפז לוינר. "למחרת בשש הוא (איש מבקר) מצלצל לי – בוא-הנה, אתה חייב להישאר אתי, אתה לא מאמין מה שהבאתי...בוא נגיד, אל תבנה על הפנסיה לקניית הדירה במגדלים, זה לא משם", אומר הרפז לוינר ביחס לדירה שקנה ברק במגדלי אקירוב.

בהזדמנויות אחרות מבטיח הרפז להשיג את לוחות הזמנים של ברק כדי להוכיח לאנשי הרמטכ"ל ששר הביטחון עושה עסקאות ענק, פרטיות ואסורות, בעת כהונתו הממלכתית. הכל נעשה בעידוד וינר. בשיחה אחת מעדכן וינר את הרפז שברק נוסע לאמריקה ולצרפת ואומר: "ממה שאנחנו מכירים, אלה ביקורים עם הרבה חורים (בלוח הזמנים)". "צרפת זה קצה חוט שרונית (אשכנזי) הביאה", אומר הרפז לוינר. "הוא (ברק) הולך לפגוש משקיעים, להמליץ להם להשקיע בחברות שהוא בהם...אז בצרפת אנחנו מחוברים לפגישה טוב...אני לא יודע אם הוא יודע לעשות ביטחון, אבל עסקים הוא יודע לעשות". הדפוס הזה, שבו וינר זורק פיסת מידע והרפז מגיב מיד ואומר שהוא מכיר אותה ומוסיף פרטים שמגזימים ומשחירים את המעורבים חוזר על עצמו שוב ושוב. כך מצדיק המאכער את קיומו.

הרפז מספר שהוא מעדכן את אשכנזי באיסוף המידע האינטנסיבי נגד ברק, מבטיח שהחומר עובר, באמצעות קשריו המסועפים, למערכת אכיפת החוק ליום פקודה. "אם בעל הבית של יוני משתולל, יש לנו מספיק, בהחלט מספיק", פוסק הרפז בשיחה אחת. "בוא נקווה שברק יסיים את הקריירה לפני אשכנזי", מצטט וינר טוקבק בשיחה אחרת. "כן, אנחנו עובדים על זה", משיב לו הרפז.

הרפז הזין בעיקר את הפרנויות של אשכנזי ואנשיו, בדרך אופיינית לאנשי אזור הדמדומים. פעם דיווח לו וינר שדובר צה"ל אבי בניהו קיבל מידע ש"הנבלות שכרו, דרך צד שלישי שמשלם על זה, משרד חקירות". הרפז ממהר לאשר את המידע. הוא מדווח לוינר שראש המטה של ברק, קורן, שכר מכשירי הקלטה זעירים, "עטים כאלה שנצמדים לבגד", ושאחד מיעדי ההאזנה הוא דובר צה"ל בניהו. "שיידע (בניהו) שיש משרד שיושב עליו, שכרו מישהו מקצועי, לא איזה חובבן". "הוא יעד אסטרטגי", מוסיף הרפז, "כמו אחמדינג'אד".

וינר נדרך, "הוא מודע לכך לחלוטין", ובהמשך מדבר בלשון מותחן של ג'ון לה קארה: "ידידנו (בניהו) הזמין חברה שעשתה לו בדיקה נגד חרקים. גם בית וגם משרד נקי...מה שהם אמרו לו שהם לא יודעים לבדוק, זה סלולרי".

כשאשכנזי עומד לפגוש את נתניהו, הרפז מזהיר שנתניהו יעשה לרמטכ"ל "תרגיל כיפה אדומה": יתסיס אותו ויקליט אותו. "רע מאוד שהוא יהיה מוקלט שם", אומר הרפז, "אני אפילו יודע שהם מכינים איזו שהיא ניירת רקע שעשויה להרגיז אותו, להביא אותו לפלוט איזו שהיא מלה לא נדרשת בשלב זה". הוא מתריע על מכשירי האזנה משוכללים שברק ואנשיו הזמינו ככל הנראה מיחידה מסווגת בצה"ל, כדי להשתיל בלשכת הרמטכ"ל. אפילו ניקסון לא היה מאמין לזה.

בהזדמנות אחרת מדווח הרפז לוינר שאחד המקורות שלו חושש מהשב"כ. "אתה יכול להרגיע אותו שדיסקין אתנו", אומר לו וינר, בלי למצמץ.

הרפז משווק את עצמו כאדם רב כוח, בעל קשרים עם הסביבה הקרובה ביותר של נתניהו, עם אנשי מבקר המדינה, עם נוני מוזס, הבעלים ומו"ל של ידיעות אחרונות, עם לשכת ברק, עם בכירים במערכת הביטחון ויועצי התקשורת אייל ארד ורני רהב כפי שהוא מספר לוינר, "הזמין אותי לצוות אסטרטגי... צוות יואב". הכוונה לאותו צוות פיקטיבי שנועד לכאורה להביא למינוי האלוף יואב גלנט לרמטכ"ל.

בשלב מסוים מבין הרפז כנראה שמצפים ממנו לעגן את סיפוריו בראיות. כך נולד המסמך המזויף. בנקודת הזמן הקריטית הזאת גדלה התלות בין החשוד בזיוף ללשכת הרמטכ"ל. "מה הסיכוי שאתה מביא לי עוד נייר או שניים?", דוחק וינר בהרפז, "א"א (אייל ארד) הולך אתם כל הזמן עם התיק, התיק כל הזמן אתו". הרפז מבטיח שימצא רגע נכון "ליירט את התיק או לצלם אותו". "על הכיף-כיפאק" מריע לו וינר ומעודד נמרצות להשיג מסמכים גם מלשכת שר הביטחון, ממסוף אל על (כדי להוכיח נסיעות של ברק ואנשיו במחלקת עסקים) וממקומות רגישים. הוא מתלהב מכל גילוי מידע לכאורה שמפליל את ברק. היום מסביר וינר את התנהגותו בכך שנקלע למצב מלחמה, שהתגונן מפני הלחץ שהפעילה להקתו של ברק על הרמטכ"ל. הרפז מצידו טוען היום כי פעל בשליחות אשכנזי, שמכחיש את הדברים מכל וכל.

בעוד הרפז מילא תפקיד בזרוע להפלת ברק, הוא ניצל את נגישותו לוינר ואשכנזי לקידום ענייניהם של קצינים בכירים ביחידות הסודיות ביותר בצה"ל. הקצינים האלה ידעו על הקרבה בין הרפז לרמטכ"ל וידעו שיש להרפז אינטרסים כלכליים. אבל הם שיחקו את המשחק העקום ששיחקו כל דמויות המפתח בעלילה הזו: העיתונאי שמשרת את הרמטכ"ל, קצין החינוך המיועד שאוסף חומר מפליל על שר הביטחון ומדבר בקודים מוצפנים, והרמטכ"ל שמכניס נחש ארסי לחצרו. אין באמת דבר חריג בפרשת הרפז. היא רק עוד מראה, אולי צלולה ובהירה יותר, לקריסה הערכית במוקדי הכוח בישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו