בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המבקר: לשכת הרמטכ"ל אספה מידע מכפיש על ברק; אשכנזי ידע ולא נהג כנדרש

הדו"ח מפנה את עיקר חיצי הביקורת אל עבר הרמטכ"ל לשעבר, וקובע כי אף שברק לא נהג באשכנזי כראוי – לא היתה הצדקה להתנהלותו

42תגובות

הדו"ח הסופי של מבקר המדינה יוסף שפירא בפרשת מסמך הרפז, המתפרסם היום (ראשון) מטיל את מרב האשמה בפרשה על הרמטכ"ל לשעבר, גבי אשכנזי, וסביבתו. המבקר קובע כי בלשכת אשכנזי התקיים הליך איסוף של מידע מכפיש על שר הביטחון, אהוד ברק, וסביבתו "בידיעה ולו חלקית" של הרמטכ"ל לשעבר. המבקר, שמותח גם ביקורת חריפה על התנהלות ברק ביחסיו עם אשכנזי, קובע שהפגמים בהתנהלות השר אינם יכולים להצדיק התנהגות כזו של הדרג הצבאי כלפי הדרג המדיני הנבחר.

גורם בכיר במשרד המבקר אמר ל"הארץ" כי זה "לבו של הדו"ח" בן 294 העמודים. לדבריו, "אין כאן שום סימטריה. מצאנו ליקויים רבים בתפקודו של ברק, ביחסו לאשכנזי ובאופן שבו ניהל את מינוי הרמטכ"ל, אבל שום דבר אינו יכול להצדיק את הטיפול של אשכנזי במסמך עצמו, את ההשתהות בהעברת המסמך למשטרה כשהפרשה נחשפה ואת הקשר המסועף בין זייפן המסמך בועז הרפז לעוזר הרמטכ"ל, אלוף-משנה ארז וינר, קשר שאשכנזי עצמו יצר כשהפגיש ביניהם".

לחצו להורדת הדו"ח המלא

מסמך הרפז נחשף ב-6 באוגוסט 2010 בערוץ 2 (לא בידי אשכנזי עצמו, לפי המבקר). הוא תואר תחילה כתוכנית שנועדה לפגוע באשכנזי, לשפר את מעמדו של יריבו, השר ברק, ולהבטיח את מינויו של אלוף יואב גלנט לרמטכ"ל הבא. חקירת המשטרה חשפה שהמסמך זויף בידי סא"ל (במיל') הרפז, מקורבו של אשכנזי. למרות המלצת המשטרה, לא הוגש עדיין כתב אישום נגד הרפז, אף שחלפו כבר יותר משנתיים מאז נחקר והודה באשמה. הדו"ח המפורט של המבקר מתעד לראשונה באופן נרחב וממוסמך את גלגולי הפרשה המסועפת והמטרידה.


לפרטים המלאים לחצו על הדמות הרצויה. נתונים: גילי כהן

המבקר מזהה את שורשי היריבות בין ברק לאשכנזי בקרב על הקרדיט הציבורי לאחר מבצע "עופרת יצוקה" בעזה בינואר 2009. בקיץ של אותה שנה החריף העימות, כשאשכנזי הטיל וטו על מינוי אלוף יואב גלנט לסגנו. ברק תמך במינוי, כנראה כחלק מהכנתו של גלנט לתפקיד הרמטכ"ל הבא (לבסוף, הוסכם על מועמד פשרה לתפקיד, אלוף בני גנץ).

המתיחות בין לשכות השר והרמטכ"ל הידרדרה לקרב גלוי במהלך 2010. ברק הודיע בפומבי שלא יאריך את כהונת אשכנזי בשנה חמישית (הארכה שאשכנזי טוען שלא ביקש לעצמו) ופרסם הודעה שתקפה אישית את דובר צה"ל, תא"ל אבי בניהו. בפברואר 2010 לערך קישר אשכנזי בין וינר להרפז, לאחר שהאחרון טען שיש לו מידע על מזימות ברק כנגד הרמטכ"ל. בתחילת מאי העביר הרפז את המסמך לווינר.

הרמטכ"ל ועוזרו סברו שהמסמך אמיתי ואשכנזי אף דאג להראותו לשני המתמודדים האחרים עם גלנט על תפקיד הרמטכ"ל הבא, גנץ ואלוף גדי אייזנקוט. וינר הודיע לאייזנקוט שאשכנזי רוצה להראות לו את המסמך, כחצי שעה בלבד לאחר הגעתו לידי הרמטכ"ל.

אייזנקוט, חרף הנחייה הפוכה של אשכנזי, הרבה לעסוק במסמך, קיבל מווינר עותק שלו ואף הראה אותו לכמה קצינים נוספים. האלוף הסביר להגנתו שהבין מווינר שהמסמך כבר "מסתובב" ועותקים ממנו מצויים בידי עיתונאים. אייזנקוט המליץ לאשכנזי להראות את המסמך לראש הממשלה, ליועץ המשפטי או למבקר – ובהמשך אף התרשם בטעות שהרמטכ"ל עשה זאת, אף שבפועל אשכנזי נמנע מלהציג את המסמך לאדם מוסמך כלשהו.

חגי אהרון/ג'יני

להדלפה עצמה אחראים שני חבריו הקרובים של אייזנקוט, ראש המוסד תמיר פרדו (אז עדיין אזרח שתכנן להתמודד על התפקיד) ואל"מ (במיל') גבי סיבוני. השניים העבירו את המסמך לעיתונאי אמנון אברמוביץ' באמצעות מתווך, יועץ התקשורת אבי גוט. מהדו"ח עולה לראשונה כי פרדו וסיבוני הציגו לגוט תחילה את העותק שהיה בידי אייזנקוט, אך לא מסרו לו אותו. הם השיגו מווינר העתק של המסמך הראשוני מלשכת אשכנזי ורק אז העבירו אותו לגוט ודרכו לאברמוביץ', כעבור חמישה ימים.

הפרסום עורר שערורייה ציבורית גדולה ופתח מלחמה, הפעם חזיתית ומוצהרת, בין ברק לאשכנזי. כשהתברר הזיוף, הביא ברק לאישור המהיר של מינוי גלנט לרמטכ"ל, אך זה בוטל ברגע האחרון בפברואר 2011, בשל טענות להפרות בנייה בבית גלנט במושב עמיקם.

המבקר שולל את טענותיהם ההדדיות של אשכנזי וברק בדבר תוכניות פעולה סדורות כביכול שהכין המחנה היריב להדחתם ומביע צער על "אמונתם השלמה" של הצדדים בתיאוריות קונספירציה, "עד כדי עיוות המציאות והעצמת אירועים, לרבות שוליים, הרבה מעבר לממדיהם האמיתיים". הוא דוחה את הטענה כאילו אשכנזי היה מעורב בניסיון לבצע פוטש נגד הדרג המדיני או להסדיר לעצמו שנה חמישית בתפקיד.

שפירא מותח ביקורת על התנהלות ברק בשורה ארוכה של סוגיות – בהן אמירות פומביות נגד אשכנזי ונגד דוברו תא"ל אבי בניהו, אופן מינוי סגן הרמטכ"ל ודובר צה"ל, עיכוב של שנה במינוי מתאם הפעולות בשטחים ועיכוב של יותר מ-150 מינויים של קצינים בכירים שלא לצורך, על רקע המחלוקת עם הרמטכ"ל.

המבקר גם מותח ביקורת על מקרה שבו קישרה לשכת ברק אזרח שהיה לו לכאורה מידע מכפיש על סביבת אשכנזי לעיתונאי, במקום להביא לבירור משפטי של הטענה. לעומת זאת, מאמץ המבקר את הסברי משרד הביטחון לפרשת מחיקת ההקלטות מלשכת ברק, מאשר שהדבר אירע כתוצאה מתקלות טכניות ודוחה את טענות אשכנזי בדבר חשד לחבלה מכוונת (זו סוגייה מהותית, משום שחלק משמעותי מן הדו"ח נסמך על הקלטות שנעשו במחנה היריב, בלשכת אשכנזי). המבקר מעיר גם כי ראוי היה שראש הממשלה נתניהו היה פועל כדי לפתור את המשבר בין ברק לאשכנזי בשלב מוקדם.

המבקר ממליץ על הסדרה מחדש של הליך מינוי הרמטכ"ל ועיגון תקופת כהונת הרמטכ"ל בתפקידו באמצעות חקיקה מפורשת. הדו"ח מציין שהיועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, נמנע עד היום מלהגיב להמלצת המבקר במאי אשתקד לחדש את החקירה הפלילית בפרשה. הגרסה הפומבית של הדו"ח כוללת רק את תמצית הביקורת על הקשרים ההדוקים בין הרפז לבין בכירי אגף המודיעין במטכ"ל והמערך המסווג ביותר שלו, מערך המבצעים המיוחדים.

לפחות ששה קצינים בכירים באמ"ן ניהלו קשרים לא מבוקרים עם הרפז. הם שיתפו אותו במידע סודי וחלקם אף רתמו אותו לקדם את ענייניהם אצל הרמטכ"ל אשכנזי. הממצאים מעלים חשש לסיכון ביטחוני למערך מסווג וכן חשד לניגוד עניינים.

המבקר קובע שלצד זיוף המסמך, יזם הרפז איסוף מידע מכפיש על ברק וסביבתו. המבקר מעיר בחומרה שאל"מ וינר לא רק ששיתף פעולה, אלא עודד את הרפז להמשיך בפעולותיו ומצדו שיתף את האחרון במידע על גלנט, על קצינים בכירים, על מינויים רגישים ועל לוחות זמנים ותהליכים בלשכות בכירים, בהן אלו של ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל.

על פי הדו"ח, "לא מדובר בקשר חד-צדדי ואל"מ וינר לא היה שותף פסיבי". ששת חודשי הקשר בין השניים, שעליהם למד המבקר בפרוטרוט מההקלטות שנעשו בלשכת הרמטכ"ל, לא היו רק "המהומי תגובה לרכילות" כפי שתיאר וינר, אלא "שיתוף פעולה שיטתי, לא כשל נקודתי או טעות חד פעמית בשיקול דעת". התנהגות וינר, נכתב, לא עלתה בקנה אחד עם מעמדו הבכיר כעוזר הרמטכ"ל, עם רוח צה"ל ועם חוק יסוד צה"ל.

אשכנזי, שקישר בין השניים, קיבל את המסמך ואחר כך התעדכן במידע שהביא הרפז, אמנם הנחה את עוזרו לחדול מלעסוק בכך אך בפועל נתן את ידו להמשך הפעילות נגד ברק והיה מודע ולו באופן חלקי לאופייה. "הדבר חמור במיוחד לנוכח העובדה שברק הינו הדרג המדיני", כותב המבקר. הרמטכ"ל, שהחזיק במסמך במשך כשלושה חודשים עד לפרסומו, לא קיים בירור ענייני על מהות המסמך עם ראש הממשלה, גורמים משפטיים או האלוף גלנט, אלא בחר להראותו לאלופים גנץ ואייזנקוט באופן שהחריף את המתיחות במטכ"ל.

אלון רון

המבקר מפרסם רשימה מפורטת: לפחות 13 אנשים נחשפו למסמך עצמו, ועוד שניים לפחות שמעו עליו, לפני ההדלפה עצמה. אשכנזי הראה לווינר והראה בעצמו לאלופים, וינר הראה לקצינים אחרים, וגם אייזנקוט כאמור, הפיצו הלאה. כמעט כולם קראו את המסמך, חוץ מהגורמים הרלוונטיים שיכולים היו לטפל בו, והשניים שהזיוף עצמו פגע בהם – השר ברק ואלוף גלנט.

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בעדותו אצל המבקר כי אשכנזי היה צריך להראות לו את המסמך. לאחר פרסומו, התמהמה אשכנזי במשך כמעט חמישה ימים עד למסירתו, "השתהות שלא היתה במקומה", ואשר לה קדמו שיחות התייעצות רבות עם וינר, שיחות עם הפצ"ר ושיחה ארוכה, שאינה מוקלטת, עם הרפז.

המבקר מתעכב באריכות על קשרי וינר והרפז. בהקלטות לשכת הרמטכ"ל תועדו שש שעות וחצי של שיחות בין השניים על פני כששה חודשים. בדיקת נתוני התקשורת העלתה חילופים של מאות מסרוני טקסט בין השניים (וקרוב לאלף מסרונים בין הרפז לרעיית הרמטכ"ל, רונית אשכנזי). גורמים המעורים בבדיקה מעריכים שהתקיימו שיחות רבות נוספות שלא תועדו.

הרפז ווינר דנו, בין היתר, בצילומים מביכים המתעדים לכאורה קצין בכיר בחייו הפרטיים, משום שחשדו שהקצין "ערק" למחנה ברק ומקורב לראש מטה השר, יוני קורן. השניים ניסו לברר פרטים על הסדרי הטיסה לחו"ל של קורן (מפני שלקצין אחר, הקרוב ללבם, לא אושרה טיסה במחלקת עסקים) ומגדילים לעשות בניסיון לברר פרטים על ניצול נקודות "הנוסע המתמיד" של רעיית השר, נילי פריאל-ברק.

במקרה אחר, קיבל וינר מידע הקושר כביכול בין קורן לבין פעילות הקרן החדשה לישראל (בתקופה שזו הואשמה במימון ארגוני שמאל הפועלים נגד חיילי צה"ל). אשכנזי גילה עניין רב בפרטים, אך הנחה את וינר לא לעסוק בכך יותר.

וינר והרפז דנו ארוכות בדרכים בלתי חוקיות להשגת מידע על ברק וסביבתו והצגת המידע כאילו הושג בתמימות. הרפז הוא שהעלה את הרעיונות, אך וינר דן עמו בכך בהרחבה ועודד אותו להביא עוד מידע. במקרה אחד, העביר הרפז לווינר מצגת מסיתה נגד ברק, "מר ביטחון ורב אלוף נזק", שהרפז שלח גם לרעיית הרמטכ"ל. וינר הבין מהרפז כאילו לאחרון היה יד בחיבור המצגת. בפועל, המצגת הוכנה בידי קצין מילואים מגולני, מתומכי אשכנזי, והופצה בהיקף נרחב, בין השאר לקצינים בכירים יוצאי החטיבה (אחד האנשים שקיבלו אותה בדואר האלקטרוני היה אלוף בדימוס יעקב מנדי אור, איש משרד המבקר שחיבר את הדו"ח בפרשה).

שר הביטחון מסר בתגובה לדו"ח המבקר: "מהדו"ח עולה תמונת התנהגות עבריינית לכאורה של לשכת הרמטכ"ל. ארז וינר, בועז הרפז ואחרים היו, על פי עדותם, 'חיילים' של הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי בכל התגלגלות הפרשה". שר הביטחון דורש לפתוח בחקירה פלילית ולהקים ועדת חקירה ממלכתית לפרשה.

בתגובה שהעביר יועץ התקשורת של שר הביטחון, והמוגדרת תגובת משרד הביטחון לדו"ח המבקר, נמתחת ביקורת חריפה על התנהלות הרמטכ"ל לשעבר אשכנזי. "אשכנזי פגע בערכי צה"ל וברוח צה"ל. התנהגות הרמטכ"ל לשעבר, כעולה מהדו"ח, מהווה כתם מוסרי וקלון ערכי שיש להוקיע ולעקור מהשורש".

מנגד, בתגובת הרמטכ"ל לשעבר אשכנזי נכתב, כי "מבקר המדינה דוחה את ההאשמות הקשות שהוטחו ברא"ל (מיל') אשכנזי, זה תקופה ארוכה, על ידי שר הביטחון וגורמים מקורבים לו". אשכנזי מוסר כי הוא "הודיע למבקר המדינה כי הוא נושא באחריות על הקשר בין אל"מ וינר להרפז, גם אם לעיתים גלשו השיחות לדברי רכילות מיותרים".

בתגובת אשכנזי הוא מציין כי היפנה את הרפז לאל"מ וינר, "שפנה אליו בנושאים שונים, ובהם תוכניות לכאורה על כוונת לשכת שר הביטחון לפעול נגדו. רא"ל (מיל') אשכנזי ביקש מאל"מ וינר לעמוד בקשר עם הרפז, במסגרת תפקידו של עוזר הרמטכ"ל לעמוד בקשר עם גורמים רבים ובאופן אישי ועצמאי". עוד הצטער אשכנזי על הביקורת שנמתחה על אל"מ וינר, שלדבריו "נאלץ להתמודד מתוקף תפקידו, כעוזר הרמטכ"ל, עם המציאות הקשה והעכורה שהתקיימה ביחסים עם לשכת שר הביטחון".

דברי אשכנזי נאמרים על רקע עתירתו האחרונה אל"מ ארז וינר לבג"ץ, למחוק את קטע הביקורת עליו, בטענה שמילא את פקודות מפקדו, הרמטכ"ל, וכי סירוב למלאן היה בגדר סירוב לפקודה שבעיניו היא חוקית ונורמטיבית.

בהודעה לתקשורת שכתב וינר הוא אומר כי מצא עצמו "כמי ששילם ומשלם מחיר אישי ומקצועי בגין התפקיד אותו מילאתי, ובגין האחריות הרבה שגיליתי במסגרת תפקידי לבודד את הרמטכ"ל מ'הרעשים הסביבתיים' ולהגן עליו מפני ההתנכלויות המשמעותיות שכוונו אליו מלשכת שר הביטחון באופן שיטתי ולאורך זמן". וינר הוסיף כי הוא "תמה לנוכח חוסר ההלימה הבולט בין אלפי שעות העבודה שהושקעו בביקורת, מאות העדים והמסמכים הרבים, לבין התוצאה הסופית המוגשת לציבור". לדבריו, "הדו"ח במתכונתו הנוכחית מותיר את הפגר וצחנתו עמוק במרכז הקריה בתל אביב" – ברמיזה לאמירתו של הרמטכ"ל היום, בני גנץ, שדיבר על ריח הפגר שנותר מאז נחשפה פרשת "מסמך הרפז".

וינר תוקף את דו"ח הביקורת ועיתוי פרסומו, ומציין כי "אם החליט מבקר המדינה לבדוק את הפרשה, היה עליו לדבוק בהחלטתו ולא לבחור בשיקולי עלות ותועלת". זאת, בהתייחס להודעת המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא, שהחליט לפרסם את הדו"ח – שהושלם ברובו בתקופת עבודתו של המבקר הקודם, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס – ולא לפתוח בחקירה מחדש בראשותו. שפירא הסביר, עם פרסום הדו"ח, כי הגיע למסקנה "שלמען טובת העניין, אין זה ראוי לפתוח מחדש את הפרשה שמעסיקה את כל המעורבים בה ואת הציבור בכללותו למעלה משנתיים, ויש לפרסמו עתה".

בתגובה לממצאי הדו"ח עצמו מצייר כל אחד מהמעורבים תמונה שונה. בעוד שר הביטחון ברק מדגיש את פעילות לשכת הרמטכ"ל (שהוא מגדיר אותה "מעשים שמהותם קשירת קשר לפגיעה בסדרי שלטון, חתירה נגד דרג ממונה, שיבוש תהליך חוקי של מינוי רמטכ"ל" ועוד), הרמטכ"ל לשעבר אשכנזי מציין את קביעות המבקר שלא "בוצע פוטש מצד הרמטכ"ל או סביבתו כנגד הדרג המדיני... כי רא"ל (מיל') אשכנזי לא היה מעורב בהליך מינוי הרמטכ"ל או בביטול המינוי של אלוף גלנט...מבקר המדינה קובע מפורשת שרא"ל (מיל') אשכנזי לא ביקש להאריך את כהונתו בשנה חמישית, ומותח ביקורת על שר הביטחון, שיצא בהודעה פומבית מיותרת".

עוד מודיע אשכנזי כי "טעה בשיקול הדעת כשלא העביר את המסמך ליועץ המשפטי לממשלה לאחר קבלתו, ומקבל את הביקורת בהקשר זה".

בהודעת לשכת שר הביטחון נטען כי "הדברים שהועלו בדו"ח, בהקשר לשר הביטחון ברק, הם בתחומי 'נימוסים והליכות'. כל המעשים שנטענים (למעט אמירתו בקשר לבניהו) התרחשו לאחר שמסמך הרפז כבר נמצא בלשכת הרמטכ"ל, ורובם (למעט עיכוב מינויים) אירעו לאחר פרסום המסמך, קרי בתקופה שבה אכן נפגע אמון השר בלשכת הרמטכ"ל...בכל מקרה, כמצוין בדו"ח, שום סוג של אירועים הקשורים במתח בעבודה בין לשכות אינם באים במקום כפיפותו של הרמטכ"ל לדרג המדיני ואינם יכולים להצדיק התנהגות עבריינית לכאורה מכיוון לשכת הרמטכ"ל, כמתואר בדו"ח".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו