בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשת הרפז: הפסקת אש זמנית

אפילו פרסום הדו"ח המלא בפרשה לא סתם עליה את הגולל. אם תחודש החקירה הפלילית, יש בה פוטנציאל לאינספור שלדים שייצאו מהארונות

15תגובות

מהי התכונה הנדרשת ביותר מיועץ משפטי לממשלה? לצד יושרה ורדיפת צדק, נראה שזו יכולת קבלת החלטות. היועץ המשפטי צריך בכל רגע נתון להכריע במספר גדול של תיקים. עליו להזיז קדימה את המכונה המשפטית הגדולה והמסורבלת שתחתיו. רצה הגורל – ואולי רצו ממנו – וזו דווקא אינה אחת הבולטות שבתכונותיו של היועץ הנוכחי, יהודה וינשטיין.

המסמוס המתמשך של תיק אביגדור ליברמן מובא באחרונה כדוגמה בולטת להתנהלותו של היועץ. יש מי שמוצאים עדות להססנות ולסחבת גם בהחלטה האחרונה על סגירת התיק נגד גלעד שרון, אחרי עשר שנות חקירה (שהחלו, כמובן, עוד בתקופת קודמיו). טיפולו של היועץ בפרשת מסמך הרפז עשוי להצטרף לרשימה הארוכה של הדוגמאות.
ב-2 במאי אשתקד, יום לאחר שזייפן המסמך, סגן-אלוף (מיל') בועז הרפז, שינה כליל את גרסתו והעלה בכתב טענות חדשות שלפיהן הופעל ביודעין על-ידי הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, שיגר מבקר המדינה היוצא מיכה לינדנשטראוס מכתב לווינשטיין ובו המלצה לפתיחה מחודשת של חקירה פלילית בפרשה.

חלפו מאז יותר משמונה חודשים והיועץ עדיין מתמהמה. צוות משותף של משרד המשפטים והמשטרה עודנו מגבש את תגובתו להמלצת המבקר, שעליה חזר משרד מבקר המדינה גם בפתח הדו"ח הסופי בפרשת הרפז, שפורסם ביום ראשון. לפי שעה, לא נראה כי וינשטיין מעוניין בחידוש החקירה. עמדת הפרקליטות הובהרה כבר באותו ראיון תמוה של פרקליט המדינה, משה לדור, עם איילה חסון בערוץ 1 בסתיו 2011, שבו קבע לדור כי מדובר בעניין אתי, לא פלילי.

אלון רון

וינשטיין אינו נראה כאדם שוחר מריבות. זה בוודאי נכון כשהיריב הפוטנציאלי הוא רמטכ"ל לשעבר, פופולרי מאוד בציבור, שנהנה עדיין מגב תקשורתי חזק למדי. גם למשטרה אין עניין בחידוש החקירה. באוגוסט 2010, כשהתפוצצה פרשת המסמך, סגרה המשטרה את החקירה תוך כשבועיים והצליחה לזהות את הרפז כזייפן. העיסוק המשטרתי היה חד, ממוקד והביא תוצאה מהירה. לא זו בלבד שחקירה מחודשת עלולה לפתוח שורה ארוכה של סוגיות שהמשטרה לא ששה להיכנס אליהן, אלא שהיא גם תלמד על נהלים שהוגמשו בחקירה המקורית, ובכלל זה הנחות סלב שונות שסיפקו החוקרים ביוזמתם לאחדים מהעדים.

הצרה של שר הביטחון אהוד ברק, שמאוד רוצה בחידוש החקירה, היא שהוא הגיע לקרב האחרון הזה בלא תחמושת פוליטית. בסיבובים הקודמים של המאבק, הצליח ברק לכפות מהלכים מרחיקי לכת כמו הארכה חריגה של סמכות המבקר הקודם לעסוק בדו"ח. כעת הוא מתקשה לדרבן את היועץ. ייתכן שבג"ץ ייחלץ לעזרתו. התנועה לאיכות השלטון פנתה הן לווינשטיין והן לפרקליט הצבאי הראשי, האלוף דני עפרוני, בדרישה לחידוש החקירה. עתירה לבג"ץ יכולה להיות המהלך הבא שלה.

הטקטיקה של אשכנזי במאבק השתנתה. הרמטכ"ל לשעבר הסתפק בהודעה קצרה, שבה קיבל בשמחה את הזיכוי שהעניק לו המבקר מהאשמות שונות (מתכנון פוטש ועד קשרים עסקיים מפוקפקים עם הרפז) והודה קצרות בשגיאות בשיקול הדעת שלו במהלך הפרשה. מבחינתו של אשכנזי, מוטב להנמיך פרופיל ולקוות שווינשטיין יישאר נאמן לדרכו ויביא לסיום הפרשה. הזיכרון הציבורי קצר. תקופת הצינון שנכפתה עליו בלאו הכי מעכבת את כניסתו של אשכנזי לפוליטיקה ומונעת ממנו להתמודד בבחירות בעוד שבוע וחצי.

עד שיחליט, אם יחליט, לקפוץ למים הפוליטיים, תהיה הפרשה בבחינת הד נשכח, באמת מכה קלה בכנף. הרמטכ"ל לשעבר אינו סבור שנחוצה חקירה פלילית נוספת בפרשה, אך אם זו תחודש, הוא עשוי לדרוש שייבדקו גם טענות על איסוף מידע על אנשיו בלשכת ברק ועל הפרת אמונים על ידי ברק, בכל טיפולו במינויים הבכירים.

שתיקת האלופים

למרבה הפלא, בסיקור התקשורתי האינטנסיבי של הדו"ח, ביומיים שלאחר פרסומו, נפקד מקומם של האלופים בדימוס. בדרך כלל, מעוררת כל פרשה ביטחונית כזו הפצצה של ראשים מדברים באולפני הטלוויזיה, גנרלים לשעבר ששמחים לחזור אל המיקרופונים גם כדי לדבר על סוגיות שנותרה להם רק נגיעה קלושה אליהן. הפעם, האלופים שותקים. ברק נושא אחריו שובל ארוך לאין שיעור של נפגעים ושונאים, אבל במקרה הזה איש מהם – גם לא החבורה הגדולה של יוצאי חטיבת גולני – אינו יוצא להגן על עמדת אשכנזי בתקשורת.

חרף הערפל המכוון שמפזרים יצרני ספינים, תמונת הדו"ח הפעם די ברורה: ניצחון לברק, למרות האמירות הקשות על התנהלותו (כששר הביטחון פוטר אותן כהערות בענייני "נימוסים והליכות" בלבד, הוא מעניק לעצמו הנחה גדולה). במשרד המבקר נתקלו השבוע בתופעה שאינם רגילים לה: אנשים רבים, בהם קציני צבא, מגיעים למשרד בבקשה לקבל עותק כתוב של הדו"ח. גם מספר הכניסות לאתר המבקר, במטרה להוריד עותק דיגיטלי מלא מהדו"ח, גבוה להפתיע.

אם יחליט היועץ לבסוף שלא לחדש את החקירה, נראה שהדבר ישפיע גם על צעדי הפצ"ר נגד עוזר הרמטכ"ל לשעבר, אל"מ ארז וינר, הנפגע העיקרי מן הדו"ח. חקירה צבאית בלבד, שתתמקד רק בווינר, לא תהיה שלמה. סביר יותר שבמקרה כזה, הפצ"ר ימליץ לרמטכ"ל, בני גנץ, על הליך פיקודי שסופו סיום הקריירה הצבאית של וינר, בלא משפט פלילי.

ונותר עוד לראות מה יקרה עם הרפז עצמו. המשטרה הגישה לפרקליטות את המלצתה להעמידו לדין כבר באוגוסט 2010. השימוע לפרקליטיו החל לפני יותר שנה. בקצב הזה, גם האיש שהודה בזיוף המסמך עוד יוכל לטעון לעינוי דין ולדרוש לבסוף לסגור את התיק נגדו.

בסיקור התקשורתי של הדו"ח הוצנע היבט חשוב אחר, שרובו מסתתר תחת מעטה צנזורה כבד: המתרחש במערך המבצעים המיוחדים באגף המודיעין. האלוף (מיל') עמירם לוין התבטא על כך בחריפות השבוע, כשכינה את מערכת הקשרים בין הרפז לשורה של קצינים בכירים באמ"ן "מאפיה", וקרא לניקוי אורוות גורף. באחרונה מינה גנץ שתי ועדות – האחת בראשות האלוף (מיל') יום-טוב סמיה והשנייה בראשות האלוף קובי ברק – להסיק מסקנות בפרשה. זה קורה מאוחר מדי.

כבר בנובמבר 2010, מיד לאחר פתיחת הבדיקה שלו, הזהיר מבקר המדינה לינדנשטראוס, במכתב לראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל, כי נדרשת בדיקת יסודית ומידית וכי ייתכן שיהיה צורך להפסיק את פעילות המערך לזמן מה, בשל הנזקים שנחשפו. לצד הקשרים ההדוקים של הבכירים עם הרפז, דו"ח המבקר חשף גם את העובדה שלא טופלו כהלכה שאלות הסיווג הביטחוני שלו והאפשרות של ניגוד עניינים בפעילותו. ספק אם הרפז הוא המקרה היחיד בין הקצינים לשעבר במערך המבצעים המיוחדים.

תמונת מצב

אריק חרמוני הוא עובד משרד הביטחון. איש נעים הליכות, שמתפקידו זה שנים רבות ללוות ולצלם את שרי הביטחון במסעותיהם. לתמונה זניחה שצילם אי אז בספטמבר 2009, מוקדשים כמעט עמוד וחצי בדו"ח המבקר. זוהי התמונה המפורסמת, שבה נראה אשכנזי לכאורה עייף ובלתי מרוכז, לצדו של ברק – שפרסומה שכנע את לשכת הרמטכ"ל כי מתנהלת נגדו מזימה מתוכננת מצד השר וסביבתו. כפי שהיטיב לתאר אבי שילון כאן שלשום, קשה כיום להבין מה לא בסדר בתמונה, שבכלל פורסמה בעמוד פנימי נידח ב"מעריב", ומדוע גררה פרץ כזה של אמוציות.

הסיפור הזה שולי, אך יש בו גם נקודה משמעותית. סיקור תקשורתי של הפרשה הארוכה הזו (כמעט שנתיים וחצי מאז פרסום המסמך ועוד היד נטויה) כרוך מטבעו באינספור שיחות עם השחקנים הראשיים משני המחנות, עוזריהם, יועצי תקשורת ופרקליטים מוכשרים. בעלי שלושת התפקידים האחרונים גם מתוגמלים יפה כדי להסתייף בכישרון עבור הלקוח. פעמים רבות מוצא העיתונאי שהצד השני לשיחה בקי ממנו בפרטי הפרטים של העדויות והמסמכים, וצריך להיזהר מהטעיות. אבל לעתים, יש נקודות שבהן ההטעיות נחשפות כמעט מעצמן.

במקרה של התמונה, המבקר הוא שתקע סיכה בבלון שניפחה לשכת אשכנזי, כשגילה שתמונה זהה פורסמה באתר דובר צה"ל. אחת הטענות שמעלה סביבת אשכנזי בפני המבקר, להוכחה שמדובר היה במארב מתוכנן, היא החידוש שבהצטרפות הצלם לשר. "יום אחד אני רואה דבר חדש", אומר תא"ל (מיל') אבי בניהו, "שר הביטחון מגיע לתרגיל עם צלם שלו. זה לא היה אף פעם".

אריאל חרמוני / משרד הביטחון

זה, במחילה, פשוט לא נכון. לפי זיכרוני, וכך זוכרים גם כתבים עמיתים ויועצי שרים בעבר, חרמוני מצטרף לתרגילים במשך שנים, זה לא מנהג שהחל בוקר אחד בספטמבר 2009, כדי לפגוע באשכנזי. אבל כשלשכת הרמטכ"ל מתחילה להאמין לאגדות של עצמה – ואלה באות על רקע איבת אמת בין שתי הלשכות – נוצרת מה שהמבקר מכנה "מהומת אלוהים".

סיפור התמונה זניח למדי ואין פלא שכמה עיתונאים קוראים להפסיק את העיסוק בפרשה – מצ'עמם. מדוע הדו"ח בכל זאת חשוב? משום שאחרי הבחירות הוא יסייע להסדיר סוף סוף את התהליך המבולגן של מינוי רמטכ"ל, ומפני שצירוף המלים "מסמך הרפז" ירחף כנראה בתודעתם של כל רמטכ"ל וכל עוזר ב-20 השנה הקרובות, ברגע שיעלו בדעתם תמרון פוליטי כנגד דרג מדיני ממונה.

וישנה עוד נקודה, משמעותית לטעמי: המסר של הצבא, מהמפקדים הבכירים לזוטרים, הוא "ממני תראו וכך תעשו". בשנה האחרונה הזדמן לי ללוות פלוגת חי"ר במסלול ההכשרה שלה, מהטירונות ועד לתעסוקה המבצעית. לאורך כל הדרך מצאתי שם מחויבות גדולה לארגון ואמונה בסיסית בערכי היסוד של צה"ל. זה נכון ממפקד הפלוגה ועד מפקדי הכיתות, שרובם אף גילו אינטליגנציה רגשית מפתיעה בהתחשב בגילם והבנה מרשימה של העולם שבתוכו הם פועלים.

אמנם קל להתמוגג מהצעירים ולחבוט באלופים – ברור שהפוליטיקה בצמרת הצפופה של הפירמידה, בכל ארגון, תמיד תהיה מפותלת ומלוכלכת – אבל בפרשת הרפז התחולל בלבול מוחלט. קריאה קפדנית בדו"ח המבקר מגלה תמונה כוללת של שקרים, בחישות וחוסר אמינות. אפשר לראות בזה עוד סדרת ריאליטי: גבי יותר פופולרי מאהוד, אז אהוד הכניס לו דרך המבקר. בשבוע הבא פרק ההדחה. אמנם אין סיבה לחשוב שהמ"פים או מפקדי המחלקות בצה"ל יטריחו את עצמם לקרוא את 294 העמודים של דו"ח הרפז, אבל כמי שעשויים להיקרא לחזית בכל רגע נתון, מותר להם לצפות לניקיון כפיים בסיסי בדרגים הבכירים ששולחים אותם לקרב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו